רקע

1.      בהכרעת דין מיום 23.6.22, הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (ריבוי עבירות), תקיפה סתם כלפי בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין (ריבוי עבירות) והדחה למניעת עדות במשפט, לפי סעיף 246(א) לחוק העונשין.

 

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה הנאשם נשוי למתלוננת ולהם ילד קטין משותף. כמו כן, למתלוננת שני ילדים קטינים נוספים ממערכת יחסים קודמת.

 

3.      אותה עת התגוררו הנאשם והמתלוננת, יחד עם הקטינים, בדירה בעיר ראשון לציון (להלן: "הדירה").

 

4.      בהתאם למפורט בעובדות פרט האישום הראשון, ביום 17.12.21 בשעת צהריים, קבעו הנאשם והמתלוננת כי הנאשם יביא שניים מהקטינים אל המתלוננת ששהתה באותה עת בבית אמה שבעיר בת-ים. משגילה תקר בגלגל רכבו, התקשר למתלוננת, עדכן אותה והוסיף: "יא בת זונה, בגלל המנחוס שלך, שרמוטה, אני גוזר עלייך שיהיה לך מוות, בואי קחי את הילדים שלך אם את רוצה". המתלוננת אמרה לנאשם כי תגיע לדירה כדי לאסוף את הקטינים וביקשה ממנו כי הקטינים ימתינו לה למטה בשל חששה ממנו. בהמשך, הגיעה המתלוננת אל החניה האחורית של בניין הדירה (להלן: "המקום"), התקשרה אל הנאשם וביקשה שישלח את הקטינים למטה. בתגובה, שלח הנאשם למתלוננת מספר הודעות קוליות, בהן גידף אותה והשמיע כלפיה איומים ובין היתר: "תקשיבי טוב יא בת שרמוטה את לא תקבעי לי מה לעשות יא זונה... תעלי אליהם יא בת זונה, אחרי שאני מדבר איתך באים גם בלשים יא שוטרת, חכי תראי יא בת זונה, יגיע היום שלך, את תשרפי, את לא תדעי מאיפה אני אבוא לך, אל תדאגי, יא שרמוטה.."; עוד אמר כי: "מה לעשות יא זונה אז עכשיו תקשיבי, לא יוצא מפה ותישארי אצל אמא שלך, אם תתקרבי לפה, תקבלי בעיטה לתוך הפנים יא בת זונה"; וכי: "אני מבטיח לך כל דבר היא תשלם כפול כפליים, אני אעשה לך חיים שחורים פי אלף...".

 

5.      מיד ובסמוך לכך, הגיע הנאשם אל המקום וחסם באמצעות רכבו את רכבה של המתלוננת, יצא מרכבו כשהוא אוחז בשקית שהכילה חפצים של הקטינים (להלן: "השקית") ואמר למתלוננת לפתוח דלת הרכב על מנת שימסור לה את השקית. המתלוננת פתחה את חלון רכבה ואז, הטיח הנאשם את השקית בעוצמה בלחיה השמאלית של המתלוננת, ואמר: "את תשלמי על זה שאת רוצה שאתפנה מהדירה, אני לא אתפנה", הכניס את ידו מבעד לחלון הרכב ומשך בחוזקה בשיערות ראשה של המתלוננת תוך שהטיח את ראשה בחוזקה על חלון הרכב. הוסיף הנאשם והכניס את ידו השנייה מבעד לחלון, דחף אצבע לעינה השמאלית של המתלוננת וצעק "אני אוציא לך את העיניים". המתלוננת צעקה לנאשם שיחדל ממעשיו. לאחר מכן, עזב הנאשם את המקום. למתלוננת נגרם סימן אדום מתחת לעינה השמאלית.

 

6.      בהתאם למפורט בעובדות פרט האישום השני, עובר ליום 10.12.21, במועד שאינו ידוע במדויק, הדביק הנאשם תמונות של צדיקים על גבי נרות נשמה והדליק את הנרות. ביום 10.12.21 בשעה 21:00, אמרה המתלוננת לנאשם כי הנרות הפכו לשחורים ועולה עשן כי התמונות נשרפות. בתגובה, גידף אותה הנאשם והוסיף "... אם עוד פעם אחת תתערבי לי בקדושה, אני אזיין אותך ואחתוך אותך" תוך שהתקרב אל פניה. המתלוננת אמרה לנאשם כי היא רוצה ללכת וסובבה אליו את גבה. אז, הכה אותה הנאשם באמצעות מכת אגרוף בגבה ובעט ברגלה הימנית. ביום 12.12.21, עזבה המתלוננת את הדירה יחד עם הקטינים ועברה להתגורר בבית אמה בעיר בת-ים.

