1

ת"פ 62397-01-19

 

 

 

 

 

 

1.         נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדים זרים כדלקמן:

א.        העסקת העובד שפורט בסעיף 3(1) לכתב האישום, בתקופה 5/7/18 עד 9/7/18 שלא על פי היתר כדין, עבירות על סעיפים 2(א)2 ו- 2(א)(1) לחוק עובדים זרים.

ב.         העסקת העובדים שפורטו בסע' 3(1) עד 3(6) לכתב האישום, בתקופה 3/6/18 או 10/6/18, עד 20/6/18, ללא ביטוח רפואי כדין, עבירה על פי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

 

עסקינן בהטלת קנסות מנהליים ובבקשה של הנאשמת להישפט בגינם.

 

2

2.         בפתח הדברים אודיע כי החלטתי להרשיע את הנאשמת בעבירות של העסקת עובדים ללא ביטוח רפואי כדין ולזכות את הנאשמת מעבירות של העסקת עובד ללא היתר כדין.

הנימוקים יפורטו להלן.

 

3.         העדר ביטוח רפואי

בכתב האישום נטען כי הנאשמת העסיקה עובדים, במסגרת התקשרות בינה לבין חברת מטעמי איכות תפן (1991) בע"מ ו- נופים תפן בע"מ, למתן שירותי מטבח בכפר המכביה.

ביום 9/7/18 נערכה ביקורת על ידי משטרת ישראל ומפקחים מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, במטבח של כפר המכביה ונמצאו 6 עובדים זרים שעבדו במקום.

 

4.         הרקע לביקורת פורט בעדותו של שוטר משטרת ישראל מר רוני קורן, אשר ערך מזכר (נא/2):

 

"ת.      המזכר שאת מציגה לי זה תוצר ממה שאני זוכר מהחקירה של לילה שאני חקרתי אותה. אם אני זוכר נכון, זה חומר חקירה שאיתרתי בנייד שלה, ואני אומר לה את כל העובדים האלה את הבאת לעבודה, היא אומרת כן, ושאלתי אם יש להם התרי עבודה או תיעוד מזוייף. אני לא זוכר אם היא שיתפה פעולה אבל די היה בהודעות האלה כדי לצאת לכפר המכביה ולבדוק.

המזכר הזה מתמצת את הבדיקה שאני אישית עשיתי, הגעתי לכפר המכביה, על אזרחי הצגתי את עצמי כאיש משטרה, דרשתי את כל השמות של העובדים האלה כי לרכז ולהצביע עליהם. הסתובבנו בכל מיני חדרים עד שכולם נעצרו. ממה שזכור לי בשטח מנהל העבודה אישר שאותה לילה תיווכה והכווינה אותה לעבודה אבל אני לא מצאתי תיעוד מזויף של תעודת זהות. כן מצאנו ויזות מזוייפות אבל זה לא התחום שלי אלא של משרד הפנים ולכן הזעקנו את משטרת ההגירה.

ממה שאני זוכר זה אכן היה מזוייף למרות שבעין זה נראה אמיתי. המזכר מסביר את זה.

            ...

 

3

ש.        אתה אומר שקיבלתם מידע גלוי שלמעשה עובדים שהגיעו באמצעות אותה לילה, מחזיקים בתיעוד מזויף כאשר החקירה שלך הסתיימה בכך שגילית שהויזות מזוייפות אבל אין זיוף של תעודת זהות כחולה.

ת.         הגעתי לשם בגלל פעולות חקירה בתיק מעצר. נוכחתי לדעת שמה שאני מחפש לא קיים אבל כן היתה עבירה אז אני לא יכול להתעלם ואני מדווח להגירה..."

 

 

5.         בעקבות ביקורת המשטרה כאמור, הועבר הטיפול לרשות ההגירה והוזמנו למקום פקחים של רשות ההגירה.

