1

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפת קטין בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות.

מדובר באירועים שאירעו במהלך השנים 2013-2014. הנאשם נשוי למתלוננת ולהם ילדים משותפים ביניהם קטינה ילידת אוגוסט 2007, אשר על פי הכרעת הדין הותקפה על ידי הנאשם. מדובר באלימות מכוערת כלפי קטינה וכלפי בת זוג, אך איננה ברף הגבוה של האלימות. כך למשל, על פי כתב האישום במהלך נובמבר 2013 תקף הנאשם את הקטינה בכך שבעט ברגלה, במועדים שאינם ידועים בין השנים 2013-2014 היכה את הקטינה בידו על גבה ובאירוע שאירע בחודש מאי 2014, תקף את הקטינה בכך שבעט בה, היכה אותה באגרופים, כשביקשה המתלוננת את הנאשם להפסיק ואמרה לי כי תפנה למשטרה, סטר הנאשם על פניה של המתלוננת. כמו כן, איים עליה בהזדמנות אחרת.

במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי הנאשם יפנה לשירות המבחן. המאשימה הסכימה להגביל עצמה למאסר על דרך של עבודות שירות למשך 6 חודשים.

2

היום לאחר שהוגשו תסקירי מבחן מפורטים בעניינו של הנאשם, שינתה המאשימה את עמדתה העונשית לאורם של תסקירי המבחן ובעיקר לאורו של ההליך הטיפולי בו היה מעורב הנאשם וקיבלה באופן עקרוני את המלצת שירות המבחן להשית על הנאשם מאסר מותנה, קנס וצו מבחן, אך ביקשה כי יתווסף לכך גם צו של"צ משמעותי כעונש חינוכי וכדי לגלם איזשהו אלמנט של גמול.

ב"כ הנאשם מנגד, ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ככתבם וכלשונם והפנה לנימוק של שירות המבחן שלא להשית על הנאשם של"צ - בין היתר ובעיקר הקשר עם ילדיו והשקעת משאבים בטיפול.

כאן המקום לציין כי הנאשם הודה בכתב האישום במסגרת הסדר הטיעון בינואר 2015 ונמצא בקשר עם שירות המבחן כבר מהליך מעצר עד תום ההליכים שהתנהל נגדו.

הנאשם נעדר עבר פלילי, יליד 1982, וכאמור הודה בהזדמנות הראשונה.

תסקירי המבחן מפרטים באריכות את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם ופחות או יותר את ההתמודדות אליה נדרשים בני הבית וסבורתני כי ניתן לומר שהצדדים טענו בהגינות לענישה שיקומית לאור ההליך הטיפולי המשמעותי והמוצלח שעבר הנאשם.

בנסיבות העניין, לא אדרש לקביעת מתחם ענישה, אך די אם אציין כי על רקע מורכבות האירוע הפלילי אשר נדון בסעיף 3 לעובדות כתב האישום, במהלכו היכה הנאשם את הקטינה ואת אשתו המתלוננת ואף איים עליה ועל רקע העובדה כי אין המדובר באירוע חד פעמי, היה מקום לקבוע מתחם ענישה של מספר חודשי מאסר, אם כי לא רב.

חרף האמור, על רקע ההליך השיקומי ולאור הסכמת ב"כ הצדדים כי יש וניתן לחרוג ממתחם הענישה בשל שיקולי השיקום, אין מקום לגזור על הנאשם מאסר בפועל, שכן רואה אני עין בעין את ההליך השיקומי המוצלח.

3

באשר לעבודות השל"צ אותם מבקשת המאשימה להשית על הנאשם - סבורתני כי ייתכן ומדובר יהיה בהכבדה על הנאשם אשר תשיג מטרה הפוכה מזו שלשמה היא מתבקשת. הנאשם עסוק בעבודה ולימודים בישיבה ובהליך הטיפולי. בזמן שנותר סבור שירותה מבחן, וכך גם אני כי עליו להשקיע בקשר עם ילדיו והמתלוננת אשתו - גם זאת על פי הנדרש ממנו בקבוצה הטיפולית.

לאור כלל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על כל עבירת אלימות או איומים.

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות על סך 10,000 ₪ לפיה ימנע מכל עבירת אלימות למשך שנתיים מהיום. ההתחייבות תחתם תוך שבוע אחרת ייאסר הנאשם תוך שבוע.

ג.         בנסיבות העניין, סבורתני כי יש מקום להשית על הנאשם קנס אשר בנסיבותיו לא יהיה גבוה. הנאשם ישלם קנס בסך 1,000 ₪ או ירצה שבועיים מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב- 10 שיעורים שווים ורצופים החל מיום 15.5.16.

ד.         המשיב יעמוד בצו מבחן למשך 6 חודשים מהיום. הובהרה לנאשם סמכותו של בית המשפט לגזור את דינו מחדש היה ולא יעמוד בצו המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום כ"ח אדר א' תשע"ו, 08/03/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

מורה כמבוקש, המדובר בבש"ע 6235-06-14.

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר א' תשע"ו, 08/03/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיליאורהכהן