הנאשם תושב הרשות הפלסטינית, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: כניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. 19 עבירות של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973. החזקה שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7א + 7ג רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

 

כתב האישום המתוקן

1.         כתב האישום המתוקן ושמונה אישומים אשר עובדותיהם בתמצית כמפורט להלן:

מהחלק הכללי עולה כי במועדים הרלוונטיים לעובדות כתב האישום, הנאשם שהינו תושב הרשות הפלסטינית, התגורר הנאשם בכתובת חן 12/10 בעיר ערד (להלן: הדירה).

על פי העובדות באישום הראשון, ביום 17.01.22 ומשך מספר חודשים קודם שהה הנאשם בעיר ערד מבלי שהיה בידיו אישור כניסה או שהייה בישראל כדין.

 

על פי העובדות באישום השני, ביום 10.12.2021, בשעת לילה מאוחרת, סמוך לדירה מכר הנאשם ס.מ  סם מסוג קנבוס במשקל של 10 גרם בתמורה ל-350 ₪.

בנוסף, ביום 29.1.2021, סמוך לשעה 21:08 סמוך לדירה מכר הנאשם לס.מ סם מסוג קנבוס במשקל שאינו ידוע במדויק למאשימה בתמורה לסכום כספי שאינו ידוע במדויק למאשימה.

 

על פי העובדות באישום השלישי, בדירה מכר הנאשם לקטין, י.כ. יליד 2004 סם מסוג קנבוס ב-4 מועדים שונים - ביום 05.11.2021, במשקל של 9 גרם בתמורה ל- 200 ₪. ביום 08.11.2021, במשקל הנע בין 8 ל-9 גרם בתמורה ל- 200 ₪. ביום 11.11.2021 במשקל של 6 גרם בתמורה ל-150 ₪ וביום 20.12.2021, במשקל של 4 גרם בתמורה ל-350 ₪.

 

על פי העובדות באישום הרביעי, ביום 17.01.2022 החזיק הנאשם בדירה סם מסוכן מסוג קנבוס במקומות שונים - בחדר השינה החזיק סם במשקל של 1.57 גרם ועוד סם במשקל של 0.2732 גרם נטו. מתחת לספה בסלון הבית החזיק בסם במשקל של 1.58 גרם נטו ועל השיש במטבח הבית, סם במשקל של 1.29 גרם נטו.

 

על פי העובדות באישום החמישי, בדירה מכר הנאשם י.ז סם מסוג קנבוס ב-9 מועדים שונים ובמשקלים שונים כדלקמן:

ביום 09.11.2021, 2 תפרחות של סם מסוג קנבוס בתמורה ל- 100 ₪.

ביום 13.11.2021, סם קנבוס במשקל של 5 גרם בתמורה ל-200 ₪ שהשאיר בתיבת הדואר.

ביום 16.11.2021, סם קנבוס במשקל של 5 גרם בתמורה ל-200 ₪.

ביום 22.11.2021, סם קנבוס במשקל של 5 גרם בתמורה ל-200 ₪.

ביום 14.12.2021, סם קנבוס במשקל של 5 גרם בתמורה ל- 200 ₪.

ביום 30.12.2021, סם קנבוס במשקל של 10 גרם בתמורה ל-400 גרם.

ביום 07.01.2022, סם קנבוס במשקל של 10 גרם בתמורה ל-400 ₪.

ביום 13.01.2022, סם קנבוס במשקל של 5 גרם בתמורה ל-200 ₪.

ביום 15.01.2022, סם קנבוס במשקל של 10 גרם בתמורה ל-400 ₪.

 

על פי העובדות באישום השישי, ביום 30.12.2021, בחניה הסמוכה לדירה מכר הנאשם ב.מ סם קנבוס במשקל של 10 גרם בתמורה ל-400 ₪.

 

על פי העובדות באישום השביעי, ביום 04.01.2022, בדירתה של א' מכר לה הנאשם באמצעות אדם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, סם קנבוס במשקל של 10 גרם בתמורה ל-350 ₪.

 

על פי העובדות באישום השמיני, ביום 02.01.2022 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, בדירה מכר הנאשם לקטין ג.מ. יליד 2005, סם מסוג קנבוס במשקל של 2 גרם בתמורה ל-100 ₪.

ביום 09.01.2022, בדירה מכר הנאשם לקטין ג.מ סם קנבוס במשקל של 10 גרם בתמורה ל 300 ₪. וביום 16.01.2022, בדירה מכר הנאשם לקטין ג.מ סם קנבוס במשקל של 2 גרם בתמורה ל-100 ₪.

 

תסקיר שירות מבחן

2.         במסגרת ההסדר לא הסכימו הצדדים על עונשו של הנאשם. לבקשת ההגנה שירות המבחן ערך והגיש ביום 03.01.2023 תסקיר ממנו נלמד כי הנאשם בן 22, רווק, משפחתו מתגוררת בחברון והוא התגורר עם בת זוגו בערד.

משפחת מוצאו ערבית מוסלמית ומונה זוג הורים ו-4 אחים בטווח הגילאים 8-24. הנאשם השני בסדר הלידה.

בהתייחסותו לביצוע העבירות לקח אחריות על ביצוען. לדבריו סחר בסמים נוכח כי התקשה למצוא מקום עבודה ומשהוצע לו לעבוד כסוחר סמים, התפתה לאור הרווחים הכלכליים והמידיים ולא שקל את השלכות מעשיו לטווח הרחוק.

השירות התרשם כי הנאשם לא גילה הבנה מספקת לחומרת התנהגותו והרבדים הפוגעניים הגלומים בעבירות כלפי הסביבה.

