1

מבוא

1.             הנאשם הורשע בשני כתבי אישום שצורפו זה לזה.

2.             בהכרעת דין בת"פ 60843-08-16 מיום 27.3.17, הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של עבירת החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - "כתב האישום הראשון").

לפי כתב האישום המתוקן, בבוקר יום 19.4.16 נסע הנאשם ברכב באזור התעשייה פארק ראם, ובארנק שהוציא מכיס מכנסיו החזיק סכין מתקפלת שאורך להבה 9.5 ס"מ.

לפי הסדר הטיעון שהוצג, נשלח הנאשם לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות. כן הוסכם כי ככל שהתסקיר יהיה חיובי בפרמטרים שפורטו, תעתור התביעה להטלת עונש של מאסר שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות לצד ענישה נלווית, וכי ההגנה תהיה, בכל מקרה, חופשית בטיעוניה.

3.             בהכרעת דין בת"פ 37149-10-17, הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973, ובעבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים (להלן - "כתב האישום השני").

2

לפי כתב האישום המתוקן, בליל יום 7.9.16, במהלך חיפוש שנערך לפי צו בית המשפט נתפסו הפריטים הבאים: סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 5.9992 גרם נטו; סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 83.51 גרם נטו; ומשקל אלקטרוני.

בהסדר הטיעון הנוסף, לא הוצגה הסכמה עונשית, והנאשם נשלח לשירות המבחן לעריכת תסקיר בנוגע לשני התיקים.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות

4.             תסקירו הראשון של שירות המבחן מיום 17.9.17 עניינו בכתב האישום הראשון בלבד. בתסקירו, ציין שירות המבחן כי הנאשם בן 26, רווק ומתגורר בבית הוריו בגדרה. הנאשם עובד כקצב באטליז. כן התייחס שירות המבחן להרשעותיו הקודמות של הנאשם מהשנים 2010 - 2014 בעבירות סמים, היעדר משירות צבאי ואלימות, בגינן נדון למאסר על תנאי וענישה נלווית.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם נטל אחריות למעשיו, הבין את הפסול בהם והביע צער, חרטה ובושה על התנהגותו. כן מסר הנאשם כי פנה מיוזמתו ליחדה להתמכרויות בגדרה. שירות המבחן הוסיף, כי הנאשם מתמיד בטיפול, ולא נמצאו שרידי סם בבדיקות שתן שמסר הנאשם. לאור האמור, המליץ שירות המבחן באותה העת, להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה לצד מאסר בדרך של עבודות שירות.

כאן מקום להעיר, כי באותה העת סבר שירות המבחן, בשגגה, כי ישנה הסכמה בין הצדדים להטיל על הנאשם עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות.

5.             תסקירו השני של שירות המבחן מיום 8.3.18 התייחס לשני כתבי האישום. בתסקירו המשלים ציין שירות המבחן כי הנאשם מתמיד במסגרת הטיפולית, משתף פעולה, ולא נמצאו שרידי סם בשלוש בדיקות שתן שנערכו לנאשם. לאור השינוי החיובי באורח חייו של הנאשם, המליץ שירות המבחן להטיל עליו צו מבחן למשך שנה, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 160 שעות, ולהאריך המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו. עוד הוסיף שירות המבחן, כי ככל שלא תתקבל המלצתו זו, יש מקום להטיל על הנאשם מאסר לתקופה קצרה בלבד, בדרך של עבודות שירות, על מנת שלא לפגוע בתפקודו התעסוקתי.

6.             לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 6.6.18, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

עדויות לעונש

3

7.             העיד עמוס סבג, אביו של הנאשם. בעדותו מסר, שמאז שמע על מעשיו של הנאשם, הוא מלווה אותו בשיקום ובבדיקות, הנאשם מרוכז בעבודתו, זכה לקידום בעבודה ולא עושה שימוש מסמים. לנאשם בת זוג והוא מעוניין להינשא לה.

8.             עוד העידה מירי סבג, אמו של הנאשם. בעדותה מסרה כי בעבודתה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, היא נעזרת, לעתים, בנאשם ומתייעצת עמו. עוד הוסיפה, כי בעקבות ההליך הפלילי, הנאשם נרתם להליך של טיפול, עבר כברת דרך והמשפחה תומכת בו. לדבריה, הנאשם התנתק מכל חבריו השליליים והפסיק השימוש בסמים. כן ציינה כי הנאשם עובד למחייתו. מכאן ביקשה מבית המשפט שלא לקטוע את הליך השיקום.

9.             כן העידה שקד לוי, בת זוגו של הנאשם. בעדותו מסרה כי היא בת זוג של הנאשם כ-3 שנים, והנאשם עבר מהפך בעקבות טיפול ושיקום. עוד ציינה כי הנאשם עובד קשה והיא מבקשת את התחשבות בית המשפט בהטלת העונש.