 

7.      בהתאם למפורט בעובדות פרט האישום השלישי, כחודש וחצי עובר ליום 17.12.21, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת, עת שהו בדירה יחד עם בנה האמצעי של המתלוננת (להלן: "הקטין"). במהלך הוויכוח, משך הנאשם בחוזקה בשיערה של המתלוננת, בנוכחות הקטין. המתלוננת צרחה מכאב והקטין החל לבכות.

 

8.      בהתאם למפורט בעובדות פרט האישום הרביעי, במועד שאינו ידוע למאשימה ובעקבות המתואר באישומים לעיל, אמרה המתלוננת לנאשם כי אם ימשיך לנקוט כלפיה באלימות ואיומים היא תגיש נגדו תלונה במשטרה. בתגובה, אמר הנאשם למתלוננת: "שם זין עלייך ועל המשטרה, אני אשתחרר מהמשטרה ואחתוך אותך בפנים ואז אשב בכיף במאסר, נעשה סיבוב קפה ועוגה".

 

9.      בהתאם למפורט בעובדות פרט האישום החמישי, במהלך תקופה של כשלושה חודשים עובר ליום 17.12.21, חדל הנאשם לעבוד. במהלך תקופה זו אמר הנאשם למתלוננת: "הכל בגללך, את אומרת לי לך לעבוד, את מרחיקה אותי מהדת, יא זונה יא שרמוטה תדברי מילה אני אפתח לך את התחת, אני אזיין אותך, עופי לאמא שלך", והשליך לעברה חפצים שונים בדירה.

 

10.  בהתאם למפורט בעובדות פרט האישום השישי, בעקבות המתואר באישומים דלעיל, נעצר הנאשם עד החלטה אחרת ביום 27.12.21, במסגרת תיק מ"ת 59006-12-21, ושהה במשמורת שב"ס. ביום 7.1.22, התקשר הנאשם לטלפון של הקטין (להלן: "הטלפון") בשעה 12:50 ולאחר מכן בשעה 13:15 ושוחח עמו. מששמעה המתלוננת את השיחה, ביקשה מהקטין את הטלפון והנאשם אמר: "יש לך עד יום ראשון להחזיר את הכלב ואם לא את נרצחת". בתגובה, אמרה המתלוננת לנאשם כי מסרה את הכלב, וניתקה את שיחת הטלפון.

 

11.  בהמשך למתואר, ביום 8.1.22, בין השעות 09:29 ועד לשעה 09:58, ובין השעות 17:47 ועד השעה 17:51, צלצל הנאשם לטלפון 14 פעמים.

 

12.  באותן נסיבות, בשעה 09:44, התקשר הנאשם ומשענתה המתלוננת, אמר לה בין היתר את הדברים הבאים: "... אני בא אלייך אל כל המשפחה שלך, על אמא שלך על אבא שלך על כולם אני אבוא, אם לא אני בן זונה. גם אם זה יקח לי שנה שנתיים שלוש ארבע אני חותך לך את הפנים, לאמא שלך, לאבא שלך אם לא אני בן זונה"; "... את לא יודעת לאיזה סרט את נכנסת.. אני אעקור לך את העיניים.."; "מה חשבת שקיבלת ביטחון, יא מלשינה.. קיבלת ביטחון ממני.. ואת תאכלי גם דקירות ואני יזיין את אמא שלך ואת כל המשפחה שלך אני מבטיח לך.. אבא שלך הוא הראשון שאני אזיין אותו.. את כולם את אחיך המלשין אני אזיין.. כל מי שהלשין עליי במשטרה אני יזיין אותו.."; "ואני אומר לך סימה אם את לא תתאפסי על עצמך ותבואי לבית משפט תגידי שזה שקר את תמותי אני אומר לך, אני אומר לך שאני אצא יא זונה ואני אצא ואשחט אותך.. אני אשחט אותך חיה"; "... חכי אני אחתוך לך את כל הראש הפעם.."; "אני מבטיח לך.. יהיה לך חיים שחורים.. אם תנתקי אני אומר לך.. שאני אפגוש אותך את תקבלי דקירות לעיניים.."; " והנה אני אומר לך את זה אם את תבואי להעיד עליי בפנים דברים, את תמותי.. אם את תבואי להעיד עליי בפנים"; "אני אחתוך לך את הגרון אני אשחט אותך.. רק התחלתי, אני עוד שבוע שבועיים אני אצא את תראי מי אני יא בת זונה, אני אפרק לך את הפנים הפעם.."; "אני מבטיח לך שאני אשאיר את הילדים בלי אמא, אם לא אני בן זונה, תחכי ותראי.. אם אני אראה אותך באה מעידה עליי דברים, אם אני אראה שאת אומרת עליי שקרים שלא היו, אני אומר לך סימה את תמותי"; "סימה יא בת זונה אני נשבע לך באלוהים, אני מוכן לאכול עליך מאסר עולם.. אני יוצא החוצה אני שוחט אותך.. גם אם יהיה מצב שיהיה עוד עשר שנים אני אצא, אני ישר אשחט אותך.. אם את תעידי עליי, אני אומר לך כדאי לך להתאפס על עצמך מהר.. אם את תעידי עלי אני אשחט את אמא שלך יא מפגרת, אם את תעידי עלי.. אם את תנתקי זה יהיה בכלל הסוף שלך..".

