ת"פ 62054/06/13 – יוסף עאמר נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בעכו |
|
|
|
ת"פ 62054-06-13 מדינת ישראל נ' עאמר
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
|
מספר בקשה:20 |
||
בפני |
כבוד השופטת אביגיל זכריה
|
||
מבקש/נאשם: |
יוסף עאמר
|
||
נגד
|
|||
משיבה/מאשימה: |
מדינת ישראל
|
||
|
|||
החלטה
|
|||
בפניי בקשת הנאשם להורות על ביטול ריבית הפיגורים ופרישת הקנס כך ששיעור כל תשלום יעמוד על 1,000 ₪.
הבקשה מתייחסת לגזר דין שניתן כבר ביום 18.9.17 ואשר עליו לא הוגש ערעור.
פסק הדין הפך חלוט זה מכבר.
הנאשם לא עמד במועדי תשלום הקנס שנקבעו בפסק הדין ועל פי בקשתו שלו שילם עד היום רק שישה תשלומים מאלה שנגזרו עליו וזאת לטענתו עקב מצבו הכלכלי.
לעמדת המאשימה הסמכות לדון ברכיבי הבקשה נתונה למרכז לגביית קנסות ואגרות וגם אם קיימת סמכות מקבילה לבית המשפט הרי שהיא נוגעת לרכיב ריבית הפיגורים בלבד. לעניין פרישת הקנס עמדת המאשימה כי לבית המשפט אין עוד סמכות לדון בכך וכי לכל היותר הסמכות נתונה למרכז לגביית קנסות ואגרות אליו לא פנה הנאשם.
הנאשם בתשובה טוען כי לבית המשפט מסורה הסמכות כל עוד לא הועברה הגבייה למרכז לגביית קנסות ואגרות.
2
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, בתגובה ובתשובה לתגובה - דין הבקשה להידחות למעט לעניין רכיב ריבית הפיגורים שלהפחתתו הסכימה המאשימה לפנים משורת הדין.
אף מבלי להידרש לשאלת הסמכויות אציין כי עמדת המאשימה מקובלת עליי בעיקרה ועל כן הנימוקים יובאו באופן תמציתי.
כאמור, מבלי להכריע בשאלת הסמכות המקבילה או הייחודית הרי שלא מצאתי כי יש בסיס להיעתר לבקשה הנאשם ואסביר. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו וגזר הדין הפך חלוט זה מכבר.
כל טיעוני המבקש לעניין מצבו הכלכלי מצאו כבר ביטוי בעת מתן גזר הדין ופרישת הקנס ל - 40 תשלומים כבר באותו מועד מדברת בעד עצמה.
על פי ההלכה הפסוקה ועמדת ערכאת הערעור הרי שפרישה רחבה יותר תעשה במקרים חריגים, שלא מצאתי כי מקרה זה נמנה עליהם.
למותר לציין כי לבקשה לא צורף תצהיר והמסמכים שצורפו לה היו דלים ביותר. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב להיקף הבנייה המדוברת ומטרתה שנעשו בין היתר תוך הפרת צווים ורמיסת שלטון החוק ולרכיב ההרתעה והענישה המגולם בגזר דין והדברים ברורים. בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש מקום להורות על פרישת הקנס מעבר להיקף עליו כבר הוריתי בגזר הדין.
סוף דבר - לפנים משורת הדין ונוכח הסכמת המאשימה ומבלי שהדבר יהווה תקדים למקרים אחרים - אני מורה על ביטול תוספת ריבית הפיגורים שהצטמחה עד היום.
יתר רכיבי הבקשה נדחים.
אין באמור כדי לגרוע מהאפשרות העומדת לנאשם לפנות למרכז לגביית קנסות ואגרות ככל שימצא כי הוא בעל סמכות לדון בעניין.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, בהעדר הצדדים.