אשר לשהייה הבלתי חוקית בתחומי המדינה מסר הנאשם כי בעבר היה לו "אישור מאוימים".

השירות הביא מקורותיו של הנאשם ומעיקרם כי הנאשם מתמודד עם מציאות חיים מורכבת וקשה וכי חוויות העוני המתמשך בו שרויה משפחתו השפיעו על שיקול דעתו ובחירתו.

 

השירות ציין בגורמי שיקום כמו האחריות שנטל הנאשם על מעשיו וקיומם של כוחות חיובים הבאים לביטוי בהשתלבותו בפעילויות חינוך ותעסוקה במסגרת מעצרו, לצד רצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי לאחר שחרורו. לצד האמור הביא השירות גורמי סיכון הנובעים מסכסוכי חמולות בהן מעורבת משפחתו כמו גם מצבה הכלכלי הירוד, והעריך קיומו של סיכון להישנות העבירות. קבוצת עונשו שירות המבחן ממליץ לקחת בחשבון את תקופת מעצרו של הנאשם עד כה, גילו הצעיר, את האחריות שקיבל על מעשיו ואת מצבה של משפחתו. בסוף הדברים בא השירות בהמלצה על ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל שתביא בחשבון את תקופת מעצרו של הנאשם, גילו הצעיר ואחריות שקיבל על מעשיו, לרבות מצבה של משפחתו. השירות הוסיף בהתרשמותו כי יש צורך בעיבוי והידוק ההגנה עליו והתאמת מקום ריצוי מאסרו למאפייני הסכסוך הלא פתור עליו דווח.

 

ראיות ותמצית טיעוני הצדדים לעונש

3.         ההגנה הגישה כראיה לעונש את עת"מ 23509-09-12 (נ/1).

ב"כ התביעה, שגיא אבנעים, הגיש כראיות לעונש את רישומו הפלילי של הנאשם וגזר דין הכולל מאסר על תנאי בר הפעלה מת"פ 62692-11-20, טיעונים לעונש בכתב ואסופת פסיקה. בטיעוניו בכתב ועל פה עמד על נסיבות ביצוע כלל העבירות, טען לפגיעה גבוהה של הנאשם בערכים המוגנים ועתר לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אישום ונימק בביצוע העסקאות במועדים שונים לקונים שונים שבין היתר כללו קטינים וכלהלן:

באישום הראשון בעבירת שב"ח ובשים לב כי שהייתו לא הייתה לצרכי עבודה, עתר לקביעת מתחם שינוע בין 2 -7 חודשי מאסר בפועל.

באישום השני, מתחם בין 7 - 20 חודשי מאסר בפועל.

באישום השלישי מתחם שינוע בין 14 - 40 חודשי מאסר בפועל תוך שהדגיש בעובדה כי 4 עבירות הסחר בהן הורשע הנאשם הן במכירת סמים לקטין.

באישום החמישי, הכולל 9 עבירות סחר, עתר לקבוע את המתחם בין 28 - 80 חודשי מאסר בפועל.

אישומים 6 ו-7 בהם דובר במכירה בודדת, מתחם בין 4 - 12 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהאישומים.

אישום השמיני, מתחם בין 11 - 30 חודשי מאסר כשבתוך כך הדגיש כי מדובר בשלוש עבירות סחר בסמים לקטין.

ב"כ התביעה הפנה לתסקיר חובה שהוגש בעניין הנאשם לאור גילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, וציין בהמלצת השירות לענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל. בהתייחסו לפרוטוקול מעת"מ 23509-09-19 אותו הגיש הסנגור, הדגיש כי מדובר בהליך שהתקיים עוד בשנת 2019 ואשר בסופו נקבע דיון המשך מבלי שהוצגה החלטה של אותו דיון, גם לא הוצגה החלטה הכוללת צו סופי שהתיר שהותו של הנאשם בישראל. נטען כי בכל מקרה ההגנה אינה חולקת בעובדה שהנאשם שהה בישראל שלא כדין בתקופה הנטענת בכתב האישום.

 

התביעה עתרה לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של כל אחד מהמתחמים בעבירות הסמים. באשר לעונשו בעבירת השב"ח ציין התובע בעברו לרבות במאסר על תנאי התלוי נגדו ועתר לקבוע את עונשו בחלקו האמצעי של המתחם ולהפעיל את המאסר המותנה במצטבר לעונש שיושת עליו.

 

4.         ב"כ הנאשם, עו"ד אלכס גאוסקין סבר כי יש לקבוע מתחם אחד לכלל האירועים בהינתן כי מדובר ברצף אירועים על פני פרק זמן קצר של כחודשיים במהלכו מבצע הנאשם את אותן עבירות, לרוב מדירה שהתגורר בה וסמוך אליה. אשר לעבירת השב"ח טען כי זו נבלעת בתוך הפעילות הפלילית הכוללת. נטען כי העבירה היא מהסוג המנהלי פלילי ושהייתו של אדם בישראל של כדין תוך כדי שהוא מבצע פעילות אחרת ועל כן מהווה חלק בלתי נפרד מפעילות זו. נטען כי שהייתו לא קשורה בשום אופן לעבירות הסמים אלא כרקע בלתי נפרד מנתוניו האישיים, ועל כן יש לקבוע מתחם אחד לכלל העבירות לרבות עבירת השב"ל..

