כללי

 

1.      הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של: ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 335+333(א)(1) + 25 לחוק העונשין, יידוי אבן לעבר כלי תחבורה - עבירה לפי סעיף 332א(א) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, מעשה פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש- עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, חבלה במזיד ברכב- עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, גניבה בנסיבות מיוחדות- עבירה לפי סעיף 384א (א)(2) + 29 לחוק העונשין, ושימוש ברכב ללא רשות - עבירה לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין.

 

בנוסף, הנאשם צירף, הודה והורשע בתיק מספר 42345-05-20 המייחס לו שלושה אישומים. הראשון והשני בעבירות של הסגת גבול פלילית- עבירה לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, וגניבה- עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין. האישום השלישי, בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה- עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין וגניבה- עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

 

2.      הסדר הטעון מתייחס אך ורק לתיקון כתב האישום וצירופו של תיק נוסף, ואינו כולל הסכמות לעניין העונשים שיוטלו על הנאשם.

 

עובדות כתב האישום המתוקן

 

3.      ביום 13.7.22 בשעה 06:50 נהג הנאשם ברכב סובארו גנוב (שבבעלותו של מר יצחק נוש מקיבוץ שמרת) ביחד עם אחר, ועצר ליד ביתו של מנחם אדירי בעל עסק למזגנים (להלן:"מנחם") ברח' הנורית 24 במעלות תרשיחא. הנאשם נטל ונשא חלקי מזגן בשווי 4,012 ₪ שהיו מונחים סמוך לחניית ביתו של מנחם הכניסם לסובארו ונסע מהמקום יחד עם האחר, זאת ללא הסכמת מנחם ובמרמה ובכוונה לשלול את חלקי המזגן שלילת קבע.

בהמשך, בשעה 07:01 הגיע הנאשם ברכב הסובארו לרחוב מעלה הכרמים בתרשיחא, הבחין ברכב מסוג טנדר איסוזו בצבע אדום (להלן: "הטנדר") שבבעלות ח'אלד נאסר אשר חנה במקום. הנאשם נכנס לטנדר התניע אותו באמצעות מפתח שהיה מונח על המושב הקדמי ונסע מהמקום לכיוון היישוב כפר ורדים, וכל זאת ללא רשות בעליו. בהמשך, הנאשם נהג בטנדר באופן רשלני ומסוכן בכך שנהג במהירות ובצורה פרועה בכפר ורדים ובהגיעו לכיכר מספר 7 התנגש במעקות ובעמודי ברזל שבצדי הדרך וגרם להם לנזק.

הנאשם הגיע לאתר בנייה ברחוב הגלבוע בכפר ורדים החנה את הטנדר בצד הדרך, טיפס על גג מכולה שבאתר הבנייה, השתולל ואיים בהתאבדות. ראיד חמדאן שהינו השומר באתר הבנייה (להלן: "ראיד") ניגש לשוחח עם הנאשם, שבתגובה קילל את ראיד. בשלב זה טלפן ראיד למשטרת ישראל ודיווח על התנהגות הנאשם. מששמע הנאשם כי ראיד טלפן למשטרת ישראל, ירד מהמכולה ותקף את ראיד שלא כדין בכך שהכה אותו במכת אגרוף בפניו ובמכת אגרוף נוספת בידו השמאלית, וגרם לו לשפשוף פנימי בלסת ולחבלה ביד שמאל והוא נזקק לטיפול רפואי ולשלושה ימי מנוחה.

בעקבות הדיווח, הגיעה למקום ניידת משטרתית המסומנת בצבעים כחול ולבן (להלן:"הניידת") בה נהג השוטר אבירם וענונו ולצדו השוטר נדים ברכאת. עם הגעת הניידת למקום, הרים הנאשם מספר אבנים גדולות ובהיותו במרחק של מטרים בודדים מהניידת השליך את האבנים על הניידת כשהיא בנסיעה איטית. בנוסף, הנאשם פתח את דלת הנהג בניידת כשהוא אוחז באבן בידו ואילץ את השוטר אבירם ללחוץ על דוושת הגז בכדי להתרחק מהנאשם. השוטרים התרחקו למרחק של כ-50 מטרים והתמקמו עם הניידת בצומת הרחובות גלבוע-מירון-מוסקט, פתחו את דלתות הניידת וקראו לנאשם לחדול ממעשיו, אולם הנאשם החל להתקדם לעבר הניידת בעודו אוחז בשתי אבנים גדולות בידיו. השוטרים סגרו את דלתות הניידת והחלו בנסיעה לרחוב מוסקט. בשלב זה, השליך הנאשם אבן גדולה לעבר הניידת כשהיא בנסיעה ופגע בדלת הניידת בצד הנהג. כל זאת עשה הנאשם באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחות הנוסעים בניידת ובמטרה להפריע לשוטרים.

השוטרים התמקמו עם הניידת בכניסה לרחוב מוסקט וקראו לנאשם לחדול ממעשיו. הנאשם שהיה אותה עת בצומת, התקרב לכיוון הניידת, והשוטרים יצאו מהניידת על מנת לעצור את הנאשם, כשהשוטר נדים אחז באקדח טייזר והשוטר אבירם אחז באקדחו האישי. הנאשם הרים אבנים גדולות מהרצפה, רץ לעבר השוטר אבירם והשליך לעברו אבן ממרחק של מטרים בודדים ולא פגע בו. השוטר אבירם שחש סכנה לחייו דרך את האקדח וירה כדור אחד באוויר ונמלט אל החלק האחורי של הניידת כשהנאשם רודף אחריו. בשלב זה השליך הנאשם על השוטר נדים שתי אבנים גדולות ממרחק של כשלושה מטרים שלא פגעו בו. השוטר אבירם ירה כדור אחד לעבר הנאשם וכדור נוסף באוויר, והשוטר נדים השתמש באקדח טייזר כלפי הנאשם שנפל ונעצר, כל זאת עשו השוטרים לאחר שחשו בסכנה לחייהם. הנאשם נפגע מהירי בזרוע שמאל ופונה לקבלת טיפול בבית החולים.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נפגעה וניזוקה הניידת, וכן ניזוק רכב מסוג יונדאי שבבעלות ניר ישראל, אשר חנה בסמוך לניידת ברחוב מוסקט.

 

עובדות כתב האישום המצורף:

4.       אישום 1 -בתאריך 8/8/19 בשעה שאינה ידועה למאשימה במדויק הסיג הנאשם גבול "למתקן לטיהור שפכים" בקיבוץ געתון (להלן: "המתקן") ונכנס למתקן וזאת בכוונה לבצע עבירה וגנב 100 ליטר סולר, באופן שניגש אל מיכל הסולר שבמתקן ומילא את הגלונים שהיו ברשותו בסולר.