 

13.  בהמשך ולאחר שניתקה המתלוננת את השיחה, בשעה 09:54, התקשר שוב הנאשם ומשענתה המתלוננת, אמר לה, בין היתר: "תבואי להעיד שעשיתי לך משהו ואני ארצח אותך ואדקור אותך בכל הגוף"; "אני נשבע לך בראש של אוריאל שאת תהי עם קרע בפנים את והמשפחה שלך".

 

14.  בהמשך, בשעה 09:58, התקשר הנאשם ואיים על המתלוננת שילדיהם הקטינים ימותו ויבעט לקטין המשותף בראש. כמו כן, אמר את הדברים הבאים: "אם לא תחזירי את הכלב ביום ראשון את מתה.. אני נשבע בראש של א. (הקטין המשותף), הילד שלי הבכור.. סיפרתי עלייך הכל, יקחו לך את הילדים, אני אראה לך"; "את חושבת שזה הסוף? את חושבת שככה זה נגמר? את אמרת את האמת? יא שרמוטה, יא זונה יא שקרנית.. את לא מפחדת? אז עוד מעט את תפחדי עוד יותר.. שאת תפחדי את תשתיני יא זונה.. אני אגרום לך להשתין ולחרבן.. אמא שלך יעשו הרבה פיפי וקקה.."; "אל תדאגי אני אצא, שנה שנתיים חודש חודשיים.. ותדעי לך שככל שזה יתארך יותר, את תמותי יותר מהר.. הבנת יא שרמוטה יא זונה? כדאי לך להתעורר.. עכשיו זה מלחמה לכל החיים"; "אם אני אצטרך 10 שנים לחכות לך אני אחכה לך, אבל ביום שאני אצא את תמותי, לא כדאי לך להיות חכמה...".

 

15.  באותן נסיבות, בשעה 18:00 לערך, התקשר הנאשם שוב ואמר למתלוננת בין היתר, את הדברים הבאים: "אני אגיד אוקי את תהיי בבעיה שלך החיים שלך, אני מבטיח לך.. אם תנתקי זה הסוף שלך..".

 

16.  לא בכדי בחרתי לצטט בהרחבה מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם. ארחיב על כך בהמשך.

 

17.  במסגרת ההסדר הדיוני בין הצדדים, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לעונש. אין הסכמה עונשית בין הצדדים.

 

 

 

תסקיר שירות המבחן

18.  תסקיר שירות המבחן מיום 20.12.22 מפרט את קורות חייו של הנאשם. הנאשם בן 37 שנים, נשוי למתלוננת אם לשני ילדים קטינים ממערכת יחסים קודמת. לבני הזוג ילד קטין משותף אשר אובחן כסובל מאוטיזם. הנאשם בעל 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי חלקי ושוחרר לאחר שנה וחצי בשל אי התאמה, נוכח התנהלות בעייתית מצדו, עריקות וריצוי עונש מאסר בכלא צבאי. טרם מעצרו בתיק זה, עבד הנאשם כעצמאי בתחום האלומיניום. לאורך השנים עבד בעבודות שונות, התקשה להתנהל בצורה שקולה במישור הכלכלי וצבר חובות אשר הובילו לנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו, אותם הצליח, לדבריו, להסדיר באופן הדרגתי. משבר הקורונה והקשיים הכלכליים שהביא עמו, העמידו את הנאשם בלחצים עמם התקשה להתמודד ומצבו הכלכלי שוב החמיר.