 

6.         מפקח רשות ההגירה חנן זיגלבוים, ערך רשימה של העובדים שנמצאו במקום על פי תעודות שנמסרו לו על ידי העובדים (מא/6).    בעדותו בפניי, העד לא זכר את הארוע אולם העיד באופן כללי כיצד נהוג לאמת את זהותם של העובדים:

 

ש.        במקרה הזה אני מציגה לך את המסמך של רשימת העובדים, קיבלת לידך את כל הדרכונים של האנשים האלה?

ת.        אני רשמתי את הפרטים על פי דרכונים שהיו, אני לא זוכר ממי קיבלתי את הדרכונים. הדוח מולא בסמוך לביקורת .

ש.        בזמן אמת?

ת.        אני לא יכול להגיד כרגע, זה היה בסמוך לביקורת.

ש.        האם פגשת את האנשים האלה גם במתקן המעצר?

ת.        לא זוכר.

ש.        האם ביצעת בדיקה נוספת מעבר לדרכונים?

ת.        לא זוכר.

ש.        אני שומעת שאתה מפקח שנים ארוכות ואתה אומר שאתה לא זוכר את המקרה הזה, כאשר האנשים האלה מוסרים את הדרכון איזה פעולה אתה מבצע?

ת.        כשנמסר לי דרכון אני משווה את הפרטים לאדם שמסר את הדרכון כמו גיל, תמונה, ורושם את הפרטים.

ש.        במקרה הזה ביצעת בדיקה של תביעות אצבע או בדיקה אחרת?

ת.        אני לא ביצעתי אבל ביצעו תביעות אצבע וזה נמסר לי כדי להתאים את זה לצילום הדרכון.

ש.        את הבדיקות הביומטריות איך אתה מקבל?

ת.        בתדפיס.

ש.        מה רואים מה כתוב בהם?

ת.        רשום פרטי האדם שנבדק וצילום שלו.

ש.        ברשימה שאתה מקבל לצורך השוואה עם הדרכון זה צילום והשם, אין טביעת אצבע או מידע נוסף.

ת.        אין טביעת אצבע על הטופס.

4

ש.        האם מקובל לקחת טביעת אצבע כשהעצור מגיע למתקן המעצר.

ת.        הבדיקה הביומטרית שמתבצעת במתקן זה על ידי טביעת אצבע.

            המכשיר שבאמצעותו מבצעים את הזיהוי הביומטרי נמצא במתקן שלנו. זה לא מתקן מעצר. וזה נעשה אחרי הביקורת שלנו במקום.

ש.        את טביעת האצבע הזאת משווים עם משהו?

ת.        במאגר נמצאת טביעת האצבע של האדם ועל פיה הוא מזוהה ברגע שהוא מניח את האצבע על המכשיר.

 

7.         מפקח משטרת ההגירה מר קים ריאבושבקה העיד שהביא את העובדים למרחב וכי אינו יודע מה עלה בגורלם לאחר מכן. העד סיפר על נוהל בדיקת התאמה של תביעות אצבע, אך העיד שאינו יודע אם הדבר נעשה במקרה הנדון.

            כך העיד:

 

ש.        באותה מערכת אביב האם כאשר נכנסים תיירים או נתינים זרים הם נותנים טביעת אצבע?

ת.        בגדול אמורים, אבל בגלל עומסים ... זה שיקולים של ביקורת גבולות.

ש.        האם לגבי ששת האנשים האם בדקתם אם יש תביעות אצבע?

ת.        לפי הנוהל זה היה אמור להתבצע.

ש.        האם בחומר שאמרת שראית לפני הדיון היום האם ראית בדיקה כזאת?

ת.        זה לא עובד ככה. לכל נתין יש פלט ביומטרי שמעיד על כך שהנתין הועלה בדרך כזאת או אחרת בין אם זה טביעת אצבע או דרכון, במערכת אביב.

ש.        זאת אומרת שאם מה שנמסר במסגרת ההליך הזה זה פרטי נתין זר שאני מציגה לך כעת לגבי רוסטום, זה הפלט שאתה מדבר עליו?

ת.        כן. אם הנתין לא מסר טביעת אצבע אז תתבצע הטבעה ביומטרית במתקן.

ש.        לגבי האיש הזה אתה יודע אם הוא נתן טביעת אצבע בכניסה לישראל או במתקן?

ת.        לא יודע.

ש.        אתה יכול להגיד מתוך הפלט שהוצג לבית הדין האם בוצעה בדיקה ביומטרית לגבי האיש הזה, האם נלקחה ממנו טביעת אצבע?

ת.        אין פה אינדיקציה אם נלקחה טביעת אצבע או לא.

ש.        זאת אומרת שאם לא כתוב טביעת אצבע ימין או שמאל אז לא נלקח.

ת.        יכול להיות שבשלב ההדפסה של הדף הזה עוד לא נלקחה, ו- 6 דקות אחר כך עשו הטבעה.

ש.        אז חוץ מהמסמך הזה יש מסמכים משלימים?

ת.        הזיהוי נעשה בכניסה לישראל, אם לא נתן טביעת אצבע בכניסה לישראל אז אני עושה את זה אחר כך.

5

 

8.         הנאשמת צרפה לסיכומים את הכרעת הדין בעניינה של אותה ליילה, אשר הואשמה בריבוי מקרים של זיוף מסמכים ועבירות נוספות, כמפורט בגזר הדין ובהכרעת הדין שניתנו בעניינה.

 

9.         מעדות השוטר מר קורן עולה כי העובדים שנתפסו במקום, או לפחות חלקם, נתפסו עם מסמכים מזוייפים פרי מעלליה של אותה ליילה. השוטר רוני קורן העיד כי אמנם לא מצא במקום דרכונים מזוייפים ולכן המשטרה לא ראתה לנכון להמשיך בחקירת העובדים שנתפסו, אולם כן נמצאו מסמכים מזוייפים ולכן נקראו פקחי רשות ההגירה.

 

10.       מעדויות חוקרי רשות ההגירה עולה כי במקרה הנדון, לא נלקחו טביעות אצבע מהעובדים, לא אומתו טביעות האצבע עם אלה המופיעות במרשם האוכלוסין ולא נעשה נסיון לברר האם קיימות טביעות אצבע של האנשים שהעובדים הציגו את עצמם בשמם.

 

11.       בכך אין די כדי להביא לזיכוי הנאשמת מעבירה של העסקת שישה עובדים ללא ביטוח רפואי.

כעולה מהראיות, המאשימה הוכיחה כי הנאשמת העסיקה שישה אנשים וכי אנשים אלה הציגו עצמם כמי ששמם מופיע במסמכים מא/1.

המאשימה הוכיחה כי הנאשמת העסיקה את העובדים הנ"ל במהלך חודש יוני 2018, כאשר בחלק מהימים שבהם הועסקו, לא היה להם ביטוח רפואי בתוקף.

 

12.       אמנם מהראיות עולה כי הוטל ספק בשאלת זהותם של האנשים שנתפסו בעת הביקורת, האם הם אותם אנשים המפורטים במסמכים שהיו עליהם, או שמדובר באנשים בעלי זהות אחרת שהשתמשו בזהות בדויה.

6

יחד עם זאת, המאשימה הוכיחה העסקת שישה עובדים, ידיעה של הנאשמת בכך שמדובר בעובדים זרים, ואי עריכת ביטוח רפואי לעובדים, אלא רק מספר ימים לאחר תחילת העסקתם.

 

13.       השאלה האם השמות המופיעים בכתב האישום - למשל השם המופיע בסעיף 3(1) לכתב האישום "רוסטום" - הוא באמת שמו של העובד שעבד אצל הנאשמת והציג את עצמו בשם "רוסטום" או שמדובר באדם בעל שם אחר אשר התחזה להיות "רוסטום" וכך לגבי כל יתר השמות במפורטים בכתב האישום, אין בה כדי להביא לזיכוי הנאשמת מאשמה של העסקת אותם עובדים שנמצאו ביום הביקורת, ללא ביטוח רפואי כדין.