הסנגור טען כי כלל הקונים להם מכר הנאשם סמים הם מסביבתו הקרובה, וכמו כאלה שמתגוררים לידו, עובדים איתו, עבדו עם בת זוגו ואף הגיעו דרכה, וסבר כי זו מהווה נסיבה מקלה בבחינת מתחם העונש ההולם. הסנגור הדגיש בסוג הסם שאינו מהקשים ולהתייחסות המחוקק המלמדת על מיקומו של הסם מבין הסמים והוסיף כי לא ירחק היום בו ניתן יהיה לקנות סם מסוג זה בבית מרקחת. לצד האמור ציין הסנגור בחומרה שבעובדה כי שב"ח מבצע עבירות בניגוד לחוק בישראל.

עוד בטיעוניו למתחם העונש טען כי הנאשם לא יזם את עסקאות הסמים אלא כי הרוכשים הגיעו לנאשם, לרבות הקטינים שיצרו עמו קשר והגיעו אליו.

הסנגור הפנה לטבלת פסיקה שהגיש בה נמצא מקרים בריבוי עבירות סחר, כמו למשל 40 עסקאות ואף 68 עסקאות בכמויות שונות, כשלטענתו, באופן עקבי ניתן לראות כי מתחמי הענישה שקבעו בתי המשפט השונים מתחילים ממספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד 3 שנות מאסר, כשבחלק מהמקרים נמצא חריגה ממתחמי הענישה עת מדובר באזרחי ישראל שיכולים וזכאים לעבור הליכי טיפול או גמילה בעודם משוחררים בתנאים.

הסנגור סבור כי מתחם העונש ההולם את כלל העבירות שביצע הנאשם צריך וינוע בין שנה ועד 3 שנות מאסר.

לדידו של הסנגור, את העובדה כי לנאשם לא עומדת האפשרות להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן לרבות שחרורו ממעצר, יש לזקוף לטובתו בקביעת עונשו.

נטען כי לנאשם אשר ביצע את העבירות כשהוא מתחת לגיל 21 אין ולא היו הכלים להבין עד תום את הפסול במעשיו ולא ניתן להתייחס אליו ככל עבריין סמים.

אשר לעונשו של הנאשם ציין הסנגור כי הנאשם בסיכון חיים ממש ועל כך ניתן ללמוד מהעתירה המנהלית שהוגשה, לרבות מכך שהנאשם נאלץ לעבור מספר בתי מאסר בשל הסיכון הנשקף לשלומו. הסנגור ביקש כי יינתן משקל לעובדה כי תקופה מסוימת לפחות הנאשם שהה בארץ כדין מכוח צו שיפוטי, לרבות לנסיבותיו האישיות מהם נלמד על חיים בעוני מחפיר והזנחה נפשית וכלכלית.

אשר למאסר על תנאי התלוי מעל ראשו של הנאשם עתר הסנגור להפעילו בחופף על העונש שיושת.

 

הנאשם בדבריו מסר כי הוא מצטער, כי ביצע את העבירות על מנת לסייע למשפחתו ולא חשב מספיק על השלכות מעשיו.

 

 

 

דיון

מתחם העונש ההולם

בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה עבירה יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצועה ומידת פגיעתו; במדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

כניסה לישראל שלא כדין

5.         עבירת שהייה בלתי חוקית עלולה לפגוע בביטחון מדינת ישראל ותושביה ואף חותרת תחת זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בגבולות שעריה. כידוע, כאשר העבירה מבוצעת לצורכי פרנסה ובהעדר עבירות נלוות, הפגיעה בערכים המוגנים אינה ברף גבוה, אולם בכל זאת נדרשת ענישה הולמת אשר תיתן מענה לתופעה הרחבה של כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל.

 

בעניין הנדון, לא זאת בלבד שאין מדובר בכניסה לצרכי פרנסה אלא כי מדובר בעבירה של כניסה שלא כדין ושהייה מתמשכת בתחומה המדינה משך חודשים רבים כשבנוסף לכך הנאשם ממש סיכונים פוטנציאלים בדמות הצטרפותו למעגל העבריינות והפשיעה בתחום הסמים בישראל בדמות תחנת סמים בדירה בה התגורר. אשר על כן, ברי כי הלכת אלהרוש אינה חלה בעניינו של הנאשם, ומתחם העונש ההולם צריך וינוע בין 2 - 6 חודשי מאסר בפועל.

 

עבירות סמים

6.         עבירות סמים פוגעות בערכים החברתיים שנועדו להגן על שלומו ובריאותו של הציבור מפני פגיעתם הקשה של הסמים והשפעתם הבריאותית, החברתית והכלכלית על החברה כולה. עבירות סמים ידועות כמחוללות פשיעה במגוון תחומים והפצת סמים מסוכנים, מכל סוג, טומנת בחובה נזק פוטנציאלי לפגיעה בבריאותו של ציבור הצרכנים ובשלומו ובטחונו של הציבור בכלל.

הגישה העונשית בעבירות סמים מחמירה בהינתן הבכורה לשיקולי ההרתעה והגמול מבין שיקולי הענישה השונים (ראו למשל בע"פ 9482/09 ביטון נגד מדינת ישראל (2011).

 

בנוסף לערכים שנועדו להגן על ערכים של שלום הציבור ובריאותו, שמירה על הסדר החברתי ומניעת השלכות פליליות וחברתיות הכרוכות בביצוען של עבירות סמים, נמצא כי בכל הנוגע לעבירות סחר בסמים מסוכנים לקטינים ערך מוגן בדמות הגנת הקטינים.