 

19.  לחובת הנאשם 5 הרשעות קודמות, בין השנים 2002-2008, בעבירות סמים, רכוש ואלימות. ביום 01.03.22 נדון, במהלך מעצרו בתיק שלפני, לתקופה בת 29 חודשי מאסר בגין עבירות סמים, אותם מרצה כעת.

 

20.  מתסקירים אחרונים שהוגשו בעניינו של הנאשם בהליכים אחרים עולה כי שירות המבחן התרשם מאדם בעל דימוי עצמי נמוך ונטייה להתנהלות אימפולסיבית המתגברת בעיתות משבר ולחץ. לנאשם קושי בוויסות דחפים, תוך נטייה לפעול תוך התמקדות בעצמו ובצרכיו וללא שיקול דעת. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה להכיר בבעייתיות במצבו ובאישיותו וכן, מתקשה להתחייב ולהשתלב בהליך טיפולי.

 

21.  לטענת הנאשם, לאורך השנים, לא היו אירועים אלימים בינו לבין המתלוננת. הוא הסביר כי הרקע למעשיו נעוץ במצוקה כלכלית ולחץ שהתגברו נוכח הפרידה המסתמנת מבת זוגו היא המתלוננת.

 

22.  לדבריו, מאז מעצרו, השתלב בקבוצה טיפולית, לרבות בכזו העוסקת בשליטה בכעסים. שירות המבחן טרם קיבל מידע עדכני על כך מגורמי הטיפול בשב"ס.

 

23.  מדברי המתלוננת עולה כי לאורך השנים, מערכת היחסים בינה לבין הנאשם הייתה טובה. היא תיארה את הנאשם כאיש משפחה נאמן, אבא ובעל טוב. ילדיה של המתלוננת מנהלים כיום קשר טלפוני יום-יומי עם הנאשם, אותו מתארת כקשר חיובי לשני הצדדים. בסמוך לעבירה, תיארה קשיים כלכליים שהובילו לוויכוחים החריגים לאורח חייהם, אשר הביאו להחלטתה לסיים את הקשר ולעבור להתגורר אצל הוריה. עוד הוסיפה כי באותה תקופה חוותה דיכאון וחרדה אשר הגבירו את חווית האירועים אותם הגדירה כ"חד פעמיים". עוד ציינה כי אינה חוששת מפניו.

 

24.  שירות המבחן ציין כי במהלך האבחון, הביע הנאשם חרטה על התנהלותו. עם זאת, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה בנטילת אחריות מלאה על מעשיו, ניסה לצמצם מחומרתם ואינו תופס את עצמו כמי שזקוק לטיפול ייעודי בתחום האלימות במשפחה. שירות המבחן ציין כי במצבו כיום, אין בידם לבוא בהמלצה טיפולית.

 

ראיות לעונש

25.  מטעם המאשימה הוגש מסמך המאגד פסיקה נוהגת (ת/1); גיליון רישום פלילי (ת/2); גזר דין מיום 01.03.22 במסגרתו הושת על הנאשם עונש מאסר בפועל (ת/3).

 

טענות הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

26.  ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ונסיבותיהם. אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בתקופה ארוכה בת 4 חודשים, בה הטיח הנאשם במתלוננת, במספר רב של הזדמנויות, איומים קונקרטיים ומוחשיים על חייה, חיי ילדיה הקטינים וחיי בני משפחתה. כל זאת, לצד אלימות פיזית, לרבות השלכת חפצים לפניה או לעברה, משיכת שיערות ראשה, הטחת ראשה על חלון הרכב ותקיפתה בעיניה. חלק מן המעשים ביצע הנאשם בנוכחות הילדים הקטינים. גם לאחר תחנוניה ועזיבתה את הבית יחד עם ילדיה, לא חדל הנאשם ממעשיו. גם לאחר שאזרה המתלוננת אומץ והגישה נגד הנאשם תלונה במשטרה, התקשר אליה הנאשם פעמים רבות מבית המעצר, איים עליה ודרש כי תבטל תלונתה. מדובר באיומים מוחשיים, קונקרטיים וקשים. עובדות כתב האישום מלמדות על תחושות האימה והפחד שחוותה המתלוננת.

