1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד כרמל כדור

ב"כ הנאשם - עו"ד אורן כץ

הנאשם בעצמו

 

 

רקע ותמצית כתב האישום

1.                הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במפורט בכתב האישום, בביצוע עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975 (להלן: "החוק"), ועבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק.כמפורט בכתב האישום, בין השנים 2014 ועד 2016 (להלן: "התקופה הרלבנטית") עסק הנאשם בתחום הביגוד והשיפוצים והיה רשום כעוסק מורשה. בתקופה הרלבנטית, הוציא הנאשם 52 חשבוניות מס לחברת עוגן נדל"ן מניב בע"מ עבור עבודות שיפוץ, בסך של 887,034 ₪ (לא כולל מע"מ), כשהמס הנובע מהן בסך 161,420 ₪ (להלן: "חשבוניות העסקאות"). הנאשם לא כלל את חשבוניות העסקאות שהוציא ב- 15 הדו"חות התקופתיים שהגיש למנהל מע"מ, ולא שילם את המס הנובע מהן, תוך שימוש במרמה ותחבולה ובמטרה להתחמק מתשלום מס. בעשותו כאמור אף ניהל פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס.

 

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

2

2.                ב"כ המאשימה הפנתה לערכים החברתיים החשובים המוגנים בעבירות שבביצוען הורשע הנאשם, וטענה שעל פי מדיניות הענישה בסוג זה של עבירות, מקום בו לא מוסרים המחדלים, יש לגזור על נאשמים ענישה מרתיעה בדמות מאסר בפועל ולא בעבודות שירות. ב"כ המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות, טענה כי הנאשם התנהל באופן שיטתי בביצוען, והפנתה לפסיקה המדגימה לשיטתה את הענישה הנוהגת. עתירת ב"כ המאשימה היא כי מתחם עונש המאסר יקבע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי שבין 7 ועד 12 חודשים, קנס בסך 5 ועד 10 אחוז מהמחדל והתחייבות להימנע מביצוע העבירות. ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם לא הסיר את מחדלי כתב האישום. בנסיבות אלה עתרה כי עונשו ייגזר ל- 13 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

 

3.                ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לחיסכון הזמן השיפוטי שבהודיית הנאשם בתחילת ההליך. עוד ציין את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, בגינו לא הצליח להסיר את המחדלים, ופירט כי בעניינו של הנאשם מתנהלים הליכי פש"ר במסגרתם נקבע כי ישלם סך של 500 ₪ לחודש. לדבריו, במהלך תקופת הדחייה שניתנה, ניסה הנאשם לגייס כספים לשם הסרת המחדל אך הדבר לא צלח בידו. לטענתו, מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם הוא אשר הביא אותו לביצוע העבירות, מתוך רצונו לשרוד והלחץ בו היה נתון. הסנגור הוסיף אודות נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד שנת 1960, גרוש ואב לשלושה בגירים ומתגורר כיום עם אימו הקשישה והחולה ללא יכולת ממשית להתקיים. עוד ציין כי הנאשם נעדר עבר פלילי רלבנטי. בנסיבות אלה עתר כי ייגזר על הנאשם עונש של מאסר על תנאי לצד קנס נמוך ביותר שניתן בלבד.

 

דבר הנאשם

4.                הנאשם טען כי עובר למועד ביצוע העבירות שילם סך של 6-7 מיליון ₪ לקופת המדינה במשך 10 שנות עבודה. עוד הוסיף כי גידל וחינך את ילדיו, כולם שירתו בצה"ל ולומדים לתואר. בנוסף טען כי הוא זה אשר הגיע למשרדי תחנת מע"מ והודיע כי ביצע את העבירות. לדבריי ב"כ המאשימה מבדיקה שערכה עולה כי הנאשם הגיע לסגור את תיק העוסק שלו במס ערך מוסף, ולאור חריגות שנמצאה נפתחה ביקורת. הנאשם לא חלק על דברי ב"כ המאשימה והוסיף כי היה במצוקה כלכלית והודה באופן מידי. עוד ציין כי סיים בעת האחרונה לרצות עונש מאסר בעבודות שירות בגין הסעת שב"ח, והחל לעבוד ולהשתכר.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

5.                מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

 

6.                כידוע, עבירות המס הכוללות כוונה להתחמק מתשלום מס הן במדרג הגבוה של עבירות המס. הערכים המוגנים בעבירות דנן נוגעים לחשיבותה של הקופה הציבורית לכלכלת המדינה וביטחונה. יש לזכור כי כתוצאה מביצוע עבירות מהסוג דנן נגרם באופן תדיר נזק רב לקופה הציבורית בפן הכספי, וכן נפגע עיקרון השוויון בנשיאת נטל המס. בנוסף, נגרמת פגיעה באמון הציבור בשלטון החוק. המדובר בעבירות שביצוען קל וגילוין קשה, בבסיסן בצע כסף וביסודן מרמה. מדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה היא מחמירה בדרך כלל ומושפעת ממידת התחכום, משך ביצוע העבירות, השיטתיות שבביצוען, וסכומי המס אשר נגזלו מהקופה הציבורית.

