1

כללי

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות חברות בארגון טרור וגיוס חבר לארגון טרור.

לפחות שנה וחצי לפני חודש נובמבר 2020, הצטרף הנאשם לארגון טרור החזית העממית לשחרור פלסטין ופעל בארגון. הנאשם פנה לאחמד אבו עסב משכונת בית חנינא, שעמו הייתה לו היכרות מוקדמת, הציע לו להתגייס לארגון ואחמד הסכים. לאחר גיוסו של אחמד ביקש ממנו הנאשם לפעול לטובת גיוס אנשים נוספים וכן לארגן פעילויות מטעם הארגון, כגון חלוקת ממתקים וביקור משפחות אסירים.

בסוף שנת 2019, במועד שאינו ידוע במדויק, פנה אחמד לשני קטינים, תאומים ילידי 24.5.03 שהיו שכניו, הציע להם להתגייס לארגון והשניים הסכימו. אחמד הסביר להם כי על מנת להשלים את גיוסם, עליהם להיפגש עם הנאשם שהוא האחראי עליו בארגון. אחמד ארגן מפגש בין שני הקטינים ואדם נוסף לבין הנאשם. המפגש התקיים ברכבו של הנאשם ובמהלכו הסביר הנאשם לקטינים על הארגון וביקש מהם להשתתף בפעילויותיו וכן אמר להם כי אחמד יהיה מפקדם.

בחלוף מספר שבועות, נסע הנאשם לפגישה נוספת עם הקטינים ביריחו. השניים הגיעו למקום עם אחמד, והנאשם נפגש עמם ביחידות ותדרך אותם כיצד לנהוג במקרה של חקירת שב"כ או חקירה במשטרת ישראל, בכדי להסתיר את השתייכותם לארגון.

2

סמוך לחודש הרמדאן 2020 ובהתאם להוראות הנאשם, פעל אחמד לחלק למשפחות אסירים המתגוררים בעיסוויה מגיני הוקרה על פעילות האסירים בארגון. הוא אסף כסף מפעילים ורכש חמישה מגיני הוקרה, שעל כל אחד מהם נרשמו שם האסיר וכן המילים "בהוקרה מחבריו של האסיר". הנאשם, אחמד ושני הקטינים הלכו יחדיו לחלק את המגינים למשפחות. בחודש הרמדאן 2020, חילק הנאשם יחד עם אחמד ושני הקטינים ממתקים לעוברים ושבים כחלק מפעילות הארגון.

בנוסף במועד לא ידוע, חילק הנאשם מזון למשפחות בשכונת עיסוויה מטעם הארגון.

2.      הצדדים הציגו הסדר דיוני במסגרתו כתב האישום תוקן. הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. לא נערך הסדר לעניין העונש.

3.      המאשימה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל וביקשה לגזור על הנאשם עונש של 25 חודשי מאסר בפועל, המצוי בחלקו האמצעי של המתחם, וכן מאסר מותנה וקנס מרתיע. המאשימה, אשר תמכה טיעוניה בפסיקה, הדגישה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות, את חלקו של הנאשם במעשים והשפעתו על אחרים, לרבות על קטינים, וכן את פעילות הנאשם במסגרת הארגון. עוד הדגישה המאשימה את העובדה שעברו הפלילי של הנאשם מכביד וכי עונשים שהוטלו עליו בעבר, לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות.

4.      ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונש הולם שבין חודשי מאסר ספורים ל - 15 חודשי מאסר בפועל, וביקש לגזור על הנאשם עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם הדגיש כי פעילות הנאשם בארגון נשאה אופי אזרחי בעיקרה ולא אופי צבאי, טען כי ארגון החזית העממית כמעט ואינו מבצע פעילות צבאית בשנים האחרונות וכן הדגיש כי הנאשם לא ביקש מאחמד לגייס קטינים, אלא שאחמד בחר את מי לגייס. עוד הדגיש ב"כ הנאשם את הודאת הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי שנלווה לה.