 

27.  הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הינם שמירה על שלמות גופו וביטחונו של אדם, פגיעה בזכות לפרטיות ופגיעה בנפשו של אדם, קל וחומר כאשר מדובר בעבירות שבוצעו בתוך התא המשפחתי, ובפרט בזכותה של אישה להיות מוגנת מאלימות כלפי בן זוגה. במעשיו המתוארים בפרט האישום השישי, נפגעו הערכים החברתיים שהם הגנה על טוהר ותקינות ההליך המשפטי, גילוי האמת ועשיית משפט אמת וכן, שיתוף הפעולה עם רשויות האכיפה.

 

28.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה גבוהה ומשמעותית. הנאשם פעל באלימות אכזרית, ברוטלית ומשוללת רסן כלפי המתלוננת על לא עוול בכפה. כך גם מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם כמפורט בפרט האישום השישי לכתב האישום. עבירות אלימות במשפחה מבוצעות לרוב בהיחבא וללא עדים נוספים, דבר המקשה על גילוין, והן עלולות להסלים לכדי תוצאה טרגית של ממש.

 

29.  עבירות אלימות במשפחה הן בבחינת "מכת מדינה" ובתי המשפט ציינו לא אחת כי יש להעביר מסר ברור ומרתיע במטרה להילחם בתופעה.

 

30.  ב"כ המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 24 חודשי מאסר בפועל לבין 48 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

31.  לחובת הנאשם 6 הרשעות קודמות מהשנים 2003-2022. למעט הרשעתו האחרונה בעבירות סמים, בגינה מרצה כעת מאסר מאחורי סורג ובריח, התיישנו הרשעותיו הקודמות. דא עקא, מסתבר כי עובר לטיעונים לעונש בתיק בו הורשע בעבירות הסמים, הוא ביצע את העבירות נושא התיק שלפני.

 

32.  ב"כ המאשימה הדגישה כי תסקיר שירות המבחן עולה תמונה מדאיגה ביחס לנאשם. עוד ציינה כי אין לראות בעמדת המתלוננת כשיקול להקלה בעונשו של הנאשם. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המתלוננת מאשימה את עצמה במעשים ומצמצמת מחומרתם. שירות המבחן התייחס לטיפול בו שולב הנאשם בתוך כותלי בית הסוהר, אולם צוין כי הנאשם לא שולב בטיפול ייעודי בתחום האלימות במשפחה וכי עד כה לא ניתן כל מידע מרשויות שב"ס לגבי ההליך הטיפולי בו השתלב הנאשם. על כן, אין להסיק מכך על קיומו של הליך שיקומי כלשהו מצד הנאשם.

 

33.  לזכות הנאשם יש לזקוף את הודייתו במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, החיסכון בזמן שיפוטי והעובדה כי עד הרשעתו האחרונה, לא ריצה עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

 

34.  ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 36 חודשים, במצטבר לעונש אותו הוא מרצה כעת, מאסר מותנה בגין העבירות בהן הורשע ועבירת שיבוש הליכי משפט, פיצוי למתלוננת וקנס כספי.

 

35.  עוד ציינה כי יש לקזז מן העונש 3 חודשים שהם ימי מעצרו בתיק דנן - החל מיום 23.12.21 ועד 1.3.22, עת הושת עליו עונש המאסר בפועל אותו הוא מרצה כעת.

 

טיעוני ההגנה

36.  ב"כ הנאשם הדגישה את נסיבות ביצוע העבירות ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, המתין לגזר דין בעניינו לאחר שהורשע בעבירות סמים. בעת שהותו במעצר בית, חלה רגרסיה במצבו, מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת עלתה על שרטון ולבסוף, עזבה המתלוננת את ביתם המשותף עם ילדיה. עם זאת, בהתאם לדברי המתלוננת, מדובר על תקופה נקודתית וחד פעמית אשר אינה מאפיינת את מערכת היחסים.

 

37.  ב"כ הנאשם עתרה לראות במעשים מסכת עובדתית אחת ולקבוע כי מדובר ב"אירוע אחד". היא עתרה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

 

38.  לדבריה, הנאשם והמתלוננת חיו ביחד למעלה מעשור. הנאשם גידל את ילדיה הקטינים של המתלוננת ושימש להם דמות אב. לבני הזוג ילד משותף. בני הזוג התגרשו וכיום, יחסיהם טובים. הנאשם אף בקשר עם הילדים הקטינים ומעביר למתלוננת דמי מזונות, באמצעות אמו. לדברי ב"כ הנאשם, לאחר סיום ריצוי עונשו, הנאשם מתעתד לשוב לביתו.

