1

לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של הנאשם, המצוי בתנאים של מעצר בית לילי, ואיסור שימוש בטלפון נייד. ברקע הדברים יצוין, כי הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות סחר בסמים (קנביס באמצעות הטלגרם), כשאין לחובתו עבר פלילי, אלא עבר תעבורתי. בין חודש אפריל לחודש מאי 2021 היה הנאשם עצור בתיק זה מעצר ממש, לאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא, ובחודש ספטמבר, עת הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, הוקלו התנאים בהסכמה לתנאים בהם הוא נתון כיום.

2

בדיון אחרון מיום 19.6.2022 הוריתי על דחיית המשך בירור עניינו של הנאשם, וזאת לצורך מיצוי תהליך טיפולי. במעמד הדיון ביקש הסניגור לבטל את התנאים המגבילים שנותרו נוכח חלוף הזמן, היעדר פתיחה של תיקים חדשים, וקבלת אחריות. המאשימה מתנגדת לבקשה, והצדדים הסכימו כי ההחלטה תינתן על-סמך הכתוב.

לאחר ששבתי ועיינתי בכתב האישום המתוקן ובתסקיר שהגיש שירות המבחן, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, במובן זה שמעתה, ישהה הנאשם במעצר בית לילי בין חצות ל-06:00 למחרת בכל יום ללא צורך בפיקוח, כשמעצר הבית הלילי ייוותר מפוקח. כמו כן אני מבטל את איסור השימוש בטלפון חכם.

הטעמים להחלטתי הם אלה: מצד אחד ולחובת הנאשם, הערכת שירות המבחן, כי אישיותו של הנאשם אינה בשלה, הוא נוטה "לעגל פינות", לנהוג באופן אימפולסיבי ובאופן כללי, קבלת האחריות שלו למעשים אינה שלמה ומקלה, בכל הנוגע לשימוש בסמים. מצד שני ולזכות הנאשם, העובדה כי היה עצור ממש למעלה מחודש ימים וחווה זאת באופן מרתיע, הוא משתף פעולה עם שירות המבחן והוכיח ניקיון מסמים (למעט בדיקה אחת בתחילת הדרך), קיים רכיב של חלוף זמן וקיים רכיב של היעדר פתיחת תיקים חדשים ושל היעדר הפרות.

במכלול הנסיבות, סברתי שהתרת הרסן באופן מוחלט, דווקא תפגע בנאשם בטווח הארוך, ועליו לזכור באופן מוחשי, כי הוא מצוי תחת החרב המתהפכת של ההליך הפלילי, ושמעשיו מפוקחים ומבוקרים, מתוך מטרה סופית, שיעלה על דרך הישר וירכוש כלים להתמודדות מיטיבה עם אתגרי החיים. זוהי תכליתו של מעצר הבית הלילי ושל פיקוח שירות המבחן, ועל כן עליהם להימשך.

זכות ערעור כחוק.

יש לשלוח לשירות המבחן ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשפ"ב, 07 יולי 2022, בהעדר הצדדים.