1

07 ינואר 2016

לפני:

כב' השופטת שרון אלקיים

החלטה

1.        לפני בקשת הנאשמים לקבלת מידע בהתאם לסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי(נוסח משולב), התשמ"ב-1982 לאור קביעת בית הדין הארצי בעפ"א 16393-12-13 מדינת ישראל-משרד הכלכלה נ' אלירן דואב, אל זיו תשתיות ופיתוח בע"מ (ניתן ביום 9.9.15) (להלן- פרשת דואב) לעניין העלאת טענות של אכיפה בררנית.

2.        הנאשמים טוענים כי העבירה בה הם מואשמים מנוסחת באופן עמום ועל כן לא ברורה חומרתה וכן כי לא ברורים שיקולי התביעה בהעמדתם לדין. אי לכך, מבקשים הנאשמים לקבל מהמאשימה את החומר הבא:

א.         מידע בהתייחס לכמות כתבי האישום, לרבות מספרי ההליכים שלהם, שהוגשו בגין אי תשלום מלוא פדיון חופשה של עובד, כאשר ההפרש בין הפדיון ששולם בפועל למלוא התשלום עומד על פחות מ-500 ₪.

2

ב.          מידע ביחס למדיניות המאשימה בנוגע "לצידוקים" אפשריים לאי תשלום על פי החישוב אותו היא סבורה שיש לערוך ואלו צידוקים מקובלים עליה לשם הימנעות מהגשת כתב אישום; מדיניות המאשימה בנוגע לפרקי הזמן שיש לאפשר לנחקר ליתן צידוק זה או לתקן את ההפרה לכאורה בטרם הגשת כתב אישום.

3.        המאשימה טוענת כי בקשת הנאשמים אינה מצביעה על ראשית ראיה הנדרשת לצורך העלאת הטענה של אכיפה בררנית, כפי שנפסק בפרשת דואב לעיל. אי לכך, מבקשת המאשימה לדחות את הבקשה ולהורות על המשך ניהול ההליכים כסדרם.

4.        אשר לדעתי יאמר כבר כעת כי דין הבקשה להתקבל בחלקה ואפרט טעמי לכך להלן:

5.        אכן כפי שטוענת המאשימה, טענת הנאשמים לאכיפה בררנית נדונה ונדחתה מחמת היעדר ראיות בהחלטת חברי השופט שגב מיום 31.10.15. הנאשמים אף לא הציגו בפני כל תשתית ראייתית חדשה ולו הראשונית ביותר היכולה לתמוך בטענתם לאכיפה בררנית. זאת אף לאור הנפסק בפרשת דואב לפיה:

"המותב יוכל להיזקק לבקשה לקבלת נתונים כאמור אך לאחר שהנאשם הטוען לפניו לאכיפה בררנית יציג תשתית ראייתית לכאורית שיש בה כדי לסתור את חזקת התקינות המנהלית ממנה נהנות רשויות התביעה"

משכך הם פני הדברים לא מצאתי לנכון להזדקק לבקשתם הראשונה של הנאשמים משלא הביאו כל ראשית ראייה כאמור ומשפעילותם להבאת ראשית ראייה הסתכמה בפנייה למאשימה לקבלת המידע, כאשר אין די בכך.

6.        אשר לבקשתם השנייה של הנאשמים לקבלת מידע בנוגע ל"צידוקים" אפשריים, הרי שניתן לראות גם בבקשה זו כחלק מניסיון איסוף נתונים לצורך ביסוס טענת האכיפה הבררנית. עם זאת, מצאתי לנכון לקבל בקשה זו לאור האופן בו נוסח כתב האישום ולפיו:

3

"לא שולם, בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת מלוא פדיון החופשה בסיום העסקתה, כפי שמתבקש לפי חוק חופשה שנתית, ותקנות אשר הותקנו מפיו" (הדגשות ש.א)

7.         אי לכך, המאשימה תמציא לנאשמים בתוך 30 יום מידע הכולל נהלים או חוזרים המתייחסים למדיניותה ביחס להגשת כתבי אישום או הימנעות מהגשת כתבי אישום בגין ביצוע עבירה של אי תשלום מלוא פדיון החופשה. בכלל זה, יכלול המידע גם הסבר מפורט למה מהווים לטעמה: "צידוק מספיק" ו-"זמן מתקבל על הדעת".

8.          הדיון שנקבע ליום 11.1.16 נדחה ליום 11.4.16 בשעה 13:00.

             המזכירות תשלח החלטה זו בפקס רגיל ותאשר קבלה.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ו, (07 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.