ת"פ 5979/03/15 – מדינת ישראל נגד אליהו זעירא
ת"פ 5979-03-15 מדינת ישראל נ' זעירא |
|
1
לפני כבוד השופט עידו דרויאן-גמליאל
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד בן משה וסיימונס |
|
|
נגד |
|
הנאשם |
אליהו זעירא ע"י ב"כ עו"ד סקה |
|
גזר דין |
השתלשלות ההליך:
1. ביום 17.11.16, בפני חברתי כב' השופטת בן-ארי ובמסגרת
הסדר טיעון, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן בתיק דנן ובכתב אישום בת"פ 54866-07-15
אותו צרף, והורשע בעבירות הבאות: איומים, לפי סעיף
2. לפי המוסכם התחייבה התביעה להגביל את עתירתה העונשית לעונש עיקרי של שבעה חודשי מאסר בפועל, ובכללם שני מאסרים מותנים שיש להפעילם, ואילו ההגנה לא הוגבלה בטיעוניה. באותו דיון, לצורך ערוץ-הסכמה חלופי ((שהוצג מאוחר יותר, ביום 05.12.18), החליטה כב' השופטת בן-ארי להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות.
3. הנאשם לא התייצב לראיון בפני הממונה ובהמשך ניתק קשר עם סניגורו המלומד. לאחר חידוש הקשר, וכשעבר התיק לשמיעה בפני חברתי כב' השופטת פוזננסקי-כץ, הופנה הנאשם לבדיקת התאמה לבית המשפט הקהילתי - יוזמה שנכשלה עקב מגורי הנאשם בעיר שטרם שותפה בפרויקט [הודעת שירות המבחן מיום 03.07.18]. עוד הורתה השופטת על הפנייה חוזרת של הנאשם לממונה על עבודות השירות, לבקשת ההגנה.
4. הפעם התייצב הנאשם בפני הממונה וביום 27.11.18 נמצא הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות, לפי חוות דעת התקפה גם כיום.
5. התיק עבר לשמיעה בפניי, וביום 24.03.19 טענו ב"כ המלומדים של הצדדים לעונש: התביעה עתרה לעונש לפי ההסדר המקורי ואילו ההגנה עתרה לעונש עיקרי של שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
6. עתה לפני תדפיס מרשם פלילי לפיו עבירה אחרונה בגינה הורשע הנאשם, טרם ביצוע העבירות נשוא תיקנו, נעברה בשנת 2013 [תע/1]; מאסר מותנה בן חודשיים שהוטל בשנת 2014 [תע/2]; ומאסר מותנה בן שלושה חודשים שהוטל בשנת 2011 [תע/3].
2
מעשי הנאשם:
1. איומים, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב [אישום 1]:
במועד לא ידוע בחודש מארס 2014, סרב מר הנרי אלבז למסור לנאשם כבלי חשמל מבית העסק שלו, והנאשם איים עליו באמרו לו שינקום בו ושישב כל החיים בבית הסוהר. במועד לא ידוע בתחילת חודש אפריל 2014, פרץ הנאשם בכוונה לגנוב לרכבו של מר אלבז לאחר ששבר את חלונות הרכב וגנב מתוכו כבלי חשמל.
2. הסגת גבול פלילית, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו [אישום 2]:
ב-08.05.14 בשעה 21:20 הסיג הנאשם גבול ונכנס לעסק "פלורום תעשיות בע"מ" בכוונה לגנוב, כשהוא נושא עמו צבת שהיא כלי פריצה וסכין יפנית. הנאשם נלכד על-ידי שוטר כשיצא מהעסק בקפיצה מעבר לגדר העסק, והשליך מידו חפץ כדי להפריע לשוטר או להכשילו במילוי תפקידו.
3. הסגת גבול פלילית [אישום 3]:
ב-16.06.14 הסיג הנאשם גבול ונכנס לחצר של דירת משפחה בכוונה לגנוב, ניסה לגנוב שואב אבק ומגש כסף, אך הופרע ממעשיו על-ידי בעלת הדירה גב' סמדר זכי וברח מהמקום.
