1.      הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון דיוני, והורשע בביצוע עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, והחזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא וסיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

2.      מכתב האישום עולה כי ביום 8.2.2022 בשעה 06:30 החזיק הנאשם בדירתו בלוד, סם מסוג קנבוס במשל 40.05 גרם. עוד החזיק הנאשם ברכבו מסוג סקודה, במרווח שבין ההגה ללוח השעונים, סמים מסוכנים מסוג הרואין במשקל 44.32 גרם, וקוקאין במשקל 8.75 גרם נטו שלא לצריכתו העצמית, וסם מסוג MDMA במשקל 0.0657 גרם נטו לצריכתו העצמית.

3.      הנאשם צירף את ת"פ 25019-01-21 (להלן: "התיק המצורף") בו הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו- (ג) רישא, לפקודת הסמים, בכך שביום 20.12.2019 בשעה 10:15 בהיותו ברכב בלוד, החזיק סמים מסוכן מסוג חשיש במשקל 115.0281 גרם נטו. הנאשם השליך את הסמים אל מתחת לרכב שחנה בסמוך, לאחר שהבחין בניידת משטרה. בגין הרשעתו בתיק המצורף עתרו הצדדים במשותף בהתאם להסדר טיעון שכלל הסכמה לעונש, כי יושתו על הנאשם חודשיים מאסר בפועל, מתוכם חודש במצטבר לעונש שיוטל בתיק העיקרי, מאסר על תנאי וקנס.

טיעוני הצדדים לעונש

4.      ב"כ המאשימה עוה"ד שיר וטורי, הצביעה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, משהחזיק בסמים קשים ומגוונים, ובכמויות גדולות שמעידות על כוונתו לסחור בהם. נטען, כי מדובר בעבירות שדורשות תכנון והערכות לפני ביצוען, ושהנאשם הוא מבצען היחיד. ב"כ המאשימה טענה כי הפצת הסמים עלולה הייתה לגרום לנזק רב, ושהרווח הכלכלי, שהיה צפוי מכך, גבוה.

5.      ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה (אליה אתייחס בהמשך), וטענה כי לנוכח כמויות הסמים וסוגיהם, והעובדה שהנאשם ביצע אותן בעת שהיה תלוי ועומד נגדו תיק סמים אחר (המצורף), מתחם העונש נע בין 3 שנים ל- 5 שנים. אשר לגזירת העונש, בהיות הנאשם צעיר נעדר עבר פלילי, שהודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו, נטען שיש לגזור עונשו בתחתית המתחם, לצד ענישה נלוות בדמות מאסר מותנה וקנס משמעותי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

6.      הוסיפה ועתרה המאשימה להכריז על הנאשם כעל "סוחר סמים", ולחלט את הכסף והטלפון שנתפסו בדירה.

7.      ב"כ הנאשם עוה"ד חי אוזן, לא הקל ראש בחומרת מעשיי הנאשם, אך ציין כנסיבה לקולה, שהסמים הקשים לא הוחזקו בבית אלא ברכב, ושהם לא היו מחולקים למנות. משכך, ובהתאם לפסיקה אליה הפנה, טען הסניגור כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל- 24 חודשי מאסר.

8.      הוסיף וטען ב"כ הנאשם, כי בנוגע לגזירת העונש יש לתת משקל רב לנסיבותיו האישיות לקולה של הנאשם הן מחמת גילו והעדר עבר פלילי, והן משום שנטל אחריות על מעשיו, חרף קושי ראייתי, בהמשך להליך גישור שנערך בבית המשפט, ואף בשל היותו עצור תקופה ארוכה. לפיכך עתרה ההגנה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 18 חודשים.

9.      הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, סיפר שבנו נולד בהיותו במעצר, וכי העובדה שהוא לא רואה אותו, שקשה לו במיוחד. עוד מסר שהוא מצטער על מעשיו ומעוניין להקים משפחה טובה, ובית חם, לחזור ולחדש את הקשר שלו עם הוריו ואחיו.

10.  אחיו הבכור של הנאשם, סיפר כי הוא ומשפחתו דואגים לנאשם, אף שהם כועסים עליו על ביצוע העבירות, ולמעשה לא דיברו איתו תקופה ארוכה של כ- 5 חודשים לפני המעצר. האח הביע דאגה לאשת הנאשם, שהיא בת 18 ומגדלת לבד את בנם המשותף, ועוד הוסיף וסיפר שהמשפחה תומכת בה ובנאשם, וכי הם דאגו לעסק לכלי בית, שממתין לשחרורו של הנאשם מהמאסר.