אישום 2 -תאריך 30/10/19 בשעה שאינה ידועה למאשימה במדויק הסיג הנאשם גבול למתקן וזאת בכוונה לבצע עבירה וגנב 60 ליטר סולר באופן שניגש אל מיכל הסולר שבמתקן ומילא את הגלונים בסולר.

אישום 3-בתאריך 31/10/19 בשעה שאינה ידועה למאשימה במדויק התפרץ הנאשם לאתר "מתקן טיהור שפכים" במתחם רגבה באופן שגזר את גדר התיל המקיפה את המתקן ואת מנעולי התלייה ונכנס למתקן וזאת בכוונה לבצע עבירה, חיטט בחדרי המתקן וגנב מתניעים רכים, ארגז כלים, סוגי כלים שונים, מכונת שטיפה בלחץ, מתקן הרמה של כלים כבדים וכן אביזרים נוספים.

 

במעשיו המתוארים בשלושת האישומים נטל ונשא הנאשם רכוש, ללא הסכמת הבעלים, במרמה, וללא תביעת זכות בתום לב שהוא מתכוון בשעת הנטילה לשללם שלילת קבע מבעליו.

טיעוני המאשימה לעונש:

 

5.      המאשימה בטיעוניה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, מגמת ההחמרה בענישה בעבירות אלימות, הפגיעה הקשה בערכים המוגנים, שעניינם קדושת חיי אדם וההגנה על שלמות גופו של אדם, השמירה על שלומם וביטחונם של ציבור הנהגים ומשתמשי הדרך, שלמות הגוף והבריאות של השוטרים, הפגיעה בשלטון החוק וביכולת לאכוף את הדין, שמירה על הסדר הציבורי, וכן בהגנה על רכושם של המתלוננים ורכוש הציבור. בכל הקשור לנסיבות ביצוע העבירות, ציינה כי חלקו ואחריותו של הנאשם היו מלאים מוחלטים. מדובר בנאשם בגיר, בריא בנפשו ללא קרבה לסייג לאחריות הפלילית, הוא לא היה נתון במצוקה נפשית, לא קדמה למעשיו התגרות מצד אחרים והוא היה מודע היטב לחומרת מעשיו והשלכותיהם. המאשימה הצביעה על פגיעות הגוף והרכוש שנגרמו, והדגישה כי רק במזל האירוע לא הסתיים בפגיעות קשות בהרבה עת הנאשם יצא למסע של טירוף שנמשך דקות ארוכות בבוקרו של יום, שילדים עושים דרכם לגנים ולבתי הספר וכך גם יתר משתמשי הדרך. עוד טענה כי התנהגותו של הנאשם הייתה כה חמורה ומסוכנת עד שהשוטרים נאלצו לבצע ירי לעבר הנאשם על מנת לעוצרו. בהתאם, טענה כי פוטנציאל הסיכון במעשיו של הנאשם הוא גבוה, והסיכון לחיי אדם היה ממשי ומשמעותי. עוד טענה כי מדובר באירוע חריג וקיצוני בו הנאשם ביצע רצף של 8 עבירות במשך למעלה מחצי שעה, והוא יכול היה לחדול ממעשיו, אך בחר שלא לעשות כן. בכל הקשור לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנתה להודאתו של הנאשם, ללקיחת האחריות ולחיסכון בזמן שיפוטי יקר. עוד הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם אשר כולל 8 הרשעות ועברו התעבורתי הכולל 25 הרשעות קודמות. המאשימה הדגישה כי עונשים קודמים לרבות מאסרים בפועל לא הרתיעו את הנאשם מלחזור ולבצע את העבירות הנוכחיות, והכל כאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. בכל הקשור למדיניות הענישה הפנתה לפסיקה רלוונטית, ביקשה לראות בכל העבירות כאירוע אחד ולקבוע מתחם עונש כולל שנע בין 4 ל-6 שנות מאסר, וטענה כי נכון למקם את עונשו של הנאשם ברף הבינוני העליון של המתחם שהוצע. בנוסף ביקשה להפעיל את המאסר המותנה למשך 8 חודשים במצטבר לכל עונש שיינתן שכן לא מתקיימים טעמים המצדיקים את הפעלתו באופן חופף. בנוסף, ביקשה להטיל על הנאשם פסילה בפועל, פיצוי לנפגעי העבירה וקנס. לגבי התיק המצורף, ביקשה לקבוע מתחם נפרד עבור כל כתב אישום, מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ל- 6 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלווית.

 

טיעוני ההגנה לעונש

 

6.      ב"כ הנאשם, הפנה להודאת הנאשם בשלב מוקדם יחסית של שמיעת הראיות ולראותו כמי שהודה בתחילת ההליך. הפנה למצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירות שיכול להעיד על קרבה לסייג לאחריות פלילית. בהקשר זה הדגיש כי הנאשם לא היה מודע למעשיו עת היה שרוי תחת השפעת סמים קשים שהשפיעו על מצבו הנפשי באותה עת. ב"כ הנאשם הפנה לסרטונים המתעדים את התנהגותו המוזרה של הנאשם וטען כי מדובר באירוע ספונטני ובלתי מתוכנן שנסיבותיו מצביעות על היעדר כוונה לפגוע באחרים או על כוונה בעוצמה נמוכה לעשות כן. עוד הדגיש כי למעט הפגיעה הקלה שנגרמה לשומר, אף אחד מהשוטרים לא נפגע והאירוע הסתיים בעיקר בפגיעות ברכוש כאשר הנזקים שנגרמו אינם גבוהים. בנוסף ציין כי חלקו השני של האירוע התמצה בעיקר בזריקת אבנים לעבר הרצפה בסמוך לניידת, והיה זה הנאשם שנפגע באופן קשה כתוצאה מירי השוטרים . בכל הקשור למדיניות הענישה, ביקש לאבחן את פסיקת המאשימה וטען כי מדובר במתחם מופרז לחומרה. אשר למתחם העונש ההולם הפנה לפסיקה רלוונטית וטען כי זה צריך לנוע בין 10 ל- 20 חודשי מאסר בפועל. בכל הקשור לכתב האישום המצורף, טען כי מדובר באירוע אחד זאת נוכח הדמיון הרב בביצוע העבירות. בהתאם, ביקש לקבוע מתחם עונש הולם אחד שנע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר. בנוסף הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ובפרט לפגיעה הקשה בידו ולהגבלה הצמיתה שנגרמה לו כתוצאה מירי השוטרים. ביקש להטיל על הנאשם עונש כולל בגין שני האישומים.

