1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, ללא הסכמה עונשית, בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986. על פי עובדות כתב האישום, נתוני כרטיס האשראי של המתלונן הגיעו לידי הנאשם כאשר עבד בסופר ותפקידו היה לצרף את לקוחות הסופר למועדון של העסק. בין התאריכים 2.8.2016 - 2.11.2016 השתמש הנאשם בעשר הזדמנויות שונות בכרטיס החיוב של המתלונן, על מנת לרכוש מוצרים שונים בבתי עסק שונים בסך של 3,624 ₪.

ראיות לעונש

לנאשם 5 הרשעות קודמות בעבירות מרמה, רכוש מין ואלימות והוא ריצה מספר מאסרים, האחרון שבהם בן 15 חודשים, ממנו השתחרר בשלהי שנת 2020. יצוין כי ע"פ הרישום הפלילי, הנאשם הועמד לדין ואף נגזר עונשו בעבירות דומות במועד שבו לכאורה ניתן היה לצרף תיק זה לתיק המרמה האמור, ואולם הדבר לא נעשה. הוצגו לי פרוטוקולים מאותו הליך, ובהם הנאשם הצהיר על אי רצונו לצרף את התיק. בכל מקרה, המעשים בהם הודה הנאשם כאן, בוצעו בשנת 2016, סמוך למעשים שלגביהם נדון בתיק האחר, שבוצעו בשנת 2015.

2

תסקיר שירות מבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הוא בן 30, רווק ואב לילד בן 5. כיום מתגורר עם אמו ועובד כמנהל מחלקה בסופר. מקורות חייו של הנאשם, כפי שנסקרו על ידי שירות מבחן, עולה כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד ב"בית הצייר" ושירת מספר חודשים בצה"ל, ושוחרר לאחר שערק וריצה מאסר בפועל קצר. במהלך השנים התקשה לעבוד באופן מסודר ויציב. הנאשם שיתף, כי על רקע מאסרו בצבא, מצבו הנפשי התדרדר אך סירב לקבל טיפול פסיכיאטרי. כן מסר, כי בעברו שימוש בסמים ואלכוהול. באשר לעבירה המיוחסת לו, שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה להבין את המניעים לביצועה, וברקע עומדת נטייה לטשטוש גבולות המותר והאסור. שירות המבחן מסר כי לאחר שחרורו האחרון ממאסר, הנאשם שינה גישה לגבי ניהול חייו וכיום מבטא רצון לניהול אורח חיים נורמטיבי, תוך הימנעות ממעורבות בפלילים, השתלבות במעגל תעסוקה קבוע והקמת משפחה. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם מאסר מותנה לצד ענישה נלווית, זאת בשל חלוף הזמן וביצוע העבירות טרם מאסרו האחרון.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה טענה למתחם ענישה המתחיל מספר חודשי מאסר ועתרה להטיל עליו מאסר בפועל וענישה נלווית.

מאידך, הסניגור עתר להטיל להסתפק בהמלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של הצורך לשמור על רכושו של אדם ואף בפרטיותו. בעניינו מידת הפגיעה בערך המוגן בינונית.

3

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מנסיבות כתב האישום עולה כי מדובר בעבירה מתוכננת, לנוכח משך פרק זמן לא קצר, וביצוע מספר העסקאות; העבירות בוצעו ממניע כלכלי ולנאשם האחריות בלעדית למעשים; יש להוסיף לכך את העובדה כי הנאשם ביצע את העסקאות בכרטיס שהשיג במסגרת עבודתו ויש בכך גם פגיעה כלפי המעסיק, נוסף לפגיעה במתלונן. מעבר לכך, הנאשם יכול היה לחדול ממעשיו בכל נקודת זמן, אך נמנע מלעשות כן.

