1

1.               בהכרעת הדין שניתנה ביום 23.8.2016 הורשע הנאשם בעבירות של שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7(א) בשילוב 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג- 1973; הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006; ותקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. יובהר כי בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר הנאשם עד תום ההליכים ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

2

2.               בדיון שהתקיים ביום 5.10.2106 הודיעו הצדדים על הסכמה לפיה "בשלב זה הנאשם יועבר להמשך מעצר לפי סעיף 19 א לחוק הסעד (טיפול במפגרים) במעון הנעול 'נווה מנשה' שליד בית חולים שער מנשה", כן הוסכם כי הנאשם יופנה לבחינה עניינו על ידי שירות המבחן. בהתאם להסכמת הצדדים קבעתי כי המשך מעצר הנאשם יהיה במעון הנעול "נווה מנשה", זאת בהתאם לסעיף 19 א לחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט - 1969. נסבר את האוזן ונציין כי סעיף 19א' לחוק הסעד קובע כי "ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא מפגר, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העציר אינה מחייבת זאת, אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה".

3.               ביום 6.10.2017 הגישה קצינת הכליאה בבית מעצר "ניצן-מגן" מכתב לבית המשפט. במכתב ציינה הקצינה כך: "נבקש כי העצור לא יועבר למעון...וישהה תחת זאת באשפוז מב"ן. מב"ן יערוך הסתכלות כנדרש ויגיש תסקיר בהתאם לבימ"ש". הקצינה הוסיפה כי הנאשם מוגדר כ"סג"ב" (סיכון גבוהה לבריחה), כי מעון נווה מנשה אינו מאשר שהיית צוות שב"ס לשם אבטחה במקום, וכי "קיימת סכנה ממשית כי העצור ינסה להימלט מהמעון". לדברי הקצינה "אשפוז במב"ן יתן מענה מיטבי הן לצרכי העצור והן לצרכי הבטחון הנדרשים".

4.               ביום 6.10.2016 החלטתי לעכב את החלטתי להעברת הנאשם למעון "נווה מנשה" והוריתי על קבלת תגובות הצדדים. הסנגור הגיש תגובה בה תהה על מקור סמכותו של שב"ס לבקש את אשר בקש ועל הצעתו כי מב"ן יגיש תסקיר. הסנגור ציין כי הפניית הנאשם למעון היא לצורך בחינת התאמתו לתכנית טיפול ושיקום בתוך המעון, ועל כן השמתו במב"ן כלל אינה רלוונטית. עוד הובהר כי המעון האמור הוא מעון נעול בו מוחזקים עצורים וגם מי שנדונו לעונשי מאסר אף בעבירות חמורות. המאשימה הגישה אף היא תגובה בה הובהר כי במעון מתקיימת שמירה מתמדת שמבוצעת על ידי אנשי הצוות במקום. על כן, ביקשה המאשימה לקיים את ההחלטה מיום 5.10.2016.

5.               ההחלטה מיום 5.10.2016 בה הורה בית המשפט על המשך מעצר הנאשם במעון הנעול "נווה מנשה" ניתנה לאור הסכמת הצדדים ולאחר שהוצג מסמך מטעם המעון בדבר הסכמתו לקלוט את הנאשם. כפי שהובהר על ידי המאשימה המדובר במעון נעול שמקיים סדרי אבטחה נאותים ורציפים (מתוקף הגדרתו כמעון נעול). לאור עמדת הצדדים ולאור ההבהרות שהתקבלו, ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 5.10.2016 מבוטלת ומכאן שיש לפעול בהתאם להחלטתי מיום 5.10.2016.

6.               אני מורה לרשויות שב"ס להעביר את הנאשם למעון הנעול "נווה מנשה" לא יאוחר מיום 16.10.2016. על רשויות שב"ס לתאם את הבאת הנאשם למעון עם רכזת האגף שפרטיה צוינו בהחלטתי מיום 5.10.2016.

כדי למנוע ספקות, וכפי שצוין בתגובת המאשימה, הבאת הנאשם מהמעון אל בית המשפט ובחזרה תיעשה על ידי שב"ס.

3

7.               בשולי הדברים אציין כי מסופק אני אם היה ראוי כי רשויות שב"ס יפעלו בדרך בה פעלו ויפנו לבית המשפט בפניה ישירה כגון זו שהונחה לפניי (בה כזכור ביקש שב"ס שלא להעביר את הנאשם למעון נוה מנשה אלא למב"ן תוך הצעה כי מב"ן יגיש תסקיר לבית המשפט ובה צוין כי הדבר ישרת בין היתר את טובת הנאשם). גם אם אניח כי רשויות שב"ס היו רשאיות להביע את עמדתן בנוגע לעניינים מושא הפניה, מן הראוי כי הדבר ייעשה באמצעות הפרקליטות, ולא באופן עצמאי, באופן שבפני בית המשפט יישמעו שני קולות סותרים. ככל הנראה - ואין אני קובע מסמרות משלא נפרשה תמונה ברורה, מה שמונח בבסיס פניית שב"ס, שיקולים הנוגעים לסידורי השמירה והאבטחה לגבי עצורים שמצויים מחוץ למתקני שב"ס (מעונות למיניהן, מוסדות לבריאות הנפש וכו'). הדבר אף נזכר במפורש בפניית שב"ס לבית המשפט. היבטים אלה של סידורי אבטחה ושמירה על עצורים שמצויים מחוץ למתקני שב"ס מוצאים ביטוי בפניות חוזרות ונשנות של נציגי שב"ס לבית המשפט בתיקים שונים, וראוי כי העניין יוסדר בהנחיות מתאימות.

8.              המזכירות תעביר את ההחלטה בדחיפות לצדדים ותיידע אותם טלפונית בתוכן ההחלטה; וכן תועבר לקצינת הכליאה בבית מעצר ניצן-מגן לפי הפרטים המצוינים בפניית שב"ס מיום 6.10.2016).

בנוסף, אני מורה להעביר עותק מהחלטתי זו ליועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ז, 10 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.