 

7.      הנאשם עצמו הודה בביצוע העבירות, הפנה לנסיבותיו האישיות, בין היתר, להיותו רווק ואב לתינוקת. סיפר על כך שהתדרדר לעולם הסמים מפאת חובות כספיים, והביע נכונות ורצון לעבור הליכי טיפול ושיקום על מנת לחזור לדרך המלך, לשוב למשפחתו, להתחתן ולטפל בבתו. הפנה לפגיעה הקשה בכף ידו ובגידי הזרוע שנגרמה כתוצאה מירי השוטרים, פגיעה שגורמת לו עד היום לכאבים ולמגבלות תנועה ( הדגים כי אינו מסוגל להזיז שתי אצבעות). ביקש להתחשב בו.

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

8.      פרק ו' סימן א' 1 לחוק העונשין דן בהבניית שיפוט הדעת השיפוטי בענישה (סעיפים 40א-טו) וקובע בין היתר, כי העיקרון המנחה בגזירת הדין הינו עקרון ההלימה, קרי קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשמה של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטלים עליו (ס' 40 א). ראשון השיקולים הוא הלימה ואחריו שיקום, הגנה על שלום הציבור, הרתעה אישית והרתעת הרבים. בשלב ראשון יש לקבוע את מתחם העונש ההולם, אשר נגזר מחומרת העבירה ונסיבות ביצועהּ, הערך החברתי עליו יש להגן, מידת הפגיעה בערך זה, ומדיניות הענישה הנהוגה ביחס לאותה עבירה.

 

הערכים החברתיים עליהם יש להגן

9.       הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגינה הוא ביטחונו האישי , כבודו ושלומו של אדם, כמו גם זכותו לשלמות גופו, נפשו והגנה על גופו. ראה בע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן : "יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו. יש להילחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד". הערכים המוגנים בעבירת אלימות הינם בין היתר, הגנה על שלמות גופו של אדם, ביטחונו כבודו וחייו. בתי המשפט חזרו והדגישו את הצורך בתגובה עונשית הולמת כנגד מי שמעורב במעשי אלימות. ראו לעניין זה את דברי כבוד השופט ג'ובראן בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני : "תופעה נוראה זו של אלימות קשה וחסרת רחמים אשר פשתה בארצנו כאש בשדה קוצים מחייבת את כל הגורמים לתת ידם למלחמת חורמה. האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו". לא אחת הודגשה החומרה הרבה הנעוצה בעבירות אלימות בכלל , כן הודגש הצורך בהרתעה מפני עבירות אלו באמצעות החמרה בענישה, אשר תעביר מסר ברור בדבר סלידה מאלימות. כך בין השאר נאמר "בית משפט זה עמד לא אחת על כך שחברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם אלימות החותרת תחת זכותו של אדם לשלמות גופו (...) וכן על הצורך להרתיע את הפונים לפתרון סכסוכים בכוח הזרוע באמצעות השתת עונשים הולמים ומשמעותיים. זאת במטרה להעביר את המסר כי החברה אינה סובלנית להתנהגויות מסוג זה" (ע"פ 759/16 ג'ברין נ' מדינת ישראל , ע"פ 3799/14 אבו שנב נ' מדינת ישראל).

 

10.   בכל הקשור לעבירה של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה הערכים המוגנים הינם הצורך להגן על שלומם, ביטחונם, גופם ורכושם של ציבור המשתמשים בדרך. בע"פ 8639/13 אלדבס נ' מדינת ישראל נקבע "אבנים - פגיעתן רעה, והמיידה אותן יכול רק לשער את מידת הפגיעה, העלולה להגיע חלילה כדי מחיר דמים, והיו דברים מעולם...", וכן בע"פ 4080/06 פלוני נ' מדינת ישראל נקבע : "אוסיף ואומר, כי שמה של העבירה - 'סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה' - מעיד עליה; הרי משליך האבן אינו יודע מה תהא תוצאת מעשהו, האם תפגע האבן בפח הרכב ותטיל אימה בלא נזק פיסי לאדם, למצער, או האם תיפול על הכביש ולא תגרום נזק, או שמא תחדור בעד השמשה ותקפח חיים או תפגע קשות." לעניין מדיניות הענישה הראויה, ייאמר באופן כללי כי: "בית משפט זה עמד לא פעם על החומרה הרבה הטמונה ביידוי אבנים לעבר מכוניות נוסעות ועל כך שמדובר בתופעה עבריינית מסוכנת אשר ככלל מחייבת הטלת עונשי מאסר ממשיים... לטענת המערער בית המשפט קמא לא התייחס בגזר דינו לעובדה שמעשיו לא גרמו נזק, ואולם כבר נפסק כי בשל פוטנציאל הנזק הטמון ביידוי אבנים לעבר מכוניות נוסעות והעובדה שלא נגרם נזק בפועל, אף שהיא נושאת משקל בגזירת הדין, אינה גורעת מחומרת המעשה עצמו..." (ראו בע"פ 2432/15 עיסא נ' מדינת ישראל).

 

11.   הערכים החברתיים המוגנים בעבירת חבלה במזיד ברכב הינם שמירה על: שלום הציבור, תחושת הביטחון, הסדר הציבורי, הגנה על רכוש הציבור , קניינו, ביטחונו ופרטיותו של כל אדם, והציבור בכללותו. ברע"פ 6800/13 אסף קסטיאל נ' מדינת ישראל נאמר בהקשר זה : "מדברי ההסבר לתיקון 28 לחוק העונשין, עולה כי התפיסה העקרונית, להבדיל מהיישום הקונקרטי, אשר עמדה לנגד עיני המחוקק הייתה, בראש ובראשונה, הגברת ההגנה על כלי רכב, מפאת חשיבותם לפרט. וכך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק: 'כלי הרכב בהרבה מובנים דומה מאוד לביתו של האדם. הוא משמש גם אמצעי עבודה וכלי עבודה עבור הרבה אנשים. במובנים רבים הרכב הוא שלוחת ביתו של הפרט'".

 

עבירת החבלה במזיד לרכב נועדה להגן על קניינו של הזולת. חומרתה של עבירה זו, שעונשה חמש שנות מאסר, נלמדת גם מהעונש הקבוע בצדה. אף שעניינה של עבירה זו הוא נזק לרכוש, ישנן נסיבות שבהן היא אף תיחשב לעבירת אלימותונקבע בהקשר זה כי: "גם אלימות נגד רכוש אלימות היא" (רע"פ 6352/12 סעדה נ' מדינת ישראל ).  

