1

לפני: כבוד השופט גיא אבנון

 

המאשימה:                            מדינת ישראל

                                                באמצעות תביעות מרכז - שלוחת נתניה

 

                                                                        נ ג ד

 

הנאשם:                                 נ.ק - ת"ז XXXXXX

 

בשם המאשימה:                   עו"ד רוני אלסטר, עו"ד מיכל אפלבוים

בשם הנאשם:                        עו"ד פרידה וול, עו"ד אברהים הינדי

 

 

גזר דין

 

כתב האישום

 

1.         הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג, לפי סעיפים 380 ו- 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). ביום 11.1.19 הגיע הנאשם לביתו כשהוא בגילופין. בת זוגו (להלן: המתלוננת) ביקשה ממנו לצאת מהבית, ומשסירב דחפה אותו. בתגובה תקף אותה הנאשם בכך שבעט בגופה, חנק אותה ונשך את פניה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות ושטפי דם בידיים ובפנים.

 

תסקירי מבחן

 

2.         תוכן התסקירים יובא בצמצום המתבקש, מפאת צנעת הפרט. הנאשם כבן 37, עלה ארצה בהיותו ילד, בקשר זוגי עם המתלוננת ולהם שני ילדים משותפים (פעוטות). הנאשם נעדר הרשעות קודמות, השלים 12 שנות לימוד, מכינה קדם צבאית ושירות צבאי מלא שלאחריו החל ללמוד רפואה וטרינרית, אך פרש כעבור זמן קצר. הנאשם עבד תקופה ממושכת בהפקת אירועי מוסיקה, ובשנים האחרונות החליף מספר מקומות עבודה, לאחרונה כקבלן בנייה בחברה המתמחה בהתקנת דלתות וחלונות. בני הזוג תיארו קונפליקטים שנתגלעו ביניהם לאחר הולדת הילדים, בין השאר על רקע מצבם הכלכלי הקשה.

 

2

קצינת המבחן עמדה על שיתוף פעולה חלקי של הנאשם, אשר התייצב לפגישה ראשונה, ולא הגיע לפגישות נוספות שתואמו עבורו, או לבדיקות שתן, לטענתו בשל מחלה (לא הוצגו מסמכים). הוא הודה במיוחס לו, אישר כי נקט אלימות כלפי המתלוננת, והביע תחושות בושה וחרטה בצד הבנה של הפסול במעשיו. חרף האמור לעיל, קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם נטה למזער מחומרת העבירה, עת השליך חלק מן האחריות להסלמת האירוע על התנהגותה של המתלוננת. לדבריו, לאחר הרחקה בת שבועיים מהמתלוננת, בחרו השניים לשוב ולחיות ביחד, יחסיהם השתפרו, ומשכך לא הביע נזקקות טיפולית. גם המתלוננת מסרה כי חלה הטבה ביחסים בין השניים. מכאן, הגם שקצינת המבחן התרשמה מנזקקות טיפולית של הנאשם, לא ניתנה המלצה להמשך מעורבות שירות המבחן, על רקע היעדר פניוּת מצדו של הנאשם. קצינת המבחן המליצה לסיים את ההליך בעונש מאסר צופה פני עתיד בצד התחייבות כספית, שיהוו עבור הנאשם גבול ברור ומרתיע. לדעתה, הטלת עונש מאסר, גם אם בדרך של עבודות שירות, עלולה להביא ללחצים משמעותיים על התא המשפחתי ולנסיגה במצבם של בני הזוג.

 

            חוו"ד הממונה על עבודות שירות שהוזמנה ביוזמת בית המשפט לאחר שנשמעו חלק מהטיעונים לעונש, מצאה את הנאשם מתאים לריצוי עונשו בדרך זו.

 

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

 

3.         ב"כ המאשימה עמדה על האינטרסים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם - הגנה על שלמות גופה ובטחונה של המתלוננת, בפרט כשאירוע האלימות התבצע בין כותלי הבית. היא הפנתה לפסיקה, ועתרה לקבוע מתחם ענישה בין מאסר שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. לאחר שסקרה את תוכנם של התסקירים ביקשה למקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם, בצירוף מאסר על תנאי והתחייבות.

