1

בהמשך לדיון בבקשת הנאשם לקבלת חומרי חקירה שהתקיים לפני ביום 24.12.20, המאשימה העבירה לעיוני גליון רישום פלילי של עדת תביעה מס' 2 ומסמך ממחלקת המשמעת של משטרת ישראל. גליון הרישום הפלילי של עדה מס' 1 לא הועבר - והתקשיתי להבין מדוע המאשימה פעמיים אינה פועלת על פי החלטת בית המשפט בעניין זה (לאחר שגם לדיון החומר לא הובא).

גליון הרישום הפלילי של עדה מס' 2 אינו נוגע להליך בשום צורה ואינו יכול לתרום דבר להערכת מהימנותה. משכך הוא אינו מהווה חומר חקירה ואין להעמידו לעיון הנאשם.

המאשימה תעמיד לעיוני עד יום 3.1.21 את גליון הרישום הפלילי של עדה מס' 1.

המסמך ממחלקת המשמעת מבהיר את מדיניות ההעמדה לדין משמעתי של שוטרים, ועולה ממנו, כי המשטרה נוקטת בהליך משמעתי רק במקרים בהם יש זיקה בין ביצוע עבירה להיותו של המבצע שוטר - כפי שנטען בדיון.

עיינתי בהחלטות אליהן הפנה ב"כ הנאשם על מנת לבסס את הטענה כי המאשימה נוהגת להעמיד לדין בהליך משמעתי במקרים בהם אין זיקה לתפקיד המשטרתי, ולא מצאתי כי יש בהן לתמוך בה:

במקרה אחד, היה מדובר בשוטר שפנה לאחרים ברשת חברתית באופן מטריד ומאיים, תוך שהזדהה כשוטר. במקרה אחר מדובר היה בשוטר שהעביר לאחר במרמה שובר לחופשה שהיה זכאי לה במסגרת עבודתו. במקרה האחרון מדובר היה בשוטר שעבר עבירה של הטרדה מינית כאשר יצא מבסיסו, בעודו לבוש מדים.

2

נתתי דעתי להודעה שהגיש ב"כ הנאשם, בדבר שיחה שניהל עם מזכירת בית הדין למשמעת, שלדבריה מוגשים כתבי אישום נגד שוטרים בגין מעשים שנעשו מחוץ למסגרת עבודתם, והתקשיתי לייחס לדברים משקל: מעבר לעובדה שספק אם מזכירת בית הדין מהווה גורם מוסמך להבהיר מדיניות אכיפה, גם לשיטת המאשימה המבחן אינו האם המעשה נעשה במהלך העבודה, אלא קיומה של זיקה בין העבירה להיות הנאשם שוטר.

במקרה שלפני מדובר באישום הנוגע לסכסוך בין הנאשם ובין עדות התביעה 1 ו- 2, ללא כל קשר להיותו של הנאשם שוטר. משכך, על פי מדיניות המשטרה לא היה מקום להעמידו לדין משמעתי, ועל כן אין כל רלוונטיות למדיניות העמדה לדין משמעתי בגין עבירות דומות.

לאור זאת דוחה הבקשה לקבלת פירוט מקרים בהם הועמדו חשודים לדין משמעתי במקרים דומים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"א, 30 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.