 

12.   העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו פוגעת ביכולתם של גורמי אכיפת החוק לבצע את תפקידם בשמירה על הסדר הציבורי ובעקרון שלטון החוק וכיבודו.

 

13.   בכל הקשור לעבירת הגניבה, בצד גרימת הנזק הכלכלי לקורבן העבירה, גורמים מעשים אלה עוגמת נפש רבה לקורבנות, פוגעים בתחושת הביטחון והפרטיות ואף מביאים בעקיפין גם לנזק כלכלי לציבור כולו, הנובע מצורך באמצעי מיגון וביטוח. עבירות הרכוש על סוגיהן באות להגן על רכושו וקניינו של הפרט, הן שלילתו המוחלטת, הן כיליונו המוחלט והן פגיעה חלקית בו. בכל הקשור לעבירה של הסגת גבול, הערכים המוגנים הינם זכות הקניין, הזכות לפרטיות ובתחושת הביטחון האישי . מלבד הפגיעה בשגרת החיים ועגמת הנפש אשר קיימות בכל עבירות הרכוש, בעבירה של הסגת גבול קיים גם סיכון אינהרנטי להתדרדרות אלימה. כל אדם וכל גוף זכאי להגנתו של החוק ומערכת המשפט, בשמירה על רכושו ובהגנה מהפולשים אליו.

 

נסיבות ביצוע העבירות

 

14.  נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה במסגרת תיאור עובדות כתב האישום המתוקן. כאמור, תחילתו של האירוע בנהיגת רכב גנוב וגניבת חלקי מזגן. המשכו בשימוש ללא רשות ברכב אחר (טנדר) ונהיגה בו באופן רשלני ומסוכן, תוך שהנאשם מתנגש במעקות שבצדי הדרך וגורם להם נזק. הנאשם הגיע לאתר בנייה, עלה על מכולה, השתולל, ירד מהמכולה ותקף את השומר ראיד במכת אגרוף בפניו ובידו השמאלית וגרם לו לשפשוף פנימי בלסת וחבלה ביד שמאל והוא נזקק לקבלת טיפול רפואי. הנאשם לא הסתפק בכך וכאשר הגיעו למקום שני שוטרים השליך מספר אבנים גדולות על הניידת כשהיא בנסיעה איטית, פתח את דלת הנהג בניידת כשהוא אוחז בידו אבן, עד שהשוטר נאלץ ללחוץ על דוושת הגז על מנת להימנע מפגיעה. בהמשך השוטרים התרחקו וביקשו מהנאשם לחדול ממעשיו, אולם הנאשם התקדם לעבר הניידת, השליך אבן לעברה ופגע בה. הנאשם המשיך להשליך אבנים גדולות לעבר השוטרים גם לאחר שנורו שתי יריות אזהרה. רק ירי לעבר הנאשם ושימוש באקדח טייזר הביאו בסופו של דבר להפסקת מסע האלימות של הנאשם.

 

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו מלא ומוחלט. יש בעובדה שמדובר באירוע מתמשך במהלכו הנאשם ניסה מספר פעמים לפגוע בשוטרים, כדי להוות נסיבה מחמירה. היו לנאשם מספר הזדמנויות לחדול ממעשיו והוא לא עשה כן, והתנהגותו הביאה להסלמת האירוע שרק במזל לא הסתיים בפגיעות גוף חמורות לשוטרים. הנאשם הפגין זלזול בוטה ברשויות האכיפה ובשלטון החוק, ועשה כן אל מול שוטרים חמושים. התנהגות הנאשם מלמדת על היעדר מורא ופחד ונכונות לפגוע בגורמי אכיפת החוק.

 

אציין כי צפיתי בסרטונים השונים המתעדים חלק מהאירועים ולא התרשמתי כי מדובר בנסיבות מקלות כפי טיעוני ההגנה אך גם לא בנסיבות חריגות בחומרתן.

15.   עם זאת, אין להשוות בין נסיבות תיק זה למקרים של יידוי אבן לעבר רכב הנוסע בכביש מהיר שאז האירוע יכול להסתיים בנקל בתאונה קטלנית. במקרה זה האירוע היה תחת שליטת השוטרים שהגיעו למקום מתוך מטרה לעצור את הנאשם, ורכב המשטרה היה בעמידה או בתנועה איטית והסיכון לתאונה היה נמוך ביותר. כך גם אין להתעלם מהעובדה שהשוטרים עצמם לא נפגעו והחבלות לשומר אינן מן החמורות. למעשה היה זה הנאשם עצמו שנפגע באופן חמור יחסית בידו, פגיעה שתלווה אותו כפי הנראה כל חייו. אמנם הנאשם הביא תוצאה זו על עצמו, אך עדיין מדובר בנסיבה שיש להתחשב לה בה במידה מסוימת גם בקביעת המתחם.

 

16.   לטענת ההגנה הנאשם ביצע את העבירות בהיותו תחת השפעת סמים, מצב דברים שהשפיע על עצמת היסוד הנפשי שהתלווה למעשיו, ועל רמת השליטה שיכול היה להפגין. אכן ניכר כי הנאשם היה נתון תחת השפעת סמים ודי בהקשר זה באופן נהיגתו הפרוע וסטייתו לצד הדרך תוך פגיעה במעקות ובהמשך בהתנהגותו חסרת המעצורים. עם זאת, יש לזכור כי הנאשם הכניס עצמו למצב זה מדעת, ואין לאפשר פטורים, הקלות או הנחות למי שביצע עבירות תחת השפעת חומרים אסורים. בע"פ 7701/14 אל טייב נ׳ מדינת ישראל נאמר כי: "עובדת היותו של אדם תחת השפעה של אלכוהול בעת ביצוע עבירה, שעה שנכנס במודעות למצב השכרות, אינה מהווה "קרבה לסייג לאחריות פלילית" כאמור בסעיף 40ט(א)(9) לחוק העונשין, וגם לא נסיבה מקלה אחרת. שאם לא נאמר כן, נמצאנו מעודדים שימוש מופרז באלכוהול, על ידי מתן הקלות למעשים אסורים שבוצעו בחסותו של משקה זה. לא זו היתה כוונתו של המחוקק...שכרות כשלעצמה, כאשר היא תוצאה של בחירה ורצון חופשיים, אינה מהווה נסיבה מקלה - ובנסיבות מסוימות אף צריך שתהא נסיבה מחמירה".