גזירת העונש

מתחם העונש ההולם

11.  עבירות סמים פוגעות בבריאות הציבור, בביטחונו ורכושו. בפסיקה רחבה עמד בית המשפט העליון על פגיעתם הקשה של עבירות הסמים בבריאות הציבור, ועל השפעתם ההרסנית על הגוף והנפש. כן קיים סיכון הטמון בעבירות סמים, לביצוע עבירות נלוות כדוגמת רכוש ואלימות, בשל הצורך לממן את צריכתם (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ (15.2.2016); ע"פ 1274/16 עווד נ' מדינת ישראל (6.10.2016); ע"פ 4522/18 אסאבן נ' מדינת ישראל (11.11.2018)).

12.  בית המשפט העליון עמד על חומרת עבירות החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית, למשל, מפי כב' השופטת א' פורקצ'יה בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010):

"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים".

וכך נאמר בע"פ 8283/17 עובאסי נ' מדינת ישראל (10.6.2018):

"אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים [...] יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם".

13.  הענישה הנוהגת בעבירות החזקת סמים קשים במשקלים של עשרות גרמים, נסובה על עונשי מאסר ממושכים, וממנה ניתן ללמוד לענייננו בשינויים המחוייבים, כדלקמן:

א.    ברע"פ 1807/22 פלוני נ' מדינת ישראל (16.3.2022) נדון עניינו של נאשם שהודה בכך שהחזיק 49.3 גרם קוקאין, השליכם מחלון הרכב וניסה להימלט כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה. בהיותו צעיר נעדר עבר פלילי, שעבר הליך שיקומי, בית משפט השלום השית עליו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, ובית המשפט החמיר את העונש והעמידו על 18 חודשי מאסר, לאחר שנקבע כי ערכאת הערעור אינה ממצה עמו את הדין. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחתה, וכך קבע בית המשפט העליון מפי כ' השופט י' אלרון:

"בענייננו, המבקש הורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות משמעותית שניתן להפיק ממנה מאות "מנות" אשר היו עלולות להגיע לרחובות ישראל ולהסב נזק רב, אלמלא פעילות גורמי האכיפה. לא אחת התרעתי מפני חומרתן הרבה של עבירות הסמים, ועל הצורך בענישה מרתיעה ויעילה בעבירות אלו בכדי למנוע אותן בטרם יסבו נזק לחברה [...]".

ב.     בע"פ 482/20 מטר נ' מדינת ישראל (4.6.2020), נדון עניינו של נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בהחזקת סם מסוג הרואין במשל 65.26 גרם נטו שלא לצריכתו העצמית, בביתו, ובעבירה של איומים על שוטר. נקבע מתחם שנע בין 3 עד 5 שנות מאסר, ונגזר על הנאשם, שהרשעות קודמות בעברו, מאסר בפועל למשך 4 שנים, וכן חילוט המזומן שנתפס בביתו בסך 15,000 ₪. בערעור הוקל עונשו, מחמת פגם בחיפוש משלא בוצע בנוכחות שני עדים, והוא הועמד על 3.5 שנות מאסר.

ג.       בעפ"ג (מרכז-לוד) 65932-01-20 מדינת ישראל נ' לולו (16.6.2020), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש, שהושת על נאשם שהורשע בשני כתבי אישום בגין החזקת קוקאין במשקל 15.8 גרם ובהזדמנות נוספת החזיק קוקאין במשקל של כ- 34 גרם. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של הנאשם, בהתחשב בעברו הפלילי המכביד, והעמידו על 32 חודשים - חלף 26 חודשים, תוך שציין שערכאת הערעור אינה ממצה עמו את הדין.

ד.     בע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.2020), נדון נאשם שהורשע בהחזקת קוקאין במשקל 55 גרם נטו, שהיה מחולק ל- 38 מנות, משקל אלקטרוני וכסף מזומן בסך 4,250 ₪, למאסר בפועל למשך 18 חודשים, לאחר שנקבע מתחם שנע בין 24 ועד 42 חודשים, ובשל הליך שיקולי שיקום משמעותי שעבר הנאשם, חרג בית המשפט ממתחם העונש הראוי לקולה.