 

מנעד הענישה בעבירות סחר בסמים ואו החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית תלוי סוג הסם, הכמות שהוחזקה ו/או נמכרה, מספר העסקאות שבוצעו לצד התמורה שהתקבלה, שיטת הפצת הסמים וייעדי ההפצה ( קטינים מול בגירים). בחינת מקרים בפסיקה תשאף על פי רוב למקרים שנסיבותיהן דומות פחות או יותר לנסיבות המקרה הנדון, אם כי גם במקרים חמורים או קלים יותר ניתן לגזור בשינויים המחויבים, אמת-מידה עונשית הולמת.

כפי שנראה להלן, בחינת הענישה הנוהגת בעבירות סמים כוללת התייחסות למקרים בפסיקת בתי המשפט בהם דובר על מכירת סמים לקטינים-

  

 

בעפ"ג ( מחוזי ב"ש) 55246-10-22 מדינת ישראל נ' אלירטי ( ניתן ב 25.1.23) התערב בית המשפט במתחם העונש אותו קבע בית המשפט השלום (אשקלון) וקבע:

"מתחם העונש ההולם לעבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, אף כאשר מדובר בכמות של גרמים בודדים, כאשר מדובר בסחר לקטין, הקרוב לגיל הבגירות, ובהפרש גילאים משמעותי של המוכר מהקטין, כולל מאסר בפועל הנע בין 12 ל-24 חודשים לכל עבירה בודדת". המדובר בנאשם שהורשע ב 19 עבירות סחר בסמים מסוג קנבוס בכללן 14 עסקאות סחר בסמים לאותה קטינה. בתיק שצרף הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות.

בית משפט שלום (אשקלון) קבע מתחם אחד לכלל עבירות הסחר כך שינוע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל ואת עונשו של הנאשם, נעדר עבר פלילי גזר ל 16 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

 

בהתייחס בית המשפט המחוזי לעונש שהושת על הנאשם ציין: "הענישה אשר הוטלה, 16 חודשי מאסר בפועל, הינה ענישה מקלה באופן קיצוני, אין בה כדי לבטא את חומרת העבירות וריבוין, והיא חורגת מהענישה הראויה באופן המחייב התערבות של ממש".

בסופם של דברים ולאחר שהתערב במתחם העונש וקבע מתחם ענישה לעבירה אחת של מכירה לקטין סם מסוג קנבוס במשקל של גרמים בודדים, העמיד בית המשפט את עונשו של הנאשם על 30 חודשי מאסר בפועל , והוסיף וחזר לציין כי ההתערבות וההחמרה בעונש אין בהן כדי מיצוי מלוא הענישה הראויה לחומרה הרבה של מעשי המשיב ובפרט עת מדובר במי שלצד עבירות של סחר בסם מסוכן לבגירים ביצע 14 עבירות של סחר בסם מסוכן לקטינה,.

 

בעפ"ג 32075-06-22 (מחוזי ב"ש) גאידרנקו נ' מ"י (28.12.2022) ( אליו הפנה בית המשפט בעפ"ג 55246-10-22 מדינת ישראל נ' אלירטי הנזכר לעיל) נקבע כי מתחם העונש ההולם עבירה של מכירת סם מסוכן מסוג קנבוס, בגרמים בודדים לקטנים בני 17 הינו בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל וראו שם הפניות לרע"פ 5478/19 לוין נ' מ"י (25.8.2019) וכן לרע"פ 1763/21 בורשטיין נ' מ"י (21.3.2021), שם עמד בית המשפט העליון על החומרה הרבה בעבירות סחר בכלל ובמכירת סמים מסוכנים לקטינים בפרט.

 

ברע"פ 7088/20 זוהר נ' מ"י (21.10.2020) נדחתה בקשת רשות ערעור על החמרת עונשו של המבקש

אשר הורשע ב-50 אישומים של מכירת סם מסוכן מסוג קנבוס ל-49 אנשים שונים, בניהם מכירה לקטין אחד.

בית משפט השלום משיקולי שיקום הטיל 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי החמיר עונשו של המבקש ל-18 חודשי מאסר בפועל למרות הליך טיפולי משמעותי שעבר ותוך שציין כי ערכאת הערעור על דרך הכלל אינה ממצה את הדין עם הנאשם.

בדחותו את בקשת הערעור ציין בית המשפט העליו: "עבירות סחר והפצה של סמים מסוכנים, בהן הורשע המבקש, הן עבירות חמורות המצדיקות ענישה במאסר מאחורי סורג ובריח ולא בדרך של עבודות שירות, כאמירה ערכית (ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.8.2018)). בענייננו, הדבר הינו מקל וחומר עת הגדיר בית משפט השלום את מעשי המבקש כהקמת "עסק" לממכר סמים. בנסיבות אלה, הטלת המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות מאיינת את משקלו של עיקרון ההלימה".

 

ברע"פ 8695/19 פסו נ' מדינת ישראל, הורשע המבקש ב-29 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל הנע בין 1 ל-10 גרם נטו לכל עסקה, ל-29 אנשים שונים כולם בגירים, ובנוסף עבירה של החזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית. בית המשפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם כולל כך שינוע בין 12 ל 36 חודשי מאסר בפועל, וגזר 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש ל-28 חודשי מאסר בפועל תוך שנקבע כי מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט השלום "חורג לקולא באופן קיצוני" לנוכח היקף העבירות תוך שהוסיף לציין כי החמרת הענישה הביאה בחשבון כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין ובכך כי הביא בחשבון את תקופה הממושכת בה היה נתון המערער במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך שנפסק כי מדיניות הענישה בגין סחר והפצת סמים מסוכנים לרבות סמים מסוג זה צריכה להיות מרתיעה ומשמעותית: "בית משפט זה שב והדגיש כי על מדיניות הענישה בגין סחר והפצה של סמים מסוכנים, ובכללן סמים הנחשבים כ"סמים קלים", להיות מרתיעה ומשמעותית, וכי יש לראות בחומרה ניסיונות לעשיית רווח כספי באמצעות סחר בסמים אלה

