1

רקע

1.      החלטה זו עניינה בבקשה לקבלת חומרי חקירה, שהועלתה בידי ההגנה בישיבה מיום 4.2.16 ואשר, הגם שתחילה כללה חומרים נוספים, צומצמה לדיון בתיקיית דואר אלקטרוני של פרקליטה שטיפלה בתיק טרם פרישתה לגמלאות ואשר נתגלתה בידי המאשימה בעת האחרונה, בנסיבות שפורטו בעמ' 481 לפרוטוקול. המאשימה העבירה לידי ההגנה הודעות דוא"ל מסוימות, וההגנה טוענת כי יש להעביר לידיה את כל ההודעות הנוגעות לחקירת האסון מושא כתב האישום. הצדדים הוסיפו והגישו עמדות בכתב.

2.      בשים לב למהות החומר המבוקש, לשלב המתקדם בו מצוי ההליך ולכך שהמשך חקירתו הנגדית של עד התביעה פרופ' ינקלבסקי קבוע למועד קרוב וההגנה מעוניינת בחומרים בדחיפות, הסכימו הצדדים כי הבקשה הנדונה תדון בפניי, הגם שמדובר במותב הדן בהליך העיקרי. מאותה סיבה וכדי שלא לעכב את העברת החומרים, מצאתי לקצר בהנמקת ההחלטה.

2

3.      עם זאת אציין, כי מהלך הבדיקה כלל קבלת כל הודעות הדוא"ל לידיי, בדיסק שהוגש בידי המאשימה, ובחינתן אחת לאחת על מנת לבדוק האם מדובר ב"חומר חקירה" כפי שהוגדר בדין. אין זה המקום לשוב ולפרט את העקרונות שנקבעו לעניין זה בפסיקה, ואסתפק בהפניה לתמצית המובאת בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר ואח', בפס' 11 ו-12 (23.1.14. כל ההחלטות המובאות כאן פורסמו ב"נבו"). כלל רלבנטי נוסף עוסק בתרשומות פנימיות, שככלל לא יחשבו לחומרי חקירה (ראו למשל בש"פ 6507/09 קצב נ' מדינת ישראל (13.9.09); בש"פ 2270/06 אל עילווי נ' מדינת ישראל (7.9.06)). לא מן הנמנע להזכיר גם, כי "לא אחת נאמר שאין לך כלל שאין לו יוצא מן הכלל"(עניין אל עילווי, פס' 10), כך שהבחינה צריכה להתמקד לא ב"כותרות" לסיווג החומר אלא להיות מהותית ופרטנית, בהתאם לעקרונות הנזכרים לעיל. עיקרם בבחינת רלבנטיות החומר ואיזון בין עצמת הרלבנטיות והחשיבות שבמתן אפשרות לנאשם למצות את הגנתו, דבר המצדיק גישה מרחיבה בהעמדת חומרים לרשות ההגנה, לבין אינטרסים ספציפיים שעלולים להיפגע מקבלת הבקשה דוגמת זכויותיהם של אחרים, שיקולים מערכתיים וכספיים ועוד.

הכרעה

4.      הודעות הדואר האלקטרוני שהועברו ממוספרות במספרים 1 עד 108. אציין כי לא התייחסתי להודעות או לצרופות להודעות שלפי תגובת המאשימה מיום 8.2.16 כבר הועברו להגנה. את ההודעות שלא הועברו אחלק לקבוצות:

5.      הקבוצה הראשונה כוללות הודעות שאינן עוסקות כלל בחקירה מושא כתב האישום. תכנן זר לסוגיות הנדונות בהליך זה, וומובן שהן אינן בגדר "חומר חקירה". בקבוצה זו נכללות ההודעות 1 ו-2.

6.      קבוצה שניה כוללת הודעות הקשורות בחקירה, במובן זה שמדובר בהודעות שנשלחו בידי גורמי הפרקליטות, אליהם או ביניהם במסגרת טיפולם בנושא, אך המידע המצוי בהן אינו עונה למבחני הרלבנטיות וחלקו מהווה תרשומת פנימית שאין מקום לחרוג בעניינה מן הכלל עליו עמדתי לעיל. בין ההודעות מצויות גם התכתבויות עם מומחי הטכניון ומשרד הכלכלה, אך מדובר בהודעות שתכנן אינו רלבנטי ורובו בעל אופי טכני. בקבוצה זו נכללות ההודעות 4-10, 12, 15-18, 23, 25-26, 28-35, 37, 41-44, 46-54, 69-71, 74-79, 81, 83, 84, 86-94, 97-99, 102-103 ו-106.

7.      עם זאת, ובנפרד מתוכן ההודעה 7, צורף אליה מסמך המתעד הכשרה שעבר הנאשם 6 ושלשיטתי יש להעמידו לרשות ההגנה, למקרה שתמצא לעשות בו שימוש. אני מורה על העברת הצרופה בלבד.

3

8.      קבוצה שלישית כוללת הודעות הנוגעות לחלק מן ההתכתבויות עם מומחי הטכניון, שאפשר כי ההגנה תמצא להשתמש בהן. אחת מהן (הודעה 73) מתעדת בקשה של אחד המומחים. אני ער לכך שישנם נושאים הנדונים בהתכתבויות אלה שאינם בליבת הרלבנטיות, אך סבורני כי יש לנקוט גישה מרחיבה המכלילה גם הודעות אלה בגדר חומרי החקירה שיועברו להגנה, ולהותיר לאחרונה את שיקול הדעת האם להיעזר בהן אם לאו. עוד איני רואה פגיעה של ממש באינטרסים נוגדים כתוצאה מהעברת החומר. בקבוצה זו נכללות ההודעות 11, 13, 36, 38-40, 45, 72, 73 ו-104 (הזהה להודעה קודמת).

9.      קבוצה רביעית כוללת קטעי עיתונות, שדרך כלל נשלחו לפרקליטה המטפלת מדוברות משרד המשפטים ואשר, גם אם הם נוגעים לאסון הנדון בכתב האישום, אינם בגדרי חומר חקירה ואין כל אינדיקציה כי נעשה בהם שימוש בהקשר החקירה. בקבוצה זו נכללות ההודעות 19-22, חלק מהודעה 88 וכן הודעות 95-96 ו-108.

10.  לבסוף, הודעה 56 כוללת דיווח של פרקליטת המחוז אודות שיחה עם פרופ' ינקלבסקי. המאשימה הציעה להעביר נוסח של הודעה זו שחלק ממנה "הושחר", ושהוצג לעיוני כהודעה 56א. אני סבור כי החלקים "המושחרים" אינם בגדר חומרי חקירה ואינם צולחים את מבחן הרלבנטיות. לכן, אני מורה על העברת ההודעה "המושחרת", 56א.

סוף דבר

11.  המאשימה תעביר להגנה עד ליום    15.2.16 את הודעות הדוא"ל הנזכרות בפסקאות 7, 8 ו-10 (הודעה 56א) להחלטה זו.

12.  המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ו, 11 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.