 

14.       כעולה מעדות מר ספקטור בפני חורק רשות ההגירה, העובדים שנתפסו, מסרו לנאשמת עובר לתחילת ההתקשרות מסמכים מזהים, אשר הנאשמת הציגה אותם בפני החוקר (מא/1).

העובדים עבדו בפועל בחודש יוני 2018 אצל הנאשמת ומילאו דו"ח נוכחות לחודש יוני 2018, אשר הוצג על ידי הנאשמת לחוקר (מא/1).

לעובדים הוצא תלוש שכר יוני 2018, על ידי הנאשמת, תחת השמות שהציגו בפניה (מא/1).

 

15.       מדוחות הנוכחות ויתר המסמכים ומחקירתו של מר אביב ספקטור על ידי חוקר רשות ההגירה עולה כי הנאשמת הסדירה את הביטוח הרפואי לעובדים שהעסיקה, רק כמה ימים לאחר שהחלו לעבוד, כמפורט להלן.

 

א.        העובד שהזדהה בשם המפורט בסעיף 3(1) לכתב האישום החל לעבוד בנאשמת ביום 3/6/18 (בעניין זה הוצג הסכם מיום 3/6/18, טופס 101 ודו"ח         נוכחות מיום 3/6/18).

            ביטוח רפואי לעובד זה הוצג מיום 20/6/18.

 

ב.         העובד שהזדהה בשם המפורט בסעיף 3(2) לכתב האישום החל לעבוד ביום 10/6/18 (כעולה מחקירת מר ספקטור, וכן מדו"ח הנוכחות).

7

            ביטוח רפואי לעובד זה הוצג מיום 28/6/18.

 

ג.         העובד שהזדהה בשם המפורט בסעיף 3 (3) לכתב האישום החל לעבוד ביום 3/6/18 (כעולה מעדות מר ספקטור ומהמסמכים שהוגשו במסגרת מא/1).

            ביטוח רפואי לעובד הוצג מיום 20/6/18.

 

ד.         העובד שהזדהה בשם ההמפורט בסעיף 3(4) לכתב האישום החל לעבוד ביום 3/6/18 (כעולה מעדות מר ספקטור ומהמסמכים).

ביטוח רפואי לעובד החל ביום 20/6/18.

 

ה.        העובדת שהזדהתה בשם המפורט בסעיף 3(5) לכתב האישום החלה לעבוד ביום 5/6/18 (כעולה מחקירת מר ספקטור ומדו"ח הנוכחות).

            ביטוח רפואי לעובדת החל ביום 20/6/18.

 

ו.         העובד שהזדהה בשם המפורט בסעיף 3(6) לכתב האישום החל לעבוד בנאשמת ביום 4/6/18 (כעולה מחקירת מר ספקטור ומדו"ח הנוכחות).

            ביטוח רפואי לעובד הוצג מיום 28/6/18.

 

16.       מעדות מר אביב ספקטור עולה כי העובדים הועסקו לאחר שהנאשמת או מי מטעמה בחנה את המסמכים שלהם, וכי הם עבדו במשך מספר ימים ללא ביטוח רפואי, עד שזה הוסדר. בחקירתו בפניי, העיד מר ספקטור על אופן הסדרת ביטוח רפואי לעובדים:

 

ש.        תסביר את נוהל הביטוח של עובדים זרים?

ת.        ברגע שנקלט עובד זר נשלחים הפרטים למשרד, ונשלח לחברת הביטוח בקשה לפתוח ביטוח רפואי. יש עובדים זרים שיש להם ביטוח רפואי בתוקף, ולכן לוקח כמה ימים עד שאנחנו מקבלים תשובה מחברת הביטוח שיש להם ביטוח בתוקף ואי אפשר לבטח פעמיים.

ש.        האם ידוע לך אם משטרת ההגירה פנתה לחברות הביטוח כדי לברר לגבי ביטוחים קודמים?

8

ת.        אין לי מושג.

ש.        כשאתה מקבל את ביטוח העובד, לפי החומר שהצגתם, אתם מקבלים את זה בערך 3 או 4 שבועות אחרי שאתם מגישים את הבקשה. לפי מה שאתה מספר עכשיו הפוליסה נערכת מתום הביטוח הקודם ולמשך תקופה שאתם מבקשים?

ת.        אם לעובד הזר אין ביטוח רפואי אז זה מהיום שאנחנו מבקשים, אם יש לו ביטוח רפואי אז זה מהיום שהמעסיק הקודם הפסיק את הביטוח. אין אופציה לעשות ביטוח יומי. לפעמים נוצר פער של כמה ימים.

            ...

 

ש.        נשאלת על כך שבין הבקשה לעריכת הביטוח לבין קבלת הביטוח עוברים כ- 3 שבועות, אמרת שיש פער ביטוחי של כמה ימים. בזמן הזה העובד עובד?

ת.        לא אמרתי שיש פער של כמה ימים אלא אמרתי שאו שיש ביטוח קודם ואז חברת הביטוח לא מסוגלת לבטח או שחברת הביטוח עושה ביטוח בדיעבד מהיום הראשון.

ש.        בשלושת השבועות האלה העובד עובד?

ת.        כן.

 

17.       הנאשמת טענה כי לעיתים לוקח כמה ימים להסדרת ביטוח רפואי, ולעיתים לעובדים יש כבר ביטוח רפואי ממקום עבודה קודם, ולכן לא ניתן לבטח פעמיים. ואולם, הנאשמת לא הוכיחה כי למי מששת העובדים שהעסיקה בכפר המכביה, היה ביטוח רפואי בתוקף בעת שהחלו לעבוד אצלה.

 

18.       נאמר בפסיקה לא אחת כי על בית הדין לאכוף ביתר שאת את שמירת זכויותיהם של העובדים הזרים. כפי שהוכח בתיק כאן, הדבר לא נעשה. המאשימה העסיקה שישה עובדים, שיודעה שמדובר בעובדים זרים, וזאת ללא ביטוח רפואי בתוקף. השאלה האם העובדים נשאו שם זה או אחר, אין בה כדי לשחרר את הנאשמת מאשמה פלילית בנסיבות שהוכחו בתיק זה.

 

19.       הנאשמת טענה בעניין זה להגנת זוטי דברים.

            בסעיף 34יז לחוק העונשים נקבע:

"לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

9

 

            השיקולים המנחים את הערכאה הדיונית בבואה להכריע בטענת זוטי דברים, נקבעו בעניין ע"פ 807/09 מדינת ישראל נ' עזיזיאן מיום 8.12.1999.

 

"...ההגנה תתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית... הדגש לענין ההגנה של זוטי דברים מושם על טיבו של המעשה הקונקרטי עצמו 'נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי'. עפ"י בחינת המעשה לאורם של מבחנים אלה, עשוי השופט להגיע לכלל מסקנה אם אכן הדברים אמורים בעבירה מבחינה טכנית פורמלית אשר מבחינה מהותית מתאים לה הכלל 'העדר ענין לציבור'... לא ניתן לערוך מראש רשימה סגורה ומפורטת של המקרים הראויים להיכנס בד' אמותיה של ההגנה דנן,..., אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. בחינה זו צריכה להיעשות בזהירות מרובה, כדי שלא לרוקן מתוכן דווקא את העבירות הקלות, וכל זאת בהתחשב בתוצאה המחוייבת מקבלת ההגנה, שהינה זיכויו של הנאשם".

