1

בתיק דנן התרתי הגשת ראיות הזמה בשאלה האם עסקו הנאשמים בתקופה הרלוונטית בייבוא ובמכירה של אופניים חשמליים ורכבים חשמליים אחרים, וזאת ביום 29.5.2017.

החלטה זו התבססה על העובדה כי במסגרת עדותו בבית המשפט, חזר בו הנאשם 1 מהטענה אותה טען בחקירותיו באזהרה, ובמסגרת המענה לכתב האישום, ולפיה בזמנים הרלוונטיים ייבא ומכר בבית העסק של הנאשמת 2 רכבים חשמליים ואופניים חשמליים. קבעתי כי מדובר בטענה מפתיעה נוכח ההתנהלות הדיונית עד כה, ויש לאפשר למאשימה להביא ראיות לסתור. עוד קבעתי כי הסנגוריה תוכל להציג עדים נוספים בנקודה זו, ככל שתמצא לנכון.

ביום 15.6.2017 הודיע ב"כ הנאשמים כי מתבצעות פעולות חקירה, ובין היתר בדרך של פנייה ללקוחות הנאשמת 2. עוד נטען כי המאשימה אינה מודיעה לסנגוריה אילו ראיות בכוונתה להביא באופן שאינו מאפשר לסנגוריה להתכונן לדיון ולהיערך עם עדי הגנה נוספים.

2

ביום 22.6.2017 ולאחר קבלת תגובת המאשימה ממנה עולה, כי אכן בוצעו פעולות חקירה נוספות יצאה מלפניי החלטה בלשון זו:

"יש להבהיר כי המשמעות של התרת ראיות הזמה, אין משמעה מתן היתר לפעולות של השלמת חקירה. המאשימה תשקול צעדיה בזהירות, לכאורה ראיות הזמה צריכות היו להיות בידיה, ואלו לא הוגשו נוכח ההפתעה כאמור בהתנהלות הדיונית של הנאשם. יותרו עדויות הזמה מתוך תיק החקירה שהיה ברשות הצדדים ביום הגשת כתב האישום. ככל שנעשו פעולת אחרות שלא על פי סדרי הדין הרגילים - הצדדים יטענו בעניין במועד הדיון שנקבע. להודיע."

כאן יש להדגיש כי החלטתי אשר התירה ראיות הזמה, נשענה בין היתר על האמור להלן:

"המאשימה טוענת כי בכך חזר בו הנאשם מהמענה שנתן לכתב האישום ביום 28.4.2014 ולפיו הודה בסעיפים 1-7 לכתב האישום בהם נטען בין היתר כי: "הנאשמת 1 היתה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום חברה פרטית מוגבלת במניות, אשר עיסוקה היה בין היתר, ייבוא ושיווק כלי רכב חשמליים"."

[ר' סעיף 1 להחלטתי מיום 29.5.2017].

נראה כי החלטה זו לא היתה בהירה דיה נוכח התנהלות המאשימה.

ביום 3.7.2017 הגישה המאשימה תגובה מפורטת וארוכה בהתייחס להחלטתי מיום 22.6.2017 במסגרתה טענה המאשימה כי היתר להבאת ראיות הזמה כולל היתר לאיסופן, ובין היתר כי לא חלה עליה כל חובה לגלות לסנגוריה תוצאות איסוף הראיות כאמור, שכן מדובר בשלב דיוני בו הגנתו של הנאשם נפרסה כבר ונשמעה.

כל האמור בתגובת המאשימה נכון, אך אינו רלוונטי להליך דנן.

הטענה כי הנאשם עסק במכירה וייבוא של רכבים חשמליים נטענה בכתב האישום, והיה על המאשימה לאסוף ראיותיה כדי לבסס טענה זו בטרם הגישה את כתב האישום. הטענה כי יש להביא ראיות הזמה, וגם החלטתי בעניין, ניתנו על סמך התנהלותו הדיונית של הנאשם: הנאשם הודה בנטען בכתב האישום במסגרת המענה שנתן לכתב האישום, וגם בחקירותיו באזהרה, והנה על דוכן העדים חזר בו מטענה זו. בנסיבות אלה, מובן מאליו שהמאשימה יכולה ואף צריכה להגיש ראיות עליהן ויתרה במסגרת פרשת התביעה נוכח התנהלותו הדיונית של הנאשם.

3

המאשימה אינה יכולה לתקן פגמים בתיק החקירה נוכח התנהלותו הדיונית של הנאשם. אין זה ראוי ואין זו הכוונה של סעיף 165 בחסד"פ או כוונת הפסיקה שדנה באיסוף ראיות בגין טענה מפתיעה שעלתה במסגרת פרשת ההגנה. המאשימה לא רק שצפתה שתיאלץ להוכיח שהנאשם עסק בייבוא ובמכירה של רכבים חשמליים ואופניים חשמליים - הדבר נטען בכתב האישום.

למען הסר ספק אייני מתירה איסוף של ראיות חדשות בנקודה האמורה. פעולה שכזו חורגת מהתנהלות דיונית הולמת והוגנת בנסיבותיו של ההליך דנן המתוארות לעיל.

ככל שאין למאשימה ראיות נוספות מתוך תיק החקירה, אשר עליהן ויתרה במסגרת פרשת התביעה, זאת נוכח המענה שנמסר לכתב האישום -לא יוגשו ראיות הזמה אחרות.

בהמשך להודעתה של המאשימה כי אם לא יותרו הגשת ראיות שלא מתוך תיק החקירה, אין טעם בדיון שנקבע לשם כך, קובעת לתזכורת בפניי ליום 20.7.2017 בשעה 12.30.

המזכירות תודיע בדחיפות לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ז, 10 יולי 2017, בהעדר הצדדים.