1

רקע

1.       הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן ב- 12 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור, עבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וב- 15 עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 4(ב) בצירוף סעיף 4(ז) לפקודה למניעת טרור, תש"ח- 1948 (להלן: "הפקודה למניעת טרור").

2.       בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.6.1989 הוכרז ארגון החמא"ס (להלן: "החמאס") כארגון טרוריסטי על ידי ממשלת ישראל.

3.       המעשים המיוחסים לנאשם התבצעו על פני תקופה שנמשכה לכל הפחות החל מסוף חודש ספטמבר 2015. באותה העת, על רקע של מתיחות דתית ולאומית נמשכת, ובין השאר, ביחס למתחם הר הבית בירושלים, החלו ברחבי הארץ, גל של התפרעויות ופיגועי טרור רצחניים ואלימים נגד אזרחים יהודים חפים מפשע וכנגד אנשי כוחות הביטחון.

2

4.       החל מתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, ולכל הפחות מתאריך 14.1.14, החזיק הנאשם חשבון ברשת החברתית "facebook" (להלן: "פייסבוק") תחת השם "אל- אקצא שלי החופשית" בערבית. פרסומי הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו, הוזנו באופן ישיר ועקבי בחשבונותיהם המקבילים של חבריו והעוקבים אחר פרסומיו, וכן היו פתוחים ונגישים באינטרנט לעיני כל (להלן: "תפוצה נרחבת מאוד").

5. על רקע האווירה הציבורית הרגישה והנפיצה כמתואר לעיל, פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק שלו, באופן שיטתי, בהזדמנויות רבות מאוד ובתפוצה נרחבת מאוד קריאות לנקיטה במעשי אלימות וטרור כנגד אזרחים וכוחות הביטחון, דברי שבח, אהדה, עידוד תמיכה והזדהות כלפי המעשים כאמור ועושיהם וכן הביע תמיכה והזדהות עם ארגוני טרור שונים, מנהגיהם וסמליהם, וכן הביע תמיכה והזדהות כלפי מחבלים ומבצעי פיגועים.

פרסומים אלה של הנאשם זכו לחשיפה רבה והיוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בתכנים באופן סמלי וגלוי באמצעות סימני חיבוב (like) וכן באופן מילולי, גלוי באמצעות "תגובה" (comment), וכן פרסומיו זכו לשיתוף בחשבונותיהם של משתמשים אחרים (share), ובכך נחשפו אנשים נוספים לתכנים שפרסם הנאשם בעמוד הפייסבוק שלו. הנאשם כמנהל ויוצר של חשבון הפייסבוק האמור, שלט בכלל התכנים שפורסמו בו, בתגובות לפרסומים, והיה ביכולתו לחסום עוקבים ולמחוק תגובות, אך הוא לא עשה כן.

6. כתב האישום המתוקן מפרט 25 פרסומים, אותם פרסם הנאשם בפייסבוק במועדים שונים במהלך התקופה. הפרסומים קוראים לאלימות ולטרור, תוך דברי שבח ואהדה למעשי טרור ולמחבלים אשר ביצעו רצח של אזרחים ישראליים. פרסומים אלו בוצעו גם בסמוך למעשי טרור ורצח בתחומי ישראל שאירעו באותה העת, כגון פיגועי דקירה ופיגועי ירי. הנאשם פרסם את תמונות המפגעים או את תמונות הלוויותיהם או סרטונים, והוסיף דברים בעלי אופי מהלל ומשבח למבצעי הפיגוע ולעצם המעשה, ובחלק מהפרסומים האחרים קרא לביצוע מעשי אלימות וטרור נגד היהודים וכן דברי שבח, אהדה, עידוד תמיכה והזדהות כלפי ארגוני טרור ופעילים בכירים בהם.

7.       הסדר הטיעון בין הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש.

טיעוני הצדדים

3

8.       ב"כ המאשימה עמד על חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, על הפגיעה בערכים המוגנים ועל הצורך להילחם בתופעת ההסתה ברשתות החברתיות. הוא הדגיש את הסיכון הטמון בהסתה ברשת שהיום היא הבמה המרכזית אשר מלבה את ההסתה והאלימות של מפגעים הניזונים מאותה הסתה, והכל בשעה של מתיחות, פיגועים. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בנאשם שהורשע בפרסום של מספר רב של פרסומים על פני תקופה ארוכה של כשנתיים, אשר הסתיימה רק בשל מעצרו של הנאשם. הפרסומים נעשו כאשר הנאשם יצא מכותלי הכלא ועד שנכנס וחוזר חלילה. לדידו, הסתה באמצעות כלי האינטרנט היא קלה לביצוע, נוכח היותו של כלי זה זמין, ועל כן אדם המסית לביצוע מעשי טרור יש להעניש בחומרה. ב"כ המאשימה ציין כי מספר העוקבים אחר הנאשם אינו ידוע, משום שהנאשם לא שיתף פעולה בחקירה. לפיכך, עתר ב"כ המאשימה למתחם עונש הולם בין 15 עד 36 חודשי מאסר.