מתחם העונש ההולם

5.      העבירות שביצע הנאשם נועדו להגן על בטחון המדינה מפני התארגנויות טרוריסטיות. פעילות טרור במסגרת ארגון טרור מסכנת את בטחון המדינה ואת בטחון הציבור. גם פעילות שאינה בעלת אופי צבאי, אלא בעלת אופי אזרחי בלבד, היא פעילות אסורה כאשר מתבצעת במסגרת ארגון טרור, שכן יש בה כדי לבסס את מעמדו של ארגון הטרור ולהרחיב את בסיס התמיכה בו בקרב האוכלוסייה שבשמה הוא פועל לכאורה. גם פעילות אזרחית של ארגון טרור יש בה כדי לעודד אחרים להצטרף אל הארגון, להרחיב את בסיס התמיכה בו, להרחיב את תשתית הפעילים המהווה פוטנציאל לביצוע פעולות חבלניות או תמיכה וסיוע בפעילויות שכאלה, ועל כן גם היא מקימה סכנה לביטחון המדינה.

3

6.      הנאשם היה חבר בארגון הטרור במשך תקופה ארוכה בת שנה וחצי. עם זאת יש לשקול את העובדה, כי במקרה דנן, פעילות הנאשם במסגרת ארגון טרור התמצתה בפעילות אזרחית בלבד של ביקור משפחות אסירים, חלוקת ממתקים ומזון בשם הארגון וגיוס פעילים אחרים, ולא גלשה לפעילות צבאית.

7.      תפקידו של הנאשם לא היה שולי, והוא עסק גם בגיוס פעילים נוספים. המעשה של גיוס פעילים נוספים הוא נסיבה מחמירה בפרט כאשר מי שגויס בסופו של יום, כחברים בארגון טרור היו קטינים, זאת הגם שהנאשם עצמו לא הורה לאחמד לגייס דווקא קטינים. עם זאת, לאחר גיוסם של השניים הנאשם ידע כי מדובר בקטינים ואף על פי כן, השלים את הליך הגיוס והדריך אותם ביחס לפעילות שהתבקשו לעשות.

8.      ארגון החזית העממית, שבו היה הנאשם חבר ופעיל, הוא ארגון טרור רצחני, שביצע בעבר פעולות טרור קשות ועקובות מדם. עם זאת, יש מידת מה של צדק בטענה כי ארגון זה צמצם בשנים האחרונות את היקף פעילותו הצבאית מתוך ישראל. בכך יש כדי לצמצם במעט את הסיכון שנגרם כתוצאה מפעילות הנאשם בארגון הטרור ומחברותו בו.

9.      מדיניות הענישה הנוהגת היא בדרך כלל, בדמות מאסר בפועל. ראו למשל: עפ"ג (י-ם) 1588-07-14 בייבוח ואח' נ' מדינת ישראל (22.10.14) והפסיקה הנזכרת שם; ת"פ (ירושלים) 51244-02-17 מדינת ישראל נ' דרבאס (פורסם בנבו 28.9.17).

10.  לנוכח האמור לעיל מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין שמונה לעשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה.

העונש המתאים לנאשם

11.  שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו וקבלת אחריות על המעשים. באלה היה כדי לחסוך בזמן שיפוטי ולקצר את משפטו של הנאשם.

12.  הנאשם צעיר כבן 24. העבירות מהסוג שביצע הן עבירות שמבוצעות מתוך מניע אידיאולוגי. לפיכך, לא ניתן לשוח בעניינו של הנאשם במונחי שיקום, והסכנה של חזרה על המעשים שרירה וקיימת ומחייבת מתן משקל של ממש לשיקולי הרתעה אישית ולשיקולי הרתעה כלליים.

4

13.  הצורך בהרתעה אישית נובע גם מתוך עברו הפלילי של הנאשם, הכולל שתי הרשעות קודמות בעבירות התפרעות, הפרעה לשוטר, הסתה לאלימות ולטרור ופרסום דברי תמיכה בארגון טרוריסטי. עבירות אלה הן רלבנטיות למעשים שבביצועם הורשע הנאשם כעת, והעובדה שהוא שב לסורו וביצע מעשים הפוגעים באותם ערכים מוגנים, מלמדת על כישלון ההרתעה של העונשים שנגזרו עליו עד כה.

14.  לנוכח האמור לעיל, יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו האמצעי של מתחם העונש ההולם. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                שישה-עשר חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו 23.11.20.

ב.         שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור התשע"ו-2016.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ז אדר תשפ"א, 01 מרץ 2021, במעמד הצדדים.