1

 

 

 

 

 

 

1.   הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: החוק), בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק ובעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק.

 

2.   למקרא עובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי כחודש עובר למועד הרלוונטי לאישום רכש הנאשם טלפון נייד בעלות של 400 ₪ בחנותו של המתלונן ברחוב חנוך בתל אביב.

 

בתאריך 16.7.18, הגיע הנאשם לחנות וביקש לתקן טלפון נייד אחר מהטלפון אותו רכש. המתלונן הציע לנאשם לתקן את הטלפון תמורת סכום של 250 ₪ והנאשם השאיר את הטלפון לתיקון. בתאריך 17.7.18 הגיע הנאשם לחנות וביקש מהמתלונן לקבל את הטלפון אשר תוקן, אך במקום לשלם תמורת התיקון ביקש למסור את הטלפון אותו רכש מהמתלונן. המתלונן סירב, או אז עזב הנאשם את החנות.

בתאריך 18.7.18, בשעת צהריים, התקשר הנאשם למתלונן וביקש בשנית להחליף את המכשיר אותו רכש ממנו תמורת המכשיר המתוקן, תוך שאמר למתלונן: "אתה רוצה לסיים איתי בדרך נועם או אתה רוצה מלחמות?". המתלונן סירב להצעת הנאשם או אז אמר הנאשם: "בסדר אין בעיה, אני אפרסם אותך בפייסבוק בזה, אני אעשה לך בלגן בלגן...אתה יודע אני אעשה לך את העסק בעקיפין, בסדר תשאיר את הטלפון אצלך, ביי".

2

בהמשך התקשרה אשת הנאשם למתלונן וחזרה על בקשת הנאשם, כאשר המתלונן עמד בסירובו וסיים את השיחה בכך שאמר: "שידחוף אותו לתחת".

בשעה 13:15 הגיע הנאשם לחנות המתלונן כשהוא מחזיק על גופו מברג והחל לשוחח עם המתלונן שעמד מאחורי דלפק החנות.

הנאשם תפס בידו של המתלונן תוך שמשך אותו לקדמת הדלפק. הנאשם שלף את המברג, משך בדש חולצתו של המתלונן ואיים באמצעות המברג בפגיעה שלא כדין בגופו של המתלונן, תוך שניסה לתקוף את המתלונן בעוד המתלונן מנסה להדפו.

הנאשם דחף את המתלונן מאחורי הדלפק, אז הוציא המתלונן שני מברגים מהדלפק והציגם לנאשם והניחם על הדלפק.

בנסיבות אלה הגיעו אביו ואחיו של המתלונן לחנות וניסו להשתלט על הנאשם ולהוציא מידיו את המברג אותו אחז. המתלונן שב לדלפק נטל את שני המברגים, ניגש עימם לעבר הנאשם ואז השיבם לדלפק, שב אל הנאשם והיכה אותו בפניו במכת אגרוף.

 

3.   לא נקשר הסדר עונשי בין הצדדים וכל צד טען כראות עיניו. הנאשם נשלח לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן.

 

4.   התובע המלומד, הפנה לנסיבות ביצוע העבירות, תוך שהדגיש כי הנאשם הגיע לחנותו של המתלונן, כשהוא מצויד במברג, דבר המלמד על כוונתו וכי איים באמצעותו על המתלונן, כאשר המדובר באיום בחפץ מדגים. הפנה לפסיקה ולערכים המוגנים, כמו גם למידת הפגיעה בהם ועתר לקביעת מתחם כולל למעשיו של הנאשם הנע בין 9 - 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית. הפנה לעברו הפלילי של הנאשם (ת/1), הכולל 26 הרשעות, בעבירות מגוונות, כולל רכוש, סמים ואלימות, בעברו ריצה מאסרים מאחורי סורג ובריח. הפנה למאסר המותנה הקיים לחובת הנאשם בן 3 חודשים (ת/2) ולתמונות המברג (ת/3).

