1

 

 

כתב האישום:

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב האישום בעבירות הבאות:

 

באישום הראשון - אי הגשת דוח במועד - 2 עבירות לפי סעיף 216 (4) + סעיף 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961.

 

באישום השני (ביחס לנאשם 2) - אי הגשת דוח במועד - 3 עבירות לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961.

 

על פי עובדות כתב האישום, נאשמת מס' 1 הייתה, בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לה, חברה פרטית שנרשמה ונתאגדה בישראל ועיקר עיסוקה במתן שירותי ניקיון ושיפוצים.

 

בשנים נשוא כתב האישום הסתכמה הכנסתה של נאשמת מס' 1 בסכום של 2,483,587 ₪.

 

נאשם מס' 2 היה, בעת ביצוע העבירה, מנהל פעיל בנאשמת מס' 1.

 

הנאשמים היו חייבים, בהתאם לסעיפים 131 ו-117 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"), להגיש דוח על הכנסות הנאשמת מס' 1 במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודה.

הנאשמים, בלי סיבה מספקת, לא הגישו במועד את הדוח כנדרש על פי הפקודה והוראותיה, בגין שנות המס 2016 ו-2017.

 

 

 

2

 

אישום מס' 2 (מתייחס לנאשם מס' 2 בלבד) -

 

בשנות המס הרלוונטיות לאישום זה היה הנאשם תושב ישראל אשר מלאו לו 18 שנה ו-"בעל שליטה" בחברה, כמשמעותו בסעיף 32 (9) לפקודה.

 

הנאשם חייב היה, בהתאם לסעיף 131 לפקודה, למסור דו"ח על הכנסותיו בכל שנת מס במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודה.

 

הנאשם, בלי סיבה מספקת, לא הגיש במועד את הדוחות כנדרש על פי הפקודה והוראותיה בגין שנות המס 2015, 2016 ו-2017.

 

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה לא הגיש ראיות לעונש.

ב"כ הנאשם הגיש אסופת מסמכים אודות חובותיו של הנאשם וצו כינוס - התקבל וסומן נ/1; אישור ממחלקת הרווחה התקבל וסומן נ/2; אישורי ביטוח לאומי, תעודה רפואית, אבחון רפואי וגמלת נכות התקבלו וסומנו כאסופה אחת נ/3; אישור רפואי אודות מצבה של אם הנאשם התקבל וסומן נ/4; כמו כן, הוגש מצב חשבון של מס הכנסה, המלמד שעיקר ההכנסות היו בשנת 2016 - התקבל וסומן נ/5.

 

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה ציינה כי מדובר באי הגשת מאזני חברה, הנאשמת 1, לשנים 2016 ו-2017, ואי הגשת דוחות אישיים של הנאשם 2, מנהל החברה, לשנים 2015 - 2017. אולם, ביחס למחדליו של הנאשם 2, הוגשו הדוחות, והמחדל הוסר, ואילו לגבי הנאשמת 1, המחדלים הנוגעים למאזני החברה לא הוסרו. עוד צוין, כי לנאשמת מס' 1 היו מחזורי עסקאות כוללים בסך של 2.5 מיליון ₪.

ב"כ המאשימה טענה כי חרף אי הסרת המחדלים, עותרת המדינה להסתפק במאסר על תנאי וקנס, והציעה מתחם שנע בין חודשיים ל-9 חודשי מאסר על תנאי בנסיבות העניין, ועתרה למקם את המאסר על תנאי ברף העליון של המתחם. כל זאת, ביחס לנאשם 1, ואילו על הנאשמת 2, הואיל ואינה פעילה, ביקשה להטיל עליה קנס סמלי לפי שיקול דעת בית המשפט.

3

ב"כ הנאשם, פירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ציין כי מדובר בנאשם בן 36, נשוי ואב לשבעה קטינים, כולם סמוכים על שולחנו, בן תורה, חוזר בתשובה, אשר ניהל עסק לאחזקה ושירותים והסתבך כלכלית.

הודגשה העובדה, כי מדובר בנסיונו העסקי הראשון של הנאשם, אשר פעל בתמימות והסתבך כלכלית, מתנהלים נגדו כ-8 תיקי הוצאה לפועל, הוא שקוע בחובות של כ-660,000 ₪, ואף כנגד אשתו, מתנהלים תיקי הוצאה לפועל. הוא פנה להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל, ואף ניתן נגדו צו כינוס. המסמכים הנוגעים לחובותיו של הנאשם וצו הכינוס, התקבלו וסומנו נ/1.

לעת הזאת עובדים הנאשם ואשתו, בליווי הסעות ובעבודות "דחק", המאפשרת להם להתקיים, מצבם מוכר היטב במחלקת הרווחה, במועצה המקומית רכסים, תוך הפניית בית המשפט לאישור המעיד על כך - התקבל וסומן נ/2.

לא זו אף זו, המצב הבריאותי של בני משפחת הנאשם הוא בכי רע. לנאשם ילד בן 8 הסובל מהפרעת קשב וריכוז, והוא אף בעל נכות צמיתה בשיעור של 50 אחוז, הוגשו אישורי ביטוח לאומי ומסמכים רפואיים, וכן אישור על גמלת נכות המעידים על כך - התקבל וסומן נ/3. בשל כך, חלה החמרה במצבה הנפשי של האם - ראה אישור אודות מצבה הבריאותי שהתקבל וסומן נ/4.

עוד הודגשה העובדה, כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, הנאשם נעדר הרשעות קודמות, חלק ניכר מהמחדלים הוסר.

לאור כל אלה, ביקש הסניגור לאמץ את מתחם הענישה לו עתר התובע, ולהשית על הנאשם עונש צופה פני עתיד, בדמות של מאסר מותנה.