9.       אשר לעונש המתאים, ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 25 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בציינו את גילו של הנאשם, עברו הפלילי בעבירות של ניסיון תקיפת שוטרים, התפרעויות, קשירת קשר בגינן נדון לעונשי מאסר, כך שלא הורתע מהם וכן יש לתת משקל רב להרתעת הרבים. כן ציין את לקיחת האחריות של הנאשם.

10.   ב"כ הנאשם ציין את נסיבות ביצוע העבירה, לדבריו, לא צוין בכתב האישום מספר העוקבים אחר הנאשם, אלא עלה מכתב האישום כי הגישה לדברים שפורסמו נרחבת מאוד משום שהפרסום מצוי באינטרנט, כך שהוא אומנם לעיני כל, אך ההגעה לפרסומים באינטרנט מצריכה הליך של חיפוש. עוד ציין כי מספר ה"חיבובים" מועט ביותר. זאת ועוד, הוא מסר כי משתמש ברשת חברתית נחשף בכל רגע נתון לאלפי פרסומים באותה העת, ולכן כל פרסום שהנאשם העלה היה אחד מתוך אלפים, והדעת נותנת היא שמידת ההשפעה של פרסום אחד מתוך אלפי פרסומים אחרים היא מאוד מועטה. כמו כן, פרופיל הפייסבוק איננו שמו הפרטי של הנאשם, ולכן אין יודעים על הנאשם פרטים ומידת ההשפעה שלו פחותה. לפיכך, הפנה למתחמים אשר נקבעו בת"פ 33992-07-15 ובת"פ 44645-01-15.

11.   אשר לנסיבות האישיות של הנאשם ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בנאשם צעיר אשר עברו הפלילי אינו מכביד וכן יש לתת משקל להודאתו. כמו כן, מרבית הפרסומים הם מחודש ינואר 2014, עוד לפני שהחלה אכיפה בעבירות מסוג זה ולכן הנאשם לא הוזהר על מעשיו ולא ידע כי מעשיו אסורים. עוד ציין את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות של כמעט שלוש שנים. לפיכך, ביקש ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש שלא יסטה מרמת ענישה שנקבעה במקרים דומים לנאשמים עם עבר פלילי מכביד משלו.

12.   הנאשם בדברו האחרון ביקש רחמים. הוא מסר כי נעצר פעמיים בשל המעשים שביצע. בפעם הראשונה שנעצר הוא לא נחקר על המעשים מושא כתב האישום אלו ואף לא הוזהר על ידי השב"כ מלעשותם. הנאשם הדגיש, כי אם היה יודע שאסור לו לבצעם, הוא היה מפסיקם. כן ביקש להתחשב בו.

מתחם העונש ההולם

4

13.   ב"כ הצדדים אינם חלוקים על קביעת מתחם אחד למרות ריבוי העבירות, ובנסיבות העניין אני סבורה כי מתקיים קשר הדוק בין הפרסומים ומכלול העבירות אותן ביצע הנאשם אשר הם חלק ממסכת עבריינית אחת המהווה "אירוע אחד" בעטיו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

14.   בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

15.   הערך עליו יש להגן בעבירת הסתה לאלימות וטרור, הוא שמירה על שלום הציבור והגנה מפני פגיעה פוטנציאלית בו. פרסומים אלה מסכנים באופן פיזי וממשי כל פרט המרכיב את החברה וזאת בשל הסיכוי כי דברי ההסתה יביאו לידי פעולות טרור ואלימות. מעשים אלה אף פוגעים במדינת ישראל, בשלטון החוק וביסודותיה הדמוקרטיים של המדינה. לא בכדי קבע המחוקק עונש מאסר מקסימלי של עד חמש שנות מאסר לצד עבירה זו. מכאן שמדובר בעבירה מסוג פשע שעמדת המחוקק מלמדת על עוצמת הערך המוגן העומד בבסיסה.

16.   באופן דומה, תמיכה בארגון טרור מחזקת את מעמדו של הארגון והפעולות אותן מבצע ובכך פוגעת באותם ערכים מוגנים של שלום הציבור ובטחונו. יוער כי לאחרונה, ביוני 2016 אושר חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016, וייכנס לתוקף באחד בנובמבר 2016 וממנו עולה כי אין החמרה בעונש הקבוע לצד עבירה זו.