 

20.       לא מצאתי כי בנסיבות שהוכחו בתיק כאן, יש לזכות את הנאשמת מחמת הגנת "זוטי דברים". עסקינן בהעסקה של שישה עובדים, אשר התחילו לעבוד בטרם הוסדר נושא הביטוח הרפואי. כעולה מהמסמכים שהציגה הנאשמת, הביטוח הרפואי הוסדר בחלוף מספר ימים מתחילת העבודה. מר ספקטור טען אמנם כי אם לעובד לא היה ביטוח אצל מעסיק קודם, הרי לכשיוסדר הביטוח הרפואי, הוא יוסדר מהיום הראשון לעבודתו אצל הנאשמת. אולם מה היה קורה לו עובד היה נזקק לטיפול רפואי בימים הראשונים לעבודתו. במקרה כזה לאותו עובד לא היה ביטוח רפואי בתוקף, על כל המשתמע מכך.

החובה לבטח את העובד בביטוח רפואי החל מהיום הראשון, היא חובה ראשונה במעלה במטרה לשמור על זכויותיהם של העובדים הזרים המועסקים בישראל, אשר אינם נהנים מביטוח רפואי מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

 

21.       אציין כי ראשיתו של ההליך, בקנסות מנהליים שהוטלו על הנאשמת, והיא בחרה להגיש בקשה להישפט בגינם.

 

22.       סוף דבר, לאור כל האמור, אני מרשיעה את הנאשמת בהעסקת שישה עובדים ללא ביטוח רפואי כדין, בהתאם למועדים המפורטים בכתב האישום.

10

 

23.       העסקת העובד LOBJANIDZE ROSTOM- סעיף 3(1) לכתב האישום

בכתב האישום נטען כי הנאשמת קיבלה את העובד ששמו מופרט בסעיף 3(1) (להלן - "רוסטם") לעבודה מבלי שקיבלה היתר העסקה כדין. נטען כי הנאשמת העסיקה את העובד בתקופה 5/7/18 עד 9/7/18 שלא על פי היתר כדין וכי העובד לא היה רשאי לעבוד בתקופה זו. עוד נטען כי העובד נכנס לישראל באשרת תייר, שפגה.

 

24.       מהראיות שהציגה הנאשמת, עולה כי לעובד היתה אשרה עד ליום 5/7/18. לטענת המאשימה, העובד הועסק עד ליום הביקורת - 9/7/18, ללא אשרה כדין.

 

הנאשמת לא הציגה דוח נוכחות של העובד לחודש יולי 2018. מעדות מר ספקטור עולה שלא נדרש להציג דוח כזה בפני פקחי רשות ההגירה.

 

המאשימה טוענת בסיכומים, כי שעה שהעובד נתפס ביום 9/7/18, חלה חזקה שעבד ביום זה. בנוסף טוענת כי במועד שהעובד נתפס, הוא לבש חולצה שעליה כתוב "רסטו" וכי על פי עדות מאיר כהן מחברת תפן, זהו השם שרשום על הביגוד של עובדי הנאשמת שהועסקו בתפן.

עוד טוענת המאשימה, כי הנאשמת העסיקה את העובד על בסיס אשרה מסוג 2(א)(5) ולכן יש לראות בה כמי שהסתמכה על האשרה בתום לב, אלא שאשרה זו פגה ביום 5/7/18 אולם הנאשמת העסיקה את העובד המדובר, עד למועד הביקורת - 9/7/18, ללא אשרת שהייה או אשרה כדין.

 

25.       הנאשמת טוענת כי המאשימה ביססה את כתב האישום על כך שהעובד הועסק באשרת תייר, למרות שהעובד, ככל יתר חמשת העובדים, הועסק על פי אשרה 2(א)(5) וזו הוצגה למאשימה במסגרת מא/1. נטען כי המאשימה שינתה עמדתה במהלך הדיון, וטענה לכך שהאשרה מסוג 2(א)(5) פגה, זאת בניגוד לאמור בכתב האישום.

11

 

26.       עיון בחומר הראיות מעלה כי הטענה להעסקת העובד רוסטום על פי אשרת תייר, נתמכה בתעודת עובד צבור של מר דוד קלדרון (מא/7) שם מופיע כי העובד מופיע באשרה ב/2 "תייר".

