כתב האישום והסדר הטיעון

 

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירה של נסיון לסחר בסמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 13 ו- 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

 

בתאריך 23.05.22, בסמוך לשעה 21:00 בישוב רהט, ניסה הנאשם לסחור בסם מסוכן בכך, שניסה למכור לסוכן שוטר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 850 גרם (להלן: "הסם המסוכן"), תמורת כסף מזומן בסך של 7,500 ₪ ונעצר בטרם השלמת העסקה, כשהוא נוהג ברכב מסוג טויוטה מ.ר - 80-801-79 (להלן: "הרכב"), בכביש 40 לכיוון צפון, אחרי צומת גורל, כשהסם המסוכן מוחזק ברכב וזאת עשה ללא היתר כדין או ברישיון מאת המנהל.

 

בין הצדדים נערך הסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, והנאשם הודה והורשע בעובדות ובעבירה שבכתב האישום המתוקן.

 

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לענין העונש, ולבקשת ההגנה, נשלח הנאשם להערכת שירות המבחן למבוגרים.

 

לאחר קבלת התסקיר, טענו הצדדים לעונש, ומכאן - גזר דין זה.

 

ראיות לעונש

 

התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן:

·        גיליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/1) - לחובת הנאשם, הרשעות בעבירות של העמדת הרכב או חלקו על המדרכה.

·        אישור בעלות ברכב (ת/2) - הנאשם הינו הבעלים הרשום של הרכב.

 

ההגנה הגישה, לענין העונש, תלושי שכר של הנאשם (נ/1)

 

 

הערכת שירות המבחן למבוגרים

 

בענינו של הנאשם הוגשו תסקירים המפרטים את נסיבותיו האישיות, כבן 24, רווק, טרם מעצרו התגורר עם משפחתו ביישוב שגב שלום ועבד במפעל "עוף עוז" במשך כ-6 שנים, עד מעצרו.

 

הנאשם סיים 10 שנות לימוד, ללא בעיות התנהגות וללא קשיים לימודיים וחברתיים.

 

לדבריו, היה קשוב למוריו, אך עזב את המסגרת החינוכית כי מאס בה.

 

הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

 

הנאשם שלל שימוש בחומרים ממכרים או בצריכת אלכוהול, אך מתוך 4 בדיקות לאיתור שרידי סם שמסר, רק שתיים יצאו נקיות. שירות המבחן ניסה לברר עם הנאשם אודות שרידי הסם שנמצאו בבדיקתו, אך הוא המשיך לשלול שימוש בסמים ושלל נזקקות טיפולית בתחום זה.

 

הנאשם הודה בעבירה הנוכחית. לדבריו, הוא אינו מעורב בעולם הסמים, אך חברו מהעבודה מעורב בסמים. בעת שישב עם חברו, קיבל שיחת טלפון, בה התבקש לספק סמים לאדם בצד השני של הקו, תמורת 8,000 ₪.

 

לדברי הנאשם, ניסה לברר מול המתקשר מהיכן קיבל את מספר הטלפון שלו, אך ללא הצלחה, וכאשר הציע המתקשר סך בן 8,000 ₪, הסכים הנאשם לספק לו סמים.

 

הנאשם מסר, כי חברו סיפק לו את הסם והם נסעו יחד למקום המסירה, עד שנעצרו במחסום באמצע הדרך.

 

הנאשם מסר, כי הוא מצטער על הטעות שלו ולא ישוב עליה.

 

הנאשם לא ידע להסביר, כיצד נענה בחיוב להצעת השוטר, שעה שאינו מתעסק עם סמים ומדוע המשיך להתערות בסביבה לה קשר לסמים.

 

שירות המבחן בחן עם הנאשם נזקקות טיפולית, והנאשם הסכים להשתלב במסגרת טיפולית.

 

עם זאת, לאור קשיי הנאשם להפנים באופן מעמיק את מעשיו והקושי בלבטא את עצמו באשר לבחינת הדפוסים שהביאו אותו לעבור את העבירות, סבר שירות המבחן, כי יש לשלבו בסדנת הכנה לטיפול ולאחר מכן, יבחנו את התאמתו להליך טיפולי.

 

אלא, שהנאשם הגיע באיחור למפגש ההכנה, ולכן לא התאפשרה השתתפותו.

 

שירות המבחן שיקף לו את התנהלותו ואת החשיבות בשיתוף פעולה עמם, ולאחר מכן, יצר הנאשם קשר מיוזמתו עם שירות המבחן, הוזמן לפגישה והגיע אליה בזמן.

 

הנאשם מסר, כי השתלבותו בסדנה היתה טובה, אך הוא חש ספקות בנוגע להשתלבותו בקבוצה טיפולית, שכן, הוא סבור שתקופת הטיפול הינה ארוכה.

 

שירות המבחן הסביר לנאשם את משמעות ההליך הטיפולי ואת האחריות והמחויבות המוטלים עליו.

 

שירות המבחן המליץ על דחיית הדיון על מנת לאפשר לנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית.

 

במהלך תקופת הדחיה, השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית ונכח בחמשת המפגשים שהתקיימו.

 

מנחות הקבוצה התרשמו, כי הנאשם מעט ביישן, אך נוטל חלק פעיל בשיח הקבוצתי וקשוב לחברי הקבוצה.

 

מנחות הקבוצה מסרו, כי טרם ניתן לדעת האם הנאשם נתרם מההליך הטיפולי, כיוון שמצוי בראשיתו, אך ניכר, כי הוא עושה מאמצים להיפתח ולשתף מעולמו הפנימי.

 

שירות המבחן שוחח עם הנאשם, אשר מסר, כי מרגיש שהקבוצה מיטיבה עמו והביע רצון להמשיך בה.

 

בדיקות נוספות לאיתור שרידי סם שמסר הנאשם, נמצאו נקיות משרידים.

 

שירות המבחן התרשם, כי במקרה דנן, יש מקום להטיל ענישה שיקומית, והמליץ על צו של"צ בהיקף 300 שעות.

 

שירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם תחת צו מבחן למשך שנה, במהלכה ימשיך השתלבותו בקבוצה הטיפולית.

 

 

טענות הצדדים

 

התביעה הגישה טיעוניה בכתב (ת/3) והשלימה אותן על פה.

 

התביעה טענה, כי עבירות הסמים פוגעות בשמירה על בריאות הציבור ושלומו, במובן הרחב, כיוון שנגע הסמים עלול להוביל לפגיעות ברכוש ולעבירות נלוות על מנת שצרכן הסם יוכל לרכוש סמים.

 

התביעה טענה, כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית, לאור טיב הסם; כמות הסם; וסכום הכסף שהיה הנאשם עתיד לקבל תמורתו.

 

התביעה טענה, כי לא בכדי, העונש על ניסיון לסחר בסמים הינו זהה לעונש על עבירה מוגמרת של סחר, קרי - 20 שנים.

 

התביעה עתרה למתחם ענישה הנע בין 10 ועד 20 חודשי מאסר.

 

התביעה הפנתה לתסקירי שירות המבחן למבוגרים וטענה, כי למעשה, לא השתלב הנאשם בהליך טיפולי מעמיק, אשר מצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם, ואף נמצאו שרידי סם באחת מבדיקותיו, כאשר לנאשם אין הסבר מניח את הדעת בנוגע לכך.

 

התביעה ביקשה לקחת בחשבון, כי הנאשם עבר את העבירה תוך שימוש ברכב מנועי, ועתרה לחילוט הרכב.

 

לאור היעדר הרשעות קודמות ולאור הודאת הנאשם באשמה, עתרה התביעה לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה אליו עתרה.

 

התביעה ביקשה להשית על הנאשם מאסרים מותנים מרתיעים; קנס; פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי; התחייבות להימנע מעבירה; חילוט רכב.

 

ההגנה טענה, כי מדובר באדם צעיר, ללא הרשעות קודמות, אשר הודה במיוחס לו ונטל אחריות בשלב מוקדם של ההליך.

 

ההגנה הפנתה לתסקירי שירות המבחן למבוגרים וטענה, כי הם מלמדים על דרך שהנאשם עבר והתקדם, תוך שיתוף פעולה מלא עם גורמי הטיפול והבעת מוטיבציה להמשיך במסגרת הטיפולית, כאשר לבסוף, שירות המבחן ממליץ על ענישה שיקומית.

 

ההגנה טענה, כי הנאשם אינו צורך סמים ולמעשה, רק בדיקה אחת היתה חיובית לשרידי סם.

 

ההגנה ביקשה לקחת בחשבון, כי לנאשם יציבות תעסוקתית, ואף חזר למקום עבודתו לאחר שחרורו ממעצר.

 

ההגנה ביקשה לקחת בחשבון, כי נגד הנאשם לא נפתחו תיקים נוספים.

 

ההגנה טענה, כי עונש מאסר בפועל יביא לחשיפת הנאשם לגורמים עברייניים ויפגע בעתידו ובפרנסתו.

