1

 

 

 

1.         על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום לאחר שתוקן, הורשע הנאשם באיומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז -1977 (להלן: החוק) ותקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק.

 

2.         על פי העובדות בכתב האישום, בתאריך 20.1.2019 בבית אמו של הנאשם, הגב' ל"ז (להלן: אמו או המתלוננת), אמרה האחרונה לנאשם כי הוא צריך ללכת להוסטל או שהיא תצטרך למצוא דרך אחרת להוציאו מביתה. בתגובה לכך איים עליה הנאשם באומרו "אם תגרמי לי לצאת מהבית אני ארצח אותך, כי בשבילי להרוג בן אדם זה קל". עוד על פי עובדות כתב האישום, כארבעה חודשים עובר לאירוע הנ"ל תקף הנאשם את אמו בכך שהכה בפניה.

 

3.         לא הייתה הסכמה בין הצדדים לעונש וכל צד היה חופשי בטיעוניו.

 

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

2

4.         ב"כ המאשימה הגישה כראיות לעונש את רישומו הפלילי ואת גזר דינו בת"פ 30379-0414. בטיעוניה לעונש בכתב פירטה בערכים המוגנים של הגנה על שלמות גופו וביטחונו של האדם, חירותו וכבודו, ערכים בהם פגע הנאשם במעשיו וזאת בנוסף לפגיעתו בתא המשפחתי. ב"כ המאשימה הוסיפה לציין בחומרה המיוחדת שבעבירות אלימות במשפחה, בקושי לגלותן נוכח ביצוען בביתה פנימה לצד הצורך להגן על חסרי הישע כדוגמת אמו המבוגרת של הנאשם.

 

לטענת המאשימה , מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים אינה קלה כלל ועיקר בהינתן מושא האיום והתקיפה שהינה אמו של הנאשם שהינה כבת 72 שנים, תוכן אמירתו כי ירצח אותה אם לא תאפשר המשך שהייתו בביתה, לצד אותה אלימות בה נקט כלפיה לפני כ -4 חודשים.

לדידה של ב"כ המאשימה את מתחם העונש ההולם יש לקבוע ככזה שינוע בין 6 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל - 14 חודשי מאסר בפועל. אשר לעונש המאסר שיושת על הנאשם ציינה בעברו הפלילי בעבירות אלימות בכלל לרבות בעבירה של תקיפת זקן בגינה ריצה מאסר ארוך והושת עליו מאסר מותנה, אשר נראה לא הרתיעו לשוב ולנהוג באלימות. על כן עתרה לעונש באמצע המתחם והפעלת המאסר המותנה במצטבר לעונש שיושת עליו. בנוסף עתרה להשית עליו מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס משמעותי והתחייבות.

 

5.         מנגד, בטיעוניו לעונש עתר הסנגור להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל הכוללים הפעלת המאסר המותנה. לדידו, הרף התחתון במתחם הענישה הנוהג בעבירות מסוג זה בנסיבות הדומות למקרה דנן הוא מאסר מותנה. בתימוכין הפנה לפסיקה בעבירות דומות ובנסיבות חמורות יותר שם נקבע מתחם ענישה נמוך מהמתחם לו עתרה המאשימה.

בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירות, טען ליחסים המתוחים בין הנאשם לאמו עמה התגורר עד למועד ביצוע העבירות. טען כי הנאשם אשר מצבו השכלי לקוי, תלוי באמו ואין לו מקום אחר להתגורר בו, על כן, דרישת אמו ממנו כי יעזוב את הבית או יתפנה להוסטל היא זו שהביאה בסופו של דבר להתנהגותו כלפיה. בהקשר זה, הדגיש את יכולותיו המוגבלות של הנאשם אשר קרוב לסייג האחריות הפלילית, להבין את אשר עשה תוך שהפנה לחוות הדעת הפסיכיאטרית שהתקבלה בהליך המעצר ועל פיה אמנם נמצא כי הנאשם אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין, אם כי אין חולק כי הוא נמצא כמי שסובל מפיגור שכלי קל (באבחון שעבר ברוסיה, ארץ מולדתו) וכי הוא בעל מאפייני אישיות ילדותיים ותלותיים.