 

39.  עברו הפלילי של הנאשם ישן ואינו כולל הרשעות בעבירות אלימות. טרם הרשעתו האחרונה בגין עבירות סמים, הורשע בשנת 2014.

 

40.  ב"כ הנאשם התייחסה להתרשמות שירות המבחן בהקשר לצמצום חומרת מעשיו של הנאשם והדגישה כי אין זה מצב בו הנאשם לחלוטין אינו נוטל אחריות על מעשיו. עוד ציינה כי במהלך שהותו במאסר, שולב הנאשם בקבוצות טיפוליות-שיקומיות ובמהלך החודש וחצי האחרונים, יצר קשר עם עובדת סוציאלית ומתעתד להתחיל עם בת זוגו בטיפול פרטי, לאחר שחרורו ממאסר.

 

41.  בהתייחסה לעבירת ההדחה למניעת עדות, ציינה כי ההדחה לא בוצעה כלפי המתלוננת באשר הנאשם שוחח עם המתלוננת מבית המעצר באמצעות הטלפון של הילד.

 

42.  עוד הוסיפה כי הנאשם עצור עד תום ההליכים בתיק זה, החל מיום 23.12.21 ולמעשה, למרות שנגזר דינו ביום 1.3.22 בגין עבירות הסמים שביצע, הוא עדיין מצוי במעצר מזה כשנה. על כן, עתרה כי בית המשפט יתחשב בכך וישית עליו עונש, שלפחות חציו, יהא בחופף לעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת.

 

43.  עוד עתרה להמנע מהטלת פיצוי כספי למתלוננת.

 

44.  הנאשם הביע חרטה וציין כי הוא נוטל אחריות מלאה על מעשיו. הוא ציין כי השתלב, במסגרת מאסרו, בסדנאות לשליטה לכעסים וכלבנות טיפולית. הוא ביקש כי בית המשפט יתחשב בו בגזירת עונשו.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

45.  בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם, בשלב הראשון, עליו לקבוע את מתחם העונש ההולם. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה. בשלב השני, על בית המשפט לשקול שיקולים ונסיבות אשר אינן חלק מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם.

 

46.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, בטרם אקבע את מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם, אציין כי על אף שהנאשם הורשע במספר עבירות במספר פריטי אישום, אין מקום לקבוע מתחמים שונים. הצדדים אף הם התייחסו לכלל האישומים ככאלו המהווים "אירוע" אחד ועמדה זו מקובלת עלי. מדובר ברצף עבירות אשר בוצעו כלפי אותה המתלוננת, כחלק ממערכת היחסים הזוגית שניהלו הנאשם והמתלוננת. בהתאם למבחני "הקשר ההדוק" שעוגנו בפסיקת בית המשפט העליון לפרשנות המונח, מדובר ב"אירוע" אחד ועל כן, ייקבע מתחם עונש אחד אשר בו יישקלו כלל השיקולים הרלוונטיים (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.14), ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.06.15)).

 

47.  במעשיו, פגע הנאשם בערכים חברתיים שעניינם שמירה על גופו, בטחונו, כבודו, בריאותו, ושלוות נפשו של בן משפחה בתוך התא המשפחתי, בפרט במקום שאמור להיות ביתו מבצרו ולספק לו הגנה מרבית. עבירות של אלימות בתוך המשפחה נתפסות כבעלות חומרה מיוחדת המצדיקות, ככלל, הטלת ענישה מוחשית ומרתיעה. בשנים האחרונות, חלה עליה מדאיגה בשכיחות התופעה, החוצה מגזרים, דתות, ושכבות אוכלוסייה, והצורך בענישה מרתיעה הוכר כצו השעה. לפיכך, נקבע שככלל יש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.

 

 

 

 

48.  ברע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.01.2021) נקבע כך:

"כפי שהודגש לא אחת, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה - ואלימות בין בני זוג בפרט - על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הביטחון של בני המשפחה - וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף" (ראו והשוו רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.2019))".

             עוד ראו ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007), שם נקבע:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מורכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים ממד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

 

49.  בכל הנוגע למעשיו של הנאשם כמפורט בפרט האישום השישי, פגע הנאשם בערכים חברתיים שהם טוהר ותקינות ההליך המשפטי וכן, ביכולת להגיע לחקר האמת ולעשות משפט צדק.

