1

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה שעניינה תקיפת עובד ציבור.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 6/10/11 בשעה 12:00 ברחוב כנפי נשרים בירושלים תקף הנאשם את פקחי העיריה יוסי אברגיל ודוד כהן.

2

באותן נסיבות, הבחינו הפקחים ברכב החונה בניגוד לחוק וביקשו לרשום לחובתו דוח. הנאשם שהגיע אותה בעת למקום ביקש מן הפקחים להימנע ממתן דוח, ומשסירבו אלו לבקשתו אמר להם: "שהדוח ילך לכם לתרופות ושאלוהים ייקח את המשפחות שלכם". בהמשך התקרב הנאשם אל הפקח דויד כהן באופן מאיים כשידו מאוגרפת באוויר לכיוונו.

משביקש הפקח יוסי להפריד, בינו לבין הפקח דוד היכה אותו הנאשם באמצעות אגרופו בפיו וגרם לחתך בשפתו של יוסי, בתגובה דחף יוסי את הנאשם שבעט ברגלו.

בהמשך, היכה הנאשם את דויד בפניו, דחף את דויד שנפל על גבו ונשרט בידו. במהלך האירוע הופעל נגד הנאשם גז פלפל.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם בן 27 שנה נשוי ומצפה נכון למועד הגשת התסקיר בחודש 8/15, ללידת ילדו הראשון, עובד כמתקין כבלים ומתגורר בשועפאט.

הנאשם נולד בירדן למשפחה המונה 6 ילדים. בהיותו כבן 9 שנים, ובעקבות גירושי הוריו, עבר להתגורר בעיסאוויה עם אמו, המהווה גורם מיטיב ותומך בחייו.

אבי הנאשם נותר להתגורר בירדן והקשר בינו לבין הנאשם רופף. לדברי הנאשם, לו היה גדל עם אביו היה זוכה ליד מכוונת ומציבת גבולות שהיתה מורידה ממנו מן האחריות המוטלת עליו.

בענין זה סיפר הנאשם כי לאחר המעבר לישראל עם אמו, התמודדה המשפחה עם קשיים כלכליים שאילצו אותו ואת אחיו, התאום לעזוב בגיל 17 שנה את מסגרת הלימודים לטובת השתלבות בעבודה לשם סיוע בפרנסת הבית.

שירות המבחן מציין כי הנאשם מביע שאיפה לקיום אורח חיים נורמטיבי ומשקיע מאמצים בפרנסת משפחתו. להערכת שירות המבחן, היעדר דמות אב מחייו של הנאשם פגעה בביטחונו העצמי של הנאשם ואמו התקשתה להציב לו גבולות.

3

הנאשם נעדר עבר פלילי, וגם מאז ביצוע העבירה, לא נפתחו נגדו תיקים פליליים. ביחס לעבירה בה הורשע, הביע הנאשם חרטה על מעשיו ונטל אחריות מלאה. לדבריו, בעת האירוע עבד כשליח ולאחר המקרה הפסיק לעבוד בתחום משהבין כי התנהגותו היתה קשורה ללחץ בו היה נתון. בנסיבות הענין, ממליץ שירות המבחן על מתן צו לביצוע 160 שעות של"צ, שיהוו מחד גורם מרתיע, ומאידך, יאפשרו לו לשמור על עבודתו ולמקד כוחותיו בפרנסתו ובקידומו האישי. בנוסף, ממליץ השירות על מתן צו מבחן לשנה, במסגרתו ישולב הנאשם בפרוייקט "אוניברסיטה בעם", בה ישולב בקורס אקדמי באוניברסיטה..

טיעוני הצדדים לעונש

נוכח חומרת מעשיו של הנאשם, עותרת התביעה להשתת 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

מנגד, בהעדר עבר פלילי, בשל חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה מבלי שנפתחו תיקים פליליים נגד הנאשם, נטילת האחריות על ידי הנאשם ושאיפותיו הנורמטיביות, מבקש הסנגור לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם של"צ ומוסיף כי השתת מאסר בדרך של עבודות שירות עלולה להסיגו אחור.

דיון וגזירת דין

הערך המוגן בעבירה של  הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו הינו ההגנה על שלטון החוק, הסדר הציבורי וביטחון הציבור.

על חומרת מעשי אלימות כלפי עובדי ציבור או שוטרים עמד לא אחת בית-המשפט העליון. כך למשל נפסק ברע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל:

"עובד ציבור המותקף במילוי תפקידו, בין בגופו, ובין בכבודו כאדם יתקשה לאורך זמן למצות את יכולותיו בבצוע תפקידו. אם לא תינתן לו הגנה ראויה מפני התנכלות כזו, עלולים החשש והמורא מפני פגיעה אפשרית כזו להצר גם את צעדיהם של עובדי ציבור אחרים, ולפגוע פגיעה קשה בשירות הניתן  על ידם לציבור".

בע"פ 8704/08 סמי הייב ואחר נ' מדינת ישראל נפסק:

4

"מעשיהם של המערערים, שכללו איומים ותקיפה של שוטרים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, הינם בבחינת התנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן אשר קוראת תיגר על אושיות שלטון החוק תוך התעלמות מופגנת מנורמות ההתנהגות הראויות שיש להקפיד עליהן."

וברע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל נאמרו הדברים הבאים:

"יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית".

בחינת רמת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה משמעותית בערך המוגן, שכן הנאשם, תוך אמירת דברים בוטים לפקחים, איים על אחד הפקחים במכת אגרוף, ובהמשך אף חבט באגרופו בפניו של הפקח, וגרם לו לחתך בשפתו. בהמשך, היכה הנאשם פקח אחר, דחפו עד שנפל על גבו ונשרט בידו.

בבחינת הנסיבות הקשורות ביצוע העבירות נתתי דעתי כי אין מדובר במעשה מתוכנן מראש אלא בהתלקחות יצרים במפגש בין הצדדים.

בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי בגין מקרים דומים, הוטלו על נאשמים עונשים החל מעונש מאסר מותנה ועד עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בהתחשב בנסיבות המקרה שבפני, בערכים המוגנים ובמידת הפגיעה בהם, אני סבור כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם הינו בין מאסר מותנה למאסר בפועל למספר חודשים (רע"פ 642/14 יצקוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 10/3/14); ת"פ 55830-12-11 מדינת ישראל נ' אבי אברג'ל (ניתן ביום 1/12/14); ת"פ מדינת ישראל נ' יותם כהן (ניתן ביום 25/11/14); ת"פ 38626-11-12 מדינת ישראל נ' סקרה (ניתן ביום 2/12/13); ת"פ  4306-10-08 מד"י נ' אסעד חמאדה)

גזירת העונש המתאים

5

הנאשם נשוי, בן 27 שנה, הודה בביצוע העבירה, הביע חרטה ונטל אחריות מלאה על ביצועה. נשוי ואב לילד. מצפה ללידת ילדו הראשון, עובד כמתקין כבלים ומתגורר בשועפאט.

הנאשם הפסיק לימודיו בגיל 17 עקב הצורך לסייע בפרנסת אחיו ואמו, עמה התגורר לאחר גירושי הוריו.

עד לאירוע שבפני, קיים הנאשם אורח חיים תקין ושומר חוק, ללא מעורבות בפלילים. ממועד ביצוע העבירה חלפו כ-4 שנים, בהם לא ידוע על תיקים פליליים שנפתחו נגד הנאשם.

שירות המבחן מעריך כי הסיכוי להישנות עבירות דומות בעתיד הינו נמוך וכי מדובר באירוע חריג בנוף חייו של הנאשם.

מתקשה אני מאוד שלא להשית על הנאשם עונש של מאסר ולו בעבודות שירות שכן לטעמי ראוי להשית עונש של מאסר על אזרח הפוגע פיזית בעובד ציבור. למרות הזמן הרב שחלף ולמרות ההמלצות של שירות המבחן והעדר העבר הפלילי, לא אוכל לסיים התיק שבפני ללא ענישה הולמת.

הואיל ומדובר בנאשם אשר כאמור נטל אחריות, הביע חרטה והתסקיר בעניינו חיובי, אסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         30 יום מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב ביום 4.5.16 אצל הממונה לתחילת ריצוי עונש המאסר.

2.         צו מבחן למשך שנה, במסגרתו ישולב הנאשם בפרוייקט "אוניברסיטה בעם", בה ישולב בקורס אקדמי באוניברסיטה.

3.         קנס בסך 1,500 ₪ שישולם ב-5 תשלומים, הראשון בהם לא יאוחר מיום 15/6/16.

4.         שלושה חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 36 חודשים מהיום, אם יעבור משך תקופה זו עבירה של תקיפת עובד ציבור.

ניתן היום, 10 ינואר 2016, בנוכחות הצדדים.