ת"פ 67104/01/20 – בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
ת"פ 67104-01-20
|
|
לפני כבוד השופטים: רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם, עודד שחם |
30 יוני 2022 |
|
1
החלטה |
1. לפנינו עתירה של נאשם 1 (להלן: "המבקש") מיום 29.5.2022, לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971.
2. על פי תעודת החיסיון, גילוי או מסירתו של המידע החוסה תחת החיסיון, "יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, באשר הם עלולים: לסכן שלומם של בני אדם; לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה; לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה ולפגוע ביעילות פעולותיה".
3. הבקשה שלפנינו היא: "להורות על הסרת החיסיון שהוטל על חומרי החקירה הנוגעים להיותו של העיתונאי בן כספית (להלן: "כספית") מקור משטרתי, על אופן הפעלתו ועל הידיעות המודיעיניות שמסר למשטרה בעניינו של העותר ושהוצאה בעניינם תעודת חיסיון".
בקשה דומה הוגשה ביום 24.3.2021 והוסכם כי הדיון בה יידחה למועד מאוחר יותר.
לדברי ב"כ המבקש, העתירה מוגשת עתה בשנית, לאחר שהתקבלו חומרים נוספים התומכים בטענות המבקש ומחזקים את הצורך בגילוי חומרי חקירה.
2
4. הבקשה מסתמכת על כתבה שפורסמה בעיתון "גלובס" ביום 18.1.2021, לפיה היה כספית מקור משטרתי בעניינו של המבקש, והעביר למשטרה ידיעות מודיעיניות רבות בעניין זה. נטען כי בעקבות הפרסום "כספית עצמו אישר את העובדה שהוא הופעל על ידי המשטרה ואף הוסיף כי המשטרה היא שיזמה את הפעלתו על ידה והפעילה עליו לחצים לשתף עמה פעולה ולמסור מידע שיש בידיו בעניינו של העותר". כן נטען כי כספית פרסם ביום 19.1.2021 טור דעה באתר חדשות וואלה, בו טען כי המשטרה היא זו שפנתה אליו וביקשה ממנו לקבל מידע הנוגע לעותר; וכי במסגרת תכנית רדיו טען "כי לא רק שהמשטרה היא זו שפנתה אליו, אלא שהיא הפעילה עליו מכבש לחצים כדי שימסור לה מידע על העותר".
5. לטענת ב"כ המבקש, אין כל הצדקה להותיר את החיסיון בעניינו של כספית על כנו, לאחר ש"כספית מצהיר באופן גלוי כי הוא שימש כמקור משטרתי במסגרת החקירות בעניינו של העותר. לא רק שכספית לא מסתיר את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, הוא מתגאה בו".
6. לטענתו, חשיפת המסמכים החסויים לא תפגע כיום באינטרס הציבורי עליו באה תעודת החיסיון להגן.
7. המבקש טוען כי מדובר בחומרי חקירה שיש בכוחם להשפיע באופן משמעותי על הגנתו; כי חשיפת החומר תאפשר לו ולבית המשפט "לעמוד על התנהלותה של המשיבה בשלבים המוקדמים של החקירה בעניינו, שבוצעו ללא אישורו של היועץ המשפטי לממשלה"; כי יש בחומר החקירה המבוקש כדי "להראות שהמשיבה פעלה בניגוד לנהליה בנוגע להפעלת מקורות מודיעיניים", האוסרים על הפעלת עיתונאים כמקורות מודיעיניים; כי יש חשיבות לגילוי המסמכים החסויים "לצורך בחינת השאלה האם משטרת ישראל חרגה מהנחיותיה בנוגע לדרגים הרשאים לעמוד בקשר עם מקורות מודיעיניים"; וכי ישנה חשיבות לגרסאות הנוספות הנוגעות לנסיבות מתן המתנות שבבסיס האישום השלישי, וייתכן שאותן "ידיעות מודיעיניות" חסויות שנטען כי כספית מסר, הן למעשה גרסאותיהם המקוריות של קליין ומילצ'ן, שהינם עדי תביעה.