 

            ב"כ הנאשם השמיעה טיעוניה לעונש בשתי פעימות, בתחילה ביום 14.9.20, אז קיבלה את המלצת בית המשפט וביקשה להפנות את הנאשם לקבלת חוו"ד מאת הממונה על עבודות שירות. בפתח הדיון מיום 6.4.21 נשמעה עדותה של המתלוננת, אשר סיפרה כי מאז האירוע השתפרו היחסים בין בני הזוג, שצפויים בקרוב להיות הורים לילד שלישי: "אין לנו כבר את כל הריבים, מה שהיה אז השפעת האלכוהול שלו. נכון להיום הוא כבר לא שותה מעל שנתיים מאז המקרה". ב"כ הנאשם עמדה על נתוניו האישיים של הנאשם, גילו, היעדר הרשעות קודמות כלשהן, חלוף הזמן מהאירוע (מעל שנתיים). הנאשם שיקם את חייו, איננו זקוק לטיפול, מפרנס יחיד למשפחה צעירה בת ארבע נפשות ותינוק בדרך. ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד. לחלופין ביקשה להסתפק בתקופת מאסר קצרה שתרוצה בעבודות שירות.

3

 

            הנאשם בדברו האחרון הכיר במעשיו, ומנגד הלין על חומרת העונש שביקשה המאשימה ועל התמשכות המשפט. הוא הביע חשש מעונש מאסר שיותיר את משפחתו ללא פרנסה, דיור ואוכל.

 

דיון

 

מתחם העונש ההולם

 

4.         המתחם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. הנאשם במעשיו פגע בזכותה היסודית והטבעית של בת זוגו לכבוד, לשלמות גופה ולביטחונה, וזאת בתוך ביתה פנימה - המקום בו מצופה כי תחוש בטוחה ומוגנת.

 

לקולה: מעשיו של הנאשם לא היו מתוכננים. מדובר בפרץ אלימות רגעי שהתרחש על רקע וויכוח בין בני הזוג, לאחר שהמתלוננת דחפה אותו. הנאשם לא השתמש בחפצים, ומבלי להקל ראש, החבלות שנגרמו למתלוננת אינן ברף הגבוה. לחומרה: הנאשם תקף את בת זוגו ואם ילדיו באלימות מסוכנת, בעט בגופה, חנק אותה ונשך את פניה, מעשים שהותירו בה חותם פיזי כמפורט בכתב האישום המתוקן, בדמות חבלות ושטפי דם בידיים ובפנים, אך לבטח גם משקעים נפשיים. ניתן רק לדמיין את תחושת הפחד שאחזה במתלוננת בעודה מותקפת בתוך ביתה על ידי בן זוגהּ, כשהיא נחנקת וננשכת בפניה.

 

מדיניות הענישה

 

5.         מטבע הדברים, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה מלמדת על קשת ענישה רחבה המושפעת בראש ובראשונה מנסיבות המקרה וחומרתו. חלק מהאירועים שיובאו להלן נופלים בחומרתם מהעבירות בהן הורשע הנאשם, וחלקם עולים בחומרתם על נסיבות המקרה דנן, והדבר נלקח בחשבון.

 

4

רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16). המבקש הורשע באירוע יחיד של תקיפת בת זוג לפי סעיפים 379 ו- 382(ב) לחוק העונשין ("דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה"). בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר לתקופה קצרה שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כנסיבה לחומרה נשקלה היעדר הבעת חרטה ולקולה היעדר הרשעות מהעת האחרונה ונתק בין המתלוננת והמבקש. נגזר על המבקש עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון עמד על כך שמעשיו של המבקש ראויים לגינוי חריף ולענישה שתהלום את חומרתם.

 

רע"פ 977/16 פלוני נ' מדינת ישראל (10.02.2016). המבקש הורשע בביצוע עבירות אלימות כלפי זוגתו וכלפי רכושה: תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג סתם, היזק לרכוש במזיד (3 עבירות) ואיומים (2 עבירות). המבקש הגיע לביתה של המתלוננת, ניפץ את מכשיר הטלפון שלה על קיר ביתה, הכה בפניה ומשך בשערה עד שנפלה ארצה, אז המשיך להכותה בפניה ובראשה ובעט ברגליה. בהמשך הסב נזק לדלת הבית ועקר חלון ממקומו, ואילו המתלוננת נמלטה עם ילדיה לדירת השכנים. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין 36-12 חודשי מאסר, וגזר את העונש ל-24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיצר את העונש ל- 18 חודשי מאסר בשל כך שלא היה מקום לזקוף לחובת המבקש בשלב גזירת העונש הפרות תנאים שביצע בעודו משוחרר ממעצר. בקשת רשות לערער שנגעה להתחשבות בתקופת מעצר בפיקוח אלקטרוני נדחתה.