4. הסגת גבול פלילית וגניבה [תיק הצרוף]:
ב-03.12.14 בשעה 02:30 הסיג הנאשם גבול ונכנס לחצרו של מר דגודגה בכוונה לבצע עבירה, גנב ממנה צינורות מזגנים ונעצר בצאתו מהחצר.
נסיבות העבירות - מתחמי העונש ההולמים ובחינת ההסדר:
מעשי העבירה בוצעו כלפי נפגעים שונים ובהפרשי זמן, כך שכל אחד מהם יהא נושא לקביעת מתחם נפרד, כדעת התביעה. הסדר הטיעון שהוצג הוא מסוג "טווח" ולכן יש לקבוע את מתחמי העונש, לשם בחינת הצדקתו וסבירותו של ההסדר.
1. האישום הראשון בתיק העיקרי: הנאשם פגע באופן משמעותי בערכים המוגנים, שהם שלוות נפשו של אדם וערכי הבעלות והחזקה, כשלעניין האחרונים יש להביא בחשבון את החומרה המיוחדת שמייחס המחוקק לפגיעה בכלי רכב. המניע הנקמני שהוביל לביצוע העבירות המתוכננות ברכב מוסיף חומרה למעשים, והנזק מוצה. בהתחשב בנסיבות בפסיקה הנוהגת, ייקבע מתחם העונש ההולם בין חודשי מאסר ספורים שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר.
2. האישום השני בתיק העיקרי: הנאשם פגע באופן מהותי בערכים המוגנים, אך לא נגרם כל נזק רכושי וגם ההפרעה לשוטר היתה מינורית למדי. לכן, אף שהעבירות היו מתוכננות, יש לקבוע מתחם עונשי בין מאסר מותנה לבין שמונה חודשי מאסר.
3
3. האישום השלישי בתיק העיקרי: העבירה של הסגת גבול מגינה על שלוות נפשו של המחזיק בנכס ועל זכותו ליהנות מרכושו ללא הפרעה. הנאשם פגע בערכים אלו באופן חמור, וקל לתאר את הכעס, הבהלה ואובדן תחושת הביטחון שחשה בעלת הבית. העבירה היתה מתוכננת, אך הנזק נמנע. בהתחשב בנתונים לעיל ובמדיניות הענישה הנוהגת, ראוי לקבוע מתחם עונשי שתחילתו במספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר.ֿ התביעה הציעה מתחם מתון יותר, בין מאסר קצר שניתן לריצוי בעבודות שירות ועד לשישה חודשי מאסר, ואאמץ המלצתה.
4. תיק הצירוף: ניתן לקצר היכן שאין מחלוקת - המתחם ייקבע כהצעתה המתונה של התביעה, בין מאסר קצר שניתן לריצוי בעבודות שירות ועד לשישה חודשי מאסר.
5. לנוכח האמור לעיל, מצאתי כי הסדר הטיעון ראוי ומאוזן והעונש הכולל ייקבע במסגרתו.
נסיבות שאינן קשורות בעבירות - קביעת העונש במסגרת ההסדר:
1. הצדדים לא עתרו להפניית הנאשם לשירות המבחן ולא אכפה זאת על הנאשם. נתוני הנאשם נפרסו אפוא בפני באופן חלקי, אך בנסיבות העניין גם באופן מספיק.
2. הנאשם יליד 1955, כבן 64 כיום, כשלחובתו 22 הרשעות קודמות [תע/1]. הנאשם החל לבצע עבירות רכוש ואלימות כבר בגיל 16 ועוד בצעירותו נגזר עליו עונש מאסר ראשון של שבע שנים, בגין שוד מזויין. מאז לא חדל הנאשם מביצוע עבירות, בין המאסרים שהוטלו עליו, וכך עד שנת 2014 בה ביצע את העבירות נשוא הליך זה.
3. והנה, מאז 2014 לא עבר הנאשם עבירה נוספת ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים, כהודעת התובעת המלומדת. לדברי הנאשם, הוא נגמל מהתמכרותו לתרופות פסיכיאטריות ולכן הצליח להימנע מהסתבכויות פליליות נוספות.
4. לזכות הנאשם נתונים כבדי משקל, שיצדיקו את עיקר ענישתו במאסר שירוצה בעבודות שירות:
א. הנאשם הודה בשני תיקים, נטל אחריות והביע חרטה;
ב. עברו הפלילי של הנאשם מכביד ביותר, אך יש לתת משקל מכריע לעובדה, שמאז דצמבר 2014 לא ביצע כל עבירה. מצב זה של שיקום עצמי ללא מעורבות שירות המבחן, יכול להצדיק גם חריגה ממתחם עונשי (רע"פ 1441/14 האבט חמיס נ' מ.י. (2014)), ומקל וחומר שכוחו רב בהעמדת עונשו של נאשם בחלקו התחתון של מתחם עונשי הולם;
ג. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, כשבזמן זה הוכיח הנאשם כי אכן בחר להתרחק מדרך הפשע;
ד. ניתן להעריך כי קרוב לוודאי שמאסר בכליאה ימחק את הישגו-זה של הנאשם ויוביל אותו חזרה לביצוע עבירות;
5. אקבע את העונשים בגין כל אירוע עבירה, קרוב לתחתית המתחמים, ועוד אוסיף ואטיל אותם כאחד. אזכיר, כי עונש של מאסר בעבודות שירות איננו עונש קל-ערך, ובמקרה דנן יש בו כדי לאזן נכונה בין אינטרס הציבור שבעקרון ההלימה, לבין אינטרס הנאשם בשיקום (שאף הוא אינטרס הציבור בסופו של חשבון). מאותם נימוקים שהובאו לעיל, בתוספת ליושנם המופלג, יופעלו המאסרים המותנים בחופף.
6. לצד העונש העיקרי יוטלו עונשים מרתיעים של מאסר מותנה והתחייבות, אך אמנע מחיוב בקנס לנוכח מצבו הכלכלי של הנאשם. לא כך באשר לפיצוי שיוטל בגין נזק ממשי שנגרם, וייקבע על הצד הנמוך והבטוח מבלי שיש בו מיצוי הנזק (שלא הוכח בראיות לעונש).
4
סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. שישה חודשי מאסר בפועל;
ב. אני מפעיל, בחפיפה לעונש אותו הטלתי, את המאסרים המותנים שהוטלו ביום 25.02.14 בת"פ 64022-01-14 [תע/2] וביום 11.07.11 בת"פ 6258-03-11 [תע/3]. סך הכל ירצה הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, החל ממועד שייקבע הממונה על עבודות השירות, אך לא לפני יום 19.05.19, במפעל "המשקם" בחולון, או במקום אחר עליו יחליט הממונה. הנאשם מוזהר כי כל אחד מאלה יוביל להפסקת העבודות ולהמשך ריצוי העונש בכליאה - אי-ציות להוראות הממונה על עה"ש או הממונים במקום העבודות, שימוש בסמים, הימנעות ממסירת בדיקות שתן לפי דרישה וניסיון להטיית תוצאות בדיקות שתן. תשומת-לב הנאשם להוראות ולהתראות שבחוות דעתו של הממונה;
ג. שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה בגינה הורשע בתיק זה או כל עבירת רכוש, למעט החזקת מכשיר פריצה ולמעט החזקת נכס החשוד כגנוב;
ד. התחייבות בסך 1,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שתנאיה תנאי התנאי לעיל. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם למשך חודש ימים;
ה. פיצוי בסך 600 ₪ שיופקד עד ליום 01.05.19 לזכות מר הנרי אלבז (ע"ת 1 בכתב האישום בתיק העיקרי). לא יופקד הסך במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 06.04.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל;
הוראות נלוות:
א. מזכירות: עותק יישלח לממונה עה"ש ופיקדון בתיק זה או בתיק קשור יושב לנאשם;
ב. התביעה תעביר למזכירות בהקדם טופס פרטי מתלונן, שייסרק לתיק כחסוי;
ג. מוצגים יועברו להכרעה פרטנית של קצין משטרה;
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, במעמד הצדדים.