טענות הצדדים לעונש

10.         לטענת באת כוח התביעה, כתוצאה מביצוע העבירות נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמות גופו ובטחונו של הציבור. לטענתה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בכתב האישום הראשון היא בינונית, לאור סוג הסכין ומיקומה, ואילו מידת הפגיעה בכתב האישום השני היא בינונית - גבוהה, לאור סוג הסמים וכמותם.

11.         עוד טענה באת כוח התביעה, כי לאור מדיניות הפסיקה ונסיבות ביצוע העבירות, מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום הראשון נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים ובין מאסר לתקופה של שנה, ואילו מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום השני, נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 14 חודשים, והכל לצד ענישה נלווית.

12.         עוד הוסיפה וטענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי; לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי; מהתסקיר האחרון עולה, כי הנאשם אמנם עבר דרך חיובית וטיפול, אולם לא די בכך על מנת להמעיט מחומרת מעשיו ואין לאמץ המלצת שירות המבחן המהווה סטייה של ממש ממתחמי העונש ההולם.

13.         לאור האמור עתרה באת כוח התביעה, להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 7 חודשים, ולהפעיל במצטבר את המאסר על תנאי כך שסך הכל יוטל עליו מאסר לתקופה של 12 חודשים. כן עתרה להפעיל פסילת הרישיון על תנאי, ולהטיל מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

4

14.         לטענת בא כוח הנאשם, מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום הראשון, לאור מדיניות הפסיקה ונסיבות ביצוע העבירה, נע בין צו שירות לתועלת הציבור ובין מאסר בדרך של עבודות שירות, ואילו מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום השני נע בין צו שירות לתועלת הציבור ובין מאסר קצר בדרך של עבודות שירות.

15.         עוד טען בא כוח הנאשם, כי עתירת התביעה מתעלמת מההליך השיקומי שעבר ועודנו עובר הנאשם. לטענתו, בנסיבות הליך השיקום המוצלח שעבר הנאשם, אין להטיל עליו מאסר בפועל. עוד טען, כי לפי תיקון 113 מעמד השיקום גבוה יותר מהרתעת הציבור, הרבים והיחיד.

16.         לטענת בא כוח הנאשם, יש לקחת גם בחשבון, כי מתסקירי שירות המבחן עולות תמורות ממשיות בחייו של הנאשם. יתר על כן, הליך השיקום החל עוד לפני הגשת כתב האישום בכתב האישום השני ומיד לאחר שחרורו ממעצר.

17.         לטענתו, שיקומו של הנאשם ישרת לא רק את האינטרס הפרטי שלו אלא גם את האינטרס החברתי שבשיקום עבריינים. מכאן, כי החלטה שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן תוריד לטמיון את הליך השיקום הקשה והממושך שעבר הנאשם. הטלת עונש של מאסר בפועל גם עלולה להוביל לחבירה של הנאשם לגורמים עבריינים. עוד טען, כי גם הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות תפגע בתעסוקתו מזה למעלה משנה, ובכך יהווה הנאשם נטל על החברה. לטענתו, בני משפחתו של הנאשם מלווים אותו בהליך השיקומי, לרבות בעת עריכת הבדיקות, שנמצאו כולן נקיות משרידי סם.

18.         מכאן עתר בא כוח הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן, לסטות ממתחם העונש ההולם לטובת שיקום, ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור וצו מבחן. עוד עתר להאריך את המאסר על תנאי לאור הליך השיקום המוצלח שעבר הנאשם, להאריך הפסילה על תנאי ולהסתפק בהטלת קנס מתון.

19.         בדברו האחרון מסר הנאשם כי סוג הסכין מלמד כי לא היתה לו כוונה לעשות בו שימוש לא חוקי. לטענתו, אמנם עשה שימוש בסמים בכמות גדולה, אולם לא סחר בסמים. לדבריו, עבר הליך של שיקום, הבין את טעויותיו ואינו מעוניין לחזור אחורה.

דיון והכרעה

20.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה אותה ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

21.         כתוצאה מביצוע העבירה מושא כתב האישום הראשון נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלומו של הציבור ובטחונו. הפגיעה היא ברף נמוך - בינוני, לאור החזקת סכין מתקפלת שאורך להבה 9.5 ס"מ בארנק שבכיס המכנסיים.

