1

מבוא

1.             הנאשם הורשע, לפי הודאתו בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים שצורפו, בעבירות כדלקמן:

א.    בת"פ 60759-08-16 - בעבירות של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, וחבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין (להלן - "כתב האישום הראשון").

לפי האישום הראשון, ביום 24.1.16, בבית בו מתגוררים הנאשם, אמו ובן זוגה, השליך הנאשם צלחות וכסאות על המיטה וחתך באמצעות סכין חוטי חשמל המשמשים לחיבור המחשב הביתי לאינטרנט. בהמשך, ירד לחצר, אחז באבן משתלבת, וניפץ מראה שעמדה במקום.

לפי האישום השני, ביום 27.1.16 שב הנאשם לבית, בניגוד להוראה חוקית מיום 24.1.16 שנתן קצין משטרה בעקבות האירוע מושא האישום הראשון, ואמר לאמו "אני אשרוף אותך ואת הבית". ביום 29.1.16, שב הנאשם פעם נוספת לבית בניגוד להוראה החוקית.

ב.     בת"פ 10042-10-16 - בשתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ובעבירה של הפרת צו בית המשפט, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין (להלן - "כתב האישום השני").

2

לפי האישום הראשון, ביום 26.9.16, שבה אמו של הנאשם לביתה וראתה את הנאשם כשהוא משתולל תחת השפעת אלכוהול. הנאשם קילל "בני זונות" ואיים כי ישבור את הטלוויזיה. כן איים הנאשם על אמו באומרו "אני ארצח אותך ואני אשרוף את שני הרכבים". בהמשך לכך, עת הגיעו שוטרים למקום והכניסו אותו לניידת אמר לאמו "חכי שאני אשתחרר".

לפי האישום השני, בהמשך לאירוע באישום הראשון, הורה בית המשפט על הרחקתו של הנאשם בתנאים. בניגוד להוראת בית המשפט, ביום 7.10.16, הגיע הנאשם לבית ואיים על אמו ועל שכנה באומרו "אני אזיין אתכם, אם המשטרה תיקח אותי אני אחזור ואשתולל בבניין", ולאחר מכן ברח מהמקום. בהמשך לכך, הגיע הנאשם פעם נוספת למקום קילל את אמו ואת דודתו "זונות" ואיים עליהן באומרו "אני אשרוף אתכן, אני ארצח אתכן".

2.             לפי הסדרי הטיעון, הנאשם נשלח לעריכת תסקיר בעניינו.

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות

3.             בעניינו של הנאשם נערכו שני תסקירים של שירות המבחן.

4.             בתסקיר מיום 29.3.17 ציין שירות המבחן, כי הנאשם מסר שהוא צורך סמים, והתקשה להתבטא באופן ברור. במקביל, ניתק הנאשם קשר עם שירות המבחן ולפיכך, לא היה בידי שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית.

5.             בתסקיר משלים מיום 3.7.17 הוסיף שירות המבחן, כי גם לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות נוספת, הנאשם לא התייצב לשתי פגישות שנקבעו, וכאשר הגיע לפגישה מסר, כי הוא מתקשה להתייחס לעבירות ואינו זוכר את השתלשלות הדברים הואיל והיה בגילופין. כן ציין הנאשם, כי הוא עודנו צורך סמים ואינו מעוניין בטיפול בבעיית הסמים ממנה הוא סובל. בה בעת מסר הנאשם, כי שיקם את הקשר עם משפחתו. הואיל והנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן, העריך שירות המבחן, כי הנאשם אינו בשל להליך טיפולי ולא בא בהמלצה שיקומית בעניינו.

6.             הנאשם נשלח לממונה על עבודות שירות. תחילה לא התייצב בפני הממונה, אולם בהמשך התייצב ונערכה בעניינו של הנאשם חוות דעת ממונה על עבודות שירות מיום 28.11.17, שלפיה נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

טענות הצדדים לעונש

3

7.             באת כוח התביעה טענה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמות גופו של אדם והגנה מפני מלל מאיים, וכן הגנה על רשויות אכיפת החוק וצווים שניתנו. לטענתה, מידת הפגיעה גבוהה, לאור העובדה כי הנאשם שב פעם אחר פעם לבצע עבירות למרות הוראות חוקיות שניתנו בעניינו.

