1

 

 

נוכחים: מר אמין אבו חאמד, ערבו של נאשם 3 ומר מוסא בחיץ, ערבו של נאשם 2

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

מתיר לנאשמים לחזור בהם מכפירתם.

כתב אישום מתוקן התקבל וסומן כא/1 והוא ייסרק על ידי המזכירות לתיק בית המשפט.

 

 

ניתנה והודעה היום י' שבט תשע"ז, 06/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

הכרעת דין

2

נוכח הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותם (כל אחד מהם בנפרד) בעבירות של סיוע לקבלת רכב שהושג בעבירה, לפי סעיף 413י בחוק העונשין תשל"ז - 1977 וכן בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

 

 

ניתנה והודעה היום י' שבט תשע"ז, 06/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

1.      הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בעבירות של סיוע לקבלת רכב שהושג בעבירה, לפי סעיף 413י בחוק העונשין תשל"ז - 1977 וכן בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

2.      נסיבות המקרה הן שביום 21.2.2016 הגיעו הנאשמים לפנות בוקר לחולון, שם סייעו להעברת רכב שהושג בעבירה, הם נטלו את הרכב ונסעו איתו לעבר שטחי הרשות הפלשתינאית כשהם נוסעים אחרי רכב של מישהו אחר אשר "פותח" להם את הציר לרכב הגנוב. כל זאת הם עשו כשהם ללא אישורי כניסה או שהייה בישראל.

3.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לאחר הליך של דיון מקדמי שנעשה אגב עתירה לגילוי ראיה בפני חברי, כב' השופט ד"ר ליבדרו, והוצג בפניי. אציין כי חלק ניכר מהראיות כבר נשמעו בתיק והמאשימה ביקש לאמץ את ההסדר בין היתר בשל קושי ראייתי. ההסדר אליו הגיעו הצדדים כולל מאסר בפועל של 7 חודשים לכל אחד מהנאשמים בניכוי תקופת המעצר וזאת לצד עיצום כלכלי שיקוזז מהפיקדון ועיצומים צופי פני עתיד.

4.      הנאשם 1 כבן 24.5, אין לו עבר פלילי. הוא תושב דהרייה בשטחי הרשות הפלשתינאית.

הנאשם 2 כבן 32 עוד מעט, גם לו אין לו עבר פלילי. הוא תושב יאטה בשטחי הרשות הפלשתינאית.

הנאשם 3 כבן 25, תושב יאטה בשטחי הרשות הפלשתינאית וגם לו אין עבר פלילי.

5.      על פניו ההסדר מקל עם הנאשמים. השילוב של עבירת הכניסה לישראל ביחד עם עבירת רכוש הנלווית אליה, כאשר מקשה לאחר מכן על גילוי הרכב הגנוב מחמירה את העבירה וזאת על אף שמדובר בסיוע שיוחס לנאשמים עצמם. עם זאת, ההסדר נמצא במתחמים הנוהגים וניתן לאמצו בשים לב כמובן גם להסברי המאשימה בדבר קושי ראייתי. אין חסכון משמעותי בזמן השיפוטי, אולם לנטילת האחריות כן יש משמעות על רקע אותו קושי ראייתי.

3

אציין כי להסכמת הנאשמים לכך שהקנס יקוזז מהפיקדון יש אכן משמעות באימוץ ההסדר, כיוון שהדבר מקל על יכולת הגבייה ויהיה בו גם להוסיף לזכותם של הנאשמים את תחושת החרטה. בנסיבותינו, מדובר אכן בשיקול לקולא שאכן צריך להיזקף לזכותם של הנאשמים.

6.      נוכח האמור, אני מאמץ את ההסדר ודן את הנאשמים (כל אחד מהם בנפרד) לעונשים הבאים:

(א)        7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצר כדלקמן:

לנאשם 1 תנוכה תקופה בין התאריכים 21.2.2016 ועד 18.5.2016 (כולל).

לנאשמים 2 ו-3 תנוכה תקופה שבין התאריכים 21.2.2016 ועד 9.6.2016 (כולל).

(ב)         10 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים בהתאם לסעיף 52(ג) בחוק העונשין תשל"ז - 1977 שלא יעבור מי מהם עבירת רכוש מסוג פשע.

(ג)          5 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים בהתאם לסעיף 52(ג) בחוק העונשין תשל"ז - 1977 שלא יעבור מי מהם עבירת רכוש מסוג עוון.

(ד)         3 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים בהתאם לסעיף 52(ג) בחוק העונשין תשל"ז - 1977 שלא יעבור מי מהם עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

(ה)        קנס כספי בסך 20,000 ש"ח לכל אחד מהנאשמים או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם, לבקשת הנאשמים, מתוך הפיקדון שהפקיד כל אחד מהם בתיק המעצר (מ"ת 61997-02-16), וזאת בתוך 30 יום.

(ו)          כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירת רכוש או עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. כל התחייבות תהא לתקופה של שלוש שנים ובסך של 5,000 ₪ ואם לא תחתם בתוך עשרה ימים מהיום, ייאסר הנאשם שלא חתם עליה למשך 30ימים לשם כפייה.

 

בשלב זה ובטרם אדון בבקשת הנאשמים לעיכוב ביצוע, אני מורה כי המאסר יחל היום. אשמע כעת טיעונים לעניין עיכוב ביצוע.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

ניתנה והודעה היום י' שבט תשע"ז, 06/02/2017 במעמד הנוכחים.

 

4

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

קודם לכן נגזר דינם של שלושת הנאשמים לשבעה חודשי מאסר, כל אחד מהם, בניכוי תקופת מעצר של כשלושה עד שלושה וחצי חודשים.

 

התבקש כעת עיכוב ביצוע.

 

הכלל הוא שעונש מאסר מתחיל ממועד גזר הדין. התנאים לעיכוב ביצוע הינם בשים לב בין היתר, במקרה של ערעור, לסיכויי הערעור למול תקופת המאסר. שיקול זה כמובן לא רלוונטי מקום שמדובר בהסדר בין הצדדים.

שיקול נוסף עניינו לאפשר תקופת התארגנות לפני כניסה למאסר. זהו שיקול מדרג שני, אולם הוא חשוב, אלא שמולו יש לבחון את הסיכוי שנאשם יתייצב לריצוי העונש, כמו גם את הסיכון הנובע ממנו נוכח שכבר לא עומדת לו חזקת החפות. שיקולים אלו הם השיקולים החשובים בענייננו.

 

כאשר עניין לנו בנאשמים אשר הינם תושבי הרשות הפלשתינאית, קיים קושי נוסף בהתייצבות וקיים חשש ממשי שמא הנאשמים לא ישובו לרצות את העונש ויהיה קשה גם לאתרם. שיקול שכזה לא קיים בדרך כלל כאשר מדובר בנאשם ישראלי, שקל יותר לאתרו ולהביאו לריצוי העונש. הטענה של ההגנה שלא נותרה יתרה רבה יחסית לריצוי בפועל, יכולה לפעול לשני הכיוונים וממילא בית המשפט לא אמור לשקול כדאיות זו במקומו של נאשם ששיקוליו יכולים להיות גם משתנים מיום ליום.

 

צודק הסנגור בכך שהנאשמים זכאים לתקופת התארגנות ככל אדם אחר, אולם כאמור יש לאזן שיקול זה למול אינטרסים אחרים. האיזון צריך להיות באמצעות ערבים והפקדות הולמות. בתיק זה, אכן הופקד בידי כל אחד מהנאשמים סך של 30,000 ₪ בתיק המעצר, אולם ממילא הסכימו הצדדים שמתוך זה 20,000 ₪ יועבר לטובת הקנס, כך שבפועל הנאשמים מסכנים כעת רק 10,000 ₪ וסכום זה אינו מספיק לטעמי לעמוד למול החשש שלא יתייצבו לריצוי העונש.

 

גם הערבים לא מסייעים בעניין זה. לנאשם 1 אין בכלל ערבים באולם, וזאת למרות החלטות קודמות של כב' השופט עטר. כמו גם ערבים אחרים שהיו צריכים להתייצב כולם לדיונים כאמור בהחלטות קודמות.

 

5

במכלול השיקולים ובשים לב להעדר עבר פלילי, נכון לשקול עיכוב ביצוע אולם הביצוע יעוכב רק לאחר הפקדה נוספת בסך 20,000 ₪ לגבי כל אחד מהנאשמים.

 

אני מורה כעת על מעצרם של הנאשמים והם ילוו ע"י מאבטחי בית המשפט וימסרו ליחידת נחשון, אשר מתבקשת להשאיר אותם בשלב זה בהיכל עד השעה 16:00. היה ומי מהנאשמים יפקיד את הסך הנוסף של 20,000 ₪ הוא ישוחרר ואני קובע לגביו שיתייצב לריצוי העונש בכלא "דקל" או בכלא "עופר" בשטחי הרשות הפלשתינאית, וזאת ביום 27.2.2017 בשעה 10:00.

 

לגבי נאשם שלא יפקיד היום את הסכום, הוא ייאסר ומאסרו יתחיל.

 

שב"ס יאפשר לנאשמים שיחות טלפון ללא הגבלה, גם מהיכל המשפט, על מנת לאפשר להם לגייס את הסכומים.

 

6

הדיון שקבוע בפני כב' השופט עטר להיום - מבוטל.

 

 

הוקלדעלידיעדידבדה