 

ההגנה ביקשה להתחשב בנאשם בנוגע לרכיב הקנס, לאור גילו הצעיר.

 

אשר לחילוט הרכב, טענה ההגנה, כי הנאשם רכש אותו כחצי שנה לפני העבירה וחסך כל שקל על מנת לרכוש אותו.

 

ההגנה טענה, כי סחר בסמים אינו משלח ידו של הנאשם והוא אינו מתעסק עם סמים למעט האירוע דנן, לכן עתרה ההגנה להימנע מחילוט הרכב.

 

ההגנה טענה, כי מתחם העונש ההולם הוא עבודות שירות, ועתרה לקבל את המלצת שירות המבחן למבוגרים.

 

בדברו האחרון של הנאשם מסר, כי הוא מצטער על מעשיו ולמד מהטעות שעשה. הנאשם מסר, כי הוא נתרם מההליך הטיפולי והפיק לקחים כך שלא יחזור שוב על מעשים כאלו ויעבור על החוק.

 

 

דיון והכרעה

 

העבירה שעבר הנאשם חמורה.

 

עבירות הסמים נושאות בחובן פוטנציאל לפגיעה משמעותית בחברה.

 

מדובר בנגע המתפשט במהירות ומשחית חייהם של אנשים, בין אם זה ציבור המשתמשים בסמים ובין אם ציבור הנפגעים מעבירות המבוצעות ע"י אלו המשתמשים בסמים.

 

המשתמשים בסמים הופכים - מאזרחים עמלניים, המנהלים חיים מסודרים, למי שעומדים בשולי החברה, אינם תורמים לאחרים ולא זו אלא, שהטיפול בהם ופרנסתם מוטלים על אחרים.

 

בנוסף, כתוצאה מעבירות אלה, מועברים מיד ליד כספים בלתי מדווחים בהיקף עצום, חלקם מוצאים דרכם למימון פעילות עבריינית בתחומים שונים.

 

כל זאת, בשל עבריינים המפיצים את הסמים.

 

על הצורך להילחם מלחמת חורמה בתופעה הזו, וחומרת הענישה שיש לנקוט כלפי המעורבים במערך הפצת הסמים, דובר רבות בפסיקה.

 

ראו ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):

 

הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים.

(ההדגשות אינן במקור).

 

על חומרתן של עבירות סחר בסם מסוכן, ראו רע"פ 8695/19 פסו נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):

 

בית משפט זה שב והדגיש כי על מדיניות הענישה בגין סחר והפצה של סמים מסוכנים, ובכללן סמים הנחשבים כ"סמים קלים", להיות מרתיעה ומשמעותית, וכי יש לראות בחומרה ניסיונות לעשיית רווח כספי באמצעות סחר בסמים אלה

(ההדגשות אינן במקור).

 

 

עוד ראו, עפ"ג 53142-12-16 רחמימוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):

 

עבירות של סחר בסמים מסוכנים הן עבירות חמורות. בית המשפט העליון חזר וקבע, כי הסמים המסוכנים פשטו בקרבנו כנגע חברתי, אשר השלכותיו הרסניות וסכנותיו רחבות היקף. בשל הנזק החברתי רב העוצמה, שגורמת עבירה של סחר בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית, זוהי עבירה שככלל ראוי שכל המבצע אותה יישא בעונש מאסר בפועל משמעותי וממושך מאחורי סורג ובריח.

(ההדגשה אינה במקור).

 

להלן, תובא סקירה של ענישה במקרים דומים:

 

·        רע"פ 3627/13 שדה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) - המערער הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, כאשר באישום הראשון, סחר ב-0.87 גרם קנאביס בתמורה ל-80 ₪, ובאישום השני, סחר ב-1 גרם קנאביס, בתמורה ל-80 ₪, לשנים ממכריו. בית משפט השלום בתל אביב גזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, ופסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 12 חודשים. ערעורו לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - נדחו.

·        ת"פ 7994-06-21 מדינת ישראל נ' ונונו (פורסם במאגרים) - הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, מכר הנאשם לחברו, עמו נוהג לצרוך סמים, סם מסוכן בשלוש הזדמנויות שונות, כך שבעסקה הראשונה מכר לו 1 גרם קנאביס תמורת 100 ₪; בעסקה השניה מכר כמות שאינה ידועה תמורת 250 ₪; ובעסקה השלישית מכר 1 גרם קנאביס תמורת 100 ₪. בשל הנסיבות של המכירה, בטווח של מספר ימים בודדים, לחבר ילדות עמו צורך סמים, במשקל נמוך, מצא מותב זה לקבוע מתחם ענישה אחד הנע בין 6 עד 18 חודשי מאסר בפועל.

