1

 

 

כתב האישום, הכרעת הדין, הסדר הטיעון והשתלשלות העניינים בתיק

1.      נאשם 2 (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום), בעבירות חבלה כשעבריין מזויין, בהתאם לסעיף 335(א)(1) ל-חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וחבלה ע"י שניים או יותר, בהתאם לסעיף 335(א)(2) ל-חוק העונשין.

2.      על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע, ביום 16.2.20 בשעה 14:30, במחסן ליד בית ספר אלפארוק בכסייפה, תקף הנאשם יחד עם נאשם 1 את פלוני (להלן: המתלונן), כשבמהלך ויכוח ביניהם, הכו הנאשמים את המתלונן באגרופים בכל חלקי גופו. המתלונן נפל על הגב. בעת תקיפת המתלונן, החזיקו הנאשמים בצוותא חדא בחפץ חד ובעת שהמתלונן שכב על הקרקע, המשיכו הנאשמים לתקוף אותו, ונאשם 1 דקר את המתלונן באמצעות החפץ החד ברגל ימין. כתוצאה מכך, נגרם למתלונן פצע עמוק באורך כ-2 ס"מ בשוק והוא נזקק לטיפול רפואי.

3.      ב-23.9.20 הוצג הסדר הטיעון במסגרתו חזרו בהם הנאשמים מכפירתם. לגבי נאשם 1 הסכימו הצדדים ל-14 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, התחייבות ופיצוי למתלונן. האחרונים לשיקול דעת בית המשפט. בעניינו של הנאשם סוכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן. הנאשמים הורשעו ודינו של נאשם 1 נגזר ל-14 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, 5,000 ₪ התחייבות ו-5,000 ₪ פיצוי למתלונן והנאשם הופנה לשירות המבחן.

2

4.      כתב האישום המקורי הוגש ביום 26.2.20 ולאחר מספר דחיות התיק נקבע להקראה לפני ביום 17.6.20. הדיון נדחה מספר פעמים לבקשת ההגנה ובשל אי-הבאת נאשם 1 לדיון וביום 1.7.20 נמסר מענה מפורט והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ביום 23.9.20. ב-23.9.20 הוצג הסדר הטיעון כאמור, גזר דינו של נאשם 1 נגזר בו ביום והדיון בעניינו של הנאשם נדחה ליום 13.1.21 לקבלת תסקיר לעונש. דיון זה נדחה מספר פעמים מטעמים שונים, לרבות לבקשת ההגנה, מאילוצי שירות המבחן, בשל אי-התייצבות המתלונן ומאילוצי בית המשפט. ביום 28.12.21 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש והדיון נדחה להשלמתם, לאחר שהנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות. תחילה לא הוגשה חוו"ד הממונה על עבודות השירות, משום שהנאשם לא התייצב ואף לא מסר כל הודעה בענין, אולם בהמשך התברר כי מדובר היה בטעות משרדית של ב"כ נאשם 2 ומשכך נעתרתי לבקשת הדחיה ואפשרתי לנאשם 2 להתייצב בפני הממונה. ביום 10.5.22 הוגשה חוו"ד הממונה על עבודות השירות והדיון נדחה שוב מספר פעמים לבקשת ב"כ נאשם 2.

קביעת מתחם העונש ההולם

5.      בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, התחשבתי בקריטריונים הבאים:

            א.     הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות הם הגנה על שלמות הגוף, שלוות הנפש, שלומו ובטחונו של המתלונן בפרט ושל הציבור בכלל. על הפגיעה של עבירות האלימות בערכים המוגנים וביסודות חברתנו הדמוקרטית עמד כב' הש' ג'ובראן בסעיף 10 לפסק דינו ב-ע"פ 5641/09, מדינת ישראל נ' ברזנסקי (22.3.10( ובאסמכתאות אליהן הפנה (ההדגשות לא במקור - זד"ל) -

3

"תופעה נוראה זו אשר פשתה בארצנו כאש בשדה קוצים מחייבת את כל הגורמים לתת ידם למלחמת חורמה באלימות המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית. במסגרת זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. 'חברתנו הפכה להיותה חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים'..., שישקפו ערכים של תגמול והרתעה, 'והכל מתוך ידיעה שענישה בלבד, ואפילו ענישה חמורה, תהווה תרומה חלקית בלבד למאבק בנגע הסכינאות'... על כן המגמה של בית משפט זה הינה ברורה ועקבית - במקרי אלימות בהם ישנו שימוש בסכין או בכל נשק קר הדומה לו יש להטיל ענישה משמעותית מאחורי סורג ובריח... 'יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו. יש להלחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד'...".