 

עוד ביקש הסנגור להביא בחשבון כי איומי הנאשם הושמעו בעידנא דרתיחא על רקע רצונה של אמו להוציאו מן הבית, ואינם קונקרטיים או נוקטים בזמן או מקום. אשר לעבירת התקיפה טען כי אף זו הייתה רגעית, לא אופיינה באכזריות או תוך השפלת אמו, ולא נגרמו לה חבלות. לדידו של הסנגור, בחינה של נסיבות הקשורות בביצוע העבירות ומצבו של הנאשם מלמדים על כך כי הפגיעה בערכים עליהם עמדה המאשימה, הינה נמוכה.

3

 

בהתייחסו לעונש שיושת על הנאשם ביקש הסנגור לתת משקל להולם להודאת הנאשם אשר לא רק חסך זמן שיפוטי יקר אלא ובעיקר את העדת אמו. בנוסף, הדגיש בנסיבותיו האישיות של הנאשם אשר נטען כי הוא מתגורר עם אמו וסובל מפיגור שכלי קל בעטיו תלוי באמו . אשר למאסר המותנה העומד נגד הנאשם ביקש כי זה יופעל כולו בחופף בשים לב להודאתו ובהינתן תקופת מעצרו. אשר לענישה כלכלית לה עתרה המאשימה ציין בעובדה כי הנאשם תלוי כלכלית באמו וכי כל ענישה כלכלית שתושת עליו, למעשה תיפול על כתפיה של אמו.

 

 

דיון

6.         בהתאם לעיקרון ההלימה - בקביעת מתחם העונש על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

הערך החברתי המוגן בעבירות האוסרות אלימות בכלל נועד בראש ובראשונה להגן על חיי האדם, שלמות גופו, נפשו ובטחונו האישי. ערכים מוגנים נוספים נועדו לשמירה על כבוד האדם, חירות פעולתו ושלוות נפשו. במעשיו, פגע הנאשם בעיקר בשלוות נפשה, כבודה וביטחונה האישי של אמו יולדתו בפגיעתו בה פיזית ומילולית הוא פגע גם בערך המוגן של שלמות התא המשפחתי.

 

אלימות בתוך המשפחה היא עליית מדרגה בתחום האלימות ולעולם תיצבע בגוונים קודרים והיבטים נוספים, שכן "...הצפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך המשפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי" (א' פרוקצ'יה, בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07).

 

בעבירת האיומים פגע הנאשם בערכים שנועדו למנוע הפחדה והגנה על שלוות נפשו של הפרט. ברע"פ 8188/09 שלומי דבורה נ' מ"י (פורסם בנבו) (25.10.09) נקבע כי עבירת איומים היא עבירת אלימות:

 

4

"מנקודת מבטה של תורת המוסר, אפשר לטעון, כי בכל עבירה יש מן האלימות. אך במישור המשפטי, ברי כי אין המונח אלימות מקיף את שלל המעשים המנויים בדיני העונשין שלנו. יש מבין העבירות הקולעות במובהק לגדריה של התנהגות אלימה, ויש המצריכות בחינה מעמיקה יותר. מבלי למצות אומר, כי שימוש בכוח לשם פגיעה בגופו של אחר, או איום עשות שימוש בכוח שכזה, הם מן המעשים המצויים בגרעינו של אותו מושג".

 

7.         סקירה כללית של מדיניות הענישה בעבירות אלימות במשפחה מעלה מנעד ענישה רחב. ניתן למצוא עונשים החל מזה הצופה פני עתיד וכלה בעונשי מאסר בני שנה ויותר. כך למשל נמצא -בת"פ 20820-03-18 מדינת ישראל נ' טוילי (שלום ב"ש) הנאשם הורשע בעבירות איומים ותקיפה סתם של אמו לאחר שהאחרונה סירבה להתקשר לאחיו שיגיע לקחת אותו לטיפול רפואי כפי שדרש. הנאשם חנק את אמו, הושיבה על כיסא ולא נתן לה לישון תוך שהוסיף ואיים עליה "עכשיו אני לא אתן לך לישון". המדובר בנאשם אשר לחובתו הרשעה אחת משנת 2013 בעבירות דומות. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין של"צ או מאסר קצר בפועל ל-10 חודשי מאסר בפועל, נתן משקל נכבד לנסיבות ביצוע העבירה ומצבו הנפשי הרעוע של הנאשם וגזר עליו שלושה חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 34422-07-18 מדינת ישראל נ' ארונוב (שלום ב"ש), הנאשם הורשע על יסוד הודאתו באיומים, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממש, בכך שבעט ברגלה וישבנה של אמו וגרם לה חבלות המתבטאות בשטפי דם רבים. הנאשם הוסיף ואיים על אמו כי יפגע בה אם תתקשר למשטרה, והכל על רקע דרישתה שלא יכנס לביתה ולא יעשה שימוש ברכבה. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי ותסקיר חיובי, 5 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ 40536-10-18 מדינת ישראל נ' קוגן (שלום ב"ש) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו באיומים, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממש כלפי הוריו, בכך שאיים על אמו כי יפגע בה ובהמשך נתן מכה בראשה. בהמשך, ולאחר שאביו ניסה להרגיעו הכה הנאשם בפניו במכת אגרוף וגרם לו חבלה של ממש. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר ועד 12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי ובמצב נפשי רעוע, 4 חודשי מאסר.

