1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד גינגולד

הנאשם וב"כ עו"ד ליאור אשכנזי

 

 

גזר דין

 

רקע.

 

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות אלה:

 

עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 וסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין"), עבירה של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין, ועבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 168 לחוק העונשין.

 

יוער כי כתב האישום תוקן מספר פעמים, ולאחר הרשעת הנאשם הודיעה באת כוח המאשימה על תיקון כתב האישום בפעם השלישית באופן בו נמחקו ממנו המילים "וגרם לו לחבלה של ממש".

 

2

ואלה העובדות בהן הודה הנאשם. במועד הרלבנטי לכתב האישום עבדו הנאשם והמתלונן בחנות "אור פעמי" שברחוב פלטין 3 בראשון לציון (להלן- "המקום"), כאשר הנאשם עבד בתפקיד נהג והמתלונן עבד בתפקיד מחסנאי. בתאריך 26.5.15, בשעה 10:17 או בסמוך לכך, ברחבת המקום, הגיע הנאשם לחנות וביקש מהמתלונן להזיז משטח הצידה. משסירב המתלונן וגידף את הנאשם והתקרב אליו, החל הנאשם לתקוף אותו בכך שסטר לו בפניו מספר פעמים והכה בראשו באמצעות מכות אגרוף, בעוד המתלונן ניסה להתגונן מפניו ובעוד עובדים שהיו במקום, שזהותם ידועה למאשימה, ניסו להפריד בין השניים. הנאשם המשיך לתקוף את המתלונן בכך שזרק לעברו פעמיים כיסא פלסטיק שהיה במקום, אשר פגע במתלונן ונשבר. בעקבות המתואר, לאחר שעובדים במקום הצליחו להפריד בין השניים, התרחק המתלונן מהמקום בעודו צועק לעבר הנאשם שיהרוג אותו. או אז ניגש הנאשם לחנות, נטל לידיו סכין יפנית שהייתה מונחת על שולחן בחנות, רץ לעברו של המתלונן ותקף אותו באמצעות הסכין בגבו, בעוד המתלונן ניסה להגן על עצמו. כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן, אשר פונה לקבלת טיפול רפואי, חבלות בדמות סימני חבלה במרפק ובאמה השמאלית וכן פצע חתך באורך 2 ס"מ אשר נתפר.

 

בהתאם להסכמת הצדדים הופנה הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן. הנאשם הופנה, על פי בקשתו, אל הממונה על עבודות שירות בשרות בתי הסוהר.

 

ביום 10.5.16 הוצגו לפני ראיות הנאשם לעונש ושמעתי טיעוני הצדדים לעונש.

 

תסקיר שירות מבחן.

 

3

שירות המבחן ערך תסקיר מפורט ובסופו המלצה לשקול הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי והעמדת הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה. מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 30, נשוי ואב לתינוקת, שזו לו המעורבות הראשונה והיחידה עם החוק. הנאשם מתגורר עם משפחתו בבית הורי אשתו ועובד לפרנסתו כנהג חלוקה. הנאשם מסר כי סיים 12 שנות לימוד ונשר מלימודיו על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. בהמשך פוטר הנאשם משירות צבאי על רקע אי התאמה, והנאשם מסר כי פוטר כאמור מתוך התחשבות במצב בביתו. הנאשם הופנה לאבחון בשירות המבחן במסגרת הליך המעצר. שירות המבחן התרשם אז כי הנאשם הכיר בחומרת מעשיו, ביטא אחריות, חווה בושה וגילה אמפתיה ודאגה למצבו של המתלונן. כמו כן ציין שירות המבחן כי ניכר היה שהנאשם עסוק בבחינה עצמית ביקורתית, כי לא חווה כעס או רגשות נקם כלפי המתלונן וכי למעצרו היה אפקט מרתיע ומציב גבול עבורו. שירות המבחן העריך כי בהתאם לגורמי הסיכון והסיכוי להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם קיימת רמת הסיכון הנשקפת מהנאשם היא נמוכה. במסגרת הליך פיקוח על הנאשם השתתף הנאשם בקבוצה טיפולית המיועדת לשוהים בתנאים מגבילים, והגיע למפגשים באופן סדיר וכיבד את הכללים. באשר להתייחסותו לעבירה צוין כי הנאשם מסר כי על רקע סירובו של המתלונן לסייע לו כנדרש בהעמסת סחורה, החל ביניהם דין ודברים, תוך שהמתלונן דיבר באופן מתלהם ואיים בפגיעה באשתו ובתו. הנאשם תיאר איבוד עשתונות נקודתי, ללא תכנון או שקילה של צעדיו. שירות המבחן ציין כי הנאשם ביטא רצון להמשיך בתהליך טיפולי, והעריך כי בשל ההליך הטיפולי שעבר חלה ירידה נוספת בסיכון לעבירה חוזרת וכי קשר המשכי עם מסגרת סמכותית ומציבת גבול עשוי להשפיע באופן אפקטיבי על הנאשם ולהביא להפחתה נוספת ברמת הסיכון. על כן המליץ שירות המבחן לסיים ההליכים באופן שייתן עדיפות לפן השיקומי ויאפשר ונאשם להמשיך בתהליך הטיפולי במסגרת שירות המבחן.