הפנה לתסקיר שירות המבחן ולנזקקות הטיפולית שאיתר שירות המבחן אצל הנאשם בתחום השליטה בכעסים, אך הנאשם שלל כל צורך בטיפול וסירב לשתף פעולה. לאור הדברים, עתר למקם את הנאשם בשליש העליון של מתחם הענישה ולהשית עליו מאסר לצד הפעלת המאסר על תנאי בן 3 חודשים במצטבר, הטלת מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

 

3

5.   הסנגורית המלומדת, עשתה ככל שניתן לטובת מרשה תוך שלימדה עליו סנגוריה רהוטה. הסנגורית ביקשה לאבחן את הפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה מענייננו, שכן טענה כי אינה רלוונטית למקרה הנדון. הסנגורית טענה כי המתלונן לא נהג בתום לב, לפחות לדעת הנאשם, וכי אשת הנאשם דאז הייתה מעורבת ודרבנה את הנאשם למעשיו. הסנגורית הגישה כראיה לעניין העונש את הסרטון המלא של האירוע (ס/1). הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות וטענה כי אין המדובר בהחזקת סכין קלאסית, אלא במברג, כאשר המתלונן מנגד הוציא שני מברגים שאחד מהם היה ארוך מאוד. לטענתה, הנאשם לא עשה אף לא צעד אחד לעבר המתלונן להבדיל מהמתלונן וממשפחתו, שהכו אותו נמרצות ודחקו אותו לפינה, כך שהנאשם בגילו המבוגר היה לבדו אל מול שלושה, מתוכם שניים צעירים. כמו כן, הסנגורית הגישה כראיות לעניין העונש את כתב האישום בהליך ההסדר המותנה בעניין המתלונן (ס/2) וטענה להגנה מן הצדק לאור חוסר השוויון בין הנאשם למתלונן בהליכים כנגד השניים, הגם שהמתלונן בחור צעיר ונעדר עבר פלילי. הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ולהתמתנות בעברו. הפנתה לכך שהנאשם היה עצור כ- 3 חודשים ולאחר שחרורו מהמעצר שהה בתנאים מגבילים לרבות בהוסטל של דוד אגייב, ללא הפרות וללא פתיחת תיקי מב"ד חדשים. הפנתה לחלוף הזמן. לדידה של הסנגורית המתחם יכול להתחיל מענישה הצופה פני עתיד ועד למספר חודשים שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות. עתרה להורות על הארכת המאסר המותנה ולהשית על הנאשם צו מבחן.

 

6.   הנאשם בדברו האחרון, הביע צער וחרטה על מעשיו. ציין כי גם המתלוננים תקפו אותו והמתלונן אמר לאשתו מילים "שזה לא נעים להגיד". עמד על אירוע טרגי אותו עבר לאחרונה עת ובנו הבכור נהרג בתאונת עבודה והותיר אישה בהריון וילדה בת 4.

 

דיון והכרעה

 

7.   על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

 

על בית המשפט, בקביעת מתחם העונש ההולם, להתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיס העבירה ומידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

8.   נסיבות ביצוע העבירות מושא תיקנו מלמדות על חומרה לא מבוטלת.

הנאשם פנה לחנותו של המתלונן במטרה לרכוש טלפון נייד ואכן רכש את הטלפון. כעבור כחודש שב לחנות ומסר לתיקון טלפון אחר, סיכם עם המתלונן על אודות סכום התיקון, וכשהגיע לאסוף את הטלפון הציע למתלונן חלף התמורה להשיב את הטלפון אותו רכש ממנו. המתלונן סירב וזה כל חטאו.

4

הנאשם התקשר לחנותו של המתלונן ביום 18.7.18 תוך שאיים עליו - דרכי נועם או מלחמות - ובהמשך אשת הנאשם יצרה קשר עם המתלונן. באותו היום הנאשם הגיע לחנותו של המתלונן, כשהוא מצויד במברג, דהיינו אמצעי שיכול לשמש כנשק קר, משך את המתלונן בידו לקדמת הדלפק ובהמשך עשה שימוש במברג עמו הגיע לחנות, שלף אותו ואיים באמצעותו על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו. בהמשך ניסה המתלונן להדוף את הנאשם והנאשם תקף את המתלונן בכך שהדפו אל מאחורי הדלפק. כאן מסתיים האירוע. כל זאת מיוחס לנאשם.