 

בהתאם, אין לראות בהתנהלותו של הנאשם משום קרבה לסייג לאחריות פלילית או הצדקה להקלה בעונשו.

 

 

17.   בכל הנוגע לתיק המצורף, הנאשם הסיג גבול של "מתקן לטיהור שפכים" בשתי הזדמנויות ובפעם השלישית התפרץ למתקן נוסף תוך שהוא גוזר את גדר התיל המקיפה אותו ואת מנעולי התלייה. בכל המקרים הנאשם גנב רכוש כמפורט לעיל. חלקו של הנאשם בביצוע עבירות אלו הינו מלא ומוחלט. מדובר באירועים שקדם להם תכנון. לשני האירועים הראשונים הנאשם הגיע עם מכלים למילוי סולר, ובאישום השלישי עשה שימוש בכלים לחיתוך הגדר והמנעולים. הנאשם הבין את הפסול במעשיו ותוצאותיהם.

כך גם אי להתעלם מהעובדה שמעשיו של הנאשם יכלו לגרום לפגיעה בהליכי טיהור מי השופכין.

 

משקל לקולה יינתן לעובדה שמדובר במקום שאינו מצוי בשכונת מגורים, ולכך שהגניבות לא היו בסכומים גבוהים ולא נגרם נזק משמעותי למתקנים.

 

18.   במכלול הנסיבות, אני סבור כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים ביחס לתיק העיקרי מצויה ברף חומרה הבינוני, וביחס לתיק המצורף מידת הפגיעה בערכים המוגנים מצויה ברף חומרה נמוך יחסית.

 

מדיניות הענישה והפסיקה הנהוגה

19.   בכל הנוגע לעבירה של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות במרביתם המכריע של המקרים מוטלים עונשי מאסר משמעותיים. בע"פ 759/16 ג'ברין נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירת של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכך שהכה את המתלונן באמצעות חפץ חד וגרם לשבר באפו. נקבע מתחם עונש הולם שבין 18 ל-36 חודשי מאסר. על הנאשם נעדר עבר פלילי ותסקיר חיובי הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל. בת"פ (מחוזי חיפה) 17941-11-18 מדינת ישראל נ' נגאר, הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכך שזרק אבן אל פניו של המתלונן וגרם לו שבר בארובת העין ובעצמות האף. נקבע מתחם עונש בין 12 ל-40 חודשי מאסר. על הנאשם הושתו 12 חודשי מאסר בפועל. בת"פ (חי') 1313-12-13‏ ‏ מדינת ישראל נ' מוחמד הילאלי הנאשם הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שהתעמת עם המתלונן וגם לו חבלה חמורה שלא כדין באמצעות מוט מתכת כבד. נקבע מתחם העונש בין 2 ל- 4 שנות מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל. בת"פ (מחוזי ירושלים) 42280-09-20 מדינת ישראל נ' רוימי הנאשם הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. נקבע מתחם עונש בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בשל הליך השיקום המשמעותי נקבע כי יש לחרוג לקולה ממתחם העונש והושתו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי למתלונן בסך 20,000 ₪ וצו מבחן לשנה. בע"פ 1855/20 חמאד נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכך שהיכה את המתלונן באמצעות חפץ וגרם לו לחתך בקרקפת ולדימום תוך מוחי. נקבע מתחם עונש בין 12 ל-48 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 12 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש התקבל, ועונש המאסר הומר לתשעה חודשי מאסר בעבודות שירות בשל שיקולי שיקום. בת"פ (ת"א) 26509-12-14‏ ‏ מדינת ישראל נ' פלוני, הנאשם הורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים, בכך שקילל את המתלונן, איים עליו שיהרוג אותו ודקר אותו 3 פעמים באמצעות חפץ חד שאחז בידו באזורים שונים. נקבע מתחם עונש שבין 30 חודשי מאסר ל- 5 שנים. על הנאשם הוטלו 30 חודשי מאסר בפועל.

 

אני ער לעובדה שהנאשם שבפניי הורשע בעבירה של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכי בפועל לא נגרמו לשוטרים נזקי גוף, והדברים יובאו בחשבון במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם, זאת גם בהתחשב בעובדה שהעונש בגין עבירה "ניסיון" זהה לעונש הקבוע בצד העבירה המושלמת. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שניסיון לחבול באדם אחר באמצעות אבנים גדולות יכול להביא לחבלות חמורות גם כאלו המתוארות בחלק מפסקי הדין הנ"ל ואף לפגיעות חמורות יותר.

 

20.  בהתייחס לעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות בחינת פסקי דין בעבירות דומות מגלה מנעד ענישה רחב יחסית. בע"פ 2264/15 עביד נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה נפגעו אדם ורכוש (ניידת משטרה), נהיגה בשכרות וללא ביטוח והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נקבע מתחם עונש הולם בין 15 ל-35 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה. ברע"פ 796/13 רוישד נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בפזיזות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום, ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וביטוח. על הנאשם בעל עבר פלילי ותעבורתי עשיר הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל בצד ענישה נלווית. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

21.   בכל הקשור לעבירה של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה עיון בפסיקה מעלה כי מדיניות הענישה מחייבת השתת עונשי מאסר משמעותיים. בת"פ (מחוזי י-ם) 34462-06-17 מדינת ישראל נגד אמיר מחמוד, הנאשם הורשע בעבירה של יידוי אבן לעבר טיולית בעלת סימני זיהוי משטרתיים, בה היו הנהג וחמישה שוטרים. נקבע מתחם ענישה שנע בין 10 ל- 28 חודשים. שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית. על הנאשם, שלחובתו עבר פלילי הוטל עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, והופעל מאסר מותנה, כך שסך הכל הוטל עליו עונש של 25 חודשי מאסר בפועל. בע"פ 1176/16 ראובן מאיר נ' מדינת ישראל, הנאשמים 1 ו-5 הורשעו בעבירות של יידוי אבן או חפץ לעבר כלי תחבורה, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והיזק בזדון. על הנאשמים הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים. ערעור על חומרת העונש נדחה. בע"פ 4180/16 אחמד אבו נגמה נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע בעבירת יידוי אבן לעבר רכבם של מאבטחים שביצעו סיור רכוב וזו פגעה בחלקו האחורי של הרכב וגרמה לשקע בפח הרכב. שירות המבחן המליץ לנקוט בגישה עונשית חינוכית ושיקומית, הכוללת של"צ. נקבע מתחם עונש הולם שנע בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, והוטל עונש מאסר של 6 חודשי מאסר בפועל לצד פיצוי בסך 10,000 ₪. ערעור על חומרת העונש התקבל באופן שהעונש המאסר ירוצה בעבודות שירות. בת"פ 10407-09-16 (מחוזי י-ם) מדינת ישראל נגד רבאיעה הנאשם הורשע בעבירה של יידוי חפץ לעבר כלי תחבורה בכך שיידה חפץ ממרחק קצר לעבר ג'יפ מג"ב שהיה בסיור. לכלי הרכב לא נגרם כל נזק. נקבע מתחם ענישה שנע בין 7 - 15 חודשי מאסר בפועל. תסקיר שהוגש בעניינו המליץ על מאסר בפועל לתקופה קצרה. על הנאשם, נעדר עבר פלילי שהיה כבן 18 בעת ביצוע העבירה, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל. בע"פ 1116/21 בדר נגד מדינת ישראל, הנאשם הורשע בעבירת יידוי אבן אל עבר רכב הסעות נקבע מתחם עונש הנע בין 7-20 חודשי מאסר בפועל. בשל גילו הצעיר של הנאשם, הודאתו, היעדר עבר פלילי והיעדר נזק קונקרטי, הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה.