 

 

 

חוות דעת הממונה על עבודות שירות.

 

שירות המבחן מצא כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות במסגרת תעסוקתית שהותאמה לו.

 

טיעוני באי כוח הצדדים לעונש.

 

באת כוח המאשימה עתרה שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן לפי שלשיטתה המדובר בהמלצה אשר יש להתייחס אליה כשיקול אחד מבין שיקולים נוספים שעניינם בעיקרון גמול והרתעה, ולהשית על הנאשם עונש הנע בין 12 עד 48 חודשי מאסר בפועל לכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי למתלונן. באת כוח המאשימה הפנתה לפסיקה אשר לשיטתה משקפת מדיניות המחייבת הטלת עונש של מאסר בפועל על נאשם אשר גרם לפציעת אדם באמצעות נשק קר. בתוך כך הפנתה לפסיקה כדלקמן: רע"פ 8699/15 אבוהאני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17.12.15) שם דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על גזר דינו של מערער אשר הורשע בעבירה של פציעה. באותו מקרה דובר בנאשם אשר פצע את המתלונן בראשו, באמצעות חפץ חד, וגרם לו לחתך בקרקפת. בית המשפט העליון קבע כי אין להמיר את עונש המאסר שנגזר על המערער לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וזאת על אף המלצת שירות המבחן והימצאות המערער בהליך טיפולי; רע"פ 322/15 ג'אנח נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.1.15), שם דובר במערער אשר הורשע בגין שני כתבי אישום בעבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין ובעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית המשפט העליון דחה בקשת רשות הערעור ולא התערב בעונש שנגזר על המערער והוא 24 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי למערער עבר פלילי מכביד וכי המלצות שירות המבחן בעניינו שליליות; ת"פ (אילת) 36495-08-13 מדינת ישראל נ' טקלו (ניתן ביום 19.5.14) שם דובר בנאשם שהורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, בעבירה של תקיפה ובעבירה של איומים. עונשו של הנאשם נגזר ל- 30 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים.

4

 

בא כוח הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן תוך שהוא מונה שיקולים אשר, לשיטתו, מצדיקים הטלת עונש אשר לכל היותר יתבטא במאסר קצר שירוצה בעבודות שירות. בין שיקולים אלה, טען בא כוח הנאשם כי אין להתעלם מהרקע לביצוע המעשים, מהעובדה שמדובר באיבוד עשתונות רגעי ולא במצב מתוכנן, מנסיבות חייו של הנאשם, מהחרטה והאחריות שביטא ומנסיבותיו האישיות והרפואיות של הנאשם. בא כוח הנאשם טען כי מתחם העונש את העבירות שביצע הנאשם נע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לבין מאסר בפועל לתקופת מוגבלת. לשיטתו יש להעדיף בעניינו של הנאשם את השיקול השיקומי ולתת לנאשם הזדמנות להשלים את ההליך הטיפולי. בא כוח הנאשם הפנה לפסיקה אשר, לדידו, מלמדת כי במקרים דומים ואף חמורים יותר הושתו על נאשמים עונשים בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות. בתוך כך הפנה לאלה: רע"פ 4573/11 לפידות נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.9.11) שם דחה בית המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור שהגיש מערער אשר הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי שבמהלך עימות עם המתלונן נטל סכין ודקר את המתלונן בצווארו, באוזנו ובידו. עונשו של המערער הועמד על שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן; ע"פ 5133/08 בר ציון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.1.09) שם דובר במערער אשר הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, בגין אישום אשר ייחס לו דקירה של מתלונן באמצעות שבר זכוכית. המערער היה מצוי בעיצומו של הליך שיקומי אותו העריך שירות המבחן כהליך חיובי בעל סיכויים גבוהים. הערעור התקבל ועונשו של המערער הומר לשישה חודשי מאסר תוך אפשרות לרצותם בעבודות שירות. בא כוח הנאשם הפנה לפסיקה נוספת ועיינתי בה.

