ת"פ 67342/11/21 – מדינת ישראל נגד אברהים עבד אל-חלים
ת"פ 67342-11-21 מדינת ישראל נ' עבד אל-חלים (עציר)
|
12/09/22 |
1
|
|
||
המאשימה: |
מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז חיפה |
||
נגד
|
|||
הנאשם: |
אברהים עבד אל-חלים ע"י ב"כ עוה"ד רן שחם מטעם הסנגוריה הציבורית |
||
|
|||
גזר דין
|
1. הנאשם בתיק זה הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של ניסיון שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב)+25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
הסדר הטיעון כלל הסכמה חלקית לעניין העונש, לפיה, המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, בעוד ההגנה עתרה להשית עליו מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים. עוד הוסכם, כי הצדדים יטענו באופן חופשי לעניין הפיצוי והמאסר המותנה וכי אין דרישה להטלת קנס.
2. על פי כתב האישום שבעובדותיו הודה הנאשם, בתאריך 20.11.2021 או בסמוך לכך, החליט הנאשם לבצע שוד בתחנת הדלק 'סטאר' בכניסה לכפר מנדא. הוא הצטייד בבקבוק זכוכית שבור, חבש כובע קפוצ'ון על ראשו ועטה מסיכה שחורה על פניו. אותה העת, עבד המתלונן, ע' א', בתחנת הדלק. הנאשם הגיע למקום, התקרב אל המתלונן, הניף לעברו את הבקבוק השבור ודרש ממנו באיומים למסור לידיו את הכסף שברשותו. המתלונן החל לברוח מהנאשם וחייג למשטרה על מנת לדווח על השוד. בשלב זה הנאשם נמלט מהתחנה.
3. המאשימה הגישה את הרישום הפלילי של הנאשם והפנתה למספר פסקי דין המשקפים, לדידה, את מדיניות הענישה הנוהגת. היא ציינה, כי הסדר הטיעון נבע מקשיים פרוצדורליים וביקשה לכבדו.
2
4. הסנגור ביקש אף הוא לכבד את ההסדר, תוך שעתר להשית על הנאשם את העונש הנמוך במנעד שעליו סוכם. הוא פירט את הרקע של הנאשם, ציין כי הוא נוטל אחריות על מעשיו וכי חסך זמן שיפוטי. הוא מצטער על מעשיו ורוצה לצאת לדרך חדשה. מצבו הרפואי מורכב וסובל מבעיות שונות, כולל חשד לסרטן בגרון. הסנגור ציין, כי גם ההגנה ויתרה ב"פן הראייתי" והפנה לפסיקה תומכת.
5. מלבד טיעוני הסנגור, שמעתי מטעם ההגנה גם את בנו של הנאשם אשר ביקש כי אביו ייצא מחוץ לבית הסוהר, על מנת לעבור גמילה וכך יוכלו לעזור לו. הנאשם אף הוא אמר דברו וציין, כי הוא מצטער ומתנצל ומעוניין להשתקם ולא לחזור על זה. כלשונו, "אני הגעתי לתחתית של הסבל, אין לי כל (צ"ל כח) לכל הסמים". הוא ביקש לעזור לו לפתוח דף חדש.
6. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בתיק זה, החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון. בתוך ההסדר, מצאתי לגזור על הנאשם את העונש ברף התחתון של המסגרת המוסכמת. זאת לאחר ששוכנעתי כי מחד גיסא, עונש זה עולה בקנה אחד עם אבני הדרך של הבניית שיקול הדעת השיפוטי; בשים לב לערך החברתי שנפגע, למידת הפגיעה בו, למדיניות הענישה הנוהגת ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. מאידך גיסא, עונש כאמור משקף גם את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, תוך מתן הדעת לקולא למצבו הרפואי הלא-פשוט של הנאשם, להודאה, לחרטה ולקבלת האחריות.
7. לאחר שנתתי דעתי לפסיקה אליה הפנו הצדדים ובשים לב לפסיקה הנוהגת במקרים דומים, מצאתי כי הסדר הטיעון מאוזן וכי אין מקום לסטות ממנו. זאת ועוד, לא ראיתי בנסיבות ענייננו לקבוע מתחם עונש הולם לאירוע מושא כתב האישום. זאת בפרט, מאחר והסדר הטיעון מבוסס, בין היתר, על קשיים פרוצדורליים וראייתיים. ודוק, קשיים ראייתיים לרוב אינם נשקלים בעת קביעת מתחם העונש ההולם.
בסופו של יום, מצאתי לקבוע כי במסגרת ההסדר נשקלו כראוי השיקולים הצריכים לעניין, נבחן האינטרס הציבורי שמוצא ביטויו בתקופת מאסר לא מבוטלת, ונבחנו נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל הנאשם. ניתן גם משקל לעבר הפלילי של הנאשם מצד אחד, להודאה, לנטילת האחריות, לחרטה ולחיסכון בזמן השיפוטי, מן הצד האחר.
בהתחשב בכל האמור גם נגזרים העונשים הנלווים שיפורטו להלן.
סוף דבר
8. אשר על כן, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
- שמונה עשר (18) חודשי מאסר בפועל, אשר יימנו החל ממעצרו, מיום 20.11.2021.
3
- עשרה (10) חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.
- שישה (6) חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון.
- פיצוי למתלונן בסך של 1,800 ₪. הסכום ישולם בתוך 120 ימים מהיום.
אשר לאופן תשלום הפיצוי, החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים שנקבעו לעיל. ניתן יהיה לשלם את הפיצוי כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט העליון.
ניתן היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
