בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 64183-07-21 מדינת ישראל נ' שליו ואח'

תיק חיצוני: 322209/2020

מונחת לפניי בקשה לביטול כתב האישום של נאשם 1 בגין אי כיבוד חובת שימוע בהגשת כתב אישום בעבירת פשע לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב -1982.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נ"ח) תשל"ג-1973.

המאשימה אכן שלחה מכתב המיידע את הנאשם בדבר זכותו לבקש שימוע טרם הגשת כתב אישום נגדו (להלן - "מכתב היידוע"), אלא שהמכתב נשלח לכתובת מונבאז 3 ירושלים, הכתובת אותה מסר הנאשם בחקירתו באזהרה בחודש יוני 2020.

כתב האישום הוגש ביולי 2021, הפלא ופלא - כתובת הנאשם הרשומה בו הינה "רחוב בשמת 9, גבע בנימין".

המאשימה -כך על פי דבריה - שולחת את מכתבי היידוע לכתובת המעודכנת במשרד הפנים.

והנה - על פי מסמך תמצית הרישום במרשם האוכלוסין אותו צירף ב"כ הנאשם בנספח לבקשתו - כתובתו הרשומה האחרונה של הנאשם זהה לזו המופיעה בכתב האישום. יתרה מזו, הכתובת שמסר הנאשם בחקירתו מעולם לא הופיעה ברישומי מרשם האוכלוסין.

משמעות הדברים היא כי הלכה למעשה תקלה נפלה תחת ידיה של המאשימה. משלוח מכתב היידוע לכתובת שמעולם אף לא הופיעה ברישומי משרד הפנים, כמוה כאי משלוח המכתב. המאשימה לא עמדה אפוא בחובתה לשלוח את מכתב יידוע, וזכותו של הנאשם לשימוע קודם הגשת כתב אישום נגדו - הופרה.

אביא מדבריו של כב' נשיא בית משפט השלום ירושלים בת"פ 11414-08-20 (מ"י נ' כלפון):

"אמנם ניתן לבצע "שימוע מאוחר" כבר כעת. אין בשימוע זה כדי להציב את הנאשם באותו המקום בו הוא היה אמור להיות מוצב אם חובות היידוע והשימוע היו מקוימות כנדרש וכעת הוא מצוי בפני "מעשה עשוי" כך שאין דרך אחרת ליתן בידי הנאשם את זכויותיו אלא מחיקתו של כתב האישום"...

בשולי הדברים אעיר כי במקרה "כלפון" דנן שינה הנאשם כתובתו במשרד הפנים חודשיים לפני הגשת כתב האישום נגדו, ובאי בדיקה עדכנית טרם הגשת כתב אישום כשלה המאשימה במילוי חובתה.

קל וחומר שבמקרה לפניי מעולם לא נרשמה הכתובת אליה נשלח מכתב היידוע ברישומי משרד הפנים, שעלי להורות, לסיכום, כי יש למחוק את כתב האישום.

ככל שמעוניינת המאשימה להגיש כתב אישום כפי שעשתה, תשלח את מכתב היידוע לנאשם לפי הכללים הנהוגים.

בנסיבות העניין, יבוטל כל דיון הקבוע בעניינו של הנאשם 1.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.