1

בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש), תשכ"ט-1969

1.     בפני בקשה שהגישו המבקשים נגד מדינת ישראל - משרד החקלאות ומשרד הבריאות (להלן: המשיבה; המאשימה) להחזרת תפוסים - דגימות שמנים, וחומרי גלם שניטלו ממפעלי המבקשות 1 ו - 3, ונתפסו לפי הנטען על ידי המאשימה, במסגרת הליך הפלילי דנן שנוהל נגד המבקשים. בבקשה מבוקש להורות על מסירת התפוסים למבקשים (באמצעות דוגם מוסמך, שיחזיקם בנאמנות תוך שמירה על שרשרת ראייתית) לצורך שימוש בהם כראיות בהליך אזרחי שבכוונת המבקשים לנקוט נגד המאשימה (להלן: התביעה/ההליך האזרחי) ולחלופין מבוקש, להורות למאשימה להחזיק את התפוסים בידיה עד לסיומו של ההליך האזרחי.

2.     כן התבקש צו מניעה נגד השמדת התפוסים, הנחוצים למבקשים לצורך התביעה האזרחית העתידית נגד המאשימה וגורמים מטעמה. ביום 16.9.16 ניתן על ידי צו האוסר על השמדת התפוסים עד החלטה אחרת.

2

3.     ברקע הבקשה, הליכים פליליים שהתנהלו בפני כב' השופטת (בדימוס) א. דחלה-שרקאוי בתיק דנן, ואשר הסתיימו - לאחר הודעת המאשימה על חזרתה מכתב האישום - בהחלטת בית המשפט ביום 4.11.15 על ביטול כתב האישום. לטענת המבקשים בבקשה, לאחר ביטול כתב האישום, לא ביקשה המשיבה מבית המשפט, כמתחייב, החלטה בדבר המשך הטיפול בתפוסים, והיא נמנעת מלהשיבם לידי המבקשים, ואף ניתנה הוראה להשמדתם, ללא החלטה שיפוטית, מתוך כוונה להכשיל את המבקשים מלעשות בתפוסים שימוש במסגרת ההליך האזרחי שבכוונתם לנקוט נגדה.

4.     בתגובה מטעם המאשימה נטען כי אין מקום להיזקק לבקשה היות וכל התפוסים נשוא הבקשה הושמדו ביום 27.6.16 בהתאם לצו השמדה שניתן על ידי רופאת מחוז צפון במשרד הבריאות ביום 27.3.16 מכוח סמכותה על פי סעיף 7 לפקודת בריאות הציבור (מזון), תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), זאת לאחר שמכתבו של היועץ המשפטי מטעם משרד הבריאות למבקשים בעניין המוצגים לא נענה על ידי המבקשים. לטענת המאשימה, כפי שנמסר בתגובות מטעמה במסגרת ההליך הפלילי, כל חומר החקירה שהיה בידיה הועבר לנאשמים, ולאחר השמדת התפוסים, לא מצוי בידיה חומר חקירה נוסף.

5.     בתשובה לתגובת המאשימה פרטו המבקשים באריכות את השתלשלות העניינים במסגרת ההליך הפלילי וטענותיהם בדבר ניסיונותיהם, תוך כדי ההליך ולאחריו, לקבל דגימות מן התפוסים, לצורך שימוש בהליך האזרחי. ניסיונות, שלטענתם, גורמים מטעם המאשימה הכשילו ומכשילים במכוון. בדיון שהתקיים ביום 22.11.16 טענו המבקשים כי צו ההשמדה ותצלומים שהציגה המאשימה, של השמדת התפוסים מתייחסים ל-12 תפוסים שנתפסו על ידי חוקרי משרד הבריאות, אולם קיימים לטענתם עוד 32 תפוסים, שנתפסו על ידי חוקרי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות שלא הושמדו וקיימים ברשות המאשימה. היות וב"כ משרד החקלאות שהתייצב בדיון לא יכול היה להשיב לטענה זו, ניתנה על ידי ביום 5.2.17 החלטה המורה למשרד החקלאות להגיש תגובה, שתיתמך בתצהיר ובאסמכתאות, לטענת המבקשים בדבר קיומם של 32 מוצגים נוספים שנתפסו ועדיין מוחזקים בידי משרד החקלאות.

