1

מבוא

1.           הנאשם והמתלוננת היו מצויים, בעת הרלוונטית, בהליך גירושין והתגוררו בנפרד. באותה העת, המתלוננת התגוררה בדירה יחד עם ילדיהם הקטינים

2.           בהכרעת דין מיום 27.8.17, הורשע הנאשם לפי הודאתו, בעבירה של ניסיון האזנת סתר שלא כדין, לפי סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ובעבירה של התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין, לפי סעיף 2(ג) לחוק האזנת סתר.

לפי כתב האישום, לפני יום 15.2.15, התקין הנאשם או מי מטעמו, ללא ידיעת המתלוננת, בחדר השירות בדירת המתלוננת, מכשיר המורכב מטלפון נייד וכרטיס סים, שהוסב למכשיר המאפשר האזנת סתר באמצעות חיבור חשמלי ומיקרופון המופעל על ידי התקשרות למכשיר. במהלך החודשים ינואר - פברואר 2015 ביצע הנאשם מאות התקשרויות למכשיר האזנת סתר וניסה להאזין למתרחש בדירה.

3.           לפי הסדר טיעון, הנאשם נשלח לעריכת תסקיר בעניינו, ללא הסכמה עונשית.

תסקירי שירות מבחן

4.           בעניינו של הנאשם נערכו מספר תסקירים.

2

5.           שירות המבחן, בתסקיריו מיום 14.2.18 ומיום 29.4.18, ציין כי הנאשם בן 48, גרוש בשנית ואב לשלושה ילדים, קבלן רשום ועצמאי בתחום הבניין. הנאשם תיאר מערכת יחסים מורכבת עם המתלוננת, פערים ומאבקי כוחות עליהם התקשו לגשר. בני הזוג גרושים מחודש נובמבר 2017, אולם טרם הגיעו להסכמה בעניין הסדרי ראיה וחלוקת רכוש. הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת אשר תיארה מערכת יחסים מורכבת, ואת התנהלותו של הנאשם כשתלטנית. כיום תיארה קשר מצומצם עם הנאשם בעיקר סביב צרכי הילדים.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מנהל אורך חיים נורמטיבי, אולם קיימת מורכבות בקשר עם המתלוננת וסכסוך הגירושין טרם הסתיים. הנאשם ביטא אמביוולנטיות ביחס להשתלבותו בטיפול, ובהמשך הביע נכונות מילולית להשתלב בטיפול. הנאשם נמצא לא מתאים להשתלב בטיפול במרכז "דולב", הוצע לו טיפול ייעודי בתחום מניעת אלימות זוגית, אולם הנאשם שלל אפשרות זאת. לאור האמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית לרבות בשאלת ההרשעה.

6.           בתסקיר נוסף מיום 28.6.18, ציין שירות המבחן כי חל שינוי בעמדתו של הנאשם, הוא נכון להשתלב בטיפול קבוצתי, פנה מיוזמתו למרכז "דולב" והמתין לבדיקת התאמה. הנאשם הבהיר כי הרשעה פלילית עלולה לפגוע בתפקידו, כמי שעוסק כקבלן רשום עצמאי. מכאן, המליץ שירות המבחן לסיים ההליך ללא הרשעה ולהעמיד הנאשם בצו מבחן.

7.           לפי תסקירו המשלים של שירות המבחן מיום 21.10.18, הנאשם שלל בעייתיות בקשר עם המתלוננת גם בעבר וגם כיום, וכן שלל נזקקות טיפולית בתחום מניעת אלימות זוגית. לפיכך, הנאשם לא נמצא מתאים להשתלב במרכז "דולב". הנאשם זומן לבחינת התאמתו לטיפול קבוצתי בשירות המבחן, אך לא התייצב. הנאשם אינו מזהה בעייתיות המצריכה התערבות טיפולית, ולהערכת שירות המבחן, הנכונות שביטא נובעת ממניעים חיצוניים. מכאן, ששירות המבחן חזר בו מהמלצתו להטיל על הנאשם צו מבחן, אולם המליץ לסיים ההליך ללא הרשעה לצד צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות.

טענות הצדדים

8.           באת כוח התביעה, טענה כי אין המקרה דנן מתאים לסיום ההליך ללא הרשעה.

9.           לטענתה, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: על רקע סכסוך גירושין, התקין הנאשם מכשיר האזנה מאולתר, ובמשך כחודשיים, ביצע הנאשם מאות התקשרויות למכשיר האזנת סתר בבית המתלוננת; מדובר במעשה שתוכנן בקפידה; הנאשם חדר לדלת אמותיה של המתלוננת הנאשם ובכך פגע בפרטיותה באופן משמעותי.

3

10.       עוד טענה באת כוח התביעה, כי הנאשם לא הציג מסמך לפיו הרשעה עלולה להשליך על המשך העסקתו. גם אין הכרח כי הנאשם יעבוד, דווקא, עם חברות אלה. מכאן, כי הנאשם לא הראה פגיעה הכרחית בפרנסתו.

11.       עוד הוסיפה, כי לאור נסיבות ביצוע העבירות והפסיקה הרלוונטית, מתחם העונש ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, וזאת לצד קנס ופיצוי.

12.       באת כוח התביעה ציינה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם לא לקח אחריות מלאה ואמיתית על העבירות שביצע; הנאשם לא השתלב בטיפול למרות שנעשו ניסיונות לשלבו; הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

13.       מכאן, עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם, אך לא בתחתית המתחם, הכולל מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור, קנס ופיצוי.

14.       בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי מתקיימים התנאים לסיום ההליך ללא הרשעה.

15.       לטענתו, הנאשם הורשע אך בניסיון להאזנת סתר שלא צלח.

16.       עוד טען, כי הנאשם הציג בפני שירות המבחן נימוקים קונקרטיים ומסמכים שמהם עולה פגיעה תעסוקתית ככל שיורשע.

17.       כן הוסיף, כי שירות המבחן נפל לכלל שגגה, כאשר ניסה לשלב הנאשם בהליך טיפולי. לטענתו, הנאשם הופנה לשירות המבחן לבחינת סוגיית ההרשעה, ותו לא. יתר על כן, הנאשם לא הורשע בעבירות האלימות, ומכאן שלא ראוי היה לנסות ולרתום את הנאשם לטיפול באלימות במשפחה. בא כוח הנאשם הוסיף, כי העבירות בוצעו במשך תקופה קצרה של מספר שבועות על רקע דאגתו לילדיו הקטנים.

18.       בא כוח הנאשם ציין את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם לקח אחריות על מעשיו; הנאשם והמתלוננת מצויים בסכסוך בנוגע למשמורת הקטינים; מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם ניסה להשתלב בטיפול.

19.       מכאן עתר בא כוח הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולסיים ההליך ללא הרשעתו של הנאשם לצד הטלת צו שירות לתועלת הציבור.

20.       בדברו האחרון מסר הנאשם כי הוא מצר על שקרה וכי הנסיבות קשורות לילדיו בלבד.

דיון הכרעה

האם יש מקום לביטול ההרשעה?

4

21.       כידוע, בעניינו של נאשם בגיר, הרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג. לפי ההלכה אשר נקבעה זה מכבר, הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר התנאים הבאים: סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים; על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ההרשעה תפגע באופן קונקרטי בנאשם (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב (3) 337 (1997); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.13); ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.17); ע"פ 8528/12 צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.13); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (4.9.09)).

22.       במקרה הנדון, לא מתקיימים התנאים החריגים לסיום ההליך ללא הרשעה.

23.       הנאשם הורשע בביצוע עבירות של התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין וניסיון להאזנת סתר שלא כדין. הנאשם ביצע את העבירות על רקע סכסוך גירושין, תוך התקנת מכשיר האזנה מאולתר. הנאשם ביצע במשך כחודשיים, מאות התקשרויות למכשיר האזנת סתר בבית המתלוננת, במטרה להאזין לה. אמנם, ניסיון ההאזנה לא צלח, אולם מדובר במעשה שתוכנן בקפידה, תוך חדירה גסה לדלת אמותיה של המתלוננת.

24.       מכאן, כי הנאשם פגע באופן משמעותי בערכים החברתיים של הגנה על פרטיות המתלוננת וכבודה.

25.       יתר על כן, הנאשם אמנם נעדר עבר פלילי, אולם לא נרתם להליך שיקומי, וזאת למרות שניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות. טענת הנאשם, כי אין לו צורך בטיפול למניעת אלימות במשפחה לא יכולה להתקבל. לעמדת שירות המבחן, טיפול מהסוג הנזכר הוא המתאים לנאשם, וזאת לאור ההתנהגות השתלטנית והפוגענית שהפגין, תוך פגיעה קשה בפרטיותה של המתלוננת. יתר על כן, הנאשם שלל נזקקות טיפולית וזאת למרות שהבין היטב משמעות מעשיו, לאחר שהדברים הובהרו במהלך דיונים רבים.

26.       גם לא עלה בידי הנאשם להוכיח פגיעה קונקרטית. הנאשם אמנם משמש כקבלן רשום עצמאי והוא עובד עם חברות ממשלתיות. אולם, אין בכך כדי ללמד על פגיעה קונקרטית, ולו ברמת וודאות גבוהה לוודאי. לא הוכח כי אותן חברות לא יעבדו עם הנאשם בהתקיים הרשעה פלילית, וגם לא הוכח, כי אין לנאשם פרנסה אחרת מלבד עבודה עם אותן חברות.

27.       לאור האמור, לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות ביטול הרשעתו של נאשם, ואין בידי לאמץ את המלצת שירות המבחן. יש לקבוע, אפוא, את העונש ההולם.

קביעת מתחם העונש ההולם

28.       בקביעת מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את הפגיעה בערכים החברתיים של הגנה על פרטיותו וכבודו של אדם. כאמור לעיל, הפגיעה היא בעוצמה גבוהה.

29.       כן לקחתי בחשבון את מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירות של ניסיון להאזנת סתר שלא כדין והתקנת מכשיר להאזנת סתר שלא כדין כדלקמן:

-    רע"פ 9205/17 ביבי נ' מדינת ישראל (12.3.18): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של הצבת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין, ובעבירה של האזנת סתר שלא כדין. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות וקנס בסכום של 3,500 ₪. בית המשפט המחוזי דחה ערעורו של הנאשם לעניין הרשעתו. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

5

-    ע"פ (ת"א) 27999-11-13 אופיר נ' מדינת ישראל (17.2.14): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של האזנת סתר שלא כדין, שימוש שלא כדין בהאזנת סתר והצבת מכשיר האזנה שלא כדין. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף 180 שעות ופיצוי בסכום של 3,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;

-    ע"פ (מרכז) 23704-12-10 פטיטו נ' מדינת ישראל (3.4.11): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של האזנת סתר שלא כדין ובעבירה של התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס בסכום של 2,500 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;

-    ת"פ (ת"א) 39725-10-12 מדינת ישראל נ' שושני (27.12.12): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של האזנת סתר שלא כדין. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס בסכום של 1,800 ₪.

30.       מכאן, לאור מדיניות הענישה ונסיבות העניין, מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום נע סביב מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית.

העונש ההולם בתוך המתחם

31.       בקביעת מתחם העונש בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו ונעדר עבר פלילי. עם זאת, מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום האלימות הזוגית, למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לו. לפיכך, לא שולב הנאשם בהליך טיפולי כלשהו. מכאן, כי שירות המבחן חזר בו מהמלצתו להטיל על הנאשם צו מבחן והמליץ להטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בלבד.

הגם שלא אימצתי את המלצת שירות המבחן לסיים ההליך ללא הרשעה, הנסיבות נוטות לכיוון המקל בתוך מתחם העונש. מכאן, כי יש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור ופיצוי. בקביעת הפיצויים לקחתי בחשבון את הפגיעה בפרטיותה ובכבודה של המתלוננת.

סוף דבר

32.       לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  מאסר על תנאי לתקופה 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירה לפי חוק האזנת סתר;

ב.   צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות.

רשמתי לפני נכונות הנאשם לבצע צו שירות לתועלת הציבור. מובהר בזאת לנאשם, כי הפרת צו שירות לתועלת הציבור עלולה להוביל לביטול גזר דינו וגזירת דינו מחדש;

6

ג.  פיצוי למתלוננת, עדת תביעה מס' 1 בסכום של 3,000 ₪. את הפיצוי ישלם הנאשם ב-3 תשלומים שווים, הראשון לא יאוחר מיום 1.1.19 ואת היתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

גזר הדין יומצא לידי שירות המבחן.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, במעמד הצדדים.