            ב.      מידת הפגיעה בערכים החברתיים לא מבוטלת. מקובלת עליי טענת ב"כ המאשימה לפיה הנאשם נושא במלוא האחריות למעשים, כאשר יחד עם נאשם 1 אשר דקר את המתלונן, יזמו את התקיפה הקשה וכי הנאשם חב יחד עם נאשם 1 בכל האירוע הפלילי. אירוע המהווה פגיעה משמעותית בערכים המוגנים. פגיעה זו מתעצמת בהינתן שהמתלונן אף נזקק לטיפול רפואי.עמד על כך כב' הש' שהםבסעיף 10 לפסק דינו ב-ע"פ 8113/12 מחלב נ' מדינת ישראל (4.8.13) -

"מקרה זה מצטרף לרשימה ארוכה של אירועים, שבהם נעשה שימוש בסכין או בכלי משחית אחרים, לשם פתרון סכסוכים ומחלוקות, כאשר, לעיתים קרובות, תוצאות המעשים הן קשות ביותר. על חומרתה של תופעה זו, אשר פשתה במקומותינו והיא, לדאבון הלב, הולכת ומתרחבת, ועל הצורך להיאבק בה באמצעות ענישה קשה ומחמירה, עמד בית משפט זה בשורה ארוכה של פסקי דין".

וראו גם סעיף 14 לפסק דינו של כב' הש' דנציגר ב-ע"פ 4330/12 דעאס נ' מדינת ישראל (5.11.12) -

"בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך בהרתעה מפני עבירות אלימות שנועדו 'לפתור סכסוכים' בכוח הזרוע. דומה כי לא ניתן להתעלם מהתפשטותו של נגע האלימות בארצנו ומההיקף הרב של עבירות מסוג זה המגיעות לפתחם של בתי המשפט. המסר שצריך לצאת מבית משפט זה הוא כי פתרון סכסוכים ראוי שייעשה על ידי פניה לרשויות החוק ולא על ידי נטילת החוק לידיים."

                     ג.         מדיניות הענישה הנהוגה - עיון בפסיקה מלמד כי בענייננו קיים מנעד גדול של ענישה. במהלך הטיעונים לעונש הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה, עליה הוספתי פסיקה נוספת. כל מקרה לנסיבותיו וברי כי יש לאבחן המקרים השונים למקרה שלפניי, אולם קיימים פסקי דין מהן ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת למקרה שלפניי, כמפורט להלן:

4

(1)     רע"פ 489/21 ביטאו נגד מדינת ישראל (26.1.21) - בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של מי שעונשו הוחמר בבית המשפט המחוזי ל-10 חודשי מאסר, חלף 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שנגזרו עליו בבית משפט השלום, לצד עונשים נלווים. בעת שהיו בקיוסק ניגש המתלונן אל הנאשם, דחפו והפילו ארצה. בתגובה דקר הנאשם את המתלונן בבטנו פעמיים וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן שני פצעי דקירה. לנאשם עבר פלילי הכולל עבירת אלימות;

* הנאשם שלפניי אמנם לא דקר בעצמו - אולם הנאשם נטל חלק פעיל בתקיפת המתלונן, חבל בו יחד עם נאשם 1 שפצע את המתלונן, שלא דחף את הנאשם;

(2)     רע"פ 1529/20 אל סייד נ' מדינת ישראל (15.3.20) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על גזר דין, במסגרתו בגין הרשעתו באיומים, פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין, בה הצטייד מראש - נקבע מתחם 10-24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השית 11 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, התחייבות כספית ופיצוי;

* הנאשם שלפניי לא אחז בסכין ולא איים, אולם הנאשם נטל חלק פעיל בתקיפת המתלונן, חבל בו יחד עם נאשם 1 שפצע את המתלונן, ומשכך הנאשם הורשע כאמור לעיל בעבירות חבלה כשעבריין מזויין וחבלה ע"י שניים או יותר;

