ת"פ 62597/10/17 – מדינת ישראל נגד מוחמד אבו עמאר
לפני כבוד השופט העמית יעקב צבן |
|
ת"פ 62597-10-17 מדינת ישראל נ' אבו עמאר
|
|
1
מדינת ישראל ע"י עו"ד נעמי לוינוב
|
|
נגד
|
|
הנאשם |
מוחמד אבו עמאר ע"י עו"ד ריאד סואעד
|
גזר דין |
1.
הנאשם, יליד 1998, הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בהסדר, בעבירה של
נשיאת והובלת נשק על פי סעיף
2. הנאשם, בן למשפחה בת 10 נפשות, למד בבית ספר שש שנים, עובד לסירוגין בעסק משפחתי, רואה בעין אחת בלבד (בשנייה תותבת), ברישום הפלילי עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בהיותו נער.
2
שירות המבחן ציין כי הנאשם בן למשפחה נורמטיבית, נוטה להשפעה והיגררות, מתקשה להסביר מעורבותו בעבירה, ועל רקע זה נסקרו סיכויי השיקום והסיכון: מחד, גיל צעיר, רצון לתפקד, משתדל להימנע ממעורבות בפלילים; מאידך, ללא מסגרת תעסוקתית וחברתית מסודרת, נטייה לטשטוש ולהיגררות. המלצת שירות המבחן הינה לעונש מתון של של"צ בהיקף 300 שעות ומאסר מותנה.
3. ב"כ המאשימה טענה כי הערך המוגן אותו הפר הנאשם הוא שלום הציבור וביטחונו ונשיאת נשק שלא כדין, וכי הפסיקה העדכנית מחמירה בעבירות נשק והעמידה מתחם ענישה על 48-20 חודשי מאסר, ונוכח חומרת העבירה, מצבו של הנאשם והודאתו, יש למקמו בשליש התחתון של המתחם ולגזור 24 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס.
4. ב"כ הנאשם טען כי מדובר באירוע מינורי השונה תכלית שינוי מהאירוע המורכב שתואר בכתב האישום ועל כן הפגיעה בערך החברתי המוגן מינורית אף היא. אומנם אין להקל ראש בעבירות נשק, אולם מדובר באירוע מקרי ללא אלימות, שירות המבחן הבין במי מדובר ומכאן ההמלצה לעונש מתון, עמדה שקיבלה ביטוי גם בפסיקה הנוהגת. לפיכך, המתחם הינו בין של"צ לבין מאסר בעבודות שירות ובמקרה שלפנינו יש להתחשב בגיל הנאשם, במצבו הרפואי ועל כן האינטרס החברתי הינו להימנע ממאסר בו עלול הנאשם להיחשף לגורמים עברייניים.
הנאשם עצמו הביע צער וחרטה.
5. נשיאת נשק שלא כדין פוגעת בערך חברתי בסיסי של שלום הציבור וביטחונו. הפסיקה הנוהגת מגוונת ותלוית נסיבות.
בע"פ 3156/11 (עליון) נשא הנאשם אקדח, מחסנית וכדורים, ללא עבר פלילי ונדון למאסר של 24 חודשים, מאסר על תנאי וקנס.
בע"פ 3336/18 (עליון) נמצאו ברכבו של הנאשם שני רובי קרל גוסטב מאולתרים, מחסניות וכדורים. ביהמ"ש העליון הדגיש כי מדיניות הענישה הינה החמרה ברמת הענישה בעבירות נשק ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
3
בע"פ 4345/18 (עליון) מצא הנאשם נשק מאולתר קרל גוסטב טעון במחסנית עם כדורים, הכניסו לרכב ונסע במהירות וחוסר זהירות, ונדון למאסר של 17 חודשים (בסטייה מסוימת ממתחם ענישה 48-20).
בת"פ 613-04-17 (מחוזי חיפה) נשא הנאשם אקדח, מחסנית וכדורים, נקבע מתחם בין 30-10 חודשי מאסר, ובהתחשב במצבו האישי של הנאשם, עברו הנקי, אורח חייו התקין, הוא נדון למאסר של 6 חודשים בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיקוח קצין מבחן.
