1

רקע וכתב האישום

1.            הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא מטרה כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק"), בכך שביום 12.6.17 בשעה 16:30 לערך בחוף פלמחים, החזיק הנאשם בידו סכין בעלת ידית עץ שאורכה 17 ס"מ ובידו השנייה גרזן.

2

2.            הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות. בחוות הדעת שהוגשה ביום 18.12.18 עלה, כי הנאשם לא התייצב אף שזומן ישירות ובאמצעות בא כוחו. בדיון שהתקיים ביום 9.1.19 הגיש הנאשם מסמכים אודות מצבו הנפשי (טע/3, טע/4). בנסיבות אלה ניתנה לו הזדמנות נוספת להתייצב בפני הממונה, הוא זומן אך לא התייצב, כעולה מחוות הדעת מיום 24.1.19.

מחוות הדעת מיום 10.2.19 עולה שהנאשם דיווח שהוא משתמש בסמים. הוא התבקש להמציא חוות דעת פסיכיאטרית ולכן נתבקשה דחייה לצורך עריכת חוות דעת משלימה.

בחוות הדעת מיום 19.3.19 נמסר, כי הנאשם משתמש בסמים ולכן אינו מתאים לריצוי עונש בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש בתמצית

3.            ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו, לכך שהנאשם החזיק בסכין שאורכה 17 ס"מ וגרזן ועתרה לקבוע מתחם עונש הולם בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם והעדר לקיחת האחריות ביקשה למקם את עונשו באמצע המתחם ולהטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל.

4.            ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו יתום מלחמת יום הכיפורים ונכה צה"ל המתגורר בחוף הים. הנאשם נעדר הרשעות בתחום האלימות. הנאשם הודה שהחזיק בסכין ובגרזן והראיות נשמעו בשאלת כשרות המטרה לשמה החזיק בהם. הנאשם מתגורר במקום ציבורי והוא מסתובב עם סכין משזה דרוש לו למחייתו, כך שעניינו שונה מאדם הנושא סכין בכניסה למועדון.

ב"כ הנאשם ביקש לקבוע שמתחם העונש ההולם הוא החל מאי הרשעה ושל"צ או מבחן ועד מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בשים לב לנסיבות בהן החזיק הנאשם את הסכין והגרזן ביקש להטיל עליו ענישה צופה פני עתיד.

5.            הנאשם מסר שהוא מחזיק בגרזן מגיל 18 וביקש לקבלו חזרה בשל הערך הסנטימנטלי שיש לגרזן עבורו. הוא דר רחוב מאחר שהרשויות לא מטפלות בעניינו כנדרש, אף שהוא נכה צה"ל.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

3

6.            במלאכת גזירת הדין יש תחילה לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנוהגת.

7.            הערך החברתי הנפגע הוא הגנה על שלום הציבור וביטחונו. אין צורך להכביר במילים אודות הסיכון הכרוך בנשיאת סכין או גרזן במרחב הציבורי והקלות שבה ניתן לעשות באלה שימוש לפתרון חילוקי דעות.

8.            מידת הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבותיו של התיק שבפניי הינה נמוכה-בינונית.

9.            בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לכך שהנאשם התהלך עם הסכין והגרזן בחוף הים מבלי שהסתירם, כך שעוברי אורח הזעיקו את המשטרה. אורך הסכין, 17 ס"מ, והגרזן מטיבם מלמדים על פוטנציאל הנזק הטמון בשימוש בכלים אלה. מנגד למעשה לא נלוותה עבירה אחרת ולא נעשה בהם שימוש אחר למעט נשיאתם על גופו.

10.        מדיניות הענישה מעלה, כי בתי המשפט הטילו מנעד עונשים רחב בעבירה בה הורשע הנאשם, החל ממאסר על תנאי, דרך עבודות שירות ועד מאסר בפועל (ראו למשל עפ"ג 28790-05-16 אלוני נ' מדינת ישראל (01.01.17), עפ"ג 23553-08-18 בבייב נ' מדינת ישראל (12.08.18), ע"פ (י-ם) 20305-03-16 מדינת ישראל נ' זיסרמן (10.7.16), ת"פ 48918-03-18 מדינת ישראל נ' שוקרון (21.11.18), ת"פ 50936-03-14 מדינת ישראל נ' לבאן (25.06.15), ת"פ 7334-05-16 מדינת ישראל נ' ירדאו (25.1.17) ות"פ 8434-06-15 מדינת ישראל נ' ניר לוי (14.03.16)).

11.        נוכח מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם הוא ממאסר לתקופה קצרה, שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, ועד 10 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים נלווים.

12.        מטעמים רפואיים שוכנעתי שיש מקום לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם, כפי שיפורט להלן.

