המדינה מבקשת לתקן את כתב האישום לפי סעיף 92(א) לחסד"פ [נוסח משולב], תשנ"ב-1982.

התיקון המבוקש נוגע לסעיף 4 לכתב האישום, בסעיף 4 המקורי נכתב: "ביום 16.8.21 הנאשם הגיע למגרש ברכב כאשר הרמקול נמצא בתא המטען ובתוכו נשק, המחסנית, המחסנית הנוספת והכדורים. הנאשם החנה את הרכב במגרש וביקש מדודו ח'אלד דיראוי להוציא את הרמקול ולהחזירו למקום".

בסעיף 4 החדש נרשם: "ביום 16.8.21 ובידיעת הנאשם, הגיע ח'אלד דיראוי דודו של הנאשם, למגרש ברכב כאשר הרמקול נמצא בתא המטען ובתוכו הנשק, המחסנית, המחסנית הנוספת והכדורים. ח'אלד החנה את הרכב במגרש ולבקשת הנאשם הוציא את הרמקול ולהחזירו למקום".

נטען שסעיף 4 החדש המבוקש מתאים לראיות כפי שעלו בניהול המשפט עד כה והודגש שטרם החלה עדות הנאשם. בנוסף, הודיעה המדינה כי בהתאם לסעיף 184 לחסד"פ היא תבקש להרשיע את הנאשם בעובדות כפי שמתוארות בסעיף 4 המתוקן אף שעובדות אלה לא נטענו כאמור בכתב האישום המקורי. נטען שבמצב זה לא נפגעה יכולת הנאשם להתגונן כנגד כתב האישום.

ב"כ הנאשם מתנגד לבקשת התיקון. נטען שפרשת התביעה נמצאת בישורת האחרונה כאשר נותר עד תביעה אחד וכל עדי התביעה המרכזיים העידו זה מכבר. נטען שבעיתוי זה אין אפשרות שהמאשימה תתקן את כתב האישום הואיל ויש בכך פגיעה ממשית בניהול קו הגנתו של הנאשם להוכחת חפותו. נטען שאלמלא כתב האישום בנוסחו החדש היה מוגש מלכתחילה לנאשם עומדת לו זכות לטעון טענות מקדמיות אשר בשלב זה אינו יכול לטעון. נטען עוד שהנאשם היה טוען להגנה מן הצדק וטענה של אכיפה בררנית, בפרט שכאשר המדינה מייחסת כעת האשמות כלפי ח'אלד ונטען שעולה השאלה מה ההבדלים בין ח'לאד לבין הנאשם. עוד נטען שבניגוד לסעיף 92(א) לחסד"פ ניתן לאפשר תיקון כתב אישום ובלבד שניתנת לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. הובהר כי במידה ויתאפשר התיקון המבוקש, תיפגע זכותו של הנאשם להתגונן כיוון שמדובר בתיקון מהותי של העובדות.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה שבשלב זה של המשפט הנמצא לקראת סיום פרשת התביעה, לא ניתן לאפשר את התיקון המבוקש כי ייתכן ויהא בכך כדי לפגוע בזכויות המשיב.

מובן כי שמורה למדינה האפשרות בהמשך לטעון שיש להפעיל את סעיף 184 לחסד"פ.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשפ"ג, 16 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.