1

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת צירוף תיקים, בעבירות הבאות:

ת"פ 62341-06-16 - בעבירת איומים, בכך שביום 14.3.16 התקשר כ-16 פעמים למוקד מד"א ואיים כי יתאבד וישרוף את עצמו, אך לא ביקש אמבולנס וביקש לא לדווח למשטרה, ולאחר שהמוקדנית דרשה ממנו לחדול מהתקשרויותיו, גידף אותה ואיים עליה כי יחתוך אותה.

2

ת"פ 47163-03-15 - בעבירת איומים, בכך שביום 5.2.15 נפגש עם עו"ס בלשכת הרווחה בה טופל, וסיפר לה על כך שלפני מספר ימים תפס רופאה פסיכיאטרית בגרונה וקרע את חולצתה, וכאשר ביקשה ממנו העו"ס לצאת מהחדר כדי לברר את אמיתות דבריו, יצא ולאחר מכן חזר ושאל את העו"ס אם היא רוצה שיעשה לה אותו דבר.

ת"פ 55030-12-15 - בעבירת איומים, בכך שביום 18.11.15 התקשר למוקד מד"א ואמר שברצונו להתאבד, וכי הוא שורף את עצמו עכשו, אך סרב לתת למוקדנית פרטי כתובתו.

ת"פ 43648-07-15 - בעבירת התנהגות פרועה במקום ציבורי, בכך שביום 5.7.15 הגיע ללשכת הרווחה בה הוא מטופל וכאשר מאבטחת המקום אמרה לו כי העו"ס שלו לא נמצאת, החל לבעוט בחוזקה בדלת, צעק שהוא רוצה להתאבד והדף את הדלת בחוזקה. למחרת, ביום 6.7.15, חזר הנאשם למקום ומשלא אושרה כניסתו צעק על המאבטחת שישרוף את המחלקה, בעט בדלת ועזב.

ת"פ 8211-08-16 - בשתי עבירות איומים, בכך שביום 1.8.16 בשיחה טלפונית עם קצינת מבחן שמונתה לטפל בעניינו במסגרת הליך פלילי אחר, איים כי הולך להתאבד ולפגוע בעצמו, וכן למחרת היום שב והתקשר אל קצינת המבחן והמזכירה ואיים כעליהן לסירוגין כי יתאבד. כשבקשה ממנו קצינת המבחן לחדול מלהתקשר, איים עליה כי יחתוך אותה מלמטה למעלה, ובהמשך איים על המזכירה כי יחזור למקום עם פח דלק וישרוף את עצמו ויחתוך את קצינת המבחן.

כן הורשע בתיק פל"א 253752/16 בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים.

לנאשם, שהינו בן 55 שנים, הרשעה קודמת אחת בעבירת איומים משנת 2013, בגינה נדון לשלושה וחצי חודשי מאסר בפועל, וכן הוטל עליו מע"ת של 3 חודשים למשך שלוש שנים, שהינו חב הפעלה. נסיבות אותו תיק דומות לתיקים שצורפו בפני, ולפיהן איים הנאשם על רופא בבית החולים אליו פנה לקבלת טיפול, כי ישרוף אותו, ולאחר שמאבטחים הרחיקו אותו משטח ביה"ח, יצא וחזר עם בקבוק מלא דלק, הרימו לגובה חזהו ופתח אותו, אך המאבטח בכניסה לביה"ח תפס את הבקבוק ומנע מהנאשם להמשיך במעשיו.

3

מתסקירי שירות המבחן שניתנו בעניינו עולה כי הנאשם עלה ארצה בגפו בהיותו בן 19. בנעוריו עבד בעבודות מזדמנות ולאחר מכן עבד כ-8 שנים כחייט, אך הדרדרות במצבו הבריאותי גרמה לכך שמזה כעשור אינו עובד. הנאשם הציג מסמכים רפואיים לפיהם סובל מסכרת, בעיות לב ומחלת ריאות. הוכר ע"י המל"ל כנכה בשיעור 100% (כולל סעיף ליקוי נפשי של מצב חרדתי-תגובתי) ומתקיים מקצבת נכות. מסר כי ציפה לקבל כספי ירושה אך עקב סכסוך עם אחיו המתגוררים בחו"ל איבד את חסכונותיו ונותר חסר כל. הוא אף הגיע למצב של מחוסר דיור והתגורר ברחוב. כיום שוכר דירה בעזרת משרד השיכון. עולה מהתסקיר כי קיימת בעיה של שימוש יתר באלכוהול לצורך התמודדות עם קשיים רגשיים. הנאשם היה נשוי תקופה קצרה והתגרש, ואין לו ילדים.

בשנים האחרונות מטופל הנאשם באגף לשירותים חברתיים של עיריית פתח תקוה, והעו"ס המטפלת מסרה כי ביקש סיוע בהיותו דר רחוב ומכור לאלכוהול, המנותק מגורמי תמיכה משפחתיים וחברתיים. העו"ס התרשמה כי הנאשם מתקשה בהפנמה ולקיחת אחריות על התנהגותו וכי במצבי שכרות ומצוקה נוטה להתנהגות אימפולסיבית ואלימה, בפרט נוכח תחושתו כי אינו מקבל סיוע הולם מהרשויות. הנאשם לא הביע רצון להשתלב בתכנית גמילה שהוצעה לו. עקב התנהגויות חריגות כעולה מכתבי האישום דלעיל, הורחק לתקופות מסויימות מהמחלקה אך לא היה בסנקציות אלה כדי למתן את התנהגותו, ונראה כי הוא רואה בה אמצעי לגיטימי להשגת מבוקשו.

מהמרכז לבריאות הנפש גהה נמסר לשירות המבחן כי הנאשם סובל מהפרעת אישיות והפרעה במצב הרוח. הנאשם הגיע למרכז פעמים רבות ע"י ניידת משטרה, לאחר שאיים לפגוע בעצמו. בתיק הקודם שהה בביה"ח גהה בצו הסתכלות ונמצא כשיר לעמוד לדין.

שירות המבחן התרשם כי העבירות בוצעו כביטוי למצוקתו הרגשית של הנאשם וכדרך לקבל תמיכה ותשומת לב שחסרה לו למצוקותיו. העדר ההיענות ההולמת לבקשותיו, לפי תפיסתו, מוביל אותו לאקטים של תוקפנות מילולית והתנהגותית. שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב במסגרת סגורה לטיפול בתחלואה כפולה, אך הנאשם סרב לכך, והביע רצון להשתלב בטיפול לגמילה מאלכוהול במסגרת עמותת "אפשר". שה"מ סבור כי לנוכח מורכבות מצבו, אופציה זו אינה הולמת למצבו ולא תפחית את מסוכנותו. שירות המבחן הביע דעתו כי בהעדר טיפול במסגרת סגורה לתחלואה כפולה, קיים סיכון להישנות התנהגות בעייתית מסוג העבירות בהן הורשע הנאשם, לנוכח העדר התובנה לגבי חומרת המעשים ואי התועלת בסנקציות שננקטו עד כה, לרבות המאסר. לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית שיקומית ולא המליץ על הארכת המע"ת.

לאחר מתן התסקיר, ביקש הנאשם ביום 14.7.16 הזדמנות להשתלב בטיפול, והדיון בעניינו נדחה למתן תסקיר משלים. ברם, בעקבות האירועים מיום 1.8.16, נשוא ת"פ 8211-08-16, הגיש שירות המבחן תלונה והנאשם נעצר ביום 2.8.16 ומאז נתון במעצר. כמו כן הוצא נגד הנאשם צו הרחקה משירות המבחן. שירות המבחן הגיש תסקיר משלים בו ציין כי לנוכח הישנות האירועים הוא סבור כי רמת הסיכון הנובעת מהנאשם גבוהה מאד.

4

בטיעונים לעונש, התביעה ביקשה, במסגרת הסדר דיוני, לגזור על הנאשם עונש של שנה מאסר בפועל, והפעלת המע"ת במצטבר, וכן רכיבים נלווים של מע"ת, קנס ופיצוי.

הסניגורית הדגישה בטיעוניה את מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, המצוקה הנפשית והכלכלית בה שרוי ונכונות בני משפחתו לסייע לו לאחר שחרורו בכך שיחקנו לו כרטיס טיסה לצרפת ויטפלו בשיקומו שם. היא ציינה כי הנאשם נחבל בעינו במהלך המעצר, כי אינו מקבל את הטיפול הרפואי הדרוש לו נוכח מורכבות מצבו הרפואי, וכי תנאי מעצרו קשים בכך שאין מי שיבקר אותו. היא ביקשה להסתפק בהפעלת המע"ת חב ההפעלה ולא להוסיף ענישה משמעותית מעבר לכך.

דיון

מדובר בצבר עבירות איומים שנעברו כלפי אנשי מד"א, לשכת הרווחה ושירות המבחן בתקופה של השנה וחצי האחרונות. חלק מהאיומים שהשמע הנאשם הינם בפגיעה עצמית בלבד, כאשר מדובר בשיחות טלפוניות, וניתן לומר כי איומים אלה, הגם שיוצרים לחץ נפשי אצל השומע, שאמון על מתן שירות לאנשים נזקקים, אינם ברף הגבוה. לעונת זאת, חלק מהאיומים שהושמעו פנים אל פנים כשהם מלווים בהתנהגות תוקפנית, או איומים בפגיעה בגורם הטיפולי עמו עמד הנאשם בקשר, כמו העו"ס וקצינת המבחן שטיפולו בעניינו, הינם איומים בדרגת חומרה גבוהה.

אשר למתחם הענישה, לגבי האיומים מהסוג הראשון ניתן לומר כי המתחם מתחיל במאסר מותנה ועד מאסר קצר בפועל, והאיומים מהסוג השני - ממאסר של מספר חודשים בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל. כאשר מדובר בצבר עבירות שנעברו במשך תקופה ארוכה, יש לשקלל את ריבוי העבירות מול העובדה כי כולן נובעות מאותו מצב נפשי ואישיותי בעייתי בו שרוי הנאשם בשנים האחרונות,

וממצוקותיו הקיומיות האמיתיות כחסר בית, ערירי ונעדר מקורות הכנסה ותמיכה למעט קצבת הנכות והסיוע ממשרד השיכון.

לצד החומרא, יש לתת משקל לפגיעה הקשה של הנאשם בשלוות נפשן של מי שביקשו לתת לו סיוע ולטפל בו, במסגרת תפקידן - העובדת הסוציאלית וקצינת המבחן, אשר איומיו בוודאי גרמו להן מצוקה וחשש ממימושם. כמו כן, העדר התובנה של הנאשם, אי נכונותו להשתלב בטיפול במסגרת סגורה המותאמת לתחלואה כפולה, המלמדים על סיכון גבוה להישנות העבירות.

5

לצד הקולא, אני נותנת משקל להודאת הנאשם, לנכונותו לסיים את כל ההליכים המשפטיים התלויים נגדו, ולדברי הסניגורית כי בני משפחתו של הנאשם המתגוררים בצרפת מתכוונים לסייע לו לאחר שחרורו ולהביאו לשם כדי שיקבל טיפול כנדרש למצבו.

כמו כן, יש לזקוף לקולא את העובדה כי הנאשם אמנם אינו מוגדר כחולה נפש, אך מצבו הנפשי כעולה מהתסקיר, הנכות הנפשית והתחלואה הכפולה ממנה סובל, מקרבים אותו במידה מסויימת לסייג של העדר אחריות פלילית מחמת מחלת נפש. כמו כן, עולה מהתסקיר כי העבירות היו ביטוי של קריאה לעזרה נוכח מצוקתו הנפשית הרבה של הנאשם ותחושתו כי אינו מקבל את הטיפול הדרוש למצבו. כן אני נותנת משקל למצבו הרפואי הלקוי, המקשה עליו את השהיה במאסר הרבה יותר מאדם אחר, ואף עלול לסכן את בריאותו.

אני גוזרת על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 2.8.16.

אני מפעילה את המע"ת התלוי נגד הנאשם מת"פ 48201-10-13, כשמתוכו חודש בחופף וחודשיים במצטבר למאסר שהוטל.

בסה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 2.8.16 ובניכוי ימי מעצר קודמים, ככל שהיו.

כן אני גוזרת על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים משחרורו, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

בנסיבותיו הכלכליות איני מטילה קנס או פיצוי.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, במעמד הצדדים.