1

1. בפניי בקשה לביטול תוספת פיגורים, הנוגעת לקנס שהוטל על הנאשם בגזר דין מתאריך 20/10/15. סכום הקנס הנו 1200 ₪ ותשלומו נפרש ל - 3 תשלומים.

2. לבקשה לא צורף תצהיר והנימוק היחידי המוזכר בה, כבסיס לבקשה לפטור את המבקש מתשלום תוספת הפיגורים, הנו שהמבקש "לא קיבל קופונים".

3. המשיבה טענה בתגובתה כי הבקשה מצויה בסמכותו של המרכז לגביית קנסות.

4. סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מורה כדלקמן:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.

(ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטת בה ; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.

2

(ג) החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה".

5. בהחלטת כב' השופט י' עמית ב-רע"א 8994/11 חליל נ' מדינת ישראל (29.04.2012) נקבעו הדברים הבאים:

"...שונה דינה של בקשה לביטול תוספת פיגורים מבקשה לפריסת תשלום החוב או דחייתו. בעוד שהראשונה מסורה בידי בית המשפט שגזר את דינו של המבקש, כאשר החלטתו ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, הרי שהאחרונה מסורה בידי המרכז לגביית קנסות (סעיף 5ב ל[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995(להלן: חוק המרכז לגביית קנסות)- ח"מ]),כאשר הדרך היחידה להשיג עליה, לעת הזו, היא באמצעות הגשת עתירה לבג"ץ (וראו: בג"ץ5087/11 שומינוב נ' המרכז לגביית קנסות (01.02.2012) (להלן: עניין שומינוב))."

6. המסקנה המתבקשת מהוראות החוק והפסיקה הנה שהבקשה שבנדון, שעניינה ביטול תוספת פיגורים, נתונה לסמכותו של בית משפט זה, אשר גזר את דינו של המבקש.

7. לגופה של הבקשה אציין, כי היא לא נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה ודי בכך כדי להקים בסיס לדחייתה. מעבר לנדרש אוסיף, כי המבקש נכח במעמד מתן גזר הדין והיה מודע לפיכך לסכום הקנס ולמועדי התשלומים. היה על המבקש לסור למזכירות בית המשפט ולדאוג לקבלת השוברים לתשלום. לא ברור מנוסח הבקשה מדוע נמנע מלעשות כן. בנסיבות אלו לא מצאתי כי סיבות סבירות הובילו לאי תשלום הקנס במועדו ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ו, 17 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.