3

6.     בתגובה שהוגשה על ידי משרד החקלאות ביום 22.2.17 נטען, כי אמנם בהתאם לנספחי התגובה של המבקשים עולה לכאורה כי נדגמו על ידי משרד החקלאות 20 דגימות, אולם על פי המסמכים המצויים בידי משרד החקלאות אין הדבר כך, ונדגמו על ידי משרד החקלאות 15 דגימות בלבד לגביהם נערך דו"ח חיפוש והם הועברו לבדיקה במעבדות "מילודע & מיגל". לאחר שנבדקו, הוחזרו ביום 14.11.12 לידי מפקחי יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות כאשר חלק מן הבקבוקים, אשר הכילו את הדגימות, הגיעו ריקים וחלקם מלאים חלקית. תוצאות הבדיקות הועברו לצורך מתן הוראות למשרד הבריאות, ובהתאם להחלטת רופאת מחוז צפון במשרד הבריאות לפסול את פרטי המזון ולהורות על השמדתם, הושמדו כל פרטי המזון לרבות הדגימות שנתפסו על ידי משרד החקלאות. תגובה זו נתמכה בתצהיר שהוגש ביום 6.3.17. לתגובה זו הגישו המבקשים תגובה נוספת, למרות שלא ניתנה כל החלטה המורה על כך, בה שבו על טענותיהם.

7.     על טענת המאשימה, שנתמכה בתצהיר ובאסמכתאות על השמדת תפוסים, לפיה לא נותרו בידיה תפוסים, לאחר שכולם, לרבות אלה שנתפסו על ידי משרד החקלאות, הושמדו לפי צו רופאת משרד הבריאות, חלה חזקת התקינות המינהלית הקובעת שככלל ניתן להניח לטובתה של הרשות כי היא פועלת כדין. חזקה זו עומדת למשיבה ביחס להצהרתה בדבר השמדת התפוסים. ככל חזקה, גם חזקת התקינות ניתנת לסתירה, אולם הבירור העובדתי שביקשו המבקשים לערוך בדיון בבקשה בעניין גורלם של התפוסים, ובקשתם לזמן את כל נציגי המשיבה כדי לחקור אותם בשבועה על הנסיבות האמורות בתגובתם, תוך עימות שלהם עם ראיות ומסמכים שבידי המבקשים שיוכיחו מעל ומעבר לכל ספק כי אינם מדברים אמת (תגובת המבקשים מיום 1.11.16) אינו מתאים להליך שבפני, שעניינו בהחלטה מה יעשה בתפוסים, ולא בקיומם של הליכי חקירה ממושכים לצורך הכרעה בשאלת עצם קיומם של תפוסים.

8.     המבקשים - האוחזים בטענות למכביר על מחדלים לכאורה בהתנהלות המשיבה, בין היתר בנוגע לאופן תפיסת המוצגים; רישומם; הפרת הוראות החוק בדבר השבת התפוסים; המחלוקת בדבר עצם השמדתם של כל התפוסים; והנזק הראייתי שעלול להיגרם להם נוכח אלה - יוכלו במידה שיראו לנכון, לברר טענותיהם ולמצות זכויותיהם במסגרת הליך אזרחי, והכלים שהוא מקנה לצורך בירור זה.

9.     אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, נוכח הצהרת המשיבה כי כל התפוסים נשוא בקשה זו הושמדו ואינם ברשותה עוד, אין מקום לדון בבקשה, ואני מורה על דחייתה.

המזכירות תמציא העתק מן ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ז, 21 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.