 

דברי הנאשם.

 

הנאשם הביע צער על האירוע ומסר כי מכיר בחומרת מעשיו וכי ברצונו להתנצל בפני המתלונן. כמו כן ביקש את רחמי בית המשפט וביקש להתחשב בתהליך החיובי אותו הוא עובר ובו מעונין הוא להמשיך.

 

דיון והכרעה.

 

הנאשם שלפני עומד לגזירת דינו בגין ביצוע עבירות חמורות, כאשר החמורה שבהן היא גרימת פציעה לאדם בנסיבות חמורות.

 

5

בחינת נסיבות ביצוע העבירות מלמדת כי במהלך עימות במקום עבודה משותף לנאשם ולמתלונן ובעת שהמתלונן סירב לבקשת הנאשם לסייע לו בהזזת משא והחל מגדף את הנאשם ומתקרב אליו, סטר הנאשם בפניו של המתלונן, היכה במכות אגרוף בראשו, זרק לעברו כיסא פלסטיק אשר פגע במתלונן ובהמשך נטל סכין יפנית שהייתה במקום ותקף את המתלונן באמצעותה בגבו. מעשי הנאשם גרמו למתלונן סימני חבלה במרפק ובאמה השמאלית וכן פצע חתך בגבו באורך 2 ס"מ, אשר הצריך את המתלונן לטיפול רפואי ולתפירת פצע החתך.

 

נסיבות המקרה שלפני, חמורות ביותר. בבואי לגזור דינו של הנאשם התלבטתי מאוד. רבות דובר אודות תת תרבות הסכין. יתירה מזו, אין מדובר במילים בעלמא, אלא בתוצאות חמורות ביותר הנובעות מהתנהגות אלימה שיש עמה שימוש בסכין. לעיתים קרובות, התוצאות של השימוש בסכין, למרבה הצער, הן טרגיות. חייו של אדם נקטלים ולו משום שאחר מצא לפתור סכסוך שיש לו באמצעות סכין. יש לזכור ואין לשכוח, ששימוש בסכין כדי לפגוע באחר, אינו שונה משימוש בכלי נשק אחר, על מנת לפגוע באדם. במקרה שלפני, פגע הנאשם באיברים מסוימים של גוף המתלונן, וזה מזלו הרב של הנאשם, שהרי אילו פגעה הסכין באיבר חיוני כלשהיא וגם אם פגיעה שטחית, כגון בצווארו של המתלונן, נקל לשער שהתוצאות היו חמורות שבעתיים מאלה שבכתב האישום. אין ספק כי העונש ההולם בגין פציעת אדם באמצעות סכין, הוא מאסר בפועל "ממש" ולא כזה שירוצה בעבודות שירות.

 

מנגד מצוי לפני תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן, כדרכו ערך תסקיר מקיף ומעמיק ביותר. מדובר באדם נורמטיבי בדרך כלל, איש משפחה ועבודה ובעיקר אדם חסר הרשעות קודמות שזו לו ההסתבכות הראשונה ויחידה עם החוק הפלילי. הנאשם נרתם בפיקוח וליווי שירות המבחן להליך שיקומי משמעותי וסופו חיובי ובהצלחה.

 

כמו כן, אין מדובר במעשה מתוכנן מצד הנאשם ובכך שלהתפרצות ההתנהגות האלימה מצד הנאשם קדמו גידופים ואיומים מצד המתלונן אשר ניכר כי "תרמו" להתגלגלות האירוע. אמנם אין בכך, ולו בשמץ, להכשיר את התנהגות הנאשם אולם יש עדיין להתחשב בנסיבות כולן לרבות אלה המלמדות על הלך רוחו של הנאשם בעת שביצע המעשים לצורך קביעת מידת החומרה שבמעשים. מדובר במעשה אלימות שבא בהתפרצות זעם רגעית על רקע המריבה שהייתה בין הנאשם לבין המתלונן.

 

6

אכן, מדיניות הענישה הבאה לידי ביטוי בפסיקה הדנה בעבירות אלימות על סוגיהן אינה סלחנית. המדובר במדיניות ענישה ברורה ונחושה המחייבת הטלת עונשים ממשיים ומשמעותיים במטרה למגר את תופעת האלימות, וראו בהקשר זה דברי בית המשפט העליון בע"פ 5641/09 מדינת ישראל נ' ברזינסקי (פורסם בנבו), בע"פ 2169/10 מדינת ישראל נ' מארי (פורסם בנבו), ובע"פ 8113/12 מחלב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו).