5

22.         לפי מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירה, מתחם העונש ההולם את העבירה של החזקת סכין מושא כתב האישום הראשון, בנסיבות העניין, נע בין מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים (ראו, למשל: רע"פ 1490/12 אבו גוש נ' מדינת ישראל (15.7.12); רע"פ 4200/12 אבו זניד נ' מדינת ישראל (27.6.12); רע"פ 3446/10 אלחלים נ' מדינת ישראל (6.4.11); רע"פ 2945/10 איסקוב נ' מדינת ישראל (21.4.10); רע"פ 5127/09 יפקח נ' מדינת ישראל (19.6.09); רע"פ 5791/07 דואהדה נ' מדינת ישראל (7.8.07)).

23.         כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום השני נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על בריאותו ושלומו הפיזי והנפשי של הציבור מפני הנזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים והשפעתם הממכרת וההרסנית. לצד זאת, עומדים ההגנה על הציבור מפני נזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית לשימוש בסמים, ובכלל זה ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור. הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף בינוני - גבוה, לאור סוג הסמים הכוללים קוקאין במשקל של 5.9992 גרם נטו, וחשיש במשקל 83.51 גרם נטו ומשקל אלקטרוני.

24.         מדיניות בענישה בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, מטבע הדברים, היא מגוונת, והכל בהתאם לנסיבות ביצוע העבירות, סוג הסמים ומשקלם. עם זאת, ניתן ללמוד על המנעד הרלוונטי לנסיבות העניין מתוך הפסיקה שלהלן:

-    רע"פ 4862/10 אנקרי נ' מדינת ישראל (29.06.10): בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. לפי הכרעת הדין, הנאשם החזיק בביתו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 11.6 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 20 חודשים, מאסר על תנאי, וכן הפעיל עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. בית משפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם למאסר לתקופה של 16 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם להרשות ערעור.

-    רע"פ 10423/09 שורר נ' מדינת ישראל (26.4.10): בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בביתו סם מסוג קנבוס במשקל של 574.75 גרם נטו. בית המשפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 2,500 ₪ והתחייבות בסכום של 3,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. גם הבקשה להרשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה.

6

-    עפ"ג (י-ם) 49086-06-11 מדינת ישראל נ' פיטוסי (14.9.11) : בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, מכירת סם והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. לפי הכרעת הדין, הנאשם החזיק סם מסוג קוקאין במשקל של 9.3 גרם, מכר סם מסוג קוקאין במשקל של 2.0615 גרם, והחזיק סם מסוג חשיש במשקל של 4.95 גרם. בית המשפט השלום הטיל על הנאשם מאסר על תנאי וצו שירות לתועלת הציבור. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים, תחת צו השירות לתועלת הציבור שנגזר.

-    ת"פ (רח') 10316-06-13 מדינת ישראל נ' עשיוי (6.1.16): בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר הליך הוכחות, בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק סם מסוג קוקאין במשקל של 9.83 גרם נטו. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, והטיל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 14 חודשים, מאסר על תנאי, לצד פסילת רישיון נהיגה וקנס בסכום של 2000 ₪.

25.         לא התעלמתי מפסיקה נוספת שהגישו הצדדים. התביעה הגישה פסיקה הכוללות נסיבות מחמירות יותר. כך למשל, פסיקה שעניינה בעבירות של החזקת סכין והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, יחדיו, שבמסגרתה לא היתה הפרדה בין המתחמים (ראו, למשל: רע"פ 322/15 ג'אנח נ' מדינת ישראל (22.1.15)). לעומת זאת, בא כוח הנאשם הגיש פסיקה הכוללת נסיבות מקלות יותר, כמו למשל, כמות פחותה של סמים.

26.         לאור מדיניות הפסיקה ונסיבות ביצוע העבירות, מתחם העונש ההולם את עבירות הסמים מושא כתב האישום השני, נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים, וזאת לצד ענישה נלווית, לרבות ענישה כלכלית.

27.         בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לחובתו של הנאשם עומד בעיקר עברו הפלילי, הכולל עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית. עם זאת, אין המדובר בעבר מכביד, ועניינו בעיקר בעבירות של החזקת סמים וכלים לצריכה עצמית.

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו, נטילת האחריות על מעשיו, וההליך הטיפולי המשמעותי שעבר. הנאשם מועסק בעבודה קבועה בשנה וחצי האחרונים, והוא מתכנן להינשא ולהקים משפחה. מדברי בני משפחתו עולה, כי הנאשם נרתם לשיקום ושינה התנהלותו. גם מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הנאשם נרתם להליך טיפולי ביוזמתו ביחידה להתמכרויות בגדרה. הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, התמיד בטיפול, ולא נמצאו שרידי סם בבדיקות שתן שמסר הנאשם. שירות המבחן התרשם מהשינוי החיובי באורח חייו של הנאשם, ומכאן כי המליץ להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, ולצד זאת להטיל עליו צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור. עוד הוסיף שירות המבחן, כי ככל שלא תתקבל המלצתו, מתבקש בית המשפט להטיל על הנאשם מאסר לתקופה קצרה בלבד בדרך של עבודות שירות, על מנת שלא לפגוע בתפקודו התעסוקתי.