 

בת"פ 23715-07-16 מדינת ישראל נ' אבו עגינה (שלום ב"ש) מקרה בו הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות איומים כלפי אמו בכך שאמר לה כי יחתוך את כל הרחוב בסכין, וישרוף את הבית אם לא תיתן לו כסף. במועד אחר איים בטלפון כי ישרוף את הבית. בית המשפט קבע את מתחם עונש ההולם בין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם, צעיר-בגיר, בעל עבר פלילי לא מכביד אם כי כזה שכלל עבירת אלימות (חוזרת) כלפי אמו - 4 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ 46495-04-16 מדינת ישראל נ' ביטון (שלום ב"ש) הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירת איומים כלפי אמו בכך אמר לה שאם לא תגיע לחנות בגדים בה שהה באותה עת, הוא ישרוף אותה ואת האחים שלו ובשיחה נוספת אמר לה כי הוא הולך להתאבד. בית המשפט קבע את מתחם עונש ההולם בין מאסר מותנה עד 9 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל.

5

 

בעפ"ג 16446-10-16 מדינת ישראל נ' זנה (מחוזי מרכז), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בשלושה אישומים בעבירות של הפרת הוראה חוקית, היזק לרכוש במזיד, איומים, ניסיון לתקיפה סתם ולגרימת נזק לרכוש במזיד. הנאשם הגיע לבית הוריו שעה שיש כנגדו צו הרחקה מביתם, איים על אמו בסכין, ניסה לתקוף אותה עם פותחן בקבוקים בראשה בשל כך שהתלוננה נגדו במשטרה וגרמה למעצרו והרחקתו מהבית. נוכח תסקיר חיובי והליך טיפולי בו היה נתון במעצר הבית בית המשפט קמא גזר על הנאשם 180 שעות עבודות של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המאשימה לעניין קולת העונש והחמיר את עונשו של הנאשם מ-180 שעות עבודות של"צ, ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

 

בת"פ 61206-02-15 מדינת ישראל נ' פלוני (שלום י-ם), הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות איומים, תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. מדובר בכתב אישום האוחז חמישה אישומים. הנאשם איים על אמו כי ירצח אותה ויזרוק את גופתה בשלג, בנוסף תקף אותה בשתי הזדמנויות שונות וזאת משום שהתמהמהה להכין לו אוכל כפי שדרש. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 6-24 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי בין היתר משהביא בחשבון כי הנאשם נעדר עבר פלילי ושהה במעצר מאחורי סורג ובריח משך 5 חודשים.

 

בת"פ 29135-08-15 מדינת ישראל נ' פלוני (שלום אשקלון), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בשלושה כתבי אישום בעבירות היזק לרכוש, תקיפה סתם ואיומים (4 עבירות) בכך שדחף את אמו אל מחוץ לבית, ירק עליה ואיים עליה כי יפגע בגופה ובנכסיה, בנוסף איים על בן זוגה של אמו בכך שאמר לו שהוא ילך על כיסא גלגלים ובהמשך איים על אמו בפגיעה בגופו של בן זוגה. בתיק המצורף איים על אמו בפגיעה בביתה ובהמשך איים על בן זוגה של אמו כי ירה בו במצח. בתיק השלישי, על רקע ויכוח בין המתלוננת לנאשם שבר הנאשם מוצרי חשמל בביתם. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בתיק העיקרי בין מאסר קצר ועד 7 חודשי מאסר, בגין התיק השני קבע מתחם הנע בין מאסר על תנאי ועד 5 חודשי מאסר ובתיק השלישי קבע מתחם הנע בין עונש שאינו כולל רכיב מאסר ועד מאסר קצר, וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי ורקע פסיכיאטרי 7 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ 22199-05-15 מדינת ישראל נ' פלוני (שלום ק"ש) הנאשם הורשע על פי הודאתו בתקיפה סתם, היזק לרכוש במזיד ותקיפה הגורמת חבלה ממש. הנאשם השליך על אמו מגהץ על רקע ויכוח שהתגלע בין השניים. בהמשך לכך תקף את אמו בכך שדחף אותה על מנת למנוע כניסתה לחדרו, ובהמשך תקף את אחיו בכך שהיכה באגרוף בפניו והשליך סכין לעבר הסלון שם ישבה אחותו הקטינה. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם אשר לחובתו הרשעה אחת בעבירות פריצה וגניבה, 4 חודשים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

