מבוא

1.     בפני בקשה מטעם הנתבעים לצרף את עיריית נתיבות כצד נוסף להליך, בהתאם לתקנה 49 (א) (5) לתקנות סדר הדין האזרחי.

רקע

2.     עסקינן בתובענה אשר הוגשה כתובענה לפינוי מושכר בה הסעד הנדרש הינו פינוי הנכס וסילוק יד של הנתבעים. לטענת התובעים הנתבעים השתלטו על הנכס של התובעת ומחזיקים בו שלא כדין מאז 7/2016 מבלי שקיבלו רשות של אף גורם והם מבצעים בו פעילות כלכלית לטובתם.

3.     התובעת הינה עמותה רשומה ולטענתה היא בעלת הזכות להחזיק בבית כנסת וכולל, לרבות השטח הצמוד לו, הידוע כגוש 39571, מגרש מספר 103, רחוב הרב עוזיאל 1, נתיבות, הם המקרקעין מושא ההליך. לטענת התובעת בתביעתה, ביום ה- 21/8/94 קיבלה התובעת הקצאה בלתי חוזרת מעיריית נתיבות להשתמש במקרקעין מושא ההליך ואשר מצויים בו בית כנסת ועוד, וצרפה לתביעתה אישור הקצאה מטעם עיריית נתיבות.

4.     הנתבעת 1 הינה עמותה אף היא אשר מחזיקה את המקרקעין מושא ההליך ולטענתה, ברשות ובאישור של בעלת המקרקעין היא עיקרית נתיבות.

טיעוני הצדדים בבקשה לצירוף עיריית נתיבות

5.     לטענת המבקשים, טענות התובעים כי עיריית נתיבות הקצתה להם את המקרקעין הינה שגויה, והם עצמם מתנגדים לטיעונים אלו. טענתם, עסקינן בטענות שגויות ומתגובת עיריית נתיבות למבקשים עולה כי היא מעולם לא הקצתה להם את המקרקעין. לפיכך ועל מנת להכריע בעניין, יש לטענתם לצרף את העירייה להליך באשר היא הבעלים הרשום של המקרקעין.

6.     כעולה מתגובת המשיבים העירייה איננה רלוונטית להליך היות והעירייה אינה הבעלים של הנכס עליו השתלטו הנתבעים. לטענתם עסקינן בהקצאה בלתי חוזרת שניתנה ע"י העירייה לתובעת. התובעת בתגובתה הודתה כי העירייה יכולה לשלול את ההקצאה, אך כי עליה לעשות זאת רק אם קיימים ברשותה נימוקי כבדי משקל.

דיון והכרעה

7.     תקנות סדר הדין האזרחי מתירות צירוף נתבע ע"י בית המשפט לבקשת בעל דין, כלהלן:

"...

46. (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג....".

8.     הפסיקה קבעה מבחנים לצורך קביעה אם האדם אותו מבקשים לצרף לתביעה, הינו בעל דין דרוש. מבחן אחד הינו האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו בלא שפסק הדין יחייב גם את פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו (ועל כך ראו בין היתר ע"א 83/64 שמעון גראטש נ' שלמה) ואילו המבחן השני הינו האם הסעד אותו מבקש התובע עשוי להשפיע ישירות על זכויותיו של האדם אותו מבוקש לצרף כבעל דין, שאז על בית המשפט ליתן לו כמובן זכות להשמיע את דבריו בטרם יתן פסק דין העלול לקפח את זכותו (ע"א 273/85 יורם גיל נ' בנק דיסקונט לישראל ).

9.     בעניינו סבורה אני כי לאור טיעוני הצדדים ולאור המחלוקת באשר לזכות מי מהצדדים להחזיק במקרקעין מושא התביעה ובשים לב לטיעוני הצדדים בכתבי טענותיהם ולאור המחלוקת ביחס להקצאה ולנסיבותיה, אשר הינן לב ליבו של התיק והקונפליקט, הרי שאין מנוס מצרוף עיריית נתיבות כצד נוסף בתובענה, מהנימוקים שלעיל ועל מנת לייעל את ניהול ההליכים בתובענה, ולקיים ברור ממצה של המחלוקת, ולמען חקר האמת.

10.  בנסיבות אלו ולאור הטענות הסותרות ביחס לעמדת העירייה, ולאור השאלה המהותית העולה ביחס להקצאת המקרקעין, סבורה אני כי עיריית נתיבות הינה צד הכרחי לתיק ולא ניתן יהיה לברר המחלוקת בלעדיה.

11.  עיריית נתיבות באמצעות הלשכה המשפטית תצורף לתיק כצד נוסף. עיריית נתיבות באמצעות הלשכה המשפטית תגיש בתוך 45 יום את עמדתה באשר למחלוקת בין הצדדים, ובין השאר תיתן את התייחסותה לזכויותיה במקרקעין מושא התביעה, הקצאת המקרקעין למי מהצדדים ככל שנעשתה ועוד.

12.  המזכירות תעדכן ותודיע ותביא את התיק בפניי בתום המועד.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ג, 08 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.