מדיניות הענישה הנוהגת - בעבירות מרמה מעין אלו מנעד הענישה רחב, והוא תלוי במידת התכנון, התחכום וההיקף של ביצוע העבירות. עונשי מאסר דו-ספרתיים ועונשי מאסר בעבודות שירות שמורים למקרים של מרמה בהיקף נרחב. לצד זאת, ניתן למצוא מקרים בהם מוטל של"ץ. כך לדוגמא ברע"פ 8778/18 שאויש נ' מ"י (מיום 24.12.2018) נדון עניינו של אדם שהונה בשני מקרים בהיקף של 80,000 ₪. הוא נשלח ל-6 חודשי מאסר בפועל. מאידך, מקרה מרמה בנסיבות שונות ובסכומים גדולים המגיעים כדי 250,000 ₪ הסתיים ב-6 חודשי מאסר בעבודות שירות - ר' רע"פ 6435/09 אוסקר נ' מ"י (מיום 11.8.2009). ברע"פ 5986/17 הפטר נ' מדינת ישראל (מיום 27.7.2017) אושר מתחם ענישה של בין מאסר קצר עד שנת מאסר בנסיבות של גניבה בכרטיס אשראי בסכום של 6,000 ₪. בת"פ (פ"ת) 37648-11-13 מ"י נ' אלחנן (מיום 8.9.2014) עמד כב' השופט קובו על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה, ובנסיבות של זיוף ושימוש בשני שיקים בשווי כ-100,000 ₪, קבע מתחם ענישה שבין מאסר על-תנאי ושל"ץ, ועד 9 חודשי מאסר. שם נגזרו חודשיים וחצי מאסר בעבודות שירות.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר לרבות בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מחד ולחומרא, עברו הפלילי הרלבנטי של הנאשם. מאידך ולקולא, הודאת הנאשם במעשים וההתייצבות בחייו, מאז שוחרר ממאסר ממושך, אותו חווה כגורם מרתיע. אשר לטענת השיהוי, נוכח הפרוטוקולים שהוצגו לי והדברים ששמעתי, לא ניתן לקבוע כי אירע כאן שיהוי בלתי סביר בנסיבות העניין.

4

המיקום במתחם - במכלול הנסיבות, ומשלא הומלץ על הטלת של"ץ, אין מקום לשלוח כעת את הנאשם למאסר וגם לא בעבודות שירות, נוכח נסיבותיו הנוכחיות וההתייצבות במצבו. יש לאזן זאת ברכיב כספי משמעותי וענישה מרתיעה צופה פני עתיד. סברתי ששליחתו של הנאשם למאסר ולו בעבודות שירות, יחטיא את המטרה של שיקום הנאשם, ועלול לדרדרו למעגל פשיעה מחודש. לעומת זאת, הטלת רכיבים כספיים הולמים ומאסר מותנה מרתיע, יש בהם לעמוד בעקרון ההלימה ובמדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     6 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע בתוך שלוש שנים מהיום וכן כל עבירה שיש בה הונאה, מרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף;

ב.     קנס בסך 2,000 ₪, או 6 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.5.2022 ובכל ראשון לחודש רציף ועוקב. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי. ניתן לקזז מכל הפקדה בתיק זה או בתיק קשור על אף הודעת עיקול, וככל שקיימת יתרת זכות ללא עיקולים ניתן להשיב לנאשם;

ג.       פיצוי למתלונן ע"ת 1 בסך 4,000 ש"ח. הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים החל מיום 1.5.2022, וב-1 לכל חודש רציף ועוקב. אי עמידה בתשלום מי מהתשלומים תביא לפירעון מיידי של הפיצוי ולתוספת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק. מורה על קיזוז הפיצוי תחילה מההפקדה שבתיק, על אף כל הודעת עיקול. ככל שתיוותר יתרת חובה, תקוזז עם הקנס, ולאחר מכן תוחזר לנאשם אם אין הודעת עיקול;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת מרמה ורכוש במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ט אדר א' תשפ"ב, 02 מרץ 2022, במעמד הצדדים.