(3)     ע"פ 3186/18 פטרוב נ' מדינת ישראל (9.8.18) - בית המשפט העליון אישר מתחם של 6-36 חודשי מאסר בפועל, לשני נאשמים שתקפו בספונטניות וללא תכנון מוקדם שני מתלוננים, באמצעות אגרופים ובעיטות ולא חדלו גם כאשר נפלו ארצה. המתלוננים הם שהחלו בהתנהגות האלימה והיה להם חלק משמעותי בהסלמת האירוע. במהלך הקטטה, עת אחד המתלוננים היה שרוע על הקרקע, הכה אותו מערער 1 בפניו באמצעות בקבוק שהיה במקום. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלוננים חבלות חמורות שכללו שברים וחתכים בראשם ובפלג גופם העליון. מדובר באירוע ספונטני, לאחר התגרות, ללא תכנון, וללא הצטיידות מראש בנשק קר, של תקיפה על ידי שניים שחברו יחדיו. בקביעת המתחם נלקחה בחשבון מידת אשמת המתלוננים.

* נסיבות ביצוע העבירות בענייננו שונות, בעיקר בכל הנוגע למתלונן.

5

(4)     ע"פ 9147/17 אבו עביד נ' מדינת ישראל (28.6.18) - בית המשפט העליון קיבל הערעור והקל בעונש, כך שעל המערער הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות חלף 12 חודשי המאסר שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי, נוכח הירתמותו להליך הטיפולי, שהתקיים לאחר מתן גזר הדין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם 10-24 חודשי מאסר בפועל בעבירת חבלה בנסיבות מחמירות. המערער יחד עם חבריו היכה המתלונן באגרופיו ורגליו. לאחר שהמתלונן נפל לרצפה שלף חפץ חד, דקר אותו בפניו וגרם לו לחבלה חמורה;

* גם כאן קיים שוני שכן הנאשם שלפניי לא דקר את המתלונן, אולם כאמור לעיל הוא חבל בו יחד עם נאשם 1 שפצע את המתלונן ומשכך הורשע כאמור לעיל בעבירות חבלה כשעבריין מזויין וחבלה ע"י שניים או יותר;

(5)     רע"פ 5655/13 עמרם נ' מדינת ישראל (20.11.2014) - המערער הורשע בעבירות חבלה או פציעה כשהעבריין נושא נשק קר, לאחר שחבט בראשו של המתלונן באמצעות בקבוק, הטיח הבקבוק השבור בפני המתלונן וגרם לו לחתך עמוק של כ-10 ס"מ בפניו, קרוב לאוזנו, שבגינו נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. המערער נעדר עבר פלילי. בית משפט השלום קבע מתחם 6-12 והשית 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל ונקבע כי מתחם 9 חודשים עד שנתיים מאסר בפועל, על המערער הושת עונש של שנת מאסר בפועל. בקשת הערעור לבית המשפט העליון נדחתה ונקבע כי מתחם העונש שנקבע בבית המשפט המחוזי והעונש שהושת על המערער הם ראויים;

* הנאשם שלפניי אמנם לא פצע את המתלונן באמצעות בקבוק, אולם חבל בו יחד עם נאשם 1 שפצע את המתלונן באמצעות חפץ חד, ומשכך הורשע כאמור לעיל בעבירות חבלה כשעבריין מזויין וחבלה ע"י שניים או יותר;

(6)     ע"פ 8319/14 מדינת ישראל נ' מלול ואח' (30.3.15) - בית המשפט העליון קיבל ערעור המדינה על קולת עונשם של מי שבצוותא חדא חבלו חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וקשרו קשר לפשע. נקבע כי אין להתערב במתחם שנקבע בבית המשפט המחוזי, הנע ממספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל. עונשם של נאשמים 1 ו-2 הוחמר ל-8 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשו של נאשם 3 הוחמר ל-6 חלף 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. מדובר היה בתקיפה על רקע סכסוך קודם, באירוע מתוכנן, בו המשיבים הגיעו לבית המתלונן, הכו אותו באגרופים עד שהתמוטט על הקרקע, גררו אותו על הקרקע, המשיכו להכותו בכל חלקי גופו, לרבות בראשו, גרמו לו לחבלות בכל חלקי גופו ולשברים;