גזירת העונש המתאים לנאשם

13.        בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

4

במסגרת זו יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו יתום מאב ממלחמת יום הכיפורים, התנדב לשירות קרבי ונפצע במהלך שירותו הצבאי. בגין כך הוכר כנכה צה"ל והוא מקבל גמלה בסך של 450 ₪ (טע/2). הנאשם בן 49, גרוש ואב לשלושה ומתגורר מזה כשנתיים בחוף פלמחים, כך שמדובר בדר רחוב.

אין ספק שהטלת מאסר מטבע הדברים תפגע בנאשם ובמשפחתו.

עיון בגיליון הרישום הפלילי של הנאשם (טע/1) מלמד שלחובתו שתי הרשעות בעבירות סמים, האחת ישנה והאחרונה משנת 2016 בגינה ריצה עונש מאסר בפועל.

מדברי הנאשם בפניי, אף בשלב הטיעונים לעונש, ניכר שהנאשם לא מבין את הפסול במעשיו, החזקת סכין מחוץ לבית או לחצרים, אף אם הוא דר רחוב.

14.        כאמור לאחר שהופנה הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה הוא הגיש מסמכים אודות מצבו הנפשי, טע/3 ו- טע/4.

מכתבו של ד"ר סגל (טע/3) מתייחס למצבו הנפשי של הנאשם ובצידו המלצה לרישיון לשימוש בקאנביס, אשר מקל על מצבו של הנאשם.

ממכתבו של בן יהודה (טע/4), טרפיסט המטפל בנאשם משנת 2010 לסירוגין מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון עלה שהנאשם אינו עובד מזה עשרות שנים, למעט עבודות מזדמנות. הנאשם נפגע במהלך שירותו הצבאי בהתהפכות נגמ"ש במהלך אימון ונפצע אורטופדית ונפשית אך הגיש תביעה להכרה כנכה רק בשנים האחרונות. בעקבות פציעתו החל הנאשם לצרוך סמים מסוגים שונים אשר הקלו על סבלו. הנאשם החל בטיפול נפשי מגיל 26. הנאשם החל להתחזק מבחינה דתית משנת 2010 לערך. לאחר שסיים לרצות מאסר בשנת 2016 בגין עבירות סמים, עבר הנאשם להתגורר בחוף פלמחים. הנאשם סובל מהפרעה פוסט טראומטית ברמה חמורה וצורך מריחואנה על בסיס יום יומי.

15.        מלכתחילה, סברתי, כי בנסיבותיו של תיק זה ונסיבותיו של הנאשם הענישה הראויה היא מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ולכן הופנה עניינו לממונה על עבודות השירות. כאמור הנאשם התקשה לשתף פעולה עם הממונה על עבודות השירות, אך בסופו של דבר לא נמצא מתאים לריצוי עונש בעבודות שירות בשל שימוש בסמים.

הגם שהנאשם אינו אוחז ברישיון להחזקה ושימוש בקנאביס, איני יכולה להתעלם מכך שיש בידו המלצה לאשר לו שימוש בסם על ידי הגורמים המטפלים בו, זאת נוכח מצבו הרפואי והנפשי.

16.        בנסיבות אלה נותר לבחון האם ראוי להסתפק בעניינו של הנאשם בענישה צופה פני עתיד, במקום בו לא ניתן להטיל עליו עונש לריצוי בדרך של עבודות שירות, או שיש להשית עליו ענישה בדרך של מאסר בפועל.

5

17.        נוכח האמור ב-טע/3 ו- טע/4 בהתייחס למצבו הנפשי של הנאשם וצריכת סם מסוכן על בסיס יום יומי, נתון שלא נמסר בעת שליחת הנאשם לממונה על עבודות השירות, ובשים לב להעדר כשירות לבצע עבודות שירות, שוכנעתי, כי בנסיבות המפורטות במסמכים אלה, יש לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם ולהימנע משליחתו של הנאשם לריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח.

18.        בשים לב למצבו הכלכלי של הנאשם הקנס יהיה בשיעור מתון ולכך תתווסף ענישה צופה פני עתיד בדמות התחייבות להימנע מעבירה, שבמצבו הכלכלי של הנאשם יש בה להוות גורם מרתיע.

19.        הנאשם ביקש, כי אורה על השבת הגרזן לרשותו בשל הערך הסנטימנלי של החפץ עבורו. נוכח הסיכון הגלום בחפץ זה לא שוכנעתי שיש לסטות מהכלל ולהורות על השבתו לחזקת הנאשם.

20.        נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים העבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות.

ב.קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון יבוצע עד ליום 1.5.19 והיתרה בכל ראשון בחודש שלאחר מכן. לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

ג.  הנאשם יחתום עוד היום על התחייבות בסך 4,000 ₪ שלא לעבור בתוך שנתיים העבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות. לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם למשך 20 ימים.

ניתן בזאת צו להשמדת מוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ט, 24 מרץ 2019, בנוכחות הצדדים.

6