ת"פ 67415/12/14 – מדינת ישראל נגד עיצוב במה בע"מ,טאימורז (תומר) ליאונידזה,אלעד לביא,דורון לביא,אורן אהרן ורשבסקי,יצחק צוקר
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 67415-12-14 מדינת ישראל נ' עיצוב במה בע"מ ואח'
תיק חיצוני: 09/00002759/14 |
1
|
לפני כבוד השופט ד"ר אוהד גורדון |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
1. עיצוב במה בע"מ 2. טאימורז (תומר) ליאונידזה 3. אלעד לביא 4. דורון לביא 5. אורן אהרן ורשבסקי 6. יצחק צוקר
|
||
החלטה |
1.
לפניי בקשת בא-כוחו של נאשם 6, עו"ד
קליין, להשתחרר מן הייצוג. זאת, לפי סעיף
2. קוימו שני דיונים, במהלכם נערכו ניסיונות למצוא פתרונות חלופיים. אלה לא צלחו.
המצב המשפטי
2
3. את הבקשה יש לבחון בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה לעניין זה. ככלל לגבי שחרור מייצוג נפסק, כי ההוראה שבסעיף 17(א) ואשר מחייבת את רשות בית המשפט משקפת את ייחודו של הייצוג בהליך הפלילי ומבקשת להבטיח לנאשם הגנה רציפה והולמת. על בית המשפט לבחון, טרם שחרור מייצוג, האם ישנה הצדקה עניינית להפסקת הייצוג והאם תקופח הגנת הנאשם (בג"צ 4689/94 אבי יצחק נ' וינברג, פ"ד מח(5) 70 (15.11.94)). במסגרת השיקולים יישקל היקף ההליך, השלב בו הוא מצוי, מידת הפגיעה בנאשם ובעורך הדין וכן עניינו של הציבור, לרבות נפגעי עבירה, בסיום מהיר של ההליכים (דנ"פ 2192/00 נוי נ' אמינוף, פ"ד נד(2) 138 (9.4.00); פ"ח (מח' י-ם) 856/05 מדינת ישראל נ' גבאי (6.2.06)). בכלל זה נפסק כי שיקולי "נוחות" (כך במקור) של עורך הדין צריכים להישקל על ידו טרם קבלת הייצוג וכי הפסקת הייצוג לא יכולה לשמש להבטחתם. כדוגמא לשיקולים כאלה הוזכרה גביית שכר טרחה (עניין אבי יצחק הנ"ל, עמ' 99). עם זאת, כפי העולה ממקרים פרטניים שעסקו באי תשלום לעורך הדין כעילה לשחרור מייצוג, אין בנמצא כלל השולל את קבלת הבקשה: בעוד שלעיתים סורבו בקשות שנשענו על הטעם האמור (למשל ת.פ. (מח' י-ם) 482/04 דויטש נ' מדינת ישראל (24.12.12); ב"ש (מח' חיפה) 3526/00 רוטפלד נ' פיכמן (31.12.00)), הרי שבהליכים אחרים התקבלו בקשות שנסמכו על טעם זה, וזאת גם בהליכים בהיקף משמעותי ומשנמצאה פגיעה ניכרת בסנגור לו תסורב הבקשה. בית המשפט המחוזי בירושלים אף קבע באחד מפסקי הדין כי לאחר הקמת הסנגוריה הציבורית, דחיית בקשה שכזו אינה הולמת את הדין (ת.פ. (מח' י-ם) 28759-05-15 מדינת ישראל נ' מלכה (25.5.16). ראו גם ת.פ. (ת"א) 2657-08-13 מדינת ישראל נ' קרדיש (22.5.15)).