 

רע"פ 303/16 טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.16). המבקש הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בכך שדחף את רעייתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה על הרצפה. מיד לאחר מכן בעט בה הנאשם בעודה מוטלת על הרצפה. בית משפט השלום גזר את עונשו לחמישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לאחר שקבע מתחם בין מאסר על תנאי לבין שנת מאסר בפועל, ולאחר ששירות המבחן המליץ על עונש מוחשי ומציב גבולות. הערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות הערעור, תוך שנקבע כי עונשו של המבקש נמצא על הצד המקל ביחס לחומרת מעשיו.

 

5

ע"פ 5853/12 פלוני נ' מדינת ישראל (14.01.2013). המערער הורשע בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וזוכה מביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות - והכל כלפי גרושתו בחנותם המשותפת. המערער הגיע לחנות בה עבדה גרושתו והורה לה לתת לו כסף, היא סירבה ובתגובה לכך הוא תפס את ידה ועיקמהּ בחוזקה, דחף אותה, גנב ממגירת הקופה 50 ₪, גידף אותה ונמלט מהמקום. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו למתלוננת שבר תוך מפרקי באצבע ידה הימנית. עונשו של המערער נגזר למאסר בן 12 חודשים לריצוי בפועל, לצד הפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים שירוצה במצטבר, סה"כ 22 חודשי מאסר, בצד עונשים נלווים. הערעור נדחה.

 

רע"פ 1631/12 פדידה נ' מדינת ישראל (27.2.12). נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש אשר הורשע בתקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש והפרת הוראה חוקית. המבקש הגיע לבית גרושתו בניגוד לצו, הכה אותה בידיו על ראשה ועל מצחה, וגרם לה לחבלות של ממש באזור בית השחי ובמקומות נוספים בגופה. כמו כן הוריד את חגורת מעילו והחל לחנוק אותה באמצעותה. בית משפט השלום גזר עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.

 

רע"פ 7951/10 ניב נ' מדינת ישראל (2.11.10). נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש אשר הורשע בתקיפת בת זוג ואיומים, בכך שאיים על רעייתו, סטר לה, הצמיד סכין לצווארה ואיים כי יהרוג אותה, ובהמשך רדף אחריה כשהסכין בידו תוך השמעת איומים על חייה. בית משפט השלום גזר על המבקש 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 22674-12-19 אבו סלימאן נ' מדינת ישראל (25.2.20, טרם פורסם). נדחה ערעורו של מערער שנדון בעקבות הודאתו ל- 11 חודשי מאסר פועל בגין עבירה של תקיפה סתם - בן זוג. המערער תקף את רעייתו בעיבורה של עיר במספר מכות אגרוף לראשה, זאת לנגד עיניהם של עוברי אורח ושניים מילדיהם הקטינים של בני הזוג. לאחר שהורחק מהמתלוננת בידי עוברי האורח, השתחרר מאחיזתם ושב לתקוף את המתלוננת באמצעות ידו לעבר כתפה וידה, וחדל ממעשיו רק לאחר ששוטר שהיה במקום תפס בו והרחיקו מהמתלוננת. בתגובה צעק על השוטר "אל תתערב ביני לבין אשתי". בית משפט השלום עמד על עברו הפלילי המכביד והרלוונטי של הנאשם ועל היעדר תסקיר או אופק שיקומי, ומנגד על כך שהנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

 

6

עפ"ג (מחוזי מרכז) 24733-06-19 בדיר נ' מדינת ישראל (11.11.19). המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפת בת זוגו הגורמת חבלה של ממש. הוא הכה אותה מספר פעמים לנגד עיני בתם הקטינה, וכשניסתה להתרחק ממנו הלך בעקבותיה והכה בראשה, אחז בזרועותיה, השכיבהּ על הרצפה והכה בראשה ובגופה, משך בשערה והכה אותה בפניה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין 24-12 חודשי מאסר, ולאור הליך טיפולי ממושך שעבר המבקש והמלצה חיובית של שירות המבחן, גזר את עונשו ל-10 חודשי מאסר בפועל. ערעורו נדחה.

