ת"פ 62042/05/19 – מדינת ישראל תביעות נגב נגד סאלם אבו רקייק
1
בפני |
כבוד השופט אמיר דורון
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל תביעות נגב |
|
נגד
|
||
נאשם |
סאלם אבו רקייק ע"י ב"כ עוה"ד ורניצקי |
|
|
||
2
3
החלטה
האם יש להורות על ביטול כתב אישום מחמת העובדה שלא קיבל הנאשם, הזדמנות לשטוח טענותיו בהליך של שימוע מקדים להגשתו. רקע: 1. ביום 27.5.19 הגישה המאשימה כתב אישום המייחס לנאשם עבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו.
2. בדיון מיום 30.12.20, טען ב"כ הנאשם כי על אף שמיוחסת לנאשם עבירה של תקיפת שוטר שהינה עבירה מסוג פשע, לא קוים שימוע בטרם הגשת כתב האישום ומשכך עתר הוא על ביטול כתב האישום.
3. בתגובתה בכתב (התגובה), שהוגשה ביום 12.1.21, ביקשה המאשימה לדחות הבקשה. לדידה גם אם הופרה החובה, אין בכך כדי להוביל לתוצאה קיצונית כביטול כתב האישום. המאשימה הפנתה לסעיף החוק הרלוונטי, וציינה כי סנקציה זו, בניגוד למקרים בסעיפי חוק אחרים, לא מופיעה בו וכי ניתן לרפא הפגם בדרך של עריכת שימוע בדיעבד.
עוד ציינה, כי הנאשם נחקר ביום 8.5.17 בגין עבירה של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 ולא לפי סעיף 274(1) ובשל טעות אנוש יוחס לנאשם סעיף החיקוק 274(1).
אין באי עריכת השימוע בטרם הגשת כתב האישום בכדי להביא לביטולו והנאשם זכאי להביע עמדתו בפני המאשימה ולנסות להביא לשינוי בהחלטת התביעה על הגשת כתב האישום כנגדו. זכותו של הנאשם מוקנית לו גם בשלב הנוכחי ומדובר בפגיעה שהינה ברת תיקון. בהקשר זה הפנה לע"פ 30541/06 מדינת ישראל נ' כהן ואח'.
עוד הבהירה המאשימה, כי טרם ניתן מענה בתיק והמאשימה יכולה להגיש כתב אישום מתוקן באופן שתיוחס לנאשם העבירה בגינה נחקר, היינו עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין אשר הינה עבירת עוון. דיון והכרעה 4. ב"כ הנאשם עתר לביטול כתב האישום, או לחילופין להורות על תיקון כתב האישום כך שתיוחס לנאשם עבירה לפי סעיף 274 שהינה עבירת עוון.
5. המאשימה הסכימה כי נפל פגם בדרך הילוכה, ולא הכחישה כי לא בוצע הליך שימוע כנדרש לנאשם, ציינה כי ניתן לקיים זכות השימוע בדיעבד או לחילופין לתקן כתב האישום ולשנות עבירת הפשע לעוון ולהותיר יתר העבירות שיוחסו לנאשם.
עצמת הפגם ואיך ניתן לרפאו? 6. השאלה שעל בית המשפט לבחון, היא האם ריפוי הפגם תוחלתו מחיקת כתב האישום בלבד, או לחילופין תיקון כתב האישום כאמור.
7. מתן האפשרות לטעון במסגרת שימוע נגד הגשת כתב אישום, ונגזרת מקדימה לכך - יידוע הנאשם באשר לזכות זו, הינן החלטות שניתן להגדירן כהחלטות מנהליות של המאשימה.
בית המשפט העליון בהחלטה, שהיא בגדר מושכלת יסוד, קבע כי לא כל הפרה של אחד מכללי הצדק, מובילה מניה וביה לבטלות הדיון (ובמקרה דנן כתב האישום) מעיקרו, ומדובר בסופו של יום במבחן שאינו נוקשה. בבוא בית המשפט לבחון הדברים, עליו לבחון מידת ההפרה, חומרתה, ונסיבותיה. לעניין זה ראה האמור בבג"ץ 118/80 גרינשטיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי (30.10.80), וכן האמור ברע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3), 637 עמ' 644-645.
8. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 8268/06 מדינת ישראל נ' שולמן (15.3.11), ביקש לתת סימנים בקביעת עצמת ההפרה. לדוגמא; האם מדובר בכתב אישום שהתרגש על הנאשם כרעם ביום בהיר, או שמא מדובר בהתפתחות הדרגתית להליך חקירה בו היה מעורב קודם לכן ומרחק הגשת כתב האישום מהליך החקירה. באותו עניין קבע בית המשפט המחוזי הנכבד, כי הפגם בהעדר יידוע הנאשם על זכותו לשימוע, היה פגם טכני בעיקרו. מתוך שכך, הורה על ביצוע שימוע לאחר הגשת כתב האישום.
9. במקרה דנא, מדובר בנאשם שביצע המיוחס לו, כנטען בכתב האישום, ביום 8.5.17, וכתב האישום נגדו הוגש לאחר שנתיים (27.5.19). לבית המשפט לא הובאו נתונים המאפשרים בחינת הטענה כי הנאשם נחקר בגין עבירת עוון ולא פשע כמיוחס לו בכתב האישום.
10. המאשימה ציינה בתגובתה, כי בשל טעות אנוש הנאשם הואשם בגין עבירה של תקיפת שוטר לפי סעיף 274(1) ולא בהתאם לסעיף 273, כפי שיוחס לו בחקירתו ומאחר וטרם ניתן מענה בתיק, הרי שיכולה המאשימה לתקן כתב האישום כך שתיוחס לנאשם עבירה של תקיפת שוטר בהתאם לסעיף 273 שהינה עבירת עוון. בנוסף לכך ב"כ הנאשם הסכים לתיקון כתב האישום כך שתיוחס לנאשם עבירה פחותה בחומרתה מזו שיוחסה לו
12. מכלל האמור, עולה תמונה לפיה ההפרה ביחס לנאשם, הינה הפרה שניתן לרפא באמצעות תיקון כתב האישום, או לחילופין ככל שהמאשימה תחליט שלא לתקן כתב האישום באמצעות קיום שימוע בדיעבד לנאשם.
13. משכך מורה למאשימה להודיע לבית המשפט תוך 7 ימים, האם יתוקן כתב האישום, כך שתיוחס לנאשם עבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין, או לחילופין ככל שלא יתוקן כתב האישום תקיים שימוע לנאשם.
14. מתוך שכך, וככל ויתוקן כתב האישום כאמור, דיון המענה המפורט לכתב האישום יתקיים ביום 17.2.21. ב"כ הנאשם יוודא התייצבותו לדיון. ככל ותבחר המאשימה לקיים לנאשם שימוע בדיעבד, הרי שתודיע על כך מבעוד מועד, וייקבע מועד חדש למתן מענה מפורט בחלוף 30 ימים ככל שיעלה הצורך, וככל שכתב האישום לא יבוטל.
המזכירות תודיע לצדדים.
|
ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"א, 04 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.