8.             לטענת באת כוח התביעה, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות לביצוע העבירות: בכתב האישום הראשון - הנאשם ביצע עבירות של פגיעה ברכוש, וגם לאחר שהורחק מהבית, שב לאיים על אמו, ובהמשך פגע פעם נוספת ברכוש; בכתב האישום השני - הנאשם איים על אמו כשהוא תחת השפעת אלכוהול, והמשיך ואיים עליה, גם בנוכחות שוטרים. בהמשך, הפר הנאשם הוראה חוקית נוספת ואיים שוב על אמו ועל שכנה, ובהמשך גם על אמו ודודתו; הנאשם ביצע את העבירות פעם אחר פעם תוך הפרת הוראות חוקיות וביצוע עבירות אגב ההפרות; הנאשם גרם לנזקים, בבית המתלוננת, לרכב, ולא נרתע מנוכחות שכנים והמשטרה.

9.             עוד טענה באת כוח התביעה, כי לפי מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות העניין, מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון, באישום הראשון, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים, קנס ופיצויים, ובאישום השני, נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים ובין מאסר לתקופה של 18 חודשים, בנוסף לרכיבים נלווים. כן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום השני, באישום הראשון נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד רכיבים נלווים, ובאישום השני נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים.

10.         עוד הוסיפה ופירטה באת כוח התביעה את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: הנאשם הודה ונטל אחריות; הנאשם נעדר הרשעות קודמות; מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם היה תחילה בהתדרדרות מתמשכת והיעדר תפקוד תעסוקתי, וממשיך לצרוך סמים. הנאשם גם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן. בהמשך, הנאשם חזר אמנם לתפקוד תעסוקתי, אולם ניתק קשר עם שירות המבחן. הנאשם גם ציין כי אינו מעוניין בטיפול. מכאן העריך שירות המבחן כי הנאשם בסיכון, ואינו בשל לטיפול.

11.         כן ציינה באת כוח התביעה, כי הנאשם זומן מספר פעמים לממונה על עבודות שירות אולם לא התייצב.

12.         מכאן עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 8.10.16 ועד יום 13.10.16 ומיום 31.1.16 ועד יום 1.2.16, מאסר על תנאי ממושך, קנס ופיצויים.

13.         בא כוח הנאשם טען, כי יש לקחת בחשבון, כי הנאשם ביצע את העבירות תחת השפעת אלכוהול, ומכאן כי לא היתה כוונה לממש את האיומים.

14.         לטענת בא כוח הנאשם, הפסיקה שהגישה באת כוח התביעה אינה מתאימה לנסיבות העניין, משום שמדובר בנאשמים שניהלו הליכי הוכחות. לטענתו, לפי הפסיקה המתאימה, גם מאסר על תנאי הוא עונש הולם בעבירה של איומים.

4

15.         עוד טען בא כוח הנאשם, כי יש לקחת בחשבון את נסיבותיו של הנאשם, כדלקמן: הנאשם הודה; הנאשם נעדר עבר פלילי; מאז ביצוע העבירות לא נפתחו תיקים נוספים נגד הנאשם; הנאשם חזר להתגורר יחד עם בני המשפחה ויחסיהם תקינים; מהתסקירים עולה כי הנאשם סובל מקשיים, ובשל כך התקשה גם לשתף פעולה עם שירות המבחן; הנאשם היה בן 24, בגיר - צעיר, בעת ביצוע העבירות; לטענתו, הטלת עונש של מאסר קצר על נאשם שלראשונה מעורב בפלילים אינו הולם, ואף אינו עולה בקנה אחד עם מסקנות דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה בראשות השופטת דורנר.

16.         מכאן עתר בא כוח הנאשם להטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה קצרה.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

17.         נפתח בקביעת מתחם העונש ההולם. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערכים החברתיים הנפגעים מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

18.         כל אחד מהאישומים מהווה אירוע בפני עצמו, שיש לו התחלה וסוף. הפרות הצווים הם אירועים עצמאיים שאירעו לאחר עבירות המקור. מכאן, כי יש לקבוע מתחם עונש הולם בגין כל אחד מהאישומים בכל אחד מכתבי האישום. עם זאת, על כל אחד מהמתחמים לשקף את נסיבות ביצוע העבירות של אותו אירוע.

19.         כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמות גופו של אדם והגנה עליו מפני מלל מאיים, וכן הגנה על רכושו של אדם. לצד זאת, נפגעה ההגנה על מערכת אכיפת החוק וחשיבותם של צווים והוראות חוקיות. מידת הפגיעה בינונית - גבוהה, לאור העובדה כי הנאשם שב פעם אחר פעם לבצע עבירות למרות הוראות חוקיות שניתנו בעניינו.