 

ת"פ (שלום ראשל"צ) 18575-07-19 מדינת ישראל נ' פלוני (26.01.2020). הנאשם (נעדר הרשעות קודמות) הורשע על פי הודאתו בתקיפת בת זוגו ובהפרת הוראה חוקית בכך שסטר על לחיה של רעייתו, היכה אותה במכות על ראשה ותפסהּ בשערה ובצווארה. בהמשך, בעודו תחת תנאים מגבילים שכללו הרחקה מהמתלוננת ואיסור יצירת קשר, הגיע הנאשם לביתו (שם שהתה המתלוננת) וסירב לעזוב את המקום. נקבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל, ונגזר עונש מאסר בן 5 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

6.         קביעת המתחם: לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף 40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ולאחר שבחנתי את מדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע את מתחם העונש בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

 

7.         לזכות הנאשם: המדובר באדם צעיר נעדר הרשעות קודמות כלשהן, אשר הודה במיוחס לו, הביע צער וחרטה על מעשיו, שיתף פעולה (לא באופן מלא) עם שירות המבחן, עובד ומפרנס בדוחק את משפחתו, התמיד לאחר האירוע בקשר זוגי עם המתלוננת, שסיפרה כי היחסים ביניהם השתפרו, כי הפסיק לשתות אלכוהול וכי לא חוותה מאז אירועי אלימות כלשהם. כן לקחתי בחשבון את השפעתו הקשה של עונש מאסר, גם בדרך של עבודות שירות, על חייהם של בני הזוג וילדיהם, ובפרט על רווחתם, בהיותו של הנאשם המפרנס העיקרי.

 

7

            לחובת הנאשם: הנאשם הודה אמנם בביצוע הפיזי של המעשים בהם הורשע, אך "באותה הנשימה" הטיל חלק מהאחריות להסלמת האירוע על התנהגותה של המתלוננת - קורבן העבירה. שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן חלקי ביותר, הוא התייצב לפגישה הראשונה בלבד (מתוך שלוש מתוכננות), ולא הגיע לשתי בדיקות שתן שנועדו לאיתור סמים (לדבריו, בשל מחלה, אך לא הציג מסמכים כלשהם). הנאשם שלל נזקקות טיפולית כלשהי, וניכר כי איננו פנוי לכך רגשית. אמנם, התגייסותו של הנאשם לפרנסת משפחתו ראויה להערכה, אך לא ניתן להתעלם מהיעדר תובנה של ממש באשר לקשיים בתחום האלכוהול והאלימות הזוגית. אפילו בדברו האחרון של הנאשם בבית המשפט ניכר קושי בהפנמת מלוא חומרתו של המעשה ועוצמת הפגיעה בבת זוגו.

 

8.         לא למותר לחזור ולהזכיר את חובתה של מערכת אכיפת החוק להגן על קורבנות עבירות אלימות בכלל ועבירות אלימות במשפחה בפרט, ואת החומרה היתרה בה יש לראות מעשי אלימות של גבר כלפי בת זוגו. נשוב ונדגיש כי עקרון ההלימה הוא השולט בכיפה. ראו רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.03.2019):

 

"עבירות אלימות במשפחה הן תופעה נפסדת המהווה נגע רע בחברה, ועל רשויות החוק והמשפט לעשות כל שביכולתן כדי להביא למיגור תופעה זו. כפי שכבר ציינתי במקרה אחר שבא לפניי בע"פ 5307/17 חלאג' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.7.2018): "בית משפט זה חזר ועמד לא אחת על הצורך לנקוט בענישה מחמירה ומרתיעה בגין מעשי אלימות קשים כמעשיו של המערער בפנינו, בפרט במקרים בהם האלימות מופנית נגד נשים מצד בן זוגם (ראו, למשל, ע"פ 7701/14 אל טייב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.5.2016)). המדובר בתופעה חמורה ורחבת היקף, המחייבת הטלת ענישה מרתיעה, אשר בנוסף יהא בה כדי לשקף את הפגיעה הקשה שחוות נשים ממעשי אלימות המופעלים עליהם מצד בן-זוגם, בסביבה שאמורה להיות סביבתן הבטוחה והמוגנת" (שם, בפסקה 15)" (פסקה 12).

 

תוצאה

 

9.        החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        4 חודשי מאסר בפועל.

המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בדואר נתניה, רחוב קדר 42 נתניה, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 28.2.21. הנאשם יתייצב ביום 6.6.21 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס.

8

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב.         4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות אלימות מסוג עוון או פשע, לרבות איומים.

ג.         הנאשם ייתן התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע בתוך שלוש שנים מביצוע עבירות אלימות מסוג עוון או פשע, לרבות איומים. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

 

 

ניתן היום, ל' ניסן תשפ"א, 12 אפריל 2021, במעמד הצדדים.