 

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, חזר וציין את מצוקתו הכלכלית ואת חוסר יכולתו לשלם ולו 250 ₪ אותם הוא חייב לשלם בהליכי פשיטת הרגל, וביקש שבית המשפט יתחשב בו.

 

דיון והכרעה עונשית:

ריבוי אירועים (סעיף 40יג לחוק העונשין):

למרות המועדים השונים של האירועים, הן באישום הראשון והן באישום השני, ולמרות שמדובר בשני נאשמים נפרדים, לא נטען לריבוי אירועים על ידי המדינה, ועל כן, בית המשפט יתייחס בגזר הדין לכלל האירועים, כאירוע אחד, לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, וכן לצורך גזירת העונש בתוך המתחם.

4

 

 

 

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד, פוגעות בגביית מס תקינה, המושתת על דיווח תקין ומסודר של כלל הנישומים, וכן פוגעת בעיקרון השוויון בין נישומים שונים, לכך ישנן השלכות רוחביות, פיסקליות, בעלות פוטנציאל פגיעה בכלל הקופה הציבורית, ובהתנהלות מערכת הגבייה. מידת הפגיעה של הנאשמים בערכים מוגנים אלה, הינה בינונית.

 

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

מדיניות הענישה הנוהגת, נגזרת ממספר הדוחות שלא הוגשו, סכום החוב שנוצר עקב המחדל, ככל שהייתה הסרת מחדלים, יש לכך משקל לקולה.

הפסיקה הנוהגת באי הגשת דוחות תקופתיים, נעה בין מאסר על תנאי וקנס, ועד למס' חודשי מאסר בעבודות שירות, בצירוף עונשים נלווים (רע"פ 288/13 אלחלאויה נ' מדינת ישראל (2013); רע"פ 6167/11 ספקיורטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (2012); עפ"ג (חיפה) 24721-12-14 מדינת ישראל נ' נחמני (2015); ת"פ (רחובות) 51997-07-13 מדינת ישראל נ' חיים זאודי (2015).

 

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

מדובר באישום הראשון באי הגשת שני דוחות בגין שנות המס 2016 ו-2017, כאשר בשנים נשוא כתב האישום, הסתכמה הכנסתה של הנאשמת 1 בכ-2 וחצי מיליון ₪, ובאישום השני, מדובר באי הגשת דוחות אישיים של הנאשם 2, לשנות המס 2015, 2016, ו-2017.

עוד יש לקחת בחשבון, את העובדה כי הנאשם 2, הסיר את המחדל האישי שלו, אך לא הסיר את מחדל החברה, הנאשמת 1, לכן, לצורכי קביעת העונש, לא ניתן לומר כי כל המחדל הוסר, אם כי, יש לתת משקל של ממש להסרת המחדל באישום השני.

 

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

5

בנסיבות העניין, מתחם העונש ההולם שמציעה המדינה שנע בין חודשיים ועד תשעה חודשים מאסר על תנאי וכן קנס, הינו סביר בעיני.

 

 

חריגה ממתחם העונש ההולם לקולה או לחומרה (סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין):

אין בפניי תשתית ראייתית שיקומית, המצדיקה חריגה ממתחם העונש ההולם לקולה, כמו כן, אין בפניי תשתית ראייתית לחריגה מהעונש לחומרה.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

החברה אינה פעילה.

הנאשם נעדר עבר פלילי, אשר הסתבך כלכלית במיזם העסקי הראשון שלו.

הנאשם מטופל ב-7 ילדים קטינים הסמוכים על שולחנו, אחד מהילדים סובל מנכות לא פשוטה, עקב כך, אשתו לקתה אף היא בבריאותה, והיא לעת הזאת מתמודדת נפש.

כפי שכבר צוין, הנאשם פעל והסיר את מחדליו האישיים, לכך יש ליתן משקל של ממש בגזירת העונש. לא הרי נאשם שאינו מסיר את המחדל, הפוגע בציבור, לנאשם שפועל ללא לאות, ומסיר את המחדל, ובכך מצמצם את הנזק שנגרם עקב מעשיו.

 

נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש (סעיף 40יב לחוק העונשין):

עוד יש לקחת בחשבון, את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, כפי שנפרש במסמכים הרבים שהונחו בפניי, את העובדה כי עליו לפרנס שבעה ילדים, הוא נמצא בהסדר, ובקושי רב הוא יכול לכלכל את ילדיו, ולעמוד בתשלום לנושים.

 

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

6

בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את הפגיעה בערכים המוגנים, את מידת הפגיעה, את נסיבות ביצוע העבירה, את מחזור העסקאות הכולל, אשר לגבי שנה אחת היה נמוך, את העובדה שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, וכן את העובדה כי מדובר במי שפעל להסרת מחדלו האישי, הנתון במצוקה כלכלית ורגשית לא פשוטה, כפי שמעידים המסמכים הרבים המונחים בפני בית המשפט, סבורני כי יש להסתפק בעונש מאסר מותנה מתון והולם, והמשקף את מכלול הנסיבות הללו, וכן, קנס מתון.

 

 

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשמת 1 -

הואיל והנאשמת לא פעילה, אני מטיל עליה קנס סמלי בסך של 1 ₪.

הנאשם 2 -

5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו, עבירה לפי סעיף 216 (4) + 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א - 1961.

אני גוזר על הנאשם קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1/2/21 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן, עד לסילוקו. פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפירעון מידי ויפעיל את צו המאסר שלצידו.

התחייבות כספית על סך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים. לא יחתום - ייאסר למשך 30 יום או עד שיחתום - המוקדם מביניהם.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"א שבט תשפ"א, 24 ינואר 2021, במעמד הצדדים.