* בענייננו אמנם לא מדובר בשברים, אך אין להקל ראש בחבלה שנגרמה למתלונן, בעטיה נזקק לתפרים;

6

(7)     עפ"ג 47828-10-19 מדינת ישראל נ' פלוני (5.2.20) - בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל ערעור המדינה על קולת העונש ב-ת"פ 7483-07-18 מדינת ישראל נ' פלוני (22.9.19). בעבירות פציעה כשהעבריין מזוין ואיומים נקבע מתחם 8-20 לצד ענישה נלווית. נקבע כי חומרת העבירה, שבוצעה תוך הצטיידות בנשק קר, עוצמת התקיפה והפגיעה שנגרמו למתלונן - לא מאפשרים הטלת עונש שלא כולל מאסר בפועל ממש ולא כל הליך טיפולי מחייב סטייה מהמתחם. נוכח ההליך השיקומי שעבר הושתו 8 חודשי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, חלף של"צ ומבחן, כאשר יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם;

* בעניינו מדובר בנאשם שלא עבר הליך טיפולי משמעותי;

(8)     עפ"ג 13575-08-17 מלול ואח' נ' מדינת ישראל (13.12.17) - בית המשפט המחוזי בבאר-שבע אישר מתחם 10-30 חודשי מאסר בפועל, שנקבע בגין קשירת קשר לפשע ותקיפה הגורמת חבלה של ממש - שריטות בלחיו, שפשוף במרפק ורגישות בכף ידו, שבוצעה על ידי שניים, בשל עניין פעוט ערך, הנוגע לאירוע קודם, בו היתה קשורה אחותם של המערערים. נדחה הערעור על עונש של 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, שהושתו על שני המערערים, חרף גילם הצעיר, עברם התקין יחסית, שירות צבאי מלא, הודאתם והבעת החרטה, שילובם בהליך טיפולי של שירות המבחן, ותסקירי שירות המבחן מהם עלה, כי החלו להפנים חומרת המעשים ולגלות אמפטיה למתלונן, ואף הביעו נכונות להתמיד בתהליך הטיפולי;

* גם בענייננו מדובר במי שעבר הליך טיפול ובהמלצה חיובית של שירות המבחן, אולם נסיבותיו שונות מאלו שנדונו שם;

(9)     ת"פ (ת"א) 65255-12-16 מדינת ישראל נ' אברהם ישראל (28.6.21) - הנאשם, בעל עבר פלילי, הורשע לאחר הליך הוכחות בעברות פציעה ואיומים בכך שתקף את המתלונן באמצעות מוט ברזל בראשו ובגבו וגרם לו לפציעות. בית המשפט קבע מתחם 8-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, הופעל תנאי, כך שהושתו על הנאשם 15 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים;

* בענייננו מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר הודה בטרם נשמעו הוכחות;

7

(10)ת"פ 20771-04-18 מדינת ישראל נ' מלול (7.11.18) - אליו הפנתה ב"כ המאשימה - הנאשם, בעל עבר פלילי כבד, הורשע בעבירות תגרה, פציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין מזויין והחזקת סכין, בכך שבמהלך תגרה עם אחר, בה הכו אחד את השני, פצע הנאשם באמצעות סכין את המתלונן, חתך אותו במקומות שונים בפניו ובידיו. בית המשפט קבע מתחם 12-30 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 20 חודשי מאסר, הפעיל מאסר מותנה בן 8 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, שסך הכול הושתו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

* בענייננו מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר הודה בטרם נשמעו הוכחות, אולם לא מדובר בתגרה, אלא בעבירות חבלה כשעבריין מזויין וחבלה ע"י שניים או יותר;

(11)ת"פ 59343-06-16 מדינת ישראל נ' בן סימון (15.2.17) - אליו הפנתה ב"כ המאשימה - הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של פציעה כשהעבריין מזויין, החזקת סכין למטרה לא כשרה ואיומים בכך שתקף את המתלונן וחתך את פניו עם מספריים, המתלונן שם לב שתעודת הזהות של הנאשם נפלה ולקח אותה מבלי שראה זאת הנאשם, כאשר שהה בבית החלים וקיבל טיפול רפואי הגיע למקום הנאשם ואיים עליו שיחזיר לו את תעודת הזהות, הנאשם בעל עבר פלילי כבד. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 14 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, על הנאשם הושת עונש של 20 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסרים מותנים שהופעלו, עונשו של הנאשם עמד על 28 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.

(12)ת"פ 51336-03-16 מדינת ישראל נ' טלקר (7.11.16) - אליו הפנתה ב"כ המאשימה - בעבירות פציעה כשעבריין מזוייןותקיפה סתם נקבע מתחם 14-42 חודשי מאסר בפועל והושתו 29 חודשי מאסר בפועל, 23 מתוכם בגין העבירות בתיק זה ו-6 בגין מאסר מותנה שהופעל חלקו במצטבר (מאסר מותנה נוסף הופעל בחופף). הנאשם דחף בידיו את המתלוננת, עמה היה בקשר זוגי קודם, והפילה ארצה. בעודה שרועה על הרצפה, אחז באבן שמצא בסמוך למקום ופצעה באמצעותה, בכך שהטיח אותה בראשה 3 פעמים. למתלוננת נגרמו חבלות של ממש, שכללו חתך ברוחב של כ-2 ס"מ באזור אוקסיפיטלי עם דימום בעורף, שטופל במיון באמצעות חבישה וסגירה של סיכות והציפורן שלה התקלפה;

* בניגוד לעניינו, מדובר היה בנאשם בעל עבר פלילי מכביד, שכלל 20 הרשעות קודמות, מגיל נוער, תחילה בעבירות רכוש ובהמשך ב-5 השנים שקדמו לגזר הדין רצף עבירות שעניינן אלימות ואיומים. נקבע כי עונשי מאסר רבים, חלקם ממושכים, לא היה בהם כדי להרתיעו וכך גם באשר למאסרים המותנים, שלפנים משורת הדין הופעל חלקם בחופף;

8

(13)ת"פ 46974-06-14 מדינת ישראל נ' סרחאן (26.11.14) - אליו הפנתה ב"כ המאשימה - בגין הרשעת הנאשם בפציעה כשעבריין מזויין - פציעת אחיו באמצעות שבר זכוכית כשהוא בגילופין - נקבע מתחם הנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל, הושתו 13 חודשי מאסר בפועל בגין תקיפת האח, הופעל מאסר מותנה, כך שחודשיים הצטברו לעונש שהושת ובסך הכל נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל;

* בניגוד לעניינו, מדובר היה בנאשם שלחובתו 5 הרשעות קודמות, חרף גילו הצעיר יחסית, ובכלל זה עבירות אלימות, לרבות עבירות אלימות כלפי בני משפחתו ונסיבות שונות של ביצוע העבירה;

                     ד.         במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם, נתתי דעתי גם ל-נסיבות הקשורות בביצוע העבירות, כאמור בסעיף 40יט לחוק העונשין ובכלל זה -

(1)     מדובר בעבירה ספונטנית, לא מתוכננת, כאשר במהלך וויכוח בין הנאשמים למתלונן תקפו הנאשמים והכו אותו;

(2)     הנאשם הוא הוא לא המבצע היחיד של העבירות ואף לא העיקרי. כאמור הנאשם ביצע את העבירות יחד עם נאשם 1 וחלקו באירוע פחות חמור מחלקו של נאשם 1, אשר דקר פיזית את המתלונן;

(3)     הנזק שנגרם מביצוע העבירה משמעותי -הנאשם הודה שתקף את המתלונן באגרופים וחבטות בכל חלקי גופו וגרם למתלונן ליפול על גבו. כתוצאה מהדקירה שבוצעה בצוותא ברגלו הימנית של המתלונן, נגרם למתלונן פצע בעומק 2 ס"מ והוא נזקק לטיפול רפואי. מדובר בנזק משמעותי לשלמות גופו ולשלוות נפשו של המתלונן;

(4)     הנזק שהיה צפוי להיגרם רב ומשמעותי אף יותר מהנזק שנגרם בפועל.לא אחת עדים אנו לתוצאות ההרסניות פיזית ונפשית של חבלות כמו אלו שבביצוען הודה הנאשם. במקרים רבים תוצאותיהן הקשות של עבירות אלימות כאלו עלולות להסתיים בגרימת מום לצמיתות, נכות או חלילה במוות;