7

28.         נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בת"פ (רח') 17972-05-15 לתקופה של 5 חודשים, בגין עבירות סמים שביצע בעברו.

29.         הצדדים הציגו שתי עמדות קוטביות. התביעה עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ולהפעיל המאסר על תנאי, ואילו בא כוח הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור וצו מבחן, ולהאריך המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם.

30.         לעמדתי, עתירת התביעה אינה הולמת את מכלול הנסיבות ובעיקר את הליך השיקום המשמעותי שעבר הנאשם, כפי שעולה הן מתוך תסקיר שירות המבחן והן מהמסמכים שהגיש בא כוחו לבית המשפט (ענ/1). למעשה, שיקומו של הנאשם ישרת לא רק את האינטרס הפרטי של הנאשם אלא גם את האינטרס החברתי שבשיקום עבריינים. אימוץ המלצת שירות המבחן לאפשר לנאשם להמשיך בטיפול, גם תעביר מסר שיש בו כדי לחזק את ידי הנאשם ואת ידי שירות המבחן שתמך בנאשם לאורך הליך השיקום. מנגד, הטלת עונש של מאסר בפועל עלולה להוביל לחבירה של הנאשם לגורמים עבריינים ולגדוע את הליך השיקום.

31.         בה בעת, גם עתירת בא כוח הנאשם אינה הולמת, לעמדתי, את מכלול הנסיבות. עתירה זו מהווה חריגה משמעותית ממתחם העונש ההולם, ולא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובפרט לאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות סמים. הנאשם אמנם עבר הליך שיקומי משמעותי, אולם אין מדובר בהליך שיקום חריג, כדוגמת שהייה ממושכת בקהילה סגורה, אשפוזית, וכיוצא באלו.

32.         מכאן, כי יש להטיל על הנאשם עונש שהוא בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, והוא כולל מאסר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן, קנס והתחייבות. בקביעת הקנס לקחתי בחשבון כי מדובר בעבירות שיש להן היבט כלכלי.

33.         מטעמים דומים, גם הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להפעיל המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם, אולם בשל הליך השיקום המוצלח, ומכלול הנסיבות העומדות לזכותו, המאסר על תנאי יופעל בחופף למאסר שיוטל. לאור הליך השיקום המוצלח, ועל מנת לאפשר לנאשם ניידות בתקופת עבודות השירות, מצאתי לנכון גם להאריך פסילת הרישיון על תנאי.

34.         לא התעלמתי מהעובדה, כי הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות תפגע בתעסוקתו של הנאשם, כטענת בא כוחו וכעמדת שירות המבחן. עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה, כי זהו העונש ההולם את מכלול נסיבות העניין, ואין טעם מספק לחריגה ממנו.

35.         לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 6.6.18, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

סוף דבר

8

36.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                מאסר לתקופה של 6 חודשים שיבוצע בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 6.6.18. את עבודות השירות יחל הנאשם ביום 27.8.18. מובהר בזאת לנאשם, כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל.

ב.                 יופעל המאסר על תנאי מת"פ (רח') 17972-05-14 לתקופה של 5 חודשים, וזאת בחופף לעונש המאסר שהוטל, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, בדרך של עבודות שירות;

ג.  מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת סמים מסוג פשע;

ד.                 מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת סמים מסוג עוון;

ה.                מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 24 חודשים מהיום לא יעבור כל עבירה של החזקת סכין;

ו.  צו מבחן לתקופה של 12 חודשים, בהתאם לתסקיר שירות המבחן מיום 8.3.18. רשמתי לפניי נכונות הנאשם לבצע את צו המבחן. מובהר בזאת לנאשם, כי כל חריגה מהוראות שירות המבחן עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

ז.יוארך עונש פסילת הרישיון על תנאי מת"פ 17972-05-14 לתקופה של 5 חודשים, וזאת במשך 24 חודשים מהיום.

ח.                קנס בסכום של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם הנאשם ב-5 תשלומים שווים, הראשון ביום 1.7.18 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

ט.                הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 2,000 ₪ להימנע מלעבור עבירה מהסוג בה הורשע בתיק זה וזאת לתקופה של שנתיים מהיום. לא יחתום, ייאסר לתקופה של 3 ימים.

הסכין והסמים יושמדו בהסכמה.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ח, 06 יוני 2018, במעמד הצדדים.