 

בת"פ 6007-09-17 מדינת ישראל נ' נגורני ואח' (15.1.2019), נקבע מתחם העונש ההולם כך שינוע בין 32 ל 60 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן הורשע נאשם 1 ב 8 עבירות של סחר בסם מסוג קנבוס במשקל של כ 5 גרם בכל אחת מהעסקאות שבוצעו באמצעות יישומון ה"טלגראס", בצוותא חדא עם אחרים ותוך שימוש בטלפון מבצעי וחלוקת תפקידים בין מבצעי העבירות. עוד הורשע הנאשם בעבירה אחת של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

 

בת"פ (שלום ב"ש) 35056-12-18 מדינת ישראל נ' שלוף, נקבע מתחם עונש הולם החל מ 18 ועד 36 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן הורשע הנאשם ב- 3 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, ועבירה אחת של סיוע לסחר, באמצעות יישומון ה"טלאגרס". בנוסף הורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר לעשות פשע, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא תעודת ביטוח. המדובר במי שמכר סמים מסוג קנבוס בכמות משמעותית בכל אחת מהעסקאות (סם קנבוס במשקל של 90 גרם בתמורה ל-4,500 ₪; סם הידרו במשקל של 30 גרם מחולק ל-3 יחידות בתמורה ל- 1,500 ₪ ;סם קנבוס במשקל של 48 גרם בתמורה ל- 1,900 ₪).

 

בת"פ 44829-06-20 (שלום ב"ש) מדינת ישראל נ' אפיק בן הרוש ( אליו הפנתה המאשימה) נקבע מתחם עונש הנע בין 30 ל - 50 חודשי מאסר בפועל ומתחם קנס בין 8,000 - 20,000 ₪ בנסיבות בהן הורשע הנאשם ב-14 עסקאות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס וחשיש, במשקלים שונים, ואשר עונשו (כולל הפעלת מאסר על תנאי) נגזר ל-34 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה בבית המשפט המחוזי.

 

בת"פ 37412-03-19 מדינת ישראל נ' לרין, הורשע הנאשם ב-9 עבירות של סחר בסם ועבירות סמים נוספות נלוות תוך שעשה שימוש באפליקציית טלגראס. מתחם העונש נקבע בין 24 - 48 חודשי מאסר בפועל.

 

ברע"פ 6401/18 ספיר נ' מדינת ישראל (17.9.2018) נדון עניינו של נאשם שהורשע 5 עבירות סחר בסם בכמות של 10 גרם בכל עסקה, ועוד עבירות נוספות של ניסיון לסחר בסם ותיווך לסחר בסם, אותן ביצע באמצעות שימוש במערכת מסרונים, גרם. מתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם, נע בין 16 ל- 36 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ (שלום פ"ת) 16690-05-19 מדינת ישראל נ' אוראל גרמה (08.11.20) הורשע הנאשם בסחר בסמים ב-11 הזדמנויות שונות לקונים שונים סמים מסוג קנאביס וחשיש במשקלים קטנים, ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בין 9 חודשי - 24 חודשי מאסר בפועל, ומטעמי שיקום גזר על הנאשם, צעיר נעדר עבר פלילי, 9 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית.

 

בת"פ (שלום רמלה) 9183-11-18 מדינת ישראל נ' אבו סרחאן ואח', הורשעו הנאשמים בריבוי עבירות סחר בסם מסוג קנבוס. נאשם 1 הורשע ב 14 אישומים הכוללים 19 מקרים של סחר בסם קנבוס בכמויות שונות, מהם לשלושה קטינים. נאשם 2 הורשע ב 11 אישומים ובהם 13 מקרים שונים בהם מכר קנביס בכמויות שונות, ואילו נאשם 3 הורשע ב 3 אישומים ובהם 7 מקרים שונים בהם מכר לקטינים סם קנבוס בכמויות שונות. בית המשפט קבע מתחם עונש נפרד לכל עבירה של מכירת סם כך שינוע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל. לאחר שהביא בחשבון את גילם של הנאשמים (צעירים/בגירים) והעדר עבר פלילי (נאשמים 1-2) לצד המלצת שירות המבחן, גזר את עונשו של נאשם 1 ל 17 חודשי מאסר בפועל, עונשו של נאשם 2 ל 12 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של נאשם 3 שהיה בעל הרשעה אחת בתחום הסמים, ל 9 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ (רמלה) 25853-11-17 מדינת ישראל נ' אזברגה (6.1.2019) נקבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירה של סחר בקנביס במשקל של כ- 20 גר', באמצעות יישומון "טלגרם".

 

נסיבות ביצוע העבירות

7.         בחינת נסיבות ביצוע העבירות מלמדת על פגיעה גבוהה במיוחד של הנאשם בערכים המוגנים.

ברקע שורת עבירות סחר בסמים מסוכנים שביצע הנאשם נמצא כי מדובר במי שהוא תושב שטחי הרשות הפלסטינית אשר נכנס לתחומי ישראל ללא היתר ושהה בה משך חודשים רבים. הנאשם כאמור התגורר בעיר ערד בדירה אותה ואת סביבתה הפך "לתחנת סמים".

למעט פעם אחת בה השאיר הנאשם את הסמים עבור הרוכש בתיבת הדואר ופעם נוספת בה ביצע משלוח הסמים באמצעות אחר עד לדירתה של הקונה, כל העסקאות בוצעו בדירה בה התגורר הנאשם וסמוך אליה.

 

במסגרת 19 עסקאות סמים שנפרסו על פני כחודשיים מכר הנאשם סם קנבוס לקונים שונים, בכמויות שונות שמרביתן נעו במשקלים לא קטנים שבין 5 ל 10 גרם נט מהסם.

 

אשר לסוג הסם וטענות הסנגור בהקשר זה, תקצר היריעה מלפרט בקביעת בתי המשפט ביחס לסחר בסמים מסוג קנבוס ובשלילה חוזרת ונשנית של המשמעות המקלה לסוג סם זה. כך למשל: בע"פ 2000/06 מ"י נ' ויצמן ואח' (20.7.2006) בו נפסק: "המאבק בנגע הסמים צריך להיות מכוון גם נגד השימוש בסמים קלים ובפגיעתם של אלה ביחידים ובחוסנה של החברה כולה אין להמעיט. העובדה שסמים אלה הפכו אולי נפוצים גם בקרב מי שהעבריינות אינה להם דרך חיים ובעיקר בקרב צעירים אינה צריכה להביא להתייחסות מקלה עם אלה המבקשים לעשות רווח מנפוצות השימוש בסמים אלה ותורמים להגעת הסם אל קהל ה"צרכנים".

 

ומהעת האחרונה בבע"פ 6299/20 שחר חן נ' מ"י (4.2.2021): "...ראינו לנכון להעיר הערה, ולהבהיר: פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, קובעת במפורש כי קנאביס הריהו "סם מסוכן" (שם, סעיף 1 והתוספת הראשונה). כך קבע המחוקק. קביעתו זו - היא הדין הנוהג והמחייב. "סחר בסמים הוא סחר בסמים", ותפיסה שלפיה סחר בסמים 'קלים' איננו סחר בסמים מסוכנים - משוללת יסוד; אין לה אחיזה לא בדין המצוי, לא בדין הראוי: "צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם"".

ועוד ראו בע"פ 2596/18 2656/18 זנזורי נ' מ"י (12.8.2018); רע"פ 4214/22 יצחק נ' מ"י (7.7.2022) בו נקבע: "זאת ועוד, פקודת הסמים מורה כי סם הקנבוס הוא סם מסוכן, ולא ניתן להתייחס לסם הקנבוס אחרת, קל וחומר שלא באופן מקל"/

 

דרך הפצת הסמים לא כללה שימוש באמצעים טכנולוגים וגם לא הסתייעות ברכב או טלפון מבצעי, ועם זאת, ב"שיטה המסורתית" בדמות " תחנת סמים" בה פעל הנאשם אשר מטיעוני ב"כ נלמד כי הסתייע בחברתו לשווק את הסמים בקרב העיר ערד, הוא הצליח להביא אליו לקוחות רבים, חלקם קונים חוזרים, להם מכר כמויות סם לא מבוטלות, מה שיש בו ללמד כי פעילות אינטנסיבית של הנאשם אשר היה מוכר כסוחר סמים בקרב רבים בעיר ערד ועל כן הגיעו אליו (אף כטענת סנגורו) עד לדירה קונים שונים לרבות קטינים. ביטוי ליכולות הסחר של הנאשם ולכך ששיטת הפצת הסמים בדרך המסורתית של הקמת " תחנת סמים" עובדת היטב, נמצא בהשוואה למקרה בת"פ(שלום ב"ש) 21247-08-21, מדינת ישראל נ' אבקסיס ואח', שם דובר בנאשם שהורשע ב- 11 עבירות סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ואשר היה חלק בקבוצה שכללה 4 חברים אשר ניהלה רשת להפצת סמים מסוג MMC, תוך מיתוג הקבוצה בשם "הטיגריסים" ותוך שהסתייעו ביישומון וואטסאפ, טלפונים מבצעיים וכלי רכב. למרות שימוש באמצעים טכנולוגיים ותחבורתיים של הקבוצה אשר ביצעה את עבירות הסחר בצוותא חדא משך 4 חודשים תמימים, נמצא כי כל היקף מכירת הסמים הסתכם ב- 17.1 גרם של סם בתמורה כוללת של פחות מ- 4,000 ₪.

 

מכירת סמים לקטינים - חומרת מעשי הנאשם מוסיפה ומחמירה הרבה יותר נוכח שמכלל 19 עסקאות הסמים הוא ביצע 7 עסקאות בגדרן מכר סמים ל 2 לקטינים.

 

מעבר לחומרה הרבה בשילוב בין כניסתו ושהייתו הממושכת של הנאשם בתחומיה של המדינה שפגע באופן מתמשך בריבונות המדינה ויצר סיכונים לשלום הציבור, לרבות הצטרפותו למעגל הפשיעה בישראל בדמות הקמת תחנת סמים בעיבורה של העיר ערד וביצוע שורת עבירות סחר בסמים - עולה כי מכלל 19 עסקאות הסמים הוא ביצע 7 עסקאות בגדרן מכר סמים ל 2 לקטינים. לקטין י.כ שהיה כבן 17 במועד הרלוונטי (אישום 3) מכר הנאשם ב 4 מועדים שונים סם קנבוס שכללו כמויות שבין 4 ל 9 גרם, ולקטין ג.מ. שהיה בן 16 במועד הרלוונטי מכר ב 3 מועדים שונים סם קנבוס שכלל כמויות שבין 2 ל 10 גרם.