 

22.   אשר לעבירות של הסגת גבול וגניבה בע"פ (מחוזי תל אביב יפו) 44787-10-15 בנימין חכם נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של גניבה והסגת גבול בכך שהנאשם הסיג את גבול ארונו האישי של המתלונן בתחנה כיבוי אש. נקבע מתחם עונש הולם של עד 6 חודשי מאסר בפועל שיכול שירוצה בעבודות שירות. על הנאשם הוטל מאסר על תנאי. ערעור על חומרת העונש נדחה. ברע"פ 9043/14 דניאל ברששת נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה וגניבה, בכך שנכנס עם אחרים למחסן ונטלו כלי עבודה. צורף כתב אישום נוסף בשלו הורשע הנאשם בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון נהיגה. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פסילת רישיון נהיגה ופיצוי כספי. ערעור על חומרת העונש נדחה. ברע"פ 3021/14 רוני ספיר נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע עם אחר בעבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה, גניבה ונהיגה נמהרת ורשלנית, בכך שנטל ברזל מאתר בנייה אליו נכנס ונמלט תוך נהיגה מסוכנת. נקבע מתחם עונש הולם החל ממאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו. בעפ"ג (מח' ב"ש) 52674-04-13 חביב סבן נ' מדינת ישראלהנאשם הורשע בביצוע עבירות של כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה, בכך שנכנס לאחד החדרים במלון באילת בשעה שדיירי החדר נמו את שנתם, גנב רכוש, שלימים הושב לבעליו. נקבע מתחם ענישה הולם שנע בין 5 ל-14 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, ללא עבר פלילי הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. ערעור על חומרת העונש נדחה. בעפ"ג (מח' ב"ש) 47551-07-10 טייב חביב ואח' נ' מדינת ישראל, הנאשמים הורשעו בעבירות של הסגת גבול פלילית, ניסיון גניבה והיזק לרכוש במזיד בכך שהסיגו גבול למפעל באזור תעשייה והוציאו משם 9 משטחי בשר. על הנאשמים, ללא עבר פלילי הוטלו 60 ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה, פיצוי למפעל וחילוט המשאית באמצעותה נכנסו למפעל. ערעור על חומרת העונש נדחה.

23.   המאשימה הפנתה למספר פסקי דין ביניהם: ת"פ 45103-01-16 מדינת ישראל נ' אליו הנאשם הורשע בשתי עבירות של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכך שיידה אבנים לעבר מאבטחים בפאב ובקבוק תבערה. נקבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 18 חודשים ועד 4 שנות מאסר בפועל. על הנאשם הוטל עונש של 30 חודשי מאסר בפועל. ת"פ 40331/07 מדינת ישראל נ' מגארי מוחמד הנאשם הורשע בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לאחר שהשליך אבן גדולה שפגעה בראשו של המתלונן. על הנאשם הוטל עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל. ע"פ 2037/13 מחאג'נה נ' מדינת ישראל הנאשם ללא עבר פלילי הורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין בכך שזרק הנאשם לעבר המתלונן אבן שפגעה בפניו, תקף אותו במכת אגרוף ודקר אותו באמצעות סכין. נקבע מתחם שבין שנתיים ל-5 שנות מאסר. הוטלו 30 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה. ת"פ 41748-06-14 מדינת ישראל נ' סואעד הנאשם הורשע בכך שתקף יחד עם אחר את המתלונן באמצעות יידוי אבנים ופגע בו בידו הימנית. בהמשך יידה הנאשם אבן ממרחק של 5 מטרים לראשו של מתלונן אחר וגרם לו לשברים. על הנאשם הוטל עונש של 24 חודשי מאסר בפועל. ת"פ 18225-05-19 מדינת ישראל נ' דמלוו דוד נגוסה הנאשם הורשע בעבירות של ידוי אבן לעבר כלי תחבורה ובהיזק בזדון, וכן בתיק נוסף שכלל עבירות של איומים, בכך ששתה אלכוהול וישב בקרבת תחנת אוטובוס ויידה 3 פעמים אבנים המשמשות לריצוף מדרכות לעבר אוטובוס ושני רכבים נוסעים, שחלקם פגעו בכלי הרכב וגרמו לנזקים. נקבע מתחם עונש הולם שבין 16-40 חודשי מאסר בפועל . על הנאשם הוטלו בגין שני התיקים 27 חודשי מאסר בפועל. ת"פ 39345-01-17 מדינת ישראל נ' אבו עוויס הנאשם הורשע בעבירה של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה ובגרימת נזק במזיד לרכב. כתוצאה מיידוי האבן נופצה שמשת החלון הקדמי של הרכב והמתלוננת נפצעה משברי הזכוכית. נקבע מתחם עונש הולם בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל. ע"פ 2519/14 אבועלקיאן נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בפזיזות וברשלנות, הפרעה לשוטר וגניבת רכב, בכך שפרץ לרכב ונהג בו, התנגש בשתי ניידות משטרה ונתפס רק לאחר מרדף רגלי. על הנאשם הוטלו 30 חודשי מאסר. ערעור על חומרת העונש נדחה. ע"פ 21756-03-19 גולדשטיין נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר ועבירות תנועה נלוות. על הנאשם הוטלו 13 חודשי מאסר. ערעור על חומרת העונש נדחה. רע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שתקף שניים, את האחד הכה בראשו ובעינו ואת השני היכה במכת אגרוף בפניו והיכה בראשו באמצעות בקבוק. על הנאשם הוטל 11 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה.