הכרעה
4. יישום עקרונות אלה על הבקשה שלפניי מובילני למסקנה, לפיה יש להיענות לבקשה. אין עוררין כי הפסקת הייצוג בשלב זה של ההליך אינה מיטבית: המדובר בהליך מורכב, המתנהל מאז סוף 2014, שהיקף חומרי החקירה בו אינו מצומצם וששמיעת הראיות בו מצויה בעיצומה, לאחר מספר רב של ישיבות הוכחות ולקראת סיום פרשת התביעה. זאת ועוד, לצורך סיום הבאת הראיות נקבע מספר של ישיבות הוכחות לחודשים הקרובים: ספטמבר, נובמבר ודצמבר 2016, וכן מועד אחד לפברואר 2017. בעוד שאת הישיבות שנקבעו לחודש ספטמבר, לסיום פרשת התביעה, ניתן לקיים היות שההגנה הודיעה בעבר, וללא קשר לבקשה מושא החלטה זו, כי ב"כ הנאשם 6 ומרשו ייעדרו מהן משום שאינן רלבנטיות לנאשם 6, הרי שקבלת הבקשה תוביל ככל הנראה לביטול רוב המועדים האחרים. זאת, משהסנגוריה הציבורית מסרה כי סנגור מטעמה לא יוכל להיערך לייצוג הנאשם בישיבות הקבועות לחודש נובמבר. בשל עומס הדיונים בהליכים אחרים, יומני יקשה על קביעת מועדים חלופיים קרובים. מכאן, שלקבלת הבקשה מחירים של פגיעה באינטרס יעילות הדיון וסיומו הקרוב.
3
5. ועם זאת, מנגד פועלים שיקולים נוספים: הטעם להפסקת הייצוג התעורר בשל אילוצים שאינם באשמת מי מהמעורבים, ונוגעים לקושי כלכלי של הנאשם 6. הפגיעה בב"כ הנאשם 6 ובמשרדו לו יאולץ להמשיך ולייצג ללא שכר היא ניכרת, בשים לב לכך שפרשת ההגנה טרם החלה ולהיקף העבודה הנדרש ממנו להשלמת הייצוג, שלהערכתו האמינה עלי יכלול מאות שעות עבודה. למרות ייחודו של הייצוג בפלילים וחובותיו הייחודיות של סנגור, אין לזנוח את זכויותיו או לשכוח כי הוא פועל לפרנסתו. חיובו בהמשך עבודה בהיקף שכזה, ללא תמורה, יפגע פגיעה של ממש בקניינו ובחופש העיסוק שלו. מקום בו מצויה אלטרנטיבה, בדמות ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, דרושה זהירות טרם פגיעה שכזו.
6. זאת ועוד, הגם שהדבר אינו אידאלי כאמור, איני סבור כי הגנת הנאשם תפגע במידה העולה כדי קיפוחה, לו תתקבל הבקשה. חזקה על הסנגוריה הציבורית שתמנה לתפקיד פרקליט בעל כישורים מתאימים, ואין סיבה להניח כי יבצע מלאכתו בצורה שתפגע בהגנת הנאשם. אני ער לכך שאותו סנגור לא נכח בעצמו בשמיעת פרשת התביעה, אך עו"ד קליין הצהיר כי יעמוד לרשותו לכל סיוע, ואני משוכנע שכך יהיה.
7. לסיכום, איני סבור כי השיקולים הפועלים לדחיית הבקשה הם בעצמה המצדיקה את הפגיעה בב"כ הנאשם 6 לו יחויב להמשיך ולייצג בהליך זה ללא תמורה. לכן, אני נעתר לבקשה ומורה על שחרורו של עו"ד קליין מן הייצוג, החל מתום פרשת התביעה. אני ממנה את הסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשם.
8. בנוסף, אני קובע כי בפתח הדיון הבא, הקבוע ליום 25.9.16 בשעה 9:00, יתקיים בירור שמטרתו לקבוע מתווה להמשך ההליך, כולל מועדי הוכחות. בשלב זה איני מבטל את המועדים הקיימים, אך רשמתי לפני את הערכותיה של הסנגוריה הציבורית. הסנגור שימונה בידי הסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשם 6 יתייצב לבירור זה, ויציג בישיבה אומדן של הזמן הדרוש לו להיערכות וזאת לאחר עיון בחומר.
9. נוכח חילופי הייצוג והיות שאין לדרוש מהסנגוריה להיערך לתחילת פרשת ההגנה בישיבות הקבועות לחודש ספטמבר 2016, אני מוסיף וקובע כי בישיבות אלה לא תחל פרשת ההגנה.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ולסנגוריה הציבורית.
ניתנה היום, ח' אלול תשע"ו, 11 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.