בהמשך המתלונן מוציא 2 מברגים ומציגם בפני הנאשם ומניחם על הדלפק. אביו ואחיו של המתלונן מגיעים לחנות ומנסים להשתלט על הנאשם ולהוציא מידו את המברג. המתלונן שב לדלפק נוטל את המברגים ומחזירם, או אז מכה את הנאשם במכת אגרוף בפניו.

 

אכן המתלונן לא טמן ידו בצלחת, ובצדק נוהל כנגדו הליך (ס/2) והסתיים בסופו של דבר בהסדר מותנה. יש לזכור כי המתלונן צעיר מהנאשם ונעדר כל עבר פלילי.

 

צפיתי גם בסרטון האירוע (ס/1) שהציגה ההגנה. הנאשם הוא זה שהגיע לחנות המתלונן, הנאשם הוא זה שהצטייד מראש במברג, הוא זה שתקף לראשונה את המתלונן בכך שדחפו אל קדמת הדלפק והוא זה ששלף את המברג ואיים באמצעותו על המתלונן. אכן בהמשך מגיעים אביו ואחיו של המתלונן ומנסים להשתלט על הנאשם וכאמור המתלונן נהג שלא כדין, בכך שהוציא אף הוא מברגים מהדלפק והיכה בנאשם במכת אגרוף.

עם זאת אין להקל ראש במעשיו של הנאשם, בתעוזה ובתכנון המוקדם - אדם כשש אלי קרב המגיע לחנות מצויד במברג.

 

9.   בית המשפט יגלה אפס סובלנות במקרים של גילויי אלימות כלפי נותני שירות.

הפכנו לחברה אלימה, חברה אלימה בכביש, חברה אלימה במוסדות הציבור ובתי החולים, חברה אלימה כלפי נותני שירות ונהגי מוניות וחברה אלימה ברשתות החברתיות.

 

10.                  הערכים המוגנים הינם ערכים של שלמות הגוף והנפש.

עבירת האיומים, חולשת על הערך המוגן של שלוות נפשו של האדם, תוך שלמות גופו ונפשו תוך אפשרות לחיים חופשיים מלחצים.

 

הפסיקה ידעה להבחין בין איום מילולי לבין איום באמצעות אמצעי מדגים, כגון חפץ פוגעני או נשק כזה או אחר, כדוגמת סכין, או אז, מתחם העונש ההולם גבוה יותר, ראו בין היתר: ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל (1989).

המתחם העונשי בנסיבות של עבירת איומים לצד אמצעי מדגים הינו מתחם גבוה יותר ממתחם של איומים מילוליים בלבד.

5

בעבירה של החזקת סכין, מבחינת הערכים המוגנים, יש משום מעגל שני של הגנה על ערכי שלמות הגוף והנפש, חישוק וביצור נוסף מפני עבירות שעניינן מעשי אלימות ממש כאשר המחוקק עמד על פוטנציאל האלימות בנוכחות הברזל החד - ראו בין היתר: ע"פ 2047/07 הנוק נ' מדינת ישראל; ע"פ 7682/18 מוחמד עלקם.

 

11.                  בע"פ 6260/05 מאלק חדרה נ' מדינת ישראל (23.02.2006), הדגיש בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "שוב ושוב, נתקלים אנו במקרים בהם נעשה שימוש בסכינים או בנשק קר אחר ולפעמים אף בנשק חם לשם יישוב סכסוכים, ולעיתים מדובר בסכסוכים שוליים ופעוטים ביותר. בשל ריבויים של מקרים אלה, אין מנוס אלא לנקוט גישה מחמירה, לפיה ניתן משקל עודף לשיקולים כללים על פני שיקולים אינדיבידואליים. כך אכן עשה בית המשפט קמא, הגם שמדובר באדם צעיר, חסר עבר פלילי, ראוי היה להעדיף שיקולים של הרתעה כללית והגנה על שלום הציבור".