3

 

7.                באשר לנסיבות ביצוע העבירות, אמנם אין המדובר במקרה זה בשימוש או בהוצאה של חשבוניות כוזבות על החומרה היתרה והנוספת שלצד עבירות מסוג זה, ולא מיוחסת לנאשם מידת תחכום רבה בהתנהלותו. יחד עם זאת אין להקל ראש במעשי הנאשם, המאופיינים בשיטתיות, על פני תקופה של כשנתיים, במסגרת 15 דו"חות תקופתיים, בהם לא דיווח כנדרש תוך שימוש במרמה ותחבולה על 52 חשבוניות מס אשר הוציא בגין עסקאותיו, שסכומן ממשי (בסך של 887,034 ₪ לא כולל מע"מ). הנאשם אף ניהל ספרי הנהלת חשבונות כוזבים. העבירות בוצעו על ידי הנאשם בכוונה להתחמק מתשלום מס והוא אף התחמק מתשלומו הלכה למעשה, בסכום לא מבוטל בסך 161,420 ₪. בכל עת יכול היה הנאשם להפסיק את ביצוען של העבירות, אך בחר שלא לעשות כן.

 

8.                בנסיבות אלה, ובשים לב לסוג העבירות בביצוען הורשע הנאשם ויסוד המרמה בבסיסן, אין בטענתו לפיה מצבו הכלכלי הקשה הביא אותו לבצען כדי למתן באופן ממשי את הנסיבות. לצד האמור ולקולא מסוימת תישקל העובדה שהנאשם פעל במסגרת עסקו כחוק משך כ-10 שנים עובר לביצוע העבירות, ובמסגרת זו שילם לטענתו מסים בסכומים גבוהים, ולא נטען אחרת על ידי המאשימה, כך שאין המדובר במי שעיסוקו היחיד או העיקרי מתמצא בביצוע עבירות מס.

 

9.                עמדת המאשימה היא לקביעת מתחם ענישה אחד בגין כלל עבירות כתב האישום כאירוע, וההגנה לא עתרה אחרת. בנסיבות אלה, ואף בשים לב לכך שהעבירות בוצעו באופן רצוף למדיי על פני התקופה הרלבנטית, ולכך שחשבוניות העסקאות יצאו בקשר לעסקאות שבוצעו מול אותו הלקוח, בהתאם למבחן הקשר ההדוק אשר נקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014), יקבע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות כאירוע.

 

10.            מבחינת הענישה הנוהגת עולה כי בדרך כלל, בסוג זה של עבירות ובהיקפים ממשיים, נגזר דינם של נאשמים למאסר מאחורי סורג ובריח, תוך שבתי המשפט מדגישים את חומרת העבירות, חשיבות ההרתעה ובכללה הרתעת הרבים, ובכורתו של האינטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות. כאשר המדובר בסכומים מתונים במידת מה (כמו בעניינו) ובנסיבות מתאימות, וכאשר אין המדובר בעבירות המערבות חשבוניות כוזבות, קיימים מקרים בהם נקבעת תחתית מתחם עונש המאסר על עונש אותו ניתן לרצות בעבודות שירות. לשם ההדגמה.

 

·     רע"פ 4937/08 סלהוב נ' מדינת ישראל (29.10.2008) שם הורשע הנאשם על פי הודאתו בהגשת דוחות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בסך כולל של כ- 365,000 ₪. למרות שלא הוסר המחדל, גזר בית משפט השלום על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור המאשימה לבית המשפט המחוזי התקבל, נקבע כי חלוף הזמן רובץ בעיקר לפתחו של הנאשם ועונשו הוחמר ל-10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידו נדחתה.