5

17.   מתחם העונש ההולם בעבירות אלה נקבע, על פי טיב הפרסומים, כמות הפרסומים ומספר החברים אשר היו לנאשם. בענייננו מדובר בעשרים וחמישה פרסומים אותם פרסם הנאשם לסירוגין למשך תקופה ארוכה של כשנתיים, אשר זכו למאות חיבובים, ואף למאות צפיות בסרטונים אשר העלה הנאשם. בנסיבות המקרה, הנאשם פרסם דברי הסתה קשים ובהם דברי שבח לרוצחים ועידוד לביצוע מעשים דומים. בנוסף, בחלק מהפרסומים צירף תמונות של מרצחים ותמונות אחרות וכן צירף סרטונים התומכים בהסתה. זאת ועוד, פרסום הפוסט בסמוך לאחר פיגועי הטרור שגבו קורבנות בתקופה ביטחונית מתוחה ורווית פיגועים, עלול להביא לליבוי השנאה ולביצוע מעשי אלימות. פרסום דברי הסתה באמצעות הפייסבוק קל לביצוע, שכן הוא איננו דורש מיומנות מיוחדת, אך פוטנציאל ההפצה הוא רב, שכן הרשת החברתית היא חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, ואותם נמענים עשויים להעביר פרסומים אלו לאחרים, וכך ביצוע העבירות הופך לפשוט וקל. כך מתהווה חשיפה רבה לדברי ההסתה, והסכנה כי דברים אלו יגיעו לידי מי שנתון להשפעת דברי הסתה אלה היא רבה.

בין היתר הביע הנאשם תמיכה בפעילותם של ארגון החמאס כארגון טרור והעלה תמונות אשר הביעו תמיכה במנהיגיהם ובפעילותם. כל אלה מעידים על חומרת ההסתה בענייננו. על כן בנסיבות, אלה אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר (ר' מתחם שקבעתי בת"פ 44823-12-14, כן ר' מתחם שקבעתי בת"פ 6888-02-16 שם מדובר בנאשם שהורשע ב-13 עבירות תמיכה בארגון טרור בנוסף לחמש עבירות ההסתה לאלימות, ר' מתחם שקבעתי בת"פ 24721-12-15 שם מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי שהורשע בשש עבירות הסתה לאלימות, ר' מתחם שקבעתי בת"פ 35008-01-16, שם מדובר בנאשם שהורשע גם בעבירת הפרת הוראה חוקית בנוסף לחמש עבירות ההסתה לאלימות, וכן ר' מתחם שקבעתי בת"פ 34356-04-16, שם מדובר בנאשמת הורשעה בתשע עבירות הסתה לאלימות).

העונש המתאים

18.   הנאשם בן 28, לקח אחריות למעשיו וחסך זמן שיפוטי משמעותי. הוא שוהה במעצר מיום 21.2.16, וידוע כי תנאי מעצר קשים מתנאי מאסר.

19.   מנגד, יש צורך לתת דגש גם על הרתעת הרבים נוכח העובדה שמדובר בתופעה נפוצה ומסוכנת. זאת ועוד, לחובתו של הנאשם עומד עבר פלילי רלוונטי בעבירות שבוצעו בשנת 2012 ו-2014, הכולל שלוש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, השתתפות בהתפרעות, קשירת קשר לביצוע פשע, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, וניסיון להצתה, בגינן נגזרו עליו שלושה עונשי מאסר בפועל לתקופות ממושכות, מכאן שהנאשם לא הורתע והמשיך לבצע עבירות נוספות גם לאחר שחרורו ממאסר. מכאן שבעניינו יש לתת דגש על הרתעת היחיד וכן על הצורך להגן על הציבור מפניו. מנגד התחשבתי בכך שמרבית העבירות נעברו לפני זמן רב, עוד טרם החלה אכיפה כלפי מי שפרסם פרסומים דומים, ועל אף שהנאשם הורשע ושהה פעמיים במאסר בגין עבירות התפרעות וניסיון תקיפת שוטר ולא נחקר והוזהר על עבירות מושא אישום זה.

20.   לפיכך, כאשר אני שוקלת את הנסיבות לחומרה ולקולא, בדגש לעובדה כי עבירות אלה לא נאכפו בעבר ומנגד לנאשם עבר פלילי בעבירות ביטחוניות, והוא המשיך לבצע עבירות החל מסוף 2015 ועד למעצרו בראשית 2016 לאחר שעבירות אלא נאכפו, החלטתי להטיל על הנאשם עונש כולל ברף הבינוני תחתון של המתחם כדלהלן:

א.        15 חודשי מאסר מיום מעצרו.

6

ב.         6 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על העבירות בהן הורשע.

ג.         קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.2.17 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו או במלואו תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

ד.         ניתן צו לחילוט הכלים ששמשו לביצוע העבירות, קרי מכשירי הטלפון הניידים שנתפסו.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתן והודעה היום כ"ה תשרי תשע"ז, 27/10/16 במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.