1

2

1.         ביום 25.11.20 הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. הנאשמים הודו שהנאשמת עסקה בתקופה הרלבנטית בכתב האישום באספקת שירותי כח אדם לעבודות בתחום פירוק עופות. הנאשם שימש כמנהל פעיל, מנכ"ל ובעלים של הנאשמת. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום לא היה בידי הנאשמת רישיון לעסוק כקבלן כח אדם או כקבלן שירות כנדרש בהוראת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בביקורת שערך משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נמצא כי במהלך החודשים 1/2019 ועד 4/2019 פעלה הנאשמת כקבלן כח אדם בכך שהעניקה שירותי כח אדם למזמינת השירות חברת יחד עמיר 1999 בע"מ באמצעות 65 עובדי הנאשמת.

2.         במהלך הביקורת שימשו עובדי הנאשמת כתגבורת לעובדי יחד עמיר שהוצבו יחדיו במפעל שחיטת עוף הנגב והועסקו בעבודות שונות במפעל.

3.         הרשעתי את הנאשמת בעבירה על הוראות סעיף 2(א) + 20(ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו - 1996 ואת הנאשם בעבירה על הוראות סעיף 2(א) ו - 20(ב) + 21 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו - 1996.

4.         במסגרת הטיעונים לעונש טען ב"כ המאשימה שיש לראות בנאשמת כמי שעברה 65 יחידות עבירה בכך שהעסיקה 65 עובדים מבלי שהיה לה רישיון. ויש לראות את הנאשם כמי שהפר חובת פיקוח ב- 65 יחידות עבירה לפי חוק קבלני כוח אדם. הנאשמים ביקשו לראות בכל האירועים כאירוע אחד מאחר שכל העובדים הועסקו על ידי אותה מעסיקה ויש בכל האירועים קשר הדוק וסמיכות זמנים.

5.         הקנס המקסימלי בגין העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הוא 14,400 ₪. בגין הפרת חובת הפיקוח הקנס המקסימלי הוא 29,200 ₪ לכל עבירה.

6.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובהתאם לע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל, אני קובע שיש לראות בכל פרט אישום כאירוע אחד בלבד אף על פי שמדובר במספר רב של עובדים. על פי כתב האישום כל העובדים שהוזכרו בסעיף 1 הם עובדים שעבדו באותה תקופה ונתפסו באותה ביקורת שערכו עובדי משרד העבודה. מדובר בעבירות שיש ביניהן קשר הדוק והם מהווים מסכת עבריינית אחת ויש לראות בהן כמעשה אחד. ראו למשל את פסק הדין של בית הדין הארצי בע"פ 49519-05-19 בוחבוט נגד מדינת ישראל מיום 12.1.20 שם קבע בית הדין הארצי בסעיף 21 שיש לקבוע מתחם ענישה אחד בגין הפרות של צווי שיפור שהוצאו באותו מועד והורו על ביצוע מטלות דומות ועל כן גם בעניינינו יש לראות בפרט האישום הראשון כאירוע אחד.

3

7.         בע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל - חדוות הורים בע"מ (8.11.14) קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40 ט'". המחוקק הגדיר שלושה רכיבים רלוונטיים - "רכיב ראשון - קביעת החומרה המושגית של מעשה העבירה באמצעות בחינת הערך החברתי המוגן; רכיב שני - קביעת החומרה הקונקרטית של העבירה באמצעות בחינת הנסיבות הקשורות לביצועה; רכיב שלישי - שמירה על מידת מה של רצף עונשי על ידי התחשבות במצב שקדם לחקיקת תיקון מס' 113 באמצעות בחירת מדיניות הענישה הנהוגה" (המלומדים ואקי ורבין, בעמ' 430). בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב לפיכך לא רק "בסוג העבירה שבוצעה, אלא גם בנסיבות שבהן בוצעה ובמידת אשמו של הנאשם בביצועה".

8.         לעניין מדניות הענישה בגין עבירות שנעברו על ידי קבלן כוח אדם שפעל ללא רישיון ותוך הפרת זכויות עובדיו, קבע המחוקק מנגנון שנועד למנוע את הפגיעה בעובדים הוא הרישיון המוענק מאת השר, יש מקום ליצור הרתעה כלכלית בהטלת קנסות גבוהים שתכליתם להפוך את העבריינות בתחום זה לבלתי משתלם. על כן, יש לקבוע רמת ענישה שנעה בין 30% ל - 60% מגובה הקנס המקסימלי.

9.         הנאשמים ביצעו את העבירות בהם הורשעו במסגרת עיסוקה של הנאשמת שהנאשם נושא משרה בה. במסגרת הטיעונים לעונש טענו הנאשמים שיש לזקוף לזכותם שהודו וחסכו זמן שיפוטי בניהול הוכחות, הם נעדרי עבר פלילי , הנאשם הוא זה שישלם את הקנס גם עבור הנאשמת שמצויה בקשיים ואינה פעילה כבר למעלה משנה. לטענתם הנאשמים עברו את העבירה של אספקת שירותי קבלן כוח אדם רק בשל חוסר ידיעה משפטית וניסוח כושל של הסכמי ההתקשרות עם המזמין. הנאשמים ביקשו לזקוף לזכותם את העובדה שהם העסיקו עובדים רבים מיישובי הפריפריה כאשר העובדים קיבלו את כל זכויותיהם. הסניגור פירט את הנסיבות האישיות של הנאשם. נשוי ואב לשישה ילדים, לאחרונה מצבו הכלכלי התדרדר, הוא דמות מוכרת ומוערכת בקרב הפזורה הבדואית ומתנדב ומסייע לילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, אביו נפטר לפני שנה והוא סועד את אמו שהיא בת למעלה מ - 80.

10.       בבואי לגזור את העונש מצאתי לחרוג לקולה ממתחם הענישה המקובל לאור הודאת הנאשמים בהזדמנות הראשונה והעובדה שלא קיפחו את זכויות העובדים ומצבם הכלכלי הקשה.

            על כן אני קובע שגובה הקנס יעמוד על 60% בלבד מהקנס המקסימלי על אף פי שמדובר בהעסקה של עובדים רבים.

4

            כמו כן כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות להימנע מהעבירה בה הורשע למשך שלוש שנים מהיום אחרת יחויב בקנס המירבי הקבוע בחוק.

11.       אני גוזר על הנאשמת קנס בשיעור של 8,640 ₪. על הנאשם קנס בשיעור של 17,520 ₪. אני מאפשר לנאשמים לשלם את הקנס בעשרה תשלומים שווים:

            הנאשמת רשאית לשלם את הקנס בעשרה תשלומים של 864 ₪ כל תשלום החל ביום 1.2.21 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן .

            הנאשם רשאי לשלם את הקנס בעשרה תשלומים של 1,752 ₪ כל תשלום החל ביום 1.2.21 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן.

            אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מידי.

            הנאשמים מופנים למזכירות בית הדין לקבלת שוברי תשלום.

12.       הנאשמים יחתמו עד ליום 15.1.21 על התחייבות להימנע מביצוע העבירה הקשורה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם למשך שלוש שנים מהיום. אם הנאשמת תעבור עבירה במהלך שלוש השנים הקרובות היא תחויב בסך של 14,400 ₪ ואם הנאשם יעבור עבירה במהלך שלוש השנים הקרובות הוא יחויב בסך של 29,200 ₪.

13.       זכות ערעור כדין.

14.       לבקשת ב"כ הצדדים בדיון היום, גזר הדין ישלח אליהם ע"י המזכירות.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשפ"א, 02 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.