·        ת"פ 3518-11-18 מדינת ישראל נ' אבו כפיף (פורסם במאגרים) - הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס והדחת קטין לסם. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, מכר הנאשם, בן 18, לסוכן משטרתי, סם מסוכן בשתי הזדמנויות, כאשר באחת מהעסקאות, היה מלווה בבני דודיו, בני 17. בעסקה הראשונה, מכר הנאשם לסוכן כ-10 גרם קנאביס בתמורה ל-200 ₪, ובעסקה השניה, הביא הנאשם כ-44 גרם קנאביס לשוטר, ונעצר עם בני דודיו בטרם קיבל תשלום. בשל נסיבות העבירה, כאשר שתי העסקאות בוצעו בפער של ימים בודדים לאותו קונה, ובאותו מיקום, מצא מותב זה לקבוע מתחם ענישה אחד, הנע בין 9 ועד 21 חודשי מאסר בפועל.

 

בית המשפט עיין בפסיקה שהוגשה מטעם באי כוח הצדדים. אולם, קביעת מתחם הענישה היא בהתאם לנסיבות המקרה העומד לדיון, וסקירת מדיניות הענישה הנוהגת היא רק שיקול אחד מבין כלל השיקולים אותו עושה בית המשפט בקובעו מתחם ענישה הולם. בהתאם להוראות סעיף 40ט' לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, בבואו של בית המשפט לקבוע מתחם ענישה, רשאי לקחת בחשבון מכלול שיקולים, בין היתר, נסיבות ביצוע העבירה; משך ההתנהגות העבריינית; מידת הפגיעה בערכים המוגנים; וכן, שיקולים נוספים.

 

במקרה דנן, מדובר בניסיון למכור סם מסוכן מסוג קנביס, לשוטר, במשקל של 850 גרם תמורת 7,500 ₪.

 

בית המשפט מוצא, כי לאור העבירה שיוחסה למשיב, קרי - ניסיון לסחר בסם מסוכן; לאור טיב הסם; משקלו; לאור הסכום שהיה עתיד לקבל במסגרת העסקה; ראוי היה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 14 ועד 28 חודשי מאסר בפועל.

 

אולם, לא יחמיר בית המשפט מעבר לעתירתה העונשית של התביעה ולפיכך - יועמד מתחם הענישה כך שינוע בין 10 ועד 20 חודשי מאסר בפועל בלבד.

 

 

קביעת הענישה הספציפית בתוך המתחם

 

העסקה בה התקשר הנאשם, תוך נכונות לספק כמות גבוהה של סם - לא פחות מ- 850 גרם - באופן מידי - אינה תואמת את המצג שניסה הנאשם ליצור לפני שירות המבחן למבוגרים ומעידה על מעורבות עומק בעולם הסמים המסוכנים.

 

הנאשם אמנם השתלב בהליך טיפולי, אך גם תוך כדי הקשר עם שירות המבחן למבוגרים נמסרו בדיקות, שלא כולן יצאו נקיות משרידי סם.

 

מקריאת התסקירים - אין עולה תמונה של מי שהשתלב בהליך טיפולי משמעותי, שהיה בו כדי לשנות את תפיסותיו ואפילו לאחר תקופות הדחיה הארוכות - כל שמסוגל שירות המבחן לומר אודות נאשם זה הוא, מצוי בשלב התחלתי בטיפול וכי אין ניתן לקבוע, האם נתרם ומפיק תועלת מהשתלבותו כאמור (ראו הפסקה הרביעית בעמוד הראשון לתסקיר מיום 09.03.23).

 

המלצתו הסופית של שירות המבחן במקרה דנן - אינה עומדת בקנה אחד עם השתלשלות ההליך הטיפולי בעניינו של הנאשם ומכל מקום - חורגת באופן קיצוני ממתחם הענישה.

 

לזכות הנאשם, יקח בית המשפט בחשבון העדר הרשעת קודמות; הודאתו בעבירה ואף נכונותו להתחיל ולהשתלב בהליך טיפולי. אך עובדות אלה תטנה את הכף לכיוון ענישה על הצד הנמוך של המתחם, ולא לחריגה מהמתחם.