8. בתגובה בכתב שהגישה המשיבה, טענה כי איננה יכולה להתייחס לנטען בעתירה בעניין קשר לכאורה של כספית עם משטרת ישראל; כי העתירה מבוססת על צירוף של הנחות ופרשנות שנתן העותר לציטוטים לכאורה של כספית מכלי תקשורת שונים; וכי במישור העקרוני "שמירה על חשאיות זהותם של מקורות משטרתיים חיונית להגנה על יכולתה של משטרת ישראל לגייס מקורות ולהבטיח להם שזהותם תישמר בסוד מוחלט והם לא ייחשפו גם בחלוף השנים. חשיפת זהותם תביא לפגיעה במקורות עצמם ולפגיעה באינטרס הציבורי של שיתוף פעולה ואיסוף מידע על ידי משטרת ישראל, ועל כן חשיפת מקורות תעשה רק במקרים ייחודיים בהם חשיבותה מכרעת להגנת הנאשם".
9. כן ציינה המשיבה כי מבלי להתייחס למקרה הנוכחי, גם במקרים בהם אדם מגלה כי שיתף פעולה עם המשטרה, אין בכך כדי להעיד כי הוא חשף עצמו כמקור משטרתי ואין בכך כדי לקבוע כי יש לחשוף את תוכן המידע שמסר. נטען כי באופן עקרוני, חשיפת עצם זהותו של אדם כמקור, איננה שקולה לחשיפתו כמוסר מידע מסוים, שאז עוצמת הפגיעה במקור ובאינטרס הציבורי גדולים יותר.
10. לפיכך ביקשה המשיבה לדחות את העתירה.
3
11. בדיון בעל פה, שהתקיים בתאריך 15.6.2022, בחלקו הראשון של הדיון שהתנהל במעמד הצדדים, הדגיש ב"כ המבקש כי לטענתו כספית הופעל על ידי המשטרה בדצמבר 2015, בטרם ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לבצע חקירה בעניין המתנות של מילצ'ן, וכי הייתה בכך הפרה של חוק יסוד הממשלה.
עוד טען כי תעודת החיסיון מתייחסת למידע מודיעיני, ומכאן שמדובר ב"מודיע" ולא בעד המוסר "הודעה".
12. בהמשך הדיון, בחלק שהתנהל בדלתיים סגורות, במעמד ב"כ המשיבה ונציגי המשטרה, נשמעו טענות נוספות בעניין חשיבות החיסיון והנזקים העלולים להיגרם מחשיפת החומר החסוי. כן נמסרו פרטים באשר למסמכים החסויים. במהלך הדיון ולאחריו הועברו לעיוננו המסמכים החוסים תחת החיסיון, תוך התייחסות בין היתר לחומר חקירה ולפראפרזות שנמסרו לידי ההגנה.
13. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים, הן אלה החוסים תחת החיסיון והן אלה שנמסרו להגנה, נחה דעתנו כי מסירת המידע עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, ובין היתר עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה.
לא מצאנו כי יש צורך בגילוי המידע החסוי לשם עשיית צדק; ולא מצאנו כי הראיה חיונית להגנת הנאשם; ככל שיש בה תועלת כלשהי לנאשם, מידת התועלת שבה איננה עולה על העניין שיש שלא לגלותה.
נציין כי לאחר ששמענו בהקשר זה הסברים במעמד צד אחד, לא מצאנו כי המידע הגלוי עליו נסמכת הבקשה (סעיף 4 לעיל) מטה את הכף לעניין זה. אף לא מצאנו, לאחר עיון בחומרים שנמסרו לנו, כי קיים מידע שהוא חיוני להגנת הנאשם אשר לא גולה בפראפרזות שנמסרו להגנה. לא מצאנו גם כי הגנת הנאשם מחייבת הרחבה, פירוט או עיבוי של הפראפרזות שנמסרו.
14. אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' בתמוז תשפ"ב, 30 ביוני 2022, בהעדר הצדדים.
|
|
|||
רבקה פרידמן-פלדמן, שופטת |
|
משה בר-עם, שופט |
|
עודד שחם, שופט |