 

24.   ההגנה הפנתה למספר פסקי דין ביניהם: ת"פ 2547-08-16 מדינת ישראל נ' כהן הנאשם הורשע בעבירה של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה בכך שעמד סמוך לכביש, החזיק בידו אבן ויידה אותה לעבר הרכב שנמלט מהמקום. נקבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 6 ועד 24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל. ת"פ 10407-09-16 מדינת ישראל נ' אחמד רבאיעה הנאשם הורשע בעבירה של יידוי חפץ לעבר כלי תחבורה בכך שיידה חפץ ממרחק קצר לעבר גיפ מג"ב שהיה בסיור. נקבע מתחם עונש הולם שנע בין שבעה לבין חמישה עשר חודשי מאסר. על הנאשם נעדר עבר פלילי הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל. ת"פ 17734-07-20 מדינת ישראל נ' אביעד טקיאר הנאשם הורשע בידוי אבן לעבר שני רכבים. נקבע מתחם עונש הולם שנע בין 6 ועד 24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

מתחם העונש ההולם בתיק זה

 

25.  בכל הנוגע לתיק העיקרי שני הצדדים טענו לקביעת מתחם ענישה אחד ביחס לכלל האירועים המפורטים בכתב האישום.

 

26.  אשר לכתב האישום המצורף, זה מכיל שלושה אישומים נפרדים. על בית המשפט לבחון האם מדובר בעבירות המהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים, ובהתאם לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד או לכלל האירועים יחדיו, וזאת בהתאם לסעיף 40יג לחוק העונשין. בית המשפט העליון, בע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל דן בשאלת סיווגה של מסכת התרחשויות כ"אירוע אחד", כמשמעותו בסעיף 40יג לחוק העונשין. נקבעו מספר מבחני עזר לצורך הכרעה בשאלת "הקשר ההדוק" בין העבירות. כך לדוגמא: האם ביצוען מאופיין בתכנון ובשיטתיות, האם בוצעו בסמיכות של זמן או מקום, האם ביצועה של עבירה אחת נועד לאפשר ביצועה של עבירה אחרת, או המלטות לאחר ביצועה, האם מדובר בקורבנות שונים, כתובות שונות וכד'. מובן שלא מדובר ברשימה סגורה.

 

לאחר ששקלתי את הוראת החוק, הפסיקה בעניין וטיעוני הצדדים, אני סבור שנכון לקבוע מתחם עונש הולם אחד ביחס לשלושת האישומים מהטעם שהסגות הגבול, הגניבות, וההתפרצות בוצעו כולן למתקני טיהור שפכים, קיים דמיון רב באופן ביצוע העבירות, מטרתן הייתה זהה וקיימת סמיכות זמנים (ביחס לאישומים 2 ו-3 וגם האישום הראשון מתייחס למועד קרוב יחסית). בהתאם נכון לטעמי לקבוע כי מדובר בתכנית עבריינית אחת, ומתקיים "מבחן הקשר ההדוק".

יובהר כי גם כאשר מדובר במתחם אחד המתייחס למספר אירועים נפרדים על בית המשפט לתת משקל למספרם, טיבם, וחומרתם של המעשים. ראה בהקשר זה ע"פ 1082/14 ג'סאר נגד מדינת ישראל שם נאמר בין היתר כי: "... גם כאשר כמה מעשים נחשבים כחלק מ"אירוע" אחד הרי שבקביעת מתחם הענישה יש תמיד להביא בחשבון את מספרם וחומרתם של המעשים, כך שמתחם הענישה בגין האירוע יכול לעלות אף על עונש המקסימום בגין מעשה אחד".

 

27.   העבירות בהן הורשע הנאשם נושאות בצדן עונשי מאסר מרביים כדלקמן: ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות עד 14 שנים; יידוי או ירי של אבן לעבר כלי רכב עד 10 שנים; הפרעה לשוטר עד 3 שנים; מעשה פזיזות ורשלנות עד 3 שנים; תקיפה הגורמת חבלה ממשית עד 3 שנים; חבלה במזיד ברכב עד 5 שנים; גניבה בנסיבות מיוחדות עד 4 שנים; שימוש ברכב ללא רשות עד 5 שנים; התפרצות עד 7 שנים והסגת גבול פלילית עד שנתיים. מדובר בצבר של עבירות שחלקן חמורות ביותר.

 

28.   עם זאת יש לזכור, כי מדובר באירוע אחד כאשר שתי העבירות החמורות ביותר ועבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו מתבססות למעשה על עובדות זהות, קרי אותה התנהגות ואותם מעשים.

 

29.   לאחר ששקלתי את חומרת העבירות, נסיבות ביצוען כמפורט לעיל, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והפסיקה הנהוגה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם ביחס לכתב האישום העיקרי צריך לכלול רכיב של מאסר בפועל שלא יפחת מ-22 חודשים ולא יעלה על 46 חודשים ופסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת 24 חודשים ולא תעלה על 40 חודשים.

 

30.   ביחס לכתב האישום המצורף הנושא 3 אישומים, אני סבור כי מתחם העונש ההולם ביחס לשלושת האישומים נע בין 4 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שרות ל-10 חודשי מאסר בפועל. אני ער לעובדה שהמאשימה טענה למתחם עונש הולם שתחילתו בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר, אך זאת ביחס לכל אישום בנפרד ולא ביחס לכלל האישומים.

 

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

 

31.  לקולה אני מביא בחשבון את: הודאתו של הנאשם במיוחס לו בשלב מוקדם של ניהול התיק; הזמן השיפוטי שנחסך; קבלת האחריות; הבעת החרטה; ונסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בטיעוני ההגנה.כך גם תובא בחשבון תקופת מעצרו של הנאשם בתיק זה (שכן תנאי מעצר קשים יותר מתנאי מאסר), והעובדה כי הנפגע העיקרי באירוע הוא הנאשם עצמו. בהקשר זה אין להתעלם מהפגיעה הפיזית הקשה שנגרמה לנאשם (ר' מסמכים רפויים שצורפו), למגבלות מהן הוא סובל, בפרט כאשר הוא נתון מאחורי סורג ובריח מהטעם שמאסרו של מי שסובל ממגבלה פיזית מורכב וקשה יותר.