(5)     הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה, כעולה מדברי הנאשם בתסקיר מיום 19.9.21 הן כי המתלונן, שהוא בן דודו, הרבה להשתמש בסמים, להגיע לאזור הצרכנייה ולנקוט באלימות כלפי נאשם 1, כפי שעשה ביום האירוע. כשראה שהמתלונן ניגש להרים אבן, חש סכנה לחייו ולחיי נאשם 1 ולכן הפילו לקרקע, יחד עם נאשם 1, והכו אותו.

מתחם העונש ההולם

9

6.      בהינתן אמות המידה ואבני הבוחן שפורטו לעיל, לרבות הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה - אני קובעת כי מתחם העונש ההולם מתחיל במספר חודשי מאסר בפועל, אשר יכול שירוצו בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, הכוללת מאסרים מותנים ופיצוי.

גזירת העונש המתאים לנאשם במסגרת המתחם

7.      בגזירת העונש המתאים לנאשם התחשבתי, בהתאם לסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין, כמפורט להלן:

            א)    הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו - מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם כי יש להתחשב בכך שבמדובר בצעיר, כבן 24 בזמן ביצוע העבירות, אשר התייתם מהוריו בגיל צעיר - בגיל 8 מאביו ובגיל 22 מאמו, אירוע שהיווה משבר גדול בחייו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות ותיאר תפקוד טוב במסגרת החינוכית עד גיל 15, כאשר החלה התדרדרות במצב הבריאותי של אמו, אז המעיט ללכת לבית הספר, כדי לעזור לאמו החולה. מבחינה תעסוקתית הנאשם חווה משבר בעקבות מות האם ולא עבד תקופה של שנה. לאחר מכן ולכן צבר חובות. כיום עובד בצרכנייה המשפחתית. לטענתו, מעולם לא צרך סמים ושלל שתיה קבועה של אלכוהול, למעט במפגשים חברתיים לעיתים רחוקות. בבדיקת שירות המבחן עלה כי לא נמצא שרידי סם בגופו. שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר, אשר נמצא בשלב בו הוא בונה את חייו, וניכר כי חי חיים נורמטיביים, תוך שחווה טרגדיות לאורך חייו;

             ב)     קרבן העבירות הוא בן דודו של הנאשם וההסדר נעשה על דעתו ובהסכמתו. שותפו של הנאשם לעבירות הוא אחיו, הגדול ממנו במספר שנים. מאסר בפועל עלול לפגוע בנאשם ובאחיו הנאשם יחד אתו ונדון למאסר, בכך שלא יהיה מי שינהל את העסק המשפחתי;

              ג)     נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו - הנאשם נטל אחריות למעשיו, הודה במיוחס לו ולהתרשמות שירות המבחן הביע חרטה כנה. בדבריו בבית המשפט הנאשם טען כי הוא אינו מעוניין לחזור בשום אופן לכלא ושיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן על מנת לשקם עצמו. הנאשם טען כי יכבד כל החלטה של בית המשפט וביקש להתחשב במצב הכלכלי שלו ושל אחותו, שהיא בת המשפחה היחידה שנותרה לו. מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם תיאר שהסיבה בעטיה ביצע העבירות היא כי המתלונן איים עליו ועל אחיו ולכן השתמשו נגדו באלימות. לצד זאת, ובאותה נשימה, הביע הנאשם צער וחרטה על כך;