20.         לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות לביצוע העבירות: בכתב האישום הראשון - הנאשם ביצע עבירות של פגיעה ברכוש, וגם לאחר שהורחק מהבית, שב לאיים על אמו, ובהמשך פגע פעם נוספת ברכוש; בכתב האישום השני - הנאשם איים על אמו כשהוא תחת השפעת אלכוהול, והמשיך ואיים עליה, גם בנוכחות שוטרים. בהמשך, הפר הנאשם הוראה חוקית נוספת ואיים שוב על אמו ועל שכנה, ובהמשך גם על אמו ודודתו; הנאשם ביצע את העבירות פעם אחר פעם תוך הפרת הוראות חוקיות וביצוע עבירות אגב ההפרות; הנאשם גרם לנזקים, בבית המתלוננת, לרכב ולא נרתע מנוכחות שכנים והמשטרה.

5

21.         על מדיניות הענישה הרלוונטית לעבירות שבהן הורשע הנאשם, בכל אחד מהאישומים, ניתן ללמוד מהפסיקה המגוונת הרלוונטית לעניין (ראו, למשל: ת"פ (י-ם) 32650-12-16 מדינת ישראל נ' כהן (17.12.17); ת"פ (כ"ס) 2158-03-14 מדינת ישראל נ' עלאוה (21.11.16); ת"פ (ק"ג) 33286-11-13 מדינת ישראל נגד סאלם (30.12.14); ת"פ (פ"ת) 670-13 מדינת ישראל נ' טלה (15.7.14); ת"פ (ראשל"צ) 2727-06-13 מדינת ישראל נ' פלוני (22.1.14)).

22.         כאן המקום לציין, כי לא ניתן לבסס את מתחמי העונש ההולם אך על גזרי דין שבהם ניהלו הנאשמים הוכחות, כעתירת התביעה. גם לא ניתן לבסס את המתחם על גזרי דין הכוללים עבירה אחת של איומים בלבד, או איומים שאינם כלפי בן משפחה כלל, כעתירת ההגנה.

23.         לאור נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנהוגה, מתחם העונש ההולם את העבירות הוא, כדלקמן:

באישום הראשון בכתב האישום הראשון, המתחם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים, לצד ענישה נלווית; באישום השני בכתב האישום הראשון, המתחם נע בין מאסר לתקופה קצרה ובין מאסר לתקופה של 15 חודשים, לצד ענישה נלווית.

באישום הראשון בכתב האישום השני, המתחם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית; באישום השני בכתב האישום השני המתחם נע בין מאסר לתקופה קצרה ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים.

העונש ההולם בתוך המתחם

24.         לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

הנאשם הודה ונטל אחריות; הנאשם נעדר עבר פלילי; מאז ביצוע העבירות לא נפתחו תיקים נוספים נגד הנאשם; הנאשם היה נתון במעצר משך כשבוע במצטבר; מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן. תחילה העריך שירות המבחן כי הנאשם בהתדרדרות מתמשכת וממשיך לצרוך סמים. אולם, בהמשך חזר הנאשם לתפקוד תעסוקתי, ובני משפחה דיווחו על יחסים תקינים. עם זאת, הנאשם לא הכיר בקשייו ולא היה מעוניין בטיפול. מכאן העריך שירות המבחן כי הנאשם בסיכון, ואינו בשל לטיפול ולא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

25.         העונש ההולם מצוי, אפוא, מתחת למחצית של כל אחד ואחד ממתחמי העונש ההולם. עם זאת, לא ניתן להטיל עונש שהוא בתחתית מתחם העונש ההולם בעיקר משום חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם הליכי הטיפול.

26.         מכאן, כי העונש ההולם כולל מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננת, אמו של הנאשם.

27.         לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 28.11.17, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

6

סוף דבר

28.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 28.11.17. את עבודות השירות יחל הנאשם ביום 18.2.18.

מובהר בזאת לנאשם, כי כל הפרה של תנאי השירות עלולה להביא למאסרו בפועל.

ב.       מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות, למשך 3 שנים מהיום;

ג.  מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים, והתנאי הוא שלא עבור עבירה של הפרת הוראה חוקית או הפרת צו, במשך 12 חודשים מהיום.

ד.       הנאשם ישלם לעדת תביעה 2, גב' ג ג, פיצויים בסכום של 1,000 ₪. את הפיצויים ישלם ב-2 תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.2.18 והשני ביום 1.3.18.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, במעמד הצדדים.