4

·     ת"פ (ת"א) 1528-09-09 רשות המסים נ' מדני (12.11.2018) שם הורשע הנאשם על בסיס הודייתו בביצוע 42 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ בכך שהגיש דוחות כוזבים כך שלא כלל את מלוא עסקאותיו בדיווחים שהגיש במטרה להתחמק מתשלום מס (סכום המע"מ הכולל 594,918 ₪). לאחר שהותלו ההליכים בשנת 2011 בשל אי איתור הנאשם, נמצא הנאשם בשנת 2018 אז ניתן גזר הדין בעניינו. מתחם הענישה נקבע בין 7 ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על הנאשם, אשר נמלט מהדין כאמור ולא הסיר מחדלים נגזר עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 30,000 ₪ ומאסר על תנאי. ראו גם הפסיקה המוזכרת שם.

 

11.            ראו עוד לשם ההשוואה, דוגמאות לעונשים ולמתחמי ענישה אשר נקבעו בעניין נאשמים שביצעו עבירות, בין היתר, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות המוגדרות כמכת מדינה ולצידן מידת חומרה יתרה וגבוהה מזו שבעניינו, חלקם אף בהיקפים ניכרים:

 

·     רע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל (16.8.2018), שם הורשע המבקש על פי הודייתו בניכוי מס תשומות שלא כדין על סמך חשבוניות כוזבות, בהכנת פנקסים כוזבים, ובזיוף, השמדה או שינוי של פנקס שנדרש לנהלו, הכל במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 352,522 ₪. מתחם עונש המאסר נקבע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר. המבקש לא הסיר את המחדלים. על המבקש, שהוא בעל עבר פלילי בתחום ההונאה, נגזר עונש של 12 חודשי מאסר בפועל לצד קנס בסך 40,000 ₪ ומאסר על תנאי. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגיש המבקש נדחתה.

·     רע"פ 1238/19 אחדות נ' מדינת ישראל (27.2.2019), שם הורשע המבקש על יסוד הודייתו בביצוע עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין על סמך חשבוניות כוזבות, הוצאת חשבוניות כוזבות וזיוף פנקס, סכום המס הכולל בסך של כ- 317,000 ₪. מתחם העונש נקבע בין 5 ל- 14 חודשי מאסר בפועל. על המבקש אשר הסיר באופן חלקי את המחדל (נותרו 200,000 ₪ שלא הוסרו) נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל (בנסיבותיו ועברו הפלילי) 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.

·     ת"פ (ת"א) 7825-03-16 רשות המיסים נ' אלקובי (17.7.2017) שם הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-23 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) ועבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ. הנאשם עשה שימוש בחשבוניות מס כוזבות וניכה באמצעותן מס תשומות בסך כולל של 128,190 ₪. בית המשפט כיבד את ההסכמה העונשית בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון והשית על הנאשם שלא הסיר את המחדלים, נכה מעל 60% ומטופל בשישה ילדים ואשר אשתו משתכרת סכומים נמוכים 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בעיקר לאור חלוף הזמן וסכום העבירות.

5

·     ת"פ (ת"א) 9097-10-16 מס קניה מע"מ ת"א נ' נמירובסקי (12.06.2017) שם נדון עניינו של נאשם אשר פעל, בין היתר, לניכוי מס תשומות שלא כדין ללא אסמכתאות בסך של 1,233,384 ₪, לא ניהל פנקסי חשבונות והוציא חשבוניות כוזבות שסכום המס הנובע מהן 249,600 ₪. מתחם עונש המאסר נקבע על ידי בין 14 לבין 36 חודשים. על הנאשם, אשר לא הסיר מחדלים, נגזרו 17 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. בערעור, ע"פ (ת"א) 17327-07-17 נמירובסקי נ' מדינת ישראל (24.1.2018), לא מצא בית המשפט המחוזי להתערב בעונש המאסר אשר הושת, אך מצא להקל בקנס נוכח מצבו הכלכלי הקשה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, תוך מתן משקל נוסף לטענה לפיה הנאשם לא נהנה מפירות מעשיו. באותו מקרה עלתה הטענה לפיה שימש הנאשם כ'קוף' או איש קש עבור אחרים.

·     ת"פ (ת"א) 13528-09-15 מע"מ ת"א 1,2 נ' משהראוי (21.12.2016)שם דובר בנאשם אשר הורשע על יסוד הודייתו במסגרת הסדר טיעון בניכוי תשומות שלא כדין על בסיס חשבוניות כוזבות כשסכום המס הכולל בסך 1,998,950 ₪. על הנאשם, צעיר בגילו (בן 19 בעת ביצוע העבירות), אשר לא הסיר מחדלים, נגזר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בעפ"ג (ת"א) 6968-02-17 משהראוי נ' מדינת ישראל (24.4.2017) הופחת עונש המאסר שנגזר עליו לאוור גילו ונסיבותיו ל- 15 חודשי מאסר בפועל.

