1

בהחלטה מיום 11.2.19 הסתיים ההליך בעניינה של הנאשמת ללא הרשעה לצד הטלת צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור. במעמד הקראת ההחלטה לא ביקשה התביעה לעכב ביצוע צו השירות לתועלת הציבור שהוטל על הנאשמת.

2

ביום 24.2.19, משמע כשבועיים לאחר ההחלטה, הגישה התביעה בקשה לעכב ביצוע צו השירות לתועלת הציבור. לטענתה, היא שוקלת בימים אלו אפשרות להגיש ערעור ואם הנאשמת תבצע את הצו יהא בכך כדי להשפיע על סיכויי התביעה בערעור. באת כוח הנאשמת התנגדה לבקשה. לטענתה, הואיל והנאשמת משרתת בצה"ל, קיבלה חופשה מיוחדת לביצוע הצו החל מיום 3.3.19 ובסיום החופשה, ביום 7.4.19, היא עתידה להתחיל קורס פיקודי. לטענתה, אי השלמת הצו בימים אלו תמנע ממנה לצאת לקורס הפיקודי ובכך יפגע עתידה בצה"ל כמפקדת.

שיקול מרכזי בהחלטה לסיים ההליך ללא הרשעה היה תכנונה של הנאשמת להשתלב בקורס פיקודי במסגרת שירותה בצה"ל במסלול קרבי בחיל התותחנים. עמדתי בהחלטתי על דברי מפקדה, שהעיד לפניי ואף כתב מכתב בנוסח דומה, ולפיו הנאשמת נמצאה מתאימה להשתלב בקורס פיקודי ולאחר מכן בקצונה, והרשעתה בדין תמנע את קידומה במסלול הפיקודי שאליו היא מיועדת.

עתה מתברר, שכפי שמסר מפקדה של הנאשמת, סיום ההליך ללא הרשעה, אפשר את שילובה המיידי של הנאשמת בקורס פיקודי החל מיום 7.4.19. ממכתב שהגיש בימים האחרונים מפקדה של הנאשמת, סרן לוטם שביט, עולה כי לאחר שההליך הסתיים ללא הרשעה, נפתחה בפני הנאשמת האפשרות להשתלב בקורס פיקודי. עוד עולה מהמכתב, כי סוכם עם הנאשמת על יציאה לחופשה מיוחדת החל מיום 3.3.19 לצורך השלמת ביצוע צו השירות לתועלת הציבור. עוד הוסיף המפקד, בעדכון שהוגש לבית המשפט, כי הקורס מתוכנן להתחיל ביום 7.4.19.

מחד גיסא, עומדת, אפוא, פגיעה אפשרית במסלול הצבאי הפיקודי המתוכנן לנאשמת. אם יעוכב ביצוע צו השירות לתועלת הציבור קידומה הצבאי הפיקודי של הנאשמת עלול להיפגע, משום שלא נהיר אם תוכל לצאת לקורס פיקודי בעתיד או אם תוכל לצאת לביצוע צו השירות לתועלת הציבור כחלק משירותה הצבאי. לא ניתן להתעלם בהקשר זה מהמגבלות המובנות במועדיהם של קורסים פיקודיים בצה"ל וכן ממגבלות הנובעות מהשלב בשירות הצבאי שבו ניתן לצאת לקורסים פיקודיים. יתר על כן, עיכוב הביצוע עלול לפגוע לא רק באינטרס של הנאשמת להתקדם במסלול הצבאי, אלא גם באינטרס הציבורי שבקידום פיקודי של נאשמת המשרתת במסלול קרבי בחיל התותחנים.

מאידך גיסא, עומדת טענת התביעה בדבר פגיעה אפשרית בסיכויי הערעור. לטענת התביעה, השלמת צו השירות לתועלת הציבור תיצור מצב עובדתי שעלול להשפיע לרעה על סיכויי הערעור.

3

באיזון בין האינטרסים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום לעיכוב ביצוע צו השירות לתועלת הציבור. אמנם, דרך כלל, ולמעשה כעניין שבשגרה, מעוכבים לבקשת התביעה, ועל מנת לאפשר לה לשקול בשום שכל האפשרות להגיש ערעור, ביצועם של צווי שירות לתועלת הציבור, כמו גם מאסרים בדרך של עבודות שירות. אולם, באותם מקרים, אין פגיעה פוטנציאלית קשה בנאשמים.

יתר על כן, לפי סעיף 213 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 בית משפט שלערעור רשאי ליתן כל עונש שמוסמכת היתה ליתן הערכאה הקודמת, גם אם הנאשם החל בביצוע העונש שנגזר עליו. בכך חל שינוי מההלכה שנהגה לפי פסק הדין בע"פ 6374/08 גנני נ' מדינת ישראל (6.2.12). משמעות הדבר, כי נזק ממשי לא ייגרם לסיכויי הערעור של התביעה.

מעמדת התביעה כפי שהוגשה בבקשה לעיכוב ביצוע עולה, כי טרם החליטה אם בדעתה להגיש ערעור. אולם, אפילו תגיש התביעה ערעור ואפילו יחליט בית משפט שלערעור להרשיע הנאשמת ואף להתערב בעונש שנגזר, יהא רשאי להטיל על הנאשמת כל עונש, גם אם סיימה ביצוע צו השירות לתועלת הציבור. הפגיעה בתביעה בנסיבות אלו, היא תיאורטית בלבד.

לפיכך, בנסיבות החריגות של העניין, אינני מוצאת מקום לעכב את ביצוע צו השירות לתועלת הציבור, אשר הנאשמת תחל בביצועו ביום 3.3.19.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים בדחיפות.

ההחלטה תומצא גם לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"א אדר א' תשע"ט, 26 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.