 

32.   לחומרה, אני מביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם אשר כולל 8 הרשעות קודמות בעבירות של סמים, גניבה, הסגת גבול פלילית, שבל"ר ונטישה במקום אחר, פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, והיזק לרכוש בגינם הוטלו עליו שלושה מאסרים בפועל (10 חודשים בנובמבר 2021, 3 חודשים ביוני 2021, ו- 10 חודשים באפריל 2020 ). בנוסף הנאשם ביצע את העבירות כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 8 חודשים שהוטל עליו בגין הרשעות בעבירות של גניבה, הסגת גבול פלילית, שבל"ר ונטישה במקום אחר. עוד יובא בחשבון עברו התעבורתי של הנאשם הכולל 26 הרשעות תעבורה ביניהן נהיגה בשכרות.

33.  בכל הנוגע לקביעת העונש בתום מתחם העונש ההולם, נוכח כלל הנסיבות אני סבור שנכון להטיל על הנאשם בהתייחס לתיק העיקרי עונש מאסר לתקופה המצויה בין הרף התחתון למרכז המתחם, וביחס לתיק המצורף עונש מאסר לתקופה הקרובה יותר לרף התחתון של המתחם.

 

34.  על הנאשם יוטל עונש כולל בגין כלל התיקים ולא בגין כל תיק בנפרד. בהקשר זה יצוין כי גם המאשימה לא טענה אחרת.

 

אופן הפעלת המאסר המותנה

35.   בכל הנוגע לאופן הפעלת המאסר המותנה, הכלל הוא שעונש מאסר על תנאי אשר מופעל ירוצה באופן מצטבר לעונש המאסר שגוזר בית המשפט בשל העבירה הנוספת (ראו סעיף 58 לחוק העונשין(. גם ההלכה בסוגיה זו ברורה, וקובעת כי מאסרים מותנים יש להפעיל באופן מצטבר והפעלתם באופן חופף תתאפשר רק כאשר קיימים טעמים המצדיקים זאת. ר' ע"פ 4654/03 ווליד נ' מדינת ישראל . בית המשפט לא יטה להקל עם הנאשם ולא יחפוף את עונשי המאסר, ככל שהעבירות בהן הורשע הינן חמורות יותר, ככל שקשות נסיבות ביצוען, וככל שיש בביצוען משום פגיעה קשה בערכי היסוד החברה בה אנו חיים ( ע"פ 6535/01 קוזירוב נ' מדינת ישראל, ע"פ 1899/04 ליבוביץ נ' מדינת ישראל).

 

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הוראת החוק, וההלכה שנקבעה בעניין, אני סבור שבמקרה זה לא מתקיימים טעמים המצדיקים את הפעלת המאסר המותנה כולו באופן חופף למאסר בתיק זה. חלק מהעבירות בגינן הוטל המאסר המותנה זהות לחלוטין לחלק מהעבירות בהן הורשע הנאשם בתיק הנוכחי, וככל שמדובר בעבירות קרובות יותר, הדבר מהווה שיקול משמעותי להפעלת המאסר המותנה באופן מצטבר. כך גם יש לתת משקל לשיקולי ההרתעה הפרטניים עת הנאשם חוזר ומבצע עבירות חמורות. על הנאשם להפנים את העובדה שעונשי מאסר מותנים שובר בצדם, וככל שמבוצעת עבירה נוספת, יופעל המאסר המותנה באופן מצטבר, מה בפרט שעונשי מאסר שהוטלו עליו בעבר ואף הפעלת מאסרים מותנים שריחפו מעל ראשו לא הרתיעו מלבצע עבירות נוספות.

 

עם זאת, נוכח העובדה שהמאסר המותנה שהוטל נוגע לעבירות הפחות חמורות על פי כתבי האישום כאשר מידת הפגיעה ביחס לאותן עבירות מצויה ברף הנמוך יחסית של מתחם העונש ההולם, ובהתחשב באורך המאסר המותנה, אני סבור שנכון להפעיל את חלקו באופן שיחפוף את המאסר שיוטל.

 

36.   בכל הקשור לרכיב הקנס, אני מחליט שלא להטילו על הנאשם זאת נוכח תקופת המאסר הממושכת אותה הנאשם צפוי לרצות ומצבו הכלכלי הקשה.

 

37.   אשר לרכיב הפיצוי שיוטל לטובת נפגעי העבירות, מובהר שאין בו כדי ללמד על הנזק שנגרם לקורבנות העבירה. מדובר בפיצוי עונשי שמטרתו המרכזית הכרה בפגיעות שנגרמו להם.

 

38.  לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים.

 

אני מפעיל את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בבית המשפט השלום בעכו בתיק 31072-07-21 בתאריך 22.11.21 למשך 8 חודשים באופן שארבעה חודשים ירוצו במצטבר למאסר שהוטל.

 

סה"כ ירצה הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 13.07.22 ועד היום.

 

מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות או עבירה של יידוי של אבן לעבר כלי תחבורה ויורשע בגינה.

 

מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או עבירה של שימוש ברכב ללא רשות או עבירה של חבלה במזיד לרכב או עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש או עבירה של גניבה או עבירה של התפרצות ויורשע בגינה.

 

 

מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה של הסגת גבול פלילית ויורשע בגינה.

 

אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בפועל מיום שחרורו ממאסרו ובמצטבר לכל פסילה אחרת בה הנאשם נתון.

 

מוסברת לנאשם חובת הפקדת רישיון הנהיגה או תצהיר (בהיעדר רישיון נהיגה) במזכירות בית המשפט מיד עם שחרורו ממאסרו.

 

אני גוזר על הנאשם עונש פסילה על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שהנאשם שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

 

הנאשם ישלם לנפגעי העבירה פיצוי כספי כולל בסך 12,000 ₪ בהתאם לחלוקה כדלקמן:

 

למר מנחם אדירי עד תביעה מס' 7 פיצוי כספי בסך2,000 ₪.

למר חאלד נאסר עד תביעה מס' 1 פיצוי כספי בסך 2,000 ₪.

למר ראיד חמדאן עד תביעה מס' 11 פיצוי כספי בסך4,000 ₪.

למר ניר ישראל עד תביעה מס' 5 פיצוי כספי בסך1,000 ₪.

לקיבוץ געתון פיצוי כספי בסך 1,000 ₪.

לקיבוץ רגבה פיצוי כספי בסך 2,000 ₪.

 

סכומי הפיצוי ביחס ישולמו עד ליום 1.10.23.

יש לשלם את הפיצויים לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר הדין וזאת באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

המאשימה מתבקשת לעדכן את קורבנות העבירה בתוכן גזר הדין.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, כ"ט ניסן תשפ"ג, 20 אפריל 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה עו"ד מיכל אפלבוים, ב"כ הנאשם עו"ד פארס בריק והנאשם בעצמו.