 

50.  יפים לעניינו דבריה של כב' הנשיאה (בדימוס) ד' ביניש ברע"פ 7153/99 אלגד נ' מדינת ישראל, נה(5) 729 (2001)‏:

 

"יסוד שיטת המשפט שלנו מעוגן העיקרון שלפיו הליכי משפט קשורים קשר אמיץ עם החובה לומר אמת בכל ההליכים שנועדו לעשיית משפט. אשר-על-כן בהקשרם של הליכים לעשיית משפט, החובה לומר אמת אינה רק בגדר חובה מוסרית, אלא היא אף חובה משפטית הנגזרת מהוראות החוק וממהותו של ההליך המשפטי. חשיפת האמת ועשיית צדק הן מהתכליות המובהקות של ההליך הפלילי".

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

51.  נתתי דעתי לריבוי העבירות, למשך התקופה בה בוצעו העבירות, לאופי העבירות ולחומרתן. במהלך תקופה בת ארבעה חודשים, נקט הנאשם במסכת אלימות, פיזית ומילולית, כלפי המתלוננת. כך, הטיח הנאשם את ראשה בחלון הרכב, הכניס אצבעו לעינה, בעט בה, הכה אותה באמצעות מכת אגרוף בגבה ומשך בשערותיה. בחלק מן המקרים, השליך לעברה חפצים שונים. הנאשם אף ביצע חלק מן המעשים בנוכחות ילדיה הקטינים של המתלוננת. הנאשם לא הסתפק בזאת, אף השמיע באוזניה של המתלוננת איומים קונקרטיים ומוחשיים בפגיעה בה, העולה אף כדי איום בפגיעה בחייה ובבני משפחתה. הנאשם לא חדל ממעשיו גם לאחר עזיבתה של המתלוננת את ביתם המשותף יחד עם ילדיה הקטינים ומעצרו בעקבות תלונתה. ההפך הוא הנכון, איומיו החריפו נוכח מעצרו. הנאשם התקשר מספר רב של פעמים במטרה להטיל מורא על המתלוננת ולהניאה ממתן עדות נגדו.

 

52.  נתתי דעתי לתחושות המורא, ההשפלה והביזוי שחשה המתלוננת נוכח מעשיו של הנאשם. עוד נתתי דעתי לנזק שנגרם למתלוננת בשל מעשיו של הנאשם וכן, לנזק הקשה אשר היה עלול להיגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם.

 

מדיניות הענישה

53.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

 

א.    ברע"פ 6979/22 דודקה נ' מדינת ישראל (30.1.2022), נדחתה בקשת רשות ערעור וערעורו של המבקש אשר הורשע בעבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפת סתם כלפי בת זוג. בעת שיצאו המבקש והמתלוננת מדירת חבריהם, ולאחר ששתו לשוכרה, הכה אותה המבקש בכך שמשך בשערות ראשה, דחף אותה וכיבה עליה סיגריה. כאשר ניסתה המתלוננת לברוח ונפלה, סטר לה המבקש ועוברי אורח שהיו במקום סייעו לה להגיע לדירתה. המבקש עלה בעקבותיה לדירה וכשהגיעו לדלת הכניסה הטיח את ראשה בדלת. למחרת, במהלך שיחת טלפון, איים המבקש על המתלוננת כי ירצח אותה. במקרה אחר, משך המבקש בשערותיה של המתלוננת ודחף את ראשה לתוך קיא של כלבתם המשותפת תוך שצעק עליה לנקותו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 וחודשי מאסר בפועל לבין 30 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש 13 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

ב.      ברע"פ 7887/20 עבאדין נ' מדינת ישראל (20.1.2021), נדחתה בקשת רשות ערעור של המערער אשר הורשע בעבירות אלימות שבוצעו כלפי רעייתו ב-5 הזדמנויות שונות. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו עונש בן 11 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והשית על הנאשם עונש בן 20 חודשי מאסר בפועל.

