1

השתלשלות ההליך:

1.      ביום 17.10.17, במסגרת הסדר טיעון דיוני ללא הסכמות עונשיות, הודתה הנאשמת בכתב אישום מתוקן והורשעה בשתי עבירות גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.      לפי המוסכם הופנתה הנאשמת לשירות המבחן למבוגרים ועתה לפניי תסקירים מיום 12.3.18 ומיום 2.7.18.

3.      היום 25.7.18 טענו לעונש ב"כ המלומדים של הצדדים:

התביעה עתרה לעונש מאסר, ולו בעבודות שירות, וכן מאסר מותנה, קנס ופיצוי;

ההגנה עתרה לאימוץ המלצתו של שירות המבחן;

מעשי הנאשמת:[1]

1.      מיום 28.7.15 ועד ליום 3.8.15 עבדה הנאשמת כמטפלת בדירת המתלוננים, זוג קשישים כבני שמונים.

2.      במועד לא ידוע בתקופת עבודתה, גנבה הנאשמת סך של 300 ₪ מדירת המתלוננים.

3.      ביום 31.7.15 גנבה הנאשמת שיק שתלשה מפנקס שיקים של המתלוננים, החביאה אותו על גופה ולקחה אותו עמה.

2

4.      ביום 2.8.15 גנבה הנאשמת מדירת המתלוננים עגילים בצבע זהב וסך של 300 ₪ שהוציאה מארנק של המתלוננים ולאחר מכן החזירה את הארנק למקומו. הנאשמת החביאה את שללה על גופה ולקחה אותו עמה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות - מתחם העונש ההולם:

1.      אף שמדובר בשניים או בשלושה מעשי עבירה, יש לראות בהם "אירוע עבירה" אחד, לפי מבחן "הקשר ההדוק" שנקבע בפסיקה וכדעת הצדדים.

2.      הערכים המוגנים בעבירת הגניבה הם ערכי החזקה והבעלות, הנגזרים מזכותו של אדם לקניין. חומרה מיוחדת נודעת לביצוע הגניבות מבית המתלוננים, תוך ניצול האמון שנתנו בנאשמת. הפגיעה בערכים היתה אפוא מהותית.

3.      העבירות היו מתוכננות וחוזרות; הנאשמת לא סיפקה הסבר למעשים, ולכן יש לקבוע כי הסיבה הרגילה, שהיא כלכלית, היא שהובילה את הנאשמת לביצוע העבירות.

4.      לנזק: הנזק הפוטנציאלי הוא ערך הרכוש שנגנב, אך כיוון שהושב למתלוננים - הנזק הקונקרטי אינו רכושי ועיקרו תחושותיהם הקשות של המתלוננים, שמסתמא חשו עלבון, כעס ואבדן תחושת הביטחון בביתם.

5.      בנסיבות אלה, ובהתחשב בענישה הנהוגה, ייקבע מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה לבין שמונה חודשי מאסר בפועל, לעניין העונש העיקרי.

נסיבות שאינן קשורות לעבירה - קביעת העונש במתחם:

1.     הנאשמת ילידת 1971, כבת 47 כיום, נשואה, אם לשניים וסבתא לנכדים. הנאשמת עלתה ארצה בשנת 2008 ועל-אף השכלה אקדמאית מתקדמת לדבריה, לא הצליחה להשתלב בתחום הכשרתה עקב קשיי שפה. כך נאלצת הנאשמת לעבוד בעבודות דחק זמניות, דוגמת עבודתה בבית המתלוננים ועבודתה בניקיון כיום.

2.     אין לנאשמת עבר פלילי.

3.     הנאשמת הביעה חרטה כנה ואמיתית, חשה בושה והשפלה, וזיכרון מעשיה גורם לה לפרצי בכי.

4.     הנאשמת מוכת אימה פן המעשים יגיעו לידיעת בני משפחתה, כשהיא משוכנעת שבעלה יתגרש ממנה וילדיה ינתקו קשר עמה. מסיבה זו לא מסרה לשירות המבחן פרטים נחוצים על חייה והשירות מצא שבנסיבות אלו אין תועלת במעורבות טיפולית.

3

5.     שירות המבחן התרשם כי הנאשמת היא אישה נבונה, נורמטיבית-ככלל, המתאמצת לקיים חזות מתפקדת, על-אף קשיים מהותיים הנובעים מאי-השתלבותה חברתית ומקצועית, וכשהיא מנסה לפעול לפי הדפוסים השמרניים של משפחתה. מצוקתה של הנאשמת בשל ההליך הפלילי והחרדה שיגיע לידיעת משפחתה, מבטיחות שהנאשמת לא תחזור על מעשיה.

6.     השירות המליץ אפוא על ענישה מתונה שעיקרה של"צ.

7.     לזכות הנאשמת יעמדו נתונים כבדי משקל:

        א.        ההליך הפלילי והענישה הצפויה גורמים למתח וחרדה קשים, כמפורט לעיל;

         ב.         נטילת אחריות מלאה על המעשים תוך הפנמה של חומרתם ותחושות בושה והשפלה;

          ג.         הרכוש הושב למתלוננים;

         ד.         היעדר עבר פלילי;

        ה.        קשיי העלייה, כשהנאשמת לא השתלבה בחברה הישראלית ובשוק העבודה ההולם את כישוריה;

          ו.         הזמן שחלף מעת ביצוע המעשים, ללא הסתבכויות נוספות;

8.     עונשה של הנאשמת ימוקם אפוא בתחתית המתחם, ועיקרו מאסר מותנה. לתוספת הרתעה תחויב הנאשמת בהתחייבות כספית, והקונקרטיות הנדרשת תתבטא בצו של"צ בהיקף שעות מופחת מהמלצת השירות. לנוכח מצבה הכלכלי של הנאשמת, אמנע מחיוב בקנס.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

        א.        שלושה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא תעבור עבירת רכוש מכל סוג;

         ב.         התחייבות בסך 1,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא תעבור עבירת רכוש מכל סוג. לא תיחתם ההתחייבות, תיאסר הנאשמת למשך 30 יום;

          ג.         100 שעות של"צ לביצוע ב"כפר הירוק", לפי תכנית שירות המבחן המאושרת עתה. הנאשמת כבר הוזהרה, כי אי-ציות להוראות שירות המבחן או הממונים במקום השל"צ, יוביל להשבת התיק לבית המשפט ולהטלת עונש חלופי נוסף;

הוראות נלוות:

        א.        ככל שהפקידה הנאשמת פיקדון בתיק בימ"ש או תיק המשטרה, יושב לה;

         ב.         תקליטור יושמד וכל מוצג אחר יועבר להכרעה פרטנית של קצין משטרה;

          ג.         עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן;

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

4

ניתן היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, במעמד הצדדים.