10

             ד)     מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה, לשינוי דרכיו, סיכויי שיקום ורמת הסיכון לחזרה על מעשיו - בתסקיר מיום 19.9.21 עלה כי לעיתים בסיטואציות חיים מורכבות ומלחיצות, ביטא הנאשם יכולת נמוכה להתמודדות נורמטיבית עם קושי לווסת דחפים ולפעול באופן שקול, כמו כן עלה כי דפוסי התנהגותו אימפולסיביים. לצד אלו, התרשם שירות המבחן כי הנאשם הוא אדם צעיר, הנמצא בשלב בו בונה דרך בחייו, וכי לאורך רוב חייו תפקד באופן נורמטיבי ונאלץ להתמודד עם טרגדיות במהלך חייו. הנאשם מביע נכונות להתגייס להליך טיפולי וההליכים המשפטיים מהווים עבורו גורם מרתיע ומציב גבול. שירות המבחן התרשם מקיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, שיתכן כי ניתן לצמצמה באמצעות של פיקוח, מעקב והסתייעות בקשר טיפולי, שיסייע לנאשם לבחון דפוסי התנהגותו הבעייתיים ולהימנע מהתנהגות זו בעתיד. בתסקיר המליץ שירות המבחן להטיל ענישה שיקומית בדמות צו מבחן למשך שנה והטלת צו של"צ של 160 שעות;

             ה)    מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם כי יש לשקול לקולא את העובדה שחלפו למעלה משנתיים מביצוע העבירות;

              ו)      לקולא שקלתי גם את העובדה כי אין לחובת הנאשם עבר פלילי וזו למעשה הסתבכותו הראשונה עם החוק.

מיום 10.7.2012סוף דבר

8.      נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין. במסגרת גזר הדין לקחתי בחשבון את הצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין. נאשם 1 נדון בתיק זה ל-14 חודשי מאסר בפועל בהתאם להסדר טיעון מוסכם בין המאשימה להגנה - אולם קיימת אבחנה בינו לבין הנאשם שלפני, מבחינת חלקם באירוע, מבחינת גילם ונסיבותיהם האישיות ומבחינת עברם הפלילי. בעוד שלחובת נאשם 1 עבר פלילי הכולל 5 עבירות קודמות, הנאשם שלפניי נעדר כל עבר. נתתי דעתי גם לחוות הדעת החיובית של הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם שלפניי. מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

             א.    8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות, המאסר ירוצה בעבודות שירות ב-מפעל חסד יד ביד, דרך בית הדין 10, לוד.

הנאשם יבצע את עבודות השירות - 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום.

תחילת בצוע עבודות השירות ביום 2.8.22.

הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה ביום 2.8.22, שעה 08:00 ביחידת ברקאי -עבודות שירות - שלוחת מרכז - רמלה. אוטובוסים להגעה מתחנה מרכזית רמלה או לוד קו 247.

11

הנאשם מוזהר כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו ובטלפון הנייד שלו.

הנאשם מוזהר, כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן כל הפרה או אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולהמרתן בריצוי יתרת המאסר בפועל.

כמו כן הנאשם מוזהר, כי במקום נערכות ביקורות, וכי אי עמידה בביקורת עלולה להביא להפסקת עבודות השירות ולהמרתן בריצוי יתרת המאסר בפועל.

עוד מוזהר הנאשם, כימדוברבתנאיהעסקהקפדנייםוכי כלחריגהמכלליםאלו עלולה להביא להפסקת עבודותהשירותולהמרתן בריצוי יתרת המאסר בפועל.

הממונה תדווח לבית המשפט עם תום ביצוען של העבודות.

             ב.     4 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע;

              ג.     חודש מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים;

             ד.     נתתי דעתי למצבו הכלכלי המורכב של הנאשם ומשכך אני מחייבת אותו להצהיר על התחייבות בסך 5,000 ₪, למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים;

על הנאשם להצהיר על ההתחייבות היום. לא יצהיר על ההתחייבות היום - יהיה על הנאשם לרצות 30 ימי מאסר בפועל, על מנת לכפות אותו לעשות כן.

             ה.    בהינתן חלקו של הנאשם בביצוע העבירות וסכום הפיצוי שהושת על נאשם 1, הנאשם ישלם פיצוי בסך 2,000 ₪ למתלונן, עד ולא יאוחר מיום 1.8.22.

 

תשומת לב המזכירות כי פרטי המתלונן נמסרו לבית המשפט לאחר שניתן גזר הדין בעניינו של נאשם 1.

 

המזכירות מתבקשת להעביר עותק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

ניתן צו כללי למוצגים: להשמיד, לחלט ולהשיב לבעלים, לפי שיקול דעת היחידה החוקרת.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 

ניתן והודע היום, כ"ח סיוון תשפ"ב, 27 יוני 2022, במעמד הנוכחים.