ה.    בע"פ 1932/15 בן סעדון נ' מדינת ישראל (17.4.2016) נדון נאשם שהורשע לפי הודאתו בהחזקת סמים מסוג קוקאין במשקל 26.4 גרם, חשיש במשקל 406.71 גרם ו- 446 כדורי MDMA שלא לצריכה עצמית, נקבע מתחם שנע בין 18 ועד 60 חודשים, ונגזר דינו, בהתחשב בעברו הפלילי, למאסר בפועל למשך 42 חודשים. ערעור שהגיש הנאשם נדחה, ובתוך כך קבע בית המשפט העליון:

"רמת הענישה שנקבעה בפסקי הדין שאוזכרו לעיל ובפסקי דין אחרים, כשמדובר בהחזקת סמים מסוכנים, שלא לצריכה עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נעה בין 3 ל- 5 שנות מאסר [...]".

ו.       בע"פ 1313/14 בהתימי נ' מדינת ישראל (9.6.2015), הורשע נאשם בעל עבר פלילי עשיר, לאחר שמיעת ראיות, בהחזקת כ- 50 גרם קוקאין, אותם השליך בהיותו ברחוב לאחר שהבחין בשוטרים. הנאשם נדון לעונש של 42 חודשים, עונש מאסר על תנאי למשך 10 חודשים הופעל במצטבר, כך שסה"כ נדון הנאשם ל- 52 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש על הכרעת הדין וחומרת העונש נדחה.

ז.      בע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (9.1.2013), נדון נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בגין החזקת 43 גרם קוקאין, שהיה מחולק ל- 60 אריזות, לעונש מאסר בפועל למשך 36 חודשים, בהתחשב בעברו הפלילי שאינו רלוונטי.

14.  ובענייננו, החזיק הנאשם ארבעה סוגי סמים מסוכנים: שניים מתוכם לצריכה עצמית - קנבוס ו- MDMA במשקלים נמוכים יחסית, ושניים מתוכם סמים קשים הרואין במשקל 44.32 גרם וקוקאין במשקל 8.75 גרם נטו. לנוכח מגוון הסמים, הכמות הגדולה שלהם, והעובדה שהוטמנו באופן נסתר בתוך ההגה ברכבו של הנאשם, ולאחר שהתחשבתי בענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 חודשי מאסר ועד 50 חודשים.

גזירת העונש בתוך המתחם

15.  לקולה נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם שהוא צעיר יליד 1999, נעדר עבר פלילי, ומשקל רב לכך שהודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו וחסך מזמנו של בית המשפט.

16.  הנאשם נשוי ואב לתינוק שנולד בהיותו במעצר, מעצר בו הוא שוהה מזה תקופה ארוכה. התרשמתי שהמעצר נותן בו את אותותיו והוא מעוניין לשנות את דרכיו, ולשם כך זוכה לסיוע משפחתו, שמוקיעה את מעשיו.

17.  מטעמים אלו מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה.

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל למשך 30 חודשים, החל מיום מעצרו 8.2.2022.

בגין ת"פ 25019-01-21, כמוסכם על הצדדים, מורה על השתת עונש מאסר בפועל למשך חודשיים, מתוכם ירצה הנאשם חודש מאסר במצטבר, וחודש בחופף. כך שסה"כ יישא הנאשם מאסר בפועל למשך 31 חודשים.

ב.     מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת סמים מסוג פשע למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.

ג.       מאסר מותנה למשך חודשיים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת סמים מסוג עוון למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.

ד.     קנס בסך 7,500 ₪, שישולם ב- 10 תשלומים או 50 ימי מאסר תמורתו, שישולם החל מיום 2.4.203 (ככל שקיים פיקדון בתיקים שבכותרת או בתיקים קשורים להם, יקוזז בהסכמת הנאשם והיתרה תוחזר לו, כפוף לכל מניעה חוקית).

ה.    פסילה מותנית מלהחזיק או לקבל רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור הנאשם כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, בתוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.

חילוט

ו.       בהתאם להוראת סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים, לנוכח העבירות בהן הורשע הנאשם, אני מכריזה עליו כעל "סוחר סמים", ומורה על חילוט הטלפון והכסף שנתפס.

ניתן צו כללי להשמדת מוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ג' שבט תשפ"ג, 25 ינואר 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה עוה"ד נעמי לוינוב, הנאשם הובא ע"י שב"ס, וב"כ עוה"ד שוקרי אבו טביק.