1

ביום 26.5.22 הוריתי כי סיכומי המאשימה יוגשו בתוך 21 ימים ממועד ההחלטה, וסיכומי הנאשם בתוך 21 ימים ממועד הגשת סיכומי המאשימה.

ביום 13.6.22 הוגשו סיכומי המאשימה.

סיכומי הנאשם אמורים היו להיות מוגשים עד ליום 4.7.22.

ביום 5.7.22 הוריתי שככל שלא יוגשו הסיכומים עד ליום 6.7.22 - לא יובאו בחשבון.

בתגובה הגיש ב"כ הנאשם בקשה להארכת המועד להגשת סיכומים עד ליום 11.7.22. הבקשה נדחתה.

ביום 6.7.22 שב ב"כ הנאשם והודיע שאינו נמצא בישראל וכי הוא עתיד לשוב ארצה רק ביום 9.7.22.

גם בקשה זו נדחתה, ובהחלטתי מאותו יום הוריתי שככל שלא יוגשו הסיכומים במועדם - ינמק ב"כ הנאשם מדוע לא יוטלו עליו הוצאות אישיות. על כך השיב ב"כ הנאשם ביום 7.7.22 שיקבל בהכנעה כל החלטה.

והנה, גם יום 11.7.22 חלף (הוא מועד הארכה שב"כ הנאשם העניק לעצמו) וסיכומים - אין...

כידוע, בית המשפט נתון תחת עומס עבודה, ומכלכל את מטלותיו ואת ימי הכתיבה שלו בקפידה. במחדלו גרם הסניגור לבזבוז זמנו של בית המשפט. בנסיבות אלה, ב"כ הנאשם ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 1,500 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

הסיכומים יוגשו עד ליום 13.7.22, בשעה 10:00, שאם לא כן יושתו הוצאות נוספות.

2

נקבע להשמעת הכרעת דין ליום 11.9.22 בשעה 14:00. הנאשם יתייצב.

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"ב, 12 יולי 2022, בהעדר הצדדים.