1

רקע

נאשמת מס' 1 היא חברה שפעלה בתחום הבניה ונאשם מס' 1 היה בעליה ומנהלה בזמנים הרלוונטיים (להלן: החברה והנאשם).

במסגרת פעילותה של החברה, היו הנאשמים חייבים להגיש דו"חות שנתיים למס הכנסה, אך בשנים 2015 ו- 2016 לא הגישו דו"חות, וזאת למרות שמחזור העסקאות של החברה בשנים אלו היה 3.6 מיליון ש"ח ו- 3.7 מיליון ש"ח. בשל כך הורשעו הנאשמים בשתי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.

2

להשלמת התמונה אוסיף, כי לא היתה מחלוקת עובדתית ביחס לאי הגשת הדו"חות. נטען, כי הנאשמים לא הגישו את הדו"חות בשל חסרון כיס שלהם, אך נקבע כי הדבר אינו מהווה טעם מוצדק למחדל, ועל כן הורשעו (ר' החלטה מיום 15.10.18).

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה שמה את הדגש על חומרת המעשים, ובכלל זה היקפם הגבוה של מחזורי העסקאות של הנאשמים והעובדה שהמחדלים לא הוסרו, למרות דחיות רבות שניתנו. לאור אלה ביקשה לגזור על הנאשם שבעה חודשי מאסר לריצוי ממש, מאסר ומותנה וקנס ועל החברה להטיל קנס סמלי.

ב"כ הנאשמים ביקש להטיל על הנאשם של"צ ללא הרשעה. לדבריו ברקע המעשים כניסתה של החברה להפסדים כבדים, בעקבותיה נכנס הנאשם להליך פשיטת רגל וניתן בעניינו צו כינוס. ב"כ הנאשם טען, כי לוּ היו הדו"חות מוגשים, סביר כי הנאשם היה זכאי להחזרים, אך הוא לא עמד בשכר הטרחה של רואה החשבון. כמו כן טען כי הנאשם נמצא במצב נפשי וכלכלי קשה.

ב"כ שני הצדדים הפנו לפסיקה.

מתחם העונש ההולם - אי הגשת דו"ח במועד

לאורך תקופה של כשנתיים פעלו הנאשמים מבלי להגיש דו"חות למס הכנסה, וזאת כאשר מחזור ההכנסות של החברה בתקופה זו היה מעל 7.4 מיליון ש"ח במצטבר. התקשיתי לקבל, שמתוך מחזור זה, לא נמצא הסכום הדרוש לתשלום לרואה חשבון על מנת לעמוד בדרישות החוק.

רבות נאמר על חשיבותה של החובה להגשת דו"חות אמת במועד. ללא הגשת דו"חות לא תתכן גבית מסים וללא גביית מסים תתרוקן קופת המדינה. עבירה של אי הגשת דו"ח במועד אמנם נופלת בחומרתה מעבירות המס המטריאליות, באשר אין בה יסוד של מרמה, אלא רק של המנעות מביצוע חובה. עם זאת, אין להקל בה ראש ואין לראותה בסלחנות. הבסיס לגביית מס אמת הוא הגשת דו"חות נכונים במועד והמנעות מכך חותרת תחת בסיס זה. המדובר בחובתו הראשונית של כל עוסק אשר בלעדיה אין. חובה זו נועדה להגן על קיומה של מערכת מס יעילה והוגנת, אשר תבטיח מצד אחד את תקציבה של המדינה ומצד שני תביא לגבייה צודקת ושויונית של המס מכלל העוסקים והשכירים במשק.

שיקול ההרתעה הוא מרכזי בעבירות מסים. אלו עבירות אשר קל לבצען, קשה לגלותן ובצדן רווח כספי ניכר. לפיכך, יש חשיבות רבה לשיקול הרתעה, אשר יהווה משקל נגד לקלות שבביצוע העבירות ולרווח הכספי הטמון בהן.

3

לעתים רבות מתיחסת החברה בסלחנות לעברייני מסים, כאילו אין במעשיהם חומרה או פסול מוסרי או ערכי - ולא היא. המנעות תשלום מסים חותרת תחת ערכים חברתיים בסיסיים של שוויון בנשיאה בנטל ומכל בחינה שקולה לשליחת יד לקופת הציבור. משכך, נקודת המוצא היא, כי יש לראות את עבריין המס ככל עבריין אחר שולח ידו ברכוש חברו - בהבדל שסיכויי תפיסתו של עבריין המסים נמוכים יותר ורווחיו לרוב גבוהים יותר מאלו של גנב "רגיל", והוא אף אינו משלם את מחיר ההוקעה החברתי אותו משלם עבריין רכוש אחר. לפיכך, על מדיניות הענישה לתת ביטוי לקלון שבעבירות מסים ולכך שאין הבדל בין מי שמתחמק מתשלום מס אמת ובין מי ששולח יד לרכוש חברו.

פסיקה עקבית של כל הערכאות קובעת, כי יש להשית מאסר בפועל, לריצוי ממש, בגין עבירות של אי הגשת דו"חות במועד ושל אי תשלום חוב מס. ר' למשל רע"פ 3857/13, יצחקיאן נ' מדינת ישראל, רע"פ 3137/04, שלום חג'ג' נ' מדינת ישראל, רע"פ 6095/06, צדוק חיים לוי נ' מדינת ישראל, עפ"ג 2072-11-10 של בית המשפט המחוזי בירושלים, ע"פ 2321-11-07 של בית המשפט המחוזי מרכז, ע"פ 16/08 של בית המשפט המחוזי בנצרת וע"פ 21330-09-09 של בית המשפט המחוזי בחיפה.

משכך, נראה לי כי מתחם הענישה ההולם את מכלול העבירות בהן הורשעו הנאשמים הוא מאסר בפועל, לריצוי ממש, לתקופה שבין מספר חודשים ועד עשרה חודשים ועונשים נלווים. ר' עפ"ג 32649-12-13, אברהם נ' מדינת ישראל, בו אושר מתחם זה.

נסיבות שאינן קשורות למעשים

הנאשם יליד 1986, אין לחובתו הרשעות קודמות. הודה במיוחס לו.

מטיעוני ב"כ הנאשם עולה, כי הנאשם בהליכי פשיטת רגל וכיום אינו עובד.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו ואת העובדה שמדובר בהרשעה ראשונה.

לחובת הנאשם זקפתי את העובדה שעד היום המחדלים לא הוסרו. מדובר בשיקול משמעותי בעבירות מס, שהרי הבעת החרטה של העבריין צריכה להתבטא בראש ובראשונה בהגשת הדו"חות תשלום חוב המס. פסיקה עקבית קובעת, כי על דרך הכלל, דינו של נאשם בעבירות דומות, אשר לא הסיר את המחדל, הוא מאסר ממש.

אני ער לטענה, כי חוב המס לא שולם בשל חסרון כיס של הנאשם, אשר נמצא בהליכי פשיטת רגל, אך הפסיקה קובעת, כי לא ניתן לתת משקל לענין זה. ר' למשל רע"פ 5557/09, שוסטרמן נ' מדינת ישראל, שם נפסק בעניינו של מי שקיבל הפטר מתשלום חוב מס:

4

בית משפט זה ציין פעמים רבות, כי בעבירות כלכליות ועבירות המס בכלל זה, על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בהן לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה (ראו בעניין זה ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 721, 727 (2004); ע"פ 624/80 חברת וייס ורנסט נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 211, 218-217 (1981)). נטיית בתי המשפט ליתן משקל להסרת המחדל על ידי העבריין מטרתה להפחית את חומרת המעשים בדיעבד בכך שלפחות החסר בקופה הציבורית שנוצר עקב העבירות נרפא. ברי כי ככל שחסר זה בקופה הציבורית נותר, אף אם מסיבה זו או אחרת אין עוד אפשרות לגבות אותו מעובר העבירה במישור האזרחי, לא ניתן לראות בכך הפחתה בחומרת המעשים ולראות בכך משום "הסרת המחדל" במישור שיקולים זה.

ר' גם רע"פ 7773/16, חננאל נ' מדינת ישראל, מיום 26.10.16, שם נפסק:

אציין, בהקשר זה, כיצדקביתמשפטהשלוםבקביעתוכיאתאי-הסרתהמחדלמצידו שלהמבקשישלשקולכשיקולרלוונטילחומרה, ואיןלקבלאתהטיעוןכיאיןלנתון זהכלמשקל, אךבשלכךשאיןביכולתושלהמבקשלהסיראתמחדלו.

לאור אלה, ראיתי להשית על הנאשם עונש נמצא בסמוך למרכז מתחם העונש ההולם.

לפיכך גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

החברה, נאשמת מס' 1:

קנס בסך 1,000 ש"ח, אשר ישולם עד יום 1.7.19.

נאשם מס' 2

א.         חמישה חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 1.9.19.

ב.         חמישה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירה על פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

ג.         שלושה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירה על פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף שהיא עוון תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

ד.         קנס בסך 10,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס יחולק לעשרה תשלומים. תשלום ראשון עד ליום 1.12.19 והיתר עד הראשון בחודשים שלאחר מכן.

הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

5

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ט, 24 יוני 2019, במעמד הצדדים.