 

לנוכח המניע הכלכלי העומד ברקע לעבירות סמים, מוצא בית המשפט להטיל עיצום כספי משמעותי מסוג קנס. ודוק: בעסקה זו עצמה אמור היה להיות משולם סכום בן 7,500 ₪ לנאשם.

 

בנוסף, מוצא בית המשפט לחייב הנאשם להצהיר על התחייבות להימנע מעבירה.

 

הנאשם הורשע בעבירת סמים, תוך שהוא מסתייע ברכב מנועי לשם הובלתו, בנסיון למכרו. אין צורך להכביר מילים על פוטנציאל הסיכון לעוברי הדרך כתוצאה מהובלת סם ברכב. בנסיבות האמורות, מוצא בית המשפט לפסול את הנאשם מלנהוג ברכב מנועי, לתקופה משמעותית.

 

 

חילוט הרכב ששימש לנסיון עסקת הסמים

 

התביעה עתרה לחלט את הרכב ששימש את הנאשם לעבור את העבירות.

 

סעיף 36א(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

 

הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא -

(1)  רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה;

 

 

במסגרת עפ"ג 28440-02-21 מדינת ישראל נ' אל עאסם, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה על החלטת מותב זה שלא לחלט רכב, בו הוחזקו סמים מסוכנים מסוג קנביס וקבע כדלקמן:

 

מנסיבות ביצוע העבירה, כפי שעולות מכתב האישום המתוקן, עולה בבירור כי הרכב נשוא בקשת החילוט עונה להגדרה בס"ק 1.

 

הרכב שימש בפועל את המשיב לבצע את העבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה אשר מוגדרת בסעיף ההגדרות לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) כעסקת סמים.

 

משכך, ובפרט בנסיבות בהן מדובר בהגעה עם הרכב למקום, מקום ביצוע העבירה, וכמויות הסמים המסוכנים האמורות לעיל, יש להידרש לשאלה אם קיימים נימוקים מיוחדים כאמור בהוראת החוק להימנע מהחילוט, אם לאו.

 

 

בענין אל עאסם לעיל, מדובר בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. קל וחומר שעבירה שענינה ניסיון לסחר בסם מסוכן, מצדיקה חילוט הרכב.

 

חילוט כלי רכב הוא אמצעי בעל אפקט הרתעתי מאין כמוהו כלפי העוסקים בעבריינות.

 

במקרה דנן, לא הוצגו לפני בית המשפט נסיבות מיוחדות, המצדיקות הימנעות מחילוט הרכב, ששימש, כאמור, להובלת הסם המסוכן במסגרת עסקת הסמים, ולפיכך, ייעתר בית המשפט לעתירת התביעה ויורה על חילוטו.

 

 

 

 

סיכום

 

לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים על פה; עיין בטענות התביעה בכתב; עיין בראיות הצדדים לעונש; עיין בתסקירי שירות המבחן למבוגרים; עיין בפסיקה; שמע את דברו האחרון של הנאשם; גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

א.    10 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס;

ב.      12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973, או עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג - 2013;

ג.       3 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973, או עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג - 2013;

ד.      קנס בסך 10,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 15.08.23 ובכל 15 לחודש העוקב. לא ישולם אחד התשלומים במועד, תועמד היתרה לפרעון מידי;

ה.     הנאשם יצהיר על התחייבות בסך 7,500 ₪ להימנע, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, מכל עבירה המפעילה את התנאי הנקוב בסעיף ד' לעיל. לא יצהיר הנאשם על ההתחייבות היום - ייאסר למשך 21 יום;

ו.       פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לרכב מנועי למשך שנה. על הנאשם להפקיד רשיונו, או תצהיר מתאים, במזכירות בית המשפט ביום העסקים הראשון שלאחר שחרורו ממאסר. מובהר לנאשם, כי החל ממועד זה - כל עוד לא הופקד הרשיון או התצהיר - יהיה הנאשם פסול מלנהוג, אך הפסילה לא תימנה;

ז.       פסילה מקבל ומהחזיק רשיון נהיגה לרכב מנועי בת שנה על תנאי, תקופת התנאי למשך 3 שנים מסיום הפסילה בפועל;

ח.     חילוט רכב מסוג טויוטה ל"ז 80-801-79 לטובת קרן החילוט;

ט.    סמים - יושמדו בחלוף תקופת הערעור.

 

הנאשם יתייצב לריצוי העונש כעת.

עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים.

הודעה זכות הערעור.

 

ניתנה היום, י"ז תמוז תשפ"ג, 06 יולי 2023, במעמד הצדדים.