 

            בסיכומים חזרה המאשימה על הטענה שהעובד נכנס לישראל באשרת תייר         (סעיף 25) אולם בהמשך טענה שהנאשמת העסיקה את העובד על פי אשרה מסוג

2(א)(5) אשר פגה ביום 5/7/18 ואילו העובד עבד בפועל עד ליום 9/7/18.

 

27.       אכן בכתב האישום התייחסה המאשימה לאשרת תייר של העובד רוסטום, כעולה מתעודת עובד ציבור שצרפה, בעוד שמהמסמכים מא/1 עולה כי לעובד זה היתה אשרה מסוג 2(ב)(2).

בכתב האישום הופיעו שני סעיפים נפרדים.

האחד - סעיף 6 לכתב האישום הטוען להעסקה שלא כדין. בעניין זה הוכח כי האשרה שהציג העובד רוסתם, הסתיימה ביום 5/7/18.

השני - סעיף 7 לכתב האישום הטוען שהתובע נכנס לישראל באשרת תייר. סעיף זה הוכח במסגרת תעודת עובד צבור (מא/7).

 

28.       לנאשמת טענת ההגנה נוספת, והיא כי לא הוכח שהעובד עבד אצל            הנאשמת בפועל, בתאריך 5/7/18 עד 9/7/18.

 

            המאשימה מעלה מספר טיעונים אשר לטענתה מוכיחים שהעובד עבד בפועל       במועדים הנ"ל. אבחן טענות אלה להלן.

 

            בחקירת מר אביב ספקטור (מא/1) נשאל על ידי החוקר:

ש.        כמה זמן מסומן ס-1 עבד אצלך?

ת.        3/6/18 התחיל לעבוד אצלנו.

ש.        הצגת בפני צילום אשרה שלו בתוקף 4/3/18 עד 5/7/18 האם זאת            האשרה היחידה ששמרתם?

ת.        אין לי מושג. צריך לבדוק במשרד.

12

ש.        אני אומר לך שגם עם האשרה שהצגת, שהנ"ל עבד אצלכם בין    התאריכים 5/7/18 עד 9/7/18 לא כחוק, תגובתך?

ת.        אין לי תגובה, אני צריך לבדוק יכול להיות שיש עוד ויזה במשרד.

ש.        האם אתם עוקבים אחרי חידושי האשרות של העובדים?

ת.        כן.

...

ש.        אני אומר לך שהנתין הנ"ל עבד אצלכם כשהוא עם אשרה מסוג ב/2       תייר בכך הוא הועסק לא כחוק, תגובתך.

ת.        זה לא האשרה שהוצגה לנו. האשרה שהוצגה לנו זה הויזה שנמצאת      במסמכים.

 

אין בדברים שאמר העד, כדי להוכיח שהעובד רוסטום עבד בנאשמת בתקופה 5/7/18 עד 9/7/18. אין מדובר בהודאה פוזיטיבית. העובדה שהעד אמר שהוא צריך לבדוק, אינה מוכיחה עבודה בפועל.

 

29.       המאשימה טוענת כי "לעובדים" היה ביטוח רפואי בחודש יולי ומכאן ראיה לכך שעבדו בפועל.

            בהתאם למסמך של חברת מנורה מבטחים שצורף למוצג מא/1 בעניינו של העובד רוסטום, לעובד היה ביטוח רפואי עד ליום 16/7/18.

            אין בראיה זו די כדי להוכיח עבודה בפועל, של העובד רוסטום, בתקופה הנטענת.

            אציין כי על פי לוח השנה, ביום 6/7/18 חל יום שישי וביום 7/7/18 חל יום שבת. לא ידוע אם העובד רוסטום עבד ביום שישי או בשבת. מכל מקום אין טענה שעבד שבעה ימים בשבוע.

 

30.       טענה אחרונה למאשימה, כי העובדים נתפסו כשהם לבושים בבגדי עבודה           שעליהם כתוב "רסטו" וכי על פי עדות מאיר כהן מחברת תפן, זהו ביגוד העבודה            שתפן מספקת לעובדים.