 

בעפ"ג ( מחוזי ב"ש) 55246-10-22 מדינת ישראל נ' אלירטי, הנזכר לעיל, בו נקבע מתחם עונש הולם למכירה אחת של סם קנבוס לקטין ( גיל 17) במשקל גרמים בודדים כך שינוע בין 12 ל 24 חודשי מאסר בפועל , עמד בית המשפט ארוכות על החומרה במכירת סמים לקטנים ובין היתר קבע:

 

"מעבר לצורך להגן על הערכים הנפגעים בעבירות סמים שהם שלום הציבור, שמירה על הסדר החברתי, שלטון החוק ומניעת השלכות פליליות וחברתיות, הרי שכאשר מדובר בביצוע עבירות סחר בסם מסוכן לקטינים, נוסף לכך הצורך להגן על הקטינים, וצורך זה מחייב כי המענה העונשי בעבירות שכאלו יהיה חמור באופן משמעותי מעבר לחומרה בה יש לראות את אותן עבירות כאשר מבוצעות הן אל מול בגירים.

 

בית המשפט הפנה לסימן ג' בפרק ג' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) המקדישה את עבירות סמים המבוצעות אל מול קטינים ואשר כותרתו "הדחת קטינים" ובעונש החמור, 25 שנות מאסר על עבירות הדחת קטין לסמים קבוע בסעיף 21(א) בהדגישו כי זו חמורה מענישה בגין עבירת סחר לבגיר שהעונש לצדה הוא 20 שנות מאסר.

 

כמו במקרה הנדון לפני, כך בעניינו של אלריטי הנ"ל עבירות הסחר אשר יוחסו בכתב האישום המתוקן אינן עבירות לפי סימן ג' לפרק ג' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), אלא עבירות סחר בסם מסוכן. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא לנכון להפנות להוראות סימן ג' על מנת לחדד במידת החומרה אשר ראה המחוקק בעובדה שמבוצעות עבירות סמים כלפי קטינים.

 

בעניין הנדון לפניי, הגם שלא יוחסו לנאשם עבירות לפי סעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), והגם שפער הגילים בין הנאשם לקטינים אינו כפער הגילים כבעניינו של אלריטי, העובדה כי מכלל עסקאות הסמים - 7 עסקאות סחר בוצעו מול שני קטינים כאמור מהווה נסיבה מחמירה משמעותית, אשר כפועל יוצא הימנה, מתחם העונש והעונש צריכים להיות מחמירים יותר מאשר בעבירות סחר כלפי בגירים. בהקשר זה הדגיש בית המשפט כי לאור סעיף 40ט(א)(3) לחוק העונשין הקובע כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, הרי מקרה בו מדובר במכירת סם מסוכן לקטין - פוטנציאל הנזק גדול ומשמעותי, בין היתר בשים לב להיקף ההשפעה על הקטינים אשר יכולת בחירתם מוגבלת מזו של בגירים, ומכאן כי נתונים אלה צריך ויקבלו ביטוי ממשי בענישה.

 

המשיב יליד 2002 היה קרוב לגיל 21 שנים בעת ביצוע העבירות, מכר לשני קטנים שהיו בעת ביצוע העבירות בני 16 ו -17. פער הגילים אינו כה גדול ואין חולק כי הקטינים יותר קרובים לגיל הבגירות, ועם זאת, מדובר בנתונים אשר באו בפני בית המשפט המחוזי בעניינו של אלריטי ובעניינ ג דרנקו הנזכרים לעיל, ואשר בכל אחד מהם נקבע כאמור לכל עבירת אחת לקטין במשקל של גרמים בודדים סם קנבוס - מתחם עונש שבין 12 - ל 24 חודשי מאסר בפועל ונדמה כי קביעה זו מדברת בעד עצמה.

 

אשר לסיבות ברקע ביצוע העבירות, מדברי הנאשם עצמו נלמד כי היה מודע למעשיו ועשה כן מתוך מניע כלכלי מובהק תוך שהעדיף את טובתו האישית על פני בריאותם של אחרים להם מכר את הסמים לרבות אותם קטינים. העובדה כי היה נכון להיכנס לעולם הסחר בסם כשלעצמה מלמדת על כשל ערכי בבחירת פתרונות אפשריים להתמודד עם מצוקה כלכלית כטענתו ותהא מידת המצוקה שתהא.

בהינתן חומרת הנסיבה במכירת סם מסוכן לקטין לצד הערך החברתי שנועד להגן על קטינים ופגיעתו המשמעותית במקרה הנדון, הרי שמתחם העונש ההולם צריך להיות חמור יותר ממתחם העונש ההולם ממכירה לבגיר.

בהקשר זה נציין כי מתחמי הענישה להם עתרה המאשימה בעניינם של הקטינים ( אישומים 3 ו -8) נמוכים משמעותית ממתחם העונש ההולם הצריך בנסיבות העניין, ועם זאת, כידוע, בעתירת התביעה לתחם עונש הולם מסוים אין כדי למנוע קביעה שונה על ידי בית המשפט ( ראו בקביעת בית המשפט בע"פ 512/13 לפיה: "...מתחם ענישה משקף קביעה נורמטיבית של בית המשפט בדבר האיזון הראוי בין השיקולים הרלבנטיים הקבועים בחוק"), והדברים נכונים אף אם מדובר בטווח ענישה מוסכם על הצדדים.

