1

1.      נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרת הוראה חוקית.

2.      ב"כ הנאשמת טען טענה מקדמית לפיה כתב האישום אינו מגלה עבירה של הפרת הוראה חוקית.

3.      המאשימה ביקשה להשיב בכתב על הטענה, ואולם לא הוגשה כל תגובה עד למועד שנקבע לכך.

2

4.      בחלק הכללי של כתב האישום תואר, כי הנאשמת ומר ס א היו במועד הרלבנטי לאישום בהליכי גירושין וכי לשניים בת משותפת. עוד נכתב בחלק זה, כי ביום 3.4.17 החליט בית המשפט לענייני משפחה על מתן משמורת זמנית על הילדה למר א'  וכי תוקפה של המשמורת הזמנית נקבע עד למתן החלטה אחרת. בנוסף נכתב בחלק הכללי, כי ביום 9.5.17 נקבע, כי תוך שבעה ימים תוגש תובענה על ידי מי מהצדדים, שאחרת יפקע תוקפו של סעד המשמורת הזמנית. לבסוף נכתב, כי מר א'  מסר לצוות הגננות בבית הספר, שבו ככל הנראה למדה בתם של בני הזוג, פרוטוקול שאוסר על הנאשמת לאסוף את הבת מהמקום או להיכנס אליו.

5.      בפרק העובדות של כתב האישום נכתב כי העבירות המיוחסות לנאשמת בוצעו ביום 19.5.17. מועד זה חל עשרה ימים לאחר החלטתו האחרונה של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לתוקפו של הסעד הזמני. בכתב האישום לא נכתב כי איזה מהצדדים הגיש תובענה בתוך פרק הזמן שקצב בית המשפט, והמסקנה המתבקשת היא כי המשמורת הזמנית פקעה כעבור שבעה ימים מיום 9.5.17 ולא הייתה עוד בתוקף ביום 19.5.17.

6.      יתרה מכך, האמור בפסקה האחרונה לחלק הכללי, לפיו מר א'  מסר לצוות הגננות פרוטוקול האוסר על הנאשמת להיכנס לגן ולקחת את בתם, אין בו כדי להקים עבירה, ומכל מקום לא במועד שאליו מתייחס כתב האישום;

ראשית, פרוטוקול דיון עצמו אינו הוראה חוקית ואינו יכול להקים איסור על הנאשמת להיכנס לשטח הגן ולהיפגש עם בתה. רק החלטה של בית משפט יכולה להקים איסור כאמור, ודבר קיומה של החלטה כזו לא צוין באיזה מחלקיו של כתב האישום.

שנית, אף אם אניח כי הפרוטוקול האמור כלל החלטה של בית המשפט לאסור על הנאשמת להיכנס לשטח הגן ולהיפגש עם בתה, לא צוין המועד שבו נמסרה ההחלטה לצוות, לא צוינו המועדים שאליהם מתייחסת ההחלטה, ולא ברור הקשר בינם לבין האמור בראשית החלק הכללי בנוגע למשמורת הזמנית. לנוכח המועדים המפורטים בראשית החלק הכללי והעובדה שלא צוין כי הוגשה תובענה על ידי מי מן הצדדים, המסקנה המתבקשת היא כי אף אם ניתנה החלטה של בית משפט שאסרה על הנאשמת להיכנס לשטח הגן ולהיפגש עם בתה, היא פקעה שבעה ימים לאחר יום 9.5.18 ולא הייתה בתוקף במועד המצוין בפרק העובדות של כתב האישום. מכל מקום, המאשימה לא טענה אחרת.

7.      לנוכח האמור לעיל אני מקבלת את הטענה המקדמית ומורה למאשימה למחוק מכתב האישום את עבירת הפרת ההוראה החוקית. כתב אישום מתוקן יוגש עד ליום 3.10.18.

8.      בשולי הדברים אעיר, כפי שהערתי אף בעל פה במהלך הדיון שהתקיים לפני, כי אין זו התקלה היחידה שנפלה בניסוח כתב האישום וכי כתב האישום כולו מנוסח בצורה מעורפלת ובלשון בלתי ברורה, אשר תקשה מאד על בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים, אם יידרש לעשות כן.

3

9.      המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ט, 23 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.