בת"פ 41276-06-17 (מחוזי חיפה) נשאו הנאשמים תת מקלע ואף ירו בו. לאחר סקירת הפסיקה והנסיבות, נקבע מתחם של 30-10 חודשי מאסר, אך נוכח נסיבות אישיות והמלצת שירות המבחן, נדונו הנאשמים למאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיקוח קצין מבחן.
בת"פ 54432-02-17 (מחוזי חיפה) נשא הנאשם אקדח, מחסנית וכדורים וניסה להצפינם מהמשטרה. נקבע מתחם של 30-10 חודשי מאסר (צוין כי בפסיקת ביהמ"ש העליון נקבע מתחם 36-12 חודשים), אך נוכח נסיבות מיוחדות נדון הנאשם למאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיקוח קצין מבחן.
בת"פ 13416-09-16 (מחוזי חיפה) נשא הנאשם תת מקלע מאולתר ומחסנית ריקה, נקבע מתחם של 30-10 חודשים ונוכח הנסיבות והמלצת שירות המבחן נדון הנאשם למאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי.
בת"פ 3622-10-13 (מחוזי חיפה) היה ברשות הנאשם תת מקלע מאולתר. נקבע מתחם 24-8 חודשים, ונוכח גיל צעיר, המלצת שירות המבחן ותקופת מעצר, נדון הנאשם למאסר של 4 חודשים בעבודות שירות ומאסר על תנאי.
בע"פ 1505-14 (עליון) החזיק הנאשם אקדח חשוד כגנוב, מחסנית וכדורים ובעת חיפוש ניסה להסתיר האקדח, ונוכח גילו (60) ובעיות רפואיות והמלצת שירות המבחן, נדון למאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
בת"פ 51094-10-14 (מחוזי י-ם) נטל הנאשם אקדח, מחסנית וכדורים ללא רשות ונשא אותם. נקבע מתחם בין של"צ לבין שנת מאסר ונוכח נסיבות המקרה ונסיבות אישיות נדון הנאשם לעונש של של"צ ומאסר על תנאי.
בת"פ 265-07-11 (מחוזי חיפה)נשא הנאשם 2 רימונים ונוכח נסיבות מיוחדות נדון לשל"צ, מאסר על תנאי והתחייבות.
4
בת"פ 33444-05-12 (מחוזי מרכז) נשא הנאשם אקדח, מחסנית וכדורים ונדון לשל"צ, מאסר על תנאי וקנס.
בע"פ 7139/12 (עליון) החזיק הנאשם נשק ונוכח זמן רב שחלף ונסיבות אישיות נדון למאסר בעבודות שירות.
6. לעבירות הנשק חומרה עקב פוטנציאל הנזק, הפגיעה בערכים חברתיים בסיסיים ומגמה עקבית להחמרה. הנאשם הפר ופגע בערכים אלה ונוכח מדיניות הענישה הנוהגת, יש לקבוע כי מתחם הענישה הינו בין 30-6 חודשי מאסר.
7. באשר לעונש המתאים: בעת ביצוע העבירה היה הנאשם כבן 19, חי במסגרת משפחתית, טרם גיבש חיים עצמאיים, סובל ממגבלה רפואית פיזית (עין תותבת), הודה באשמה, חסך זמן וחלף זמן מאז ביצוע העבירה.
על פי המלצת שירות המבחן סיכויי השיקום עולים על הסיכון. עם זאת, עבירות נשק מחייבות ענישה מוחשית, ולפיכך אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, ובלבד שהממונה על עבודות שירות יאשר זאת.
ב. מאסר של 6 חודשים אותם ירצה אם תוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירת נשק.
ג. קנס בסך 4,000 ₪ אשר ישולמו לא יאוחר מיום 1.3.2019.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.
ניתן היום, כ"ט בטבת התשע"ט, 06 ינואר 2019, במעמד הצדדים.
5
יעקב צבן, שופט |