 

בכל מקרה, בשים לב להלכה הנוהגת, איני מוצאת לנכון לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מהאישומים שבעבירות הסמים כעתירת התביעה. במקרה דנן גם לא לאותם אישומים בהם דובר על סחר לקטינים זאת בהינתן הערכים המוגנים המשותפים בכלל עבירות הסמים בתכנית עבריינית אחת אשר התפרשה על פני חודשיים ימים ובעת שהפרשי הזמן בין עסקה לעסקה היו קצרי מועד, באותו מקום ובאותה דרך.

 

במסגרת קביעת מתחם עונש אחד לכלל עבירות הסמים בהן הורשע הנאשם יובאו בחשבון ריבוי העבירות שבכל אישום ולרבות כי 7 מכלל עבירות הסחר בוצע כלפי שני קטינים.

 

מכלל הדברים האמורים, לאחר שהבאתי בחשבון את חלקו המלא של הנאשם בכלל העבירות, את הענישה הנוהגת בעבירות שבוצעו בנסיבות חמורות וקלות יותר ולרבות במקרים של סחר לקטינים, סבורני כי מתחם העונש הכולל ההולם את עבירות הסמים אותן ביצע הנאשם בנסיבות ביצועם, נכון וינוע בין 33 ועד 60 חודשי מאסר בפועל.

 

עונשו של הנאשם

8.         בחינת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם תביא בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בהקשר זה, יינתן משקל לעובדה כי רישומו הפלילי כולל הרשעה מיום 21.2.2021 בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, איומים ותקיפה סתם, אותן ביצע בנובמבר 2020 ובגינן נגזרו עליו 3 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי ברי הפעלה, ביניהם מאסר על תנאי למשך חודש ימים שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, אשר לא היה בו כדי להרתיע את הנאשם שלא רק חזר ונכנס לישראל שלא כדין, אלא " התיישב" משך חודשים רבים בעיר ערד ובדירה שבה התגורר הקים "תחנת סמים" אשר שמשה עבורו מקור פרנסה משל הקים עסק עצמאי.

לצד המשקל שניתן לאחריות שלקח הנאשם על מעשיו והודאתו משאבים ציבוריים, יינתן משקל להתרשמות שירות המבחן לפיה הנאשם לא גילה הבנה מספקת לחומרת התנהגותו והרבדים הפוגעניים הגלומים בעבירות כלפי הסביבה וקיומו של סיכון להישנות העבירות.

 

טענות ההגנה באשר ל"אישור מאוימים" בו החזיק הנאשם בעבר וכבר שנים אינו רלוונטי ולא היה רלוונטי להרשעתו הקודמת בעבירות משנת 2020, בוודאי שאינו רלוונטי כיום ובכל מקרה אין בו להקל ולו במעט במעשי הנאשם עליהם נדון היום.

בגדרי המתחם יינתן משקל לנסיבות ומציאות חיים מורכבות עמן מתמודד הנאשם וכבר מגיל צעיר.

אשר לטענת ההגנה לראות כנסיבה מקלה את העובדה כי נוכח מעמדו של הנאשם עמדה לו האפשרות להשתלב בהליך טיפולי - זו דינה להידחות בשתי ידיים. המדובר בטענת ה" קוז'ק הנגזל" מי שגונב את הגבול לתחומי המדינה לאחר שהורשע פעם אחד, שוהה במדינה שלא כדין חודשים רבים ומגדיל לעשות בהצטרפו למעגלי הפשיעה והעבריינות - אין לו מקום וכל זכות להלין בהקשר זה.

לעומת האמור, כן יינתן משקל לעובדה כי שלא ככל אסיר אחר, תנאי מאסרו של הנאשם כתושב הרשות הפלסטיני יהיו קשים מאסיר שמעמדו מוסדר בישראל ובני משפחתו יכולים לבקרו ולתמוך בו.

לטענת ההגנה לפיה לא ניתן להתייחס ככל עבריין סמים, אומר שאכן כן בהינתן עזות המצח והעדר כל מורא אצל הנאשם לבצע עבירות סמים חמורות בטבורה של עיר במדינת ישראל כשמאסר על תנאי תלוי מעל ראשו בעבירת שב"ח.

 

אשר לקנס, בהתחשב בתקופת המעצר בה נתון הנאשם ותקופת המאסר הצפויה לו, מצבו הכלכלי הנטען, יש מקום להקל בסכום הקנס שיקבע.

אשר לפסילת הנאשם מלנהוג/להחזיק רישיון נהיגה - בשים לב כי מדובר בעבירות סמים לצד העובדה כי העבירות לא בוצעו בהסתייעות ברכב , תושת פסילה צופה פני עתיד.

סוף דבר

9.         לאחר שקלול מלא השיקולים המתבקשים לבחינת עונשו הכולל של הנאשם לכלל העבירות בהן הורשע, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

 

א.     מאסר בפועל בן 34 חודשים החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס.

ב.      הפעלת מאסר על תנאי מת"פ 62692-11-20 (שלום ב"ש) אותו ירצה הנאשם במצטבר לעונש שהושת עליו בסעיף א' לעיל ובסה"כ ירצה הנאשם 35 חודשי מאסר החל מיום מעצרו.

ג.       10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

ד.      6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ה.     3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות סמים מסוג עוון.

ו.        קנס בסך 5,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם קודם שחרורו של הנאשם ממאסר.

ז.       4 חודשי פסילה מלנהוג/לקבל/להחזיק רישיון נהיגה, על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

 

 

ניתן בזאת צו להשמדת מוצגי הסמים.

וצו להחזרת המכשירים הניידים התפוסים אצל היחידה החוקרת לבעליהם.        

 

זכות הערעור הודעה

 

 

ניתן היום, י"ח שבט תשפ"ג, 09 פברואר 2023, במעמד הצדדים.