·     ראו גם: ת"פ (ת"א) 62426-07-14 מע"מ ת"א 1,2 נ' חליל (10.5.2017) ות"פ (ת"א) 17549-01-17 מדינת ישראל נ' לימונדה א.א.נ בע"מ ואח' (11.4.2018)

 

12.            נתתי דעתי לפסיקה אליה הפנתה המאשימה, רובה ישנה בזמן ועוד טרם תחולתו של תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. לעומתה, הפסיקה אותה פרטתי לעיל, חדשה יותר והיא הרלבנטית לעניינו. בשים לב לענישה הנוהגת וכלל הנסיבות, מצאתי להעמיד את מתחם עונש המאסר בין 4 חודשי מאסר ועד 15 חודשי מאסר, לצד קנס ומאסר על תנאי מרתיע.

 

13.            באשר לקנס, כידוע, בסוג זה של עבירות, הקנס הוא ממין העבירה ומכאן החשיבות שבהטלתו. זאת גם כדי ללמד שאין אף תועלת כלכלית מביצוע העבירות. בעת קביעת מתחם הקנס יש לתת את הדעת לנסיבות ביצוע העבירות ובכלל זאת לנזק אשר נגרם ולשיטתיות שבביצוען. לצד זאת, גם למצבו הכלכלי של הנאשם. במקרה זה, נתתי דעתי לטענות בדבר מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, לכך שנטען כי בעניינו של הנאשם מתנהל הליך פש"ר במסגרתו חויב לשלם 500 ₪ לחודש (אף שלא הוצג אישור לאמור), לכך שהנאשם מתגורר כיום אצל אימו וכן לכך שרק בעת האחרונה סיים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות בתיק אחר ולא עבד והשתכר משך תקופה. בנסיבות אלה יעמוד מתחם הקנס בין 8,000 ₪ ועד 14,000 ₪.

 

הנסיבות הקונקרטיות לנאשם

6

14.            במקרה דנן אין מקום לחריגה לקולא או לחומרה מהמתחמים אשר נקבעו. הנאשם, יליד שנת 1960, גרוש ואב ל 3 ילדים, מתגורר כיום כאמור אצל אמו, במצוקה כלכלית ומשלם 500 ₪ לחודש במסגרת הליך הפש"ר. הנאשם נעדר עבר פלילי רלבנטי, הודה ונטל אחריות לביצוע העבירות כבר בעת החקירה אשר החלה לאחר שהגיע למשרדי תחנת המע"מ לשם סגירת תיק העוסק שלו. הנאשם אף חסך זמן שיפוטי יקר - כל אלה ישקלו לזכותו.

 

15.            הנאשם לא פעל להסרת מחדלי כתב האישום, כך שהנזק אשר נגרם ממעשיו נותר שריר וקיים. כידוע, להסרת המחדלים בסוג זה של עבירות, משמעות רבה לעניין הענישה. ברע"פ 7851/13 חדר עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015) ציין כב' השופט מלצר כי להתחשבות בהסרת המחדל שתי תכליות, האחת סילוקו של המחדל והשלמת החסר לקופת המדינה והטבת הנזק והשנייה עידוד הבעת חרטה וקבלת אחריות של הנאשם. מבלי להתעלם ממצבו הכלכלי הקשה הנטען של הנאשם, אי יכולתו של נאשם לרפא את מחדלי העבירות אינו מהווה שיקול להקלה בעונש. יחד עם זאת, לזכות הנאשם יזקפו טענות ההגנה שלא נסתרו, לפיהן הנאשם הפעיל את עסקו משך כ- 10 שנים עובר לתקופת ביצוע העבירות, ובמהלך שנים שילם מסים בסכומים ניכרים כחוק. נתתי דעתי גם לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות הגם שבמקרה זה אין המדובר בחלוף זמן משמעותי ביחס לסוג העבירות בהן הורשע הנאשם, ואף לא עלתה כל טענה בהקשר זה.

 

16.            בעת גזירת דינו של הנאשם שקלתי את עתירת המאשימה כי עונשו של הנאשם ייגזר ל- 13 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. חשוב לציין בהקשר זה כי המאשימה לא הבהירה או שכנעה מדוע נכון במקרה דנן לגזור את עונשו של הנאשם, שהוא נעדר עבר פלילי רלבנטי ואשר הודה מיד בתחילת חקירתו בביצוע העבירות, בחלקו העליון של עונש המאסר לו עתרה. אמנם הנאשם לא הסיר את מחדלי כתב האישום ולא תיקן את הנזק שגרם ולו בפן הכספי, יחד עם זאת, ומבלי להקל ראש במשמעות הסרת מחדלים על עונשו של נאשם בסוג זה של עבירות, אין זה הקריטריון היחיד שנבחן בעת קביעת עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה בהתאם לסעיף 40יא לחוק העונשין.