 

12.                  לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, התכנון והתעוזה, כמו גם חלקו של המתלונן, שלא טמן ידו בצלחת, הערכים המוגנים ופוטנציאל הנזק ובשים לב למדיניות הפסיקה הנוהגת - מצאתי לקבוע מתחם עונשי הולם הנע בין 5 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל- 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית לצד פיצוי.

 

 

ראו בין היתר: עפ"ג (תל אביב) 7956-05-19 ערד נ' מדינת ישראל (23.10.19); ת"פ 12422-11-18 מדינת ישראל נ' ARAYE(1.1.20); ת"פ (תל-אביב) 5796-12-13 מדינת ישראל נ' שמואל (15.12.20); עפ"ג (ירושלים) 12882-09-18 מעוז נ' מדינת ישראל (8.7.18); ת"פ (ק"ג) 2744-08-19 מדינת ישראל נ' דהן (14.6.20); ת"פ (תל-אביב) 33240-07-15 מדינת ישראל נ' בני בנימין כהן (3.1.18) והפסיקה הרבה המצוטטת שם.

 

מיקומו של הנאשם בתוך המתחם

 

13.                  הנאשם בן 70, עובד בחנות אופניים ומתגורר בדירת "עמידר" ברמת גן. לנאשם עבר פלילי מכביד הכולל 26 הרשעות קודמות, ובין היתר בעבירות רכוש, אלימות וסמים. ריצה מאסרים בעברו ולחובתו מאסר מותנה בר הפעלה בן 3 חודשים.

 

14.                  הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת דיון מקדמי באולם המוקד, נטל אחריות והביע חרטה, חסך בזמן שיפוטי ניכר, בזמנה של התביעה הכללית ובזמנם של עדי התביעה.

 

15.                  הנאשם שהה במעצר תקופה של כשלושה חודשים, ולאחר ששוחרר ממעצרו שהה בתנאים מגבילים ובין היתר בהוסטל של מר דוד אגייב, ללא הפרות וללא פתיחת תיקי מב"ד חדשים.

6

16.                  לתיק הוגש תסקיר מאת הגורם המקצועי הוא שירות המבחן הסוקר את נסיבות חייו של הנאשם. הנאשם גדל למציאות משפחתית מורכבת, כאשר לפני שנים, עברה משפחת הנאשם אירוע טרגי עת אחיו של הנאשם שם קץ לחייו על רקע התמכרותו לסמים. הנאשם התקשה לתפקד באופן תקין במסגרות החינוכיות. בצעירותו, חבר הנאשם לחברה שולית בוגרת ממנו והחל להסתבך בפלילים מגיל צעיר לצורך סיוע כלכלי לאמו ומימון צרכיו האישיים. הנאשם שירת שירות צבאי מלא ככלבן, אך גם בעת שירותו הצבאי חווה קשיים וריצה מאסר. לאחר שחרורו, החל לעבוד בעבודות מזדמנות והמשיך להתקשות בהתנהלותו למול גורמי סמכות. הנאשם גרוש בפעם השלישית, כאשר שתיים מתוך שלוש מערכות היחסים שלו הסתיימו על רקע איומים ואלימות כלפי בנות הזוג. לפני כשנה, בנו של הנאשם נהרג בתאונת עבודה טרגית. עם שני ילדיו מנהל הנאשם כיום קשר תקין.

 

הנאשם חלה לפני כ-5 שנים בסרטן וכיום נמצא במעקב. הנאשם זומן בשתי הזדמנויות שונות לשירות המבחן למסירת דגימות שתן, אך לא התייצב לזימונים.

