ת"פ 6483/01/20 – דאוד עבד אל חי נגד ועדה מקומית לתכנון טירה,הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז
עתפ"ב 6483-01-20 עבד אל חי נ' ועדה מקומית לתכנון טירה ואח'
|
|
03 ינואר 2020 |
1
|
|
|
לפני כבוד השופטת ורדה מרוז - סג"נ
|
||
המבקש |
1. דאוד עבד אל חי
|
|
נגד
|
||
המשיבות |
1. ועדה מקומית לתכנון טירה
2. הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז
|
|
החלטה |
||
1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה עד להחלטה בערעור שהוגש על החלטת בית משפט שלום כפר סבא (כב' השופט אביב שרון) מיום 2.1.2020 בתיק 5266-01-20 לפיה דחה בי משפט קמא את בקשת המערער לעכב ביצועם של צווי הריסה מנהליים לפרק זמן של 8 חודשים לצורך התארגנות וקבע כי הצווים יכנסו לתוקפם ביום 4.1.2020 כפי שנקבע בהחלטות קודמות, הכל כפי שיפורט להלן. מדובר בצווים להריסה עצמית של אולם אירועים, נושא הצו.
2.
תחילתה של
הפרשייה לפני כשלוש שנים ומחצה, ביום 20.6.2016 עת הוציאה הוועדה המקומית לתכנון
ובניה - טירה צו הריסה מנהלי למבנה במקרקעין הידועים כגוש 7764 חלקות 85 ו-86
(להלן: "המבנה") המשמש כאולם אירועים, אשר נבנה ללא היתר מתאים, לפי סעיף
3. ביום 22.6.2016, הוציאה גם הוועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז מרכז צו מינהלי להריסת המבנה.
2
4. על צווים אלו השיג המבקש בבית משפט השלום בכפר סבא (השופט ע' פרייז, בב"נ 53891-06-16 ובב"נ 23501-07-16 ) אשר דחה את השגותיו בהחלטה מיום 11.9.2016. גם ערעור שהוגש על החלטות אלו לבית המשפט זה נדחה (השופטת ד' בלטמן קדארי) עפ"א 42725-09-16 מיום 9.10.2016. בקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש לבית משפט העליון (המשנה לנשיאה ח' מלצר) נדחתה אף היא בהחלטה מיום 17.7.2018. נקבע בה כי צווי ההריסה ייכנסו לתוקפם ביום 2.9.2018.
5. בתאריך 30.8.2019 (יומיים טרם כניסת הצווים לתוקפם) עתר המבקש לבית משפט השלום בכפר סבא בבקשה דחופה במעמד צד אחד, למתן ארכה לביצוע צווי ההריסה. בקשתו נדחתה בנימוק לפיו "עניינו של המבקש נדון ונדחה בכל הערכאות ...המבקש - הפונה לבית המשפט 'בדקה התשעים ותשע' לא הצביע על נסיבות חדשות". בקשה לעיון חוזר שהוגשה בו ביום נדחתה אף היא. בערעור שהוגש בנדון החזיר בית משפט זה (כב' השופט א' יעקב) את הדיון לבית משפט שלום כדי לקיים בירור עובדתי באשר ל'אופק התכנוני' הקיים בפועל. בית המשפט השלום בחן הסוגיה וקבע כי אין "אופק תכנוני" שיאפשר השגת היתר אשר יכשיר את הבניה הבלתי חוקית במקום, והורה על כניסתם לתוקף של צווי ההריסה המינהליים החל מיום 10.6.2019.
6. אף על החלטה זו ערער המבקש ובגדרה הגיש פעם נוספת בקשה לעיכוב ביצוע צווי ההריסה - כארבעה ימים בלבד לפני כניסתם לתוקף. בהעדר תגובה מטעם המשיבות הורה בית משפט זה (השופט העמית א' יעקב) בהחלטתו מיום 10.6.2019 על עיכוב ביצוע צווי ההריסה עד למתן הכרעה בערעור.
7. ביום 3.12.2019 נדחה הערעור. נקבע כי משניתנו למבקש הזדמנויות רבות לפעול להשגת היתרי בניה שיכשירו את הקמת המבנה - "לא נותר אלא לדחות את הערעור", ועל כן צווי ההריסה ייכנסו לתוקף בתום 30 יום ממועד מתן פסק הדין.
8. אז הגיש המבקש בקשה רשות ערעור על פסק הדין לרבות בקשה לעיכוב ביצוע צווי ההריסה עד להכרעה בבקשה. בקשות אלו, כקודמותיהן, הוגשו ימים ספורים לפני כניסת צווי ההריסה לתוקפם. בתאריך 31.12.2019 נדחתה בקשתו.
9. השתלשלות העניינים על פניה מלמדת על חלוף כ-3 שנים ומחצה במהלכן המבנה עומד על תילו, חרף החלטות חוזרת ונשנות המלמדות על הקמתו שלא כדין. תכליתו של החוק היא לקיים צווי הריסה שהוקמו שלא כדין בהקדם. כך גם קבע בית המשפט העליון בעניינו של העורר ברע"פ 8720/19-א' (כב' השופט י' אלרון) כאשר הטעים כי "בנסיבות אלו ראוי כי צווי ההריסה המינהליים יבוצעו בהקדם".
3
10. בנסיבות המתוארות, דרושה עזות מצח רבה להגיש את הבקשה דנן לעיכוב ביצוע צווי ההריסה ב-8 חודשים נוספים, ללא כל עילה של ממש. אף אין סיכוי של ממש להצלחת הערעור לנוכח האמור, היה סיפק בידי המבקש לאורך מספר שנים להתארגן לצורך הריסת המקום. אשר על כן הבקשה למתן צו עיכוב עד להכרעה בערעור נדחית.
ניתן היום, ו' טבת תש"פ, 03 ינואר 2020, בהעדר הצדדים. |
ורדה מרוז, שופטת סג"נ |