6

 

8.         על דרך הכלל, בעת קביעת מתחם העונש בעבירות איומים יביא בית המשפט בחשבון את מיהות המאיים והמאוים, הרקע לאיומים והנסיבות בהן הושמעו, האם נאמרו באופן ספונטני או תוכננו מראש, תוכן האיומים והאם נלוו להם מעשים ממשיים לצורך הגשמתם או עבירות נוספות. אשר לעבירת התקיפה יביא בחשבון בית המשפט את עצמתה, הימשכותה ותוצאתה. בענייננו, מכתב האישום נלמד כי הרקע והסיבות אשר הביאו את הנאשם לאיים על אמו נעוץ בדרישתה ממנו לעזוב את הבית בו מתגורר דרך קבע. מדברי הסנגור נלמד בהקשר זה כי יחסיהם מאופיינים במתיחות מדי פעם וזאת נוכח התלות של הנאשם הלקוי בשכל, באמו, גם במובן הכלכלי. הדברים האמורים נתמכים בחוות הדעת הפסיכיאטרית בה עיינתי וממנה עולה כי הנאשם מוגבל שכלית התפתחותית וכי על פי התרשמות הפסיכיאטר המחוזי מדובר במי שמאפייני אישיותו אינם מפותחים כמצופה לגילו, כי הינו ילדותי, תלותי ובעל סף תסכול נמוך. נתונים אלו, הגם שאינם מצדיקים את מעשיו, מהווים שיקולים לקולא בבחינת מתחם העונש ההולם נוכח שמלמדים הם על יכולותיו המוגבלות של הנאשם לצד חששו הלגיטימי לעזוב את ביתו ואת אמו ובמקרה הטוב להישלח להוסטל או מסגרת חוץ ביתית אחרת כשבמקרה הרע להיות דר רחוב.

 

אשר לנסיבות הקשורות לביצוע המעשים לא יהיה חולק כי תוכן דברי הנאשם כלפי אמו, לפיהם ירצח אותה אם תגרום לו לצאת מהבית כי בשבילו "להרוג בן אדם זה קל" הגם שראויים לכל גנאי, אינם ברף חומרה גבוה בין היתר בשים לב לכך שאלה נאמרו באופן ספונטני, בעידנא דרתיחא ובתגובה להחלטת אמו להוציאו מהבית בכל דרך שתוכל, ושלא נלוו להם פעולות להעיד על כוונת הנאשם להוציאם אל הפועל ובאין חולק כי הנאשם לא הרג בימי חייו כך שדבריו לפיהם להרוג קל עבורו הם בבחינת דברי סתם וכלום. באשר לעבירת התקיפה, גם זו נמצאת ברף הנמוך של עבירת האלימות. הרקע והנסיבות הקשורות לביצועה לא פורטו בכתב האישום גם לא בטיעוני ב"כ הצדדים וכל שנטען כי 4 חודשים קודם לכן, הנאשם הכה בפני אמו מבלי שהובאו פרטים חיוניים לאירוע. לא נטען לאלימות מתמשכת, לא נטען לגרימת נזק פיזי מכל סוג ונראה כי מדובר באירוע חד פעמי שכאמור הינו ברף הנמוך של עבירה מסוג זה. לצד זאת, והגם שאלה לא מוצאים ביטוי בכתב האישום ושקולה של אמו לא נשמע במסגרת ההליך, אביא בחשבון את הנזק הנפשי בדמות עגמת הנפש וכפיות הטובה כמו גם תחושת העלבון וההשפלה שחשה אמו כאשר בנה מרים עליה יד ובמועד אחר מאיים עליה כי ירצח אותה.

 

9.         במכלול הדברים האמורים נמצא כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הנמוך. מכאן, בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, ולאחר שחזרתי ובחנתי את מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות כמו גם בסיבות שהביאו את הנאשם לבצען, לחומרא ולקולא, הנני לקבוע כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד ל 8 חודשי מאסר בפועל.

 

7

 

העונש הראוי בתוך המתחם

 

10.       בהתאם לסעיף 40יא לחוק העונשין בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובמידה בה הן מתקיימות, זאת ככל שיסבור כי יש לתת להן משקל בנסיבות המקרה.

 

הנאשם שנותן היום את הדין הוא רווק, בן 40, אינו עובד ומתגורר מאז ומתמיד יחד עם אמו. בגדרי השיקולים לחומרא אביא בחשבון את הצורך בהרתעת הנאשם לרבות הרתעת הרבים. עוד אביא לחומרא את עברו הפלילי הכולל הרשעה אחת משנת 2015 אותה ביצע בשנת 2014 בגינה ריצה עונש מאסר וכי מאסר מותנה בעבירות אלימות המרחף מעל ראשו לא הרתיעו.

אביא בחשבון, לקולא, את נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי הנפשי כעולה מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה ביום 25.2.2019 בהליך המעצר והוגשה לעיוני במסגרת הראיות לעונש. מזו עולה כי הגם שהנאשם נמצא כשיר ואחראי לעמוד לדין. עם זאת, ידוע כי בלידתו חווה פגיעה מוחית אשר האטה את התפתחותו הפסיכומוטורית ועוד טרם עלייתו ארצה הוכר בסובל מפגיעה שכלית. עוד עולה כי ילדותו לוותה בקשיים לימודים ורגשיים וללא קשרים חברתיים, ואבחונים שנערכו לנאשם בארץ מלמדים כי רמת האינטליגנציה שלו נמוכה מהמצופה לגילו ונמצאת בין הנמוך מהממוצע לפיגור, והגם שנמצא מתפקד ברמה שמוגבלות שכלית התפתחותית- הרי שזו גבולית. הפסיכיאטר המחוזי התרשם מאישיות שאינה בשלה ומפותחת כמצופה לגילו וכי הוא ובעל מאפייני אישיות ילדותיים ותלותיים כמו גם סף תסכול נמוך.

 

לקולא אביא בחשבון את החרטה הכנה של הנאשם על מעשיו ובקשת הסליחה מאמו, לרבות התחייבותו שלא לחזור על מעשים כאלו ודומים להם.

לקולא אביא בחשבון את הודאתו בביצוע המעשים אשר חסכה את העדת אמו כמו גם זמן שיפוטי יקר.

לקולא אביא בחשבון את נסיבות חייו שאינן פשוטות ואשר מעבר לאמור, הוריו גרושים והוא התגורר עם אמו והוא תלוי בה.

 

11.       בכל הנוגע לאופן הפעלת המאסר המותנה, הרי שבהתאם להוראות סעיף 58 לחוק העונשין יש להפעילם במצטבר לכל עונש, אלא אם יקבע, מטעמים שירשמו כי שתי התקופות כולן או מקצתן ירוצו בחופף. בנסיבות המקרה שלפניי, בשים לב לעונש שייגזר על הנאשם, נסיבות חייו, הודאתו בעבירות - יש להצדיק חפיפה חלקית של המאסר המותנה.

 

12.       אשר לרכיב הקנס לו עתרה המאשימה בטיעוניה, בנסיבות המקרה ונוכח העובדה כי הנאשם מתקיים מקצבת נכות ומתגורר עם אמו, לא מצאתי לנכון להשית רכיב עונשי זה.

8

 

13.       סיכום מכלול הדברים האמורים ולאחר ושקלול השיקולים לחומרא ולקולא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        3 חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב.         מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים מת"פ 30379-04-14 אותו ירצה הנאשם חציו בחופף וחציו במצטבר לעונש שהושת עליו בתיק דנן. סך הכל ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו.

ג.         6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר. הנאשם ירצה עונש זה אם יעבור על עבירת אלימות מסוג פשע.

ד.         3חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר. הנאשם ירצה עונש זה אם יעבור על עבירת אלימות מסוג עוון .

ה.        הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 1,500 ₪ שלא יעבור עבירת אלימות וזאת לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר. אם לא תיחתם ההתחייבות תוך 7 ימים, ייאסר הנאשם ל 4 ימים.

 

שב"ס מתבקש להחתים את הנאשם על כתב התחייבות עוד היום במתקן הכליאה שבבית המשפט.

 

 

 

 

 

זכות ערעור על פי חוק תוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, ב' אייר תשע"ט, 07 מאי 2019, במעמד הנוכחים