 

ג.       ברע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.19), נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש אשר הורשע ב-3 עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן-זוג, תקיפה סתם כלפי בן-זוג ואיומים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לרבות עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה ביחס למתחם העונש ההולם וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי השית על המבקש עונש בן 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ד.      בעפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 9765-09-22 מדינת ישראל נ' אנגל-לוב (18.12.2022), התקבל ערעורו של מערער אשר הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, 2 עבירות של תקיפה סתם כלפי בן-זוג ו-3 עבירות של איומים. קבעתי כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 חודשי מאסר בפועל לבין 35 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים, והשתתי על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת בסך 15,000 ₪ וקנס בסך 2,000 ₪. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער, כך שהשית עליו 18 חודשי מאסר בפועל.

 

 

ה.     בעפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 17465-12-21 פרפורב נ' מדינת ישראל (20.2.2022), נדחה ערעור על חומרת העונש של מערער אשר הורשע בשני אישומים של תקיפה כלפי בת זוגו, בכך שתקף אותה בעת שהיה בגילופין ופעם נוספת ביום שלמחרת. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת המטומות בגופה, לרבות בשל נפילתה ופגיעה בראשה. בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי מתחם העונש ההולם לשני האישומים נע בין 15 חודשי מאסר לבין 30 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים. נוכח התסקיר השלילי שהגיש שירות המבחן בעניינו של המערער, הושת עליו עונש בן 22 חודשי מאסר בפועל.

 

ו.       ברע"פ 3469/15 קוטוב נ' מדינת ישראל (21.5.15) דחה בית המשפט העליון בקשה לרשות ערעור של המבקש, שהורשע בגין עבירות אלימות כלפי רעייתו והיזק בזדון. המבקש סטר בפניה של המתלוננת וגרם לה לשטף דם ליד עינה ולחתך בשפה, ובמקרה נוסף, הצליף עם חגורה בישבנה. בית המשפט קמא קבע שני מתחמי עונש הולם זהים בגין כל אירוע אלימות וחפף אותם. המתחם שנקבע הוא בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל, והושת עליו עונש בן 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש.

 

ז.       בעפ"ג 14469-10-19 ואזנה נ' מדינת ישראל, הורשע הורשע בעבירות של ניסיון חבלה חמורה, 2 עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, תקיפה סתם כלפי בת זוג, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ו-2 עבירות היזק לרכוש במזיד. בית משפט קמא אימץ את מתחם העונש אליו עתרה המדינה, וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 חודשי מאסר בפועל לבין 48 חודשי מאסר בפועל, בין היתר נוכח האלימות המתפרצת והבלתי נשלטת של הנאשם כלפי סביבתו. בית המשפט השית על הנאשם עונש בן 35 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת מאסר על תנאי, לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם, הפעיל את תקופת המאסר המותנה בחופף לתקופת ריצוי העונש והפחית את עונשו באופן שתקופת המאסר הכוללת נקבעה על 30 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.

 

54.  עיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם. אולם, לא מצאתי אותה התאמה לעניינו. רובה עוסקת במקרים חמורים פחות מענייננו (רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל; עפ"ג (מחוזי מרכז-פ"ת) 52083-12-10 מנחם קפש נ' מדינת ישראל; ת"פ (רמלה) 12118-07-20 מדינת ישראל נ' לולו; ת"פ (פ"ת) 20589-07-21 מדינת ישראל נ' גנגנה; עפ"ג (י-ם) 40105-03-16 מדינת ישראל נ' אלביליה).

 

55.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין), אני קובע מתחם עונש הולם לנסיבות המקרה שלפנינו, הנע בין 15 חודשי מאסר בפועל לבין 35 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

העונש ההולם

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

56.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40יא לחוק העונשין.

 

57.  שקלתי לחומרה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת הצורך בהרתעת הנאשם והרתעת הרבים.

 

58.  במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי. עוד נתתי דעתי לכך שלנאשם עבר פלילי המונה 6 הרשעות קודמות. אולם, רוב הרשעותיו הקודמות של הנאשם התיישנו, למעט הרשעתו האחרונה בגינה מרצה כעת מאסר בפועל. נתתי דעתי לעובדה כי מאז מועד ביצוע העבירות לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. עברו הפלילי אינו כולל הרשעות בעבירות אלימות במשפחה.

 

59.  שירות המבחן התרשם כי הנאשם אדם בעל דימוי עצמי נמוך ונטייה להתנהלות אימפולסיבית המתגברת בעתות משבר ולחץ. כן, לנאשם קושי בוויסות דחפים, תוך נטייה לפעול תוך התמקדות בעצמו ובצרכיו וללא שיקול דעת. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה