1

1.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בתחום הטיפול בגז - עיסוק בעבודות גפ"מ ללא הכשרה, הובלת מיכל גז שלא מסומן בשם הספק והחסנת מיכלי גפ"מ ללא היתר. העבירות בוצעו לפי הטענה ב-9.8.2022.

2.      הנאשם מעלה שתי טענות מקדמיות - סיכון כפול והגנה מן הצדק. שתי הטענות מבוססות על כך שהוגש נגד הנאשם כתב אישום נוסף המייחס לו עבירות נגד שוטר שהיה מעורב באכיפת החוק נגד הנאשם ב-9.8.2022 (הכוונה לאכיפת העבירות שבתיק שבפניי). לטענת הנאשם, העובדות שפורטו בכתב האישום בתיק האחר יכולות היו להביא להרשעתו בעבירות המיוחסות לו בתיק שבפניי גם אם לא יוחסו לו בכתב האישום האחר. על כך מוסיף הנאשם כי פיצול האישומים לשני כתבי אישום נעשה באופן מלאכותי, אך משום שמדובר בגופי תביעה שונים (עורכי דין מטעם משרד האנרגיה בתיק שבפניי ועורכי דין מטעם הפרקליטות בתיק האחר), ושעורכי הדין מהפרקליטות יכולים היו להגיש כתב אישום אחד על שני העניינים. הנאשם מוסיף וטוען כי יקשה עליו להתגונן בתיק שבפניי בשל עובדות חופפות שבהן הודה בתיק האחר. כמו כן, הוא טוען שיתכן שבקביעת עונשו בתיק האחר התחשב בית המשפט גם במעשים המיוחסים לו בתיק שבפניי, כך שלמעשה הוא כבר נענש עליהם.

3.      התובע טוען כי יש לדחות את הטענות המקדמיות, כיוון ששני כתבי האישום עסקו במעשים שונים.

הכרעה

4.      חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע בסעיפים 149(5,6) שתי טענות מקדמיות הנוגעות לעניננו:

(5)   זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;

2

(6)   משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;

5.      בשתי טענות מקדמיות אלה התייחס המחוקק ל"מעשה נושא כתב האישום". כפי שנקבע בפסיקה הן באשר לשתי הטענות המקדמיות שצוטטו לעיל והן בהקשר של הטענה של "סיכון כפול" שיובאה אלינו מן המשפט המקובל ועניינה במשפט שלא הסתיים בהרשעה או בזיכוי, תיבה זו שעניינה ב"מעשה" מחייבת זהות עובדתית ומשפטית כאחד. כלומר, המעשה העובדתי המתואר בשני כתבי האישום צריך להיות זהה, והיסודות העובדתיים של העבירות המיוחסות בשני כתבי האישום (לפי הגדרתן בחוק) צריכים להיות זהים או מוכלים אחד בשני (ראו ע"פ 244/73 אורי רבר נ' מדינת ישראל ((20.3.1974, ע"פ 450/77 ברוך בעל-טכסא נ' מדינת ישראל (29.3.1978), תפ"ח (תל אביב) 48914-08-16‏ מדינת ישראל נ' עמית פוגל (31.7.2018)).

6.      בכתב האישום הנוסף שהוגש נגד הנאשם הוא הואשם במקור בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ובמסגרת הסדר טיעון תוקן כתב האישום והוא הודה והורשע בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בין עבירות אלה לעבירות שבכתב האישום שבפניי הנוגעות לעיסוק בגז, אין כל קשר מבחינה משפטית וכמובן גם המעשים שביסוד כתבי האישום הם שונים. הטענה שהיה חשש שהנאשם יורשע בתיק האחר בעבירות הרגולטוריות שבכתב האישום שבתיק שבפני אף על פי שלא נכללו בכתב האישום האחר, היא חסרת בסיס.

7.      לנוכח השוני בין המעשים בשני כתבי האישום, אני דוחה את טענת הסיכון הכפול של הנאשם.

8.      בנסיבות הספציפיות של תיק זה, טענת ההגנה מן הצדק שהעלה הסניגור בשל פיצול האישומים לשני כתבי אישום היא מקוממת. כתב האישום בתיק שבפניי הוגש בחודש דצמבר 2020, ואילו כתב האישום האחר שאליו הוא מתייחס הוגש בחודש מאי 2021. בשני התיקים, שהדיונים בהם התנהלו במקביל, ייצג את הנאשם אותו סניגור. אף על פי כן הסניגור לא ביקש את איחודם של המשפטים בשני כתבי האישום בהתאם להוראות סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. יתר על כן, לא רק שבתיק האחר, שהוגש כאמור לאחר שהוגש כתב האישום בתיק שבפניי, לא טען הסניגור דבר בעניין פיצול האישומים, אלא מיהר להגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות שכלל הודאה של הנאשם בכתב אישום מתוקן.

3

9.      מעבר לכך, אף על פי שיש כמובן טעם מבחינה עיונית בטענה של הסניגור כי ככלל אין מקום לפיצולם של אישומים הנוגעים למעשים שיש קשר עובדתי ביניהם, יש גם טעם מסוים בכך שכתב אישום העוסק בעבירות רגולטריות כזה שבפניי יופרד מכתב אישום העוסק בעבירות פליליות "קלאסיות". כך או כך, במקרה שבפניי די בכך שאותו סניגור ייצג בשני התיקים ולא ביקש את איחודם של המשפטים, כדי לדחות את טענת ההגנה מן הצדק של הסניגור.

10.  השורה התחתונה היא שבנסיבות שפורטו לעיל אינני סבור שעצם ניהול משפט נפרד בגין העבירות מתחום הגז פוגע בתחושת הצדק וההגינות באופן המצדיק את ביטולו של כתב האישום, ולכן אני דוחה את טענת ההגנה מן הצדק כטענה מקדמית.

11.  עם דחיית הטענות המקדמיות, יתואם עם הצדדים מועד לישיבה שבה יינתן מענה לאישום.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, 6 במרץ 2022, בהעדר הצדדים.