 

הנאשם מוכר לשירות המבחן מהליך המעצר ואבחונים קודמים שנעשו במסגרת תיקיו שבעבר. הנאשם נטל אחריות על מעשיו והביע תובנה לכך שפעל באופן אימפולסיבי ותוקפני. עם זאת, התקשה לגלות אמפתיה מלאה כלפי המתלונן. בנוסף, שלל הנאשם כל צורך בטיפול בתחום האלימות והשליטה בכעסים מאחר ולתפיסתו כיום לא קיימת בעייתיות במצבו בתחום זה והוא סרב להשתלב בטיפול.

 

שירות המבחן התרשם מאדם שגדל והתפתח במסגרת משפחתית מורכבת וכי על רקע מצוקתו הרגשית החל להתרועע עם חברה שולית ובוגרת ממנו, לצרוך סמים ולהסתבך בפלילים, לשם תחושת שייכות והגברת ביטחונו העצמי. שירות המבחן סבור כי ללא כל מעורבות טיפולית קיים סיכון גבוה למעורבות בהתנהלות אלימה. לאור הדברים, שלילת כל נזקקות טיפולית והעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן מצד הנאשם, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית- שיקומית בעניינו של הנאשם.

 

17.                  מכלל הטעמים דלעיל ובתוך כך נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הטרגדיה המשפחתית הקשה שעבר הנאשם בשנה החולפת, מצבו הרפואי, נטילת אחריות לצד חסכון בזמן שיפוטי ניכר ואי פתיחת תיקי מב"ד חדשים, סיום ההליך המשפטי אשר למתלונן (ס/2), שאציין כי חלקו שונה מהנאשם (מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי) ומנגד אי שיתוף פעולה עם שירות המבחן ועברו הפלילי המכביד והרלוונטי של הנאשם, מצאתי, לא בלי התלבטות, למקמו בין השליש התחתון למרכז המתחם שקבעתי בתיק זה.

 

7

18.                  אשר על כן מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    מאסר לתקופה של 8 חודשים, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם: 18.7.18-22.10.18.

 

ב.      אני מפעיל את המאסר המותנה מושא תיק בית המשפט השלום בתל אביב 16289-09-15 מיום 13.2.17 בן 3 חודשים, כך שחודשיים ירוצו במצטבר למאסר אותו הטלתי בסעיף 1 לעיל וחודש בחופף.

 

למען הסר ספק הנאשם ירצה 10 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת המאסר המותנה, בניכוי ימי המעצר.

 

ג.       מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שלא יעבור בתקופה זו כל עבירת איומים, אלימות או החזקת אגרופן או סכין למטרה שאינה כשרה.

 

ד.      פיצוי למתלונן, ע"ת 3, בסך של 1000 ₪. הפיצוי יופקד עד ולא יאוחר מיום 3.7.22.

 

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי  המאסר בבימ"ר ניצן ביום 3.7.22 עד השעה 10:30, כשהוא מצויד בתעודת זהות.

 

הערבויות הקיימות בתיק ימשיכו לעמוד על כנן לצורך הבטחת ההתייצבות למאסר.

 

מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנאשם, אשר יבוטל ע"י המזכירות עם קבלת אישור התייצבות הנאשם למאסרו, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

ככל שיש לנאשם  דרכון - יופקד במזכירות בית המשפט בתוך 24 שעות מהיום.

 

הנאשם רשאי לפנות לענף אבחון ומיון בשב"ס לצורך מיון מוקדם; המדובר בהליך וולונטרי ובאחריות הנאשם.

טלפונים: 074-7831077, 074-7831078; פקס: 08-9193314 ; דואר אלקטרוני: MaasarN@ips.gov.il

 

צו כללי למוצגים - מברגים - יושמדו. המוצגים הנוספים, ככל שישנם בתיק זה, יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.

 

8

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיקים קשורים - מ"י/מ"ת, תושב לנאשם או למי מטעמו, בכפוף לכל דין או החלטה אחרת, לאחר אישור התייצבות למאסר.

 

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולשב"ס.

 

ס/ 1 (הסרטון) מוחזר למשמורת ההגנה.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן והודע היום, כ"ב אייר תשפ"ב, 23 במאי 2022, במעמד הצדדים והנאשם.