            מר ספקטור נשאל בחקירתו:

 

ש.        נאמר בדוחות החקירה שרוסטום כאשר נעצר היה לבוש בסווצ'ר של חברת רסטו האם היא קשורה לחברה שלכם?

ת.        בכפר המכביה היו כמה קיטרינגים, אנחנו עבדו מול חברת תפן. יכול להיות שהבחור עבד במקום אחר ולא במעדני איכות תפן ולא דרכינו.

ש.        האיש שהיה אחראי על המטבח מטעם תפן אתה יודע מיהו?

13

ת.        נדמה לי שקראו לו שלומי אבל לא מכיר אותו באופן אישי.

ש.        לדבריך במטבח של כפר המכביה עובדות מספר חברות קייטרינג ואתם עובדים רק עם תפן?

ת.        כן.

ש.        האם העובדים שלכם נדרשו ללבוש מדים?

ת.        כן. של חברת תפן.

ש.        את המדים של חברת תפן היה נותן להם אחראי על המטבח?

ת.        כן.

 

ואילו מר מאיר כהן אישר בעדותו כי העובדים שסיפקה הנאשמת לחברת תפן, קיבלו מתפן בגדי עבודה שעליהם נכתב "תפן" או "רסטו".

העובדה שהעובד לבש בגדי עבודה כאמור, מעידה לכל היותר על כךש עבד במקום ביום הביקורת - 9/7/18 ולא מעבר לכך.

 

31.       המאשימה מבקשת בנוסף, להתבסס על הוראות סעיף 4 א' לחוק עובדים זרים. כך נאמר בסעיף:

"יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעסיק עובד זר שנמצא במקרקעין, אלא אם הוכיח מחזיק המקרקעין אחרת".

 

בהתאם להוראות החוק, על הנאשמת מוטל הנטל לסתור את החזקה כי העובד שנמצא בחצריה, עבד בפועל ביום הביקורת (ע"פ (ארצי) 9853-09-19 לוין אריזות השרון בע"מ נ' מד"י (מיום 10/5/20). סעיף זה יכול להיות רלבנטי ליום 9/7/18 - יום הביקורת, ולא למועד אחרים. יתר על כן, אין מדובר בחצרים של הנאשמת שכן אין חולק שהנאשמת סיפקה עובדים לחברה שהתקשרה בהסכם עם כפר המכביה. לכן, החצרים שבהם עבדו העובדים, אינם שייכים לנאשמת.

 

32.       סיכומו של דבר, המאשימה לא הוכיחה כי העובד רוסטום עבד אצל הנאשמת בתקופה 6/7/18 עד 9/7/18.

 

            ראשית, המאשימה טענה לאשרת תייר ומאידך טענה לאשרה לפי סעיף 2(ב)(2), ובנוסף הנאשמת הוכיחה כי לפחות לגבי חלק מהעובדים שנתפסו ביום 9/7/18, המסמכים שהחזיקו היו מזוייפים.

 

14

            שנית, המאשימה לא ביקשה לקבל דוח נוכחות של העובדים לחודש יולי 2018.

 

            שלישית, גם אם נפעל לפי החזקה הקבועה בסעיף 4א' לחוק עובדים זרים, הרי שניתן לקבוע לכל היותר שהעובד הועסק ביום 9/7/18, אך לא בימים שקדמו לו, אשר כאמור, כללו גם ימי שישי ושבת.

 

33.       לאור כל האמור, אני מזכה את המאשימה מעבירת העסקת העובד רוסטום ללא אשרה כדין.

 

34.       סוף דבר

            לאור כל אמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של העסקת עובדים ללא ביטוח רפואי כדין, כמפורט לעיל.

אני מזכה את הנאשמת מעבירה של העסקת העובד רוסטום ללא היתר כדין.

 

35.       טיעונים לעונש ישמעו ביום 30/10/22 בשעה 11:30.

 

36.       המזכירות תשלח לצדדים את הכרעת הדין בדואר.

 

 

ניתנה היום, 15/8/22, במעמד הצדדים