 

בהתאם לכך עיון בפסיקה מלמד כי בגין עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, אשר העונש המרבי הקבוע לצדה הוא שש שנות מאסר, ועבירה של החזקת סכין, אשר העונש המרבי הקבוע לצדה הוא חמש שנות מאסר, המדיניות העונשית באה לידי ביטוי, על דרך הכלל, בהשתת עונשי מאסר בפועל, לרבות בדרך של עבודות שירות. באשר לעבירה של היזק לרכוש בזדון, אשר העונש המרבי הקבוע לצדה הוא שלוש שנות מאסר, המדיניות העונשית הנוהגת באה לידי ביטוי בענישה מוחשית שאינה כוללת רכיב של מאסר בפועל בגבולה התחתון ועד למאסר בפועל, לרבות בדרך של עבודות שירות.

 

בהתחשב בכל אלה, שהם הפרמטרים לקביעת מתחם העונש ההולם את המעשים בהם הורשע הנאשם על פי תיקון 113 לחוק העונשין, אני סבור כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 6 חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 14 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

 

כאמור לעיל, לאחר התלבטות קשה, החלטתי כי הנסיבות לקולא במקרה זה גוברות על הנסיבות לחומרה ועל הנטייה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל "ממש" דהיינו מאחורי סורג ובריח. לאחר שאני שוקל השיקולים כמפורט לעיל, ושוב אחזור על ההתלבטות הרבה, אני בא לכלל מסקנה כי העונש שיושת על הנאשם יהיה מאסר שירוצה בעבודות שירות, כשאני מוצא כי האיזון הראוי יהיה בחיוב הנאשם לפצות המתלונן. בעניין זה אני מקבל המלצת שירות המבחן שלא לפגוע בדרך השיקומית בה בחר הנאשם ואשר בה הוא מתמיד. הנאשם ביצע מעשים חמורים שגרמו לנזק בגוף המתלונן אולם מקום בו המלצת שירות המבחן היא להעדיף את האינטרס השיקומי כאשר הנאשם מצוי באפיק שיקומי חיובי ואפקטיבי והוא מגלה התמדה ומחויבות לכך, וכאשר יש בכך להפחית הפחתה נוספת של הסיכון להישנות עבירות דומות מצדו, נכון יהיה לאפשר את המשך שיקומו. בהגיעי למסקנה זו התחשבתי אף ובין היתר בעובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, כי מעשיו האלימים חריגים להתנהלותו בחייו, וכי הוא הביע חרטה ואחריות והודה בהם, כמו גם בנסיבות חייו האישיות, המשפחתיות והבריאותיות, כפי שנסקר בתסקיר ובתיעוד הרפואי.

 

 

אשר על כן, אלה העונשים אשר אני משית על הנאשם:

 

7

6 חודשי מאסר בפועל.

 

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות כפי חוות הדעת של הממונה על עבודות שירות בשב"ס שעותק ממנה מצוי בידי הנאשם.

הואיל ובמועד מתן גזר הדין חלף המועד שנקבע בחוות דעת הממונה לתחילת ביצוע עבודות השירות, אני מורה כי הנאשם יחל ריצוי עונש המאסר ביום 1.8.16.

 

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה של אלימות פיזית כלפי אדם כמו גם עבירה של גרימת נזק לרכוש והחזקת סכין.

 

אני מחייב הנאשם לפצות את המתלונן מר עוז אברמוביץ ת.ז. 033613860 בסך 5,000 ש''ח.

 

אני משית על הנאשם קנס בסך 1,500 ש''ח או חודש מאסר תמורתו הקנס ישולם עד ליום 1.9.16.

 

אני מחייב את הנאשם להיות בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

 

הקנס והפיצוי ישולמו בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם הוא ביום 1.9.16. ככל שהנאשם, או מי מטעמו, הפקידו סכום כסף כערובה לשחרורו בתיק מ"ת 59326-05-15 הרי הסכום יועבר על חשבון הפיצוי.

 

באשר לקנס, הוראת התשלום כאמור לעיל חלה.

 

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

 

מוצגים: ייעשה בהם כפי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

 

 

 

ניתן והודע היום ו' תמוז תשע"ו, 12/07/2016 במעמד הנוכחים.

 

8

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

אני נעתר לבקשה ומורה כי תחילת עבודות השירות תהיה ביום 28.08.16.

 

אני מורה על עיכוב יציאת הנאשם מן הארץ.

 

תנאי השחרור שנקבעו לנאשם בתיק מ"ת 59326-05-15 יחולו להבטחת ריצוי העונש על ידי הנאשם.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ו' תמוז תשע"ו, 12/07/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

הוקלד על ידי יפעת מינאי