 

17.            אמנם, בהתאם לפסיקה, בסוג זה של עבירות, שיקולי הרתעה ובכללם הרתעת הרבים מקבלים בכורה על פני נסיבות אישיות, כפי שנקבע רק לאחרונה פעם נוספת ברע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018). יחד עם זאת יש להבהיר, שיקולי הרתעה אינם מאיינים את נסיבותיו האישיות של הנאשם, והענישה בסופו של יום היא אינדיווידואלית ומושפעת בין היתר מהנסיבות הרלבנטיות של הנאשם גם בסוג זה של עבירות.

 

7

18.            בנוסף ובפרט, מעיון בפסיקה שצוינה לעיל ובכללה עניין נמירובסקי, עניין משהראוי, עניין חליל ועניין לימודה, ניתן ללמוד כי עונשי מאסר לתקופה דומה לזו המבוקשת על ידי המאשימה נגזרו באותם מקרים שהם חמורים בהרבה מהמקרה דנן, בהם בוצעו עבירות הנוגעות לחשבוניות כוזבות, על החומרה היתרה שלצידן, ובסכומי מס גבוהים העומדים על מיליוני שקלים. בראי עיקרון אחידות הענישה, וודאי שאין מקום לגזור את עונשו של הנאשם לתקופת מאסר דומה (גם אם פחותה במעט) לזו אשר הושתה באותם המקרים.

 

19.            לאחר כל זאת, בראי המפורט לעיל וכלל נסיבותיו של הנאשם, ואף בשים לב לכך שלא הסיר את מחדלי כתב האישום, מצאתי לגזור את עונש המאסר לנאשם בחלקו התחתון של המתחם שנקבע, אך לא בתחתיתו, ל- 7 חודשי מאסר.

 

20.            באשר לאופן ריצוי העונש שייגזר, במאסר מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות: טרם קבלת החלטה שקלתי את הקביעות הנורמטיביות הידועות בפסיקה לפיהן, בדרך כלל, מקומו של המבצע עבירות מהסוג הנדון מאחורי סורג ובריח (עניין יצחקי). בע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (20.3.2017) (פסקה 105) אף ציין בית המשפט כי מסקנות דו"ח ועדת דורנר אשר בין היתר ממליצות על הרחבת הענישה בקהילה, בדרך של עבודות שירות, מוגבלות בכל הנוגע לעבירות כלכליות מהטעמים המפורטים שם. יחד עם זאת, ברור כי במקרים מתאימים נגזר עונש לריצוי בעבודות שירות גם בסוג זה של עבירות (וראו את הפסיקה אליה הפניתי לעיל).

 

21.            בנוסף, וכפי שציינתי בת"פ (ת"א) 42879-10-15 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' בצלאל (3.7.2019), לא ניתן להתעלם מעמדת המחוקק אשר מצא לתקן את תיקון 133 לחוק העונשין ולהאריך את תקופת המאסר אותה ניתן לרצות בעבודות שירות לתשעה חודשים, במסגרת הוראת שעה למשך שנתיים. המחוקק לא הגביל את תחולת תיקון 133 לסוגי עבירה מסוימים או החריג את העבירות הכלכליות או עבירות המס ממנה. בנסיבות אלה בהחלט ניתן ונכון להשקפתי לשקול הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, גם אם לא על דרך הכלל, כאשר המדובר במבצעי עבירות מהסוג הנדון.

 

22.            לאחר שקילת כלל המפורט לעיל, ואף בשים לב למחדל אשר לא הוסר וסכומו, כמו גם ליתר הנסיבות, מצאתי כי ניתן לאפשר לנאשם לרצות את עונש המאסר שייגזר עליו במקרה זה בעבודות שירות, ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

           א.     מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות בבית החייל, הרוא"ה 8, רמת גן. הנאשם יתייצב ביום 31.10.19 בשעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז, יח' עבודות שירות, רמלה. מובהר כי יתכנו שינויים במקום העבודה ושעות העבודה כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השירות. הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בעבודות שירות.

            ב.      מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג פשע.

8

             ג.      מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג עוון.

            ד.      קנס בסך 8,000 או 21 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם 1.1.20. לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

           ה.     הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע. לא יחתום הנאשם, ייאסר לתקופה של 30 ימים. הנאשם יחתום על ההתחייבות עד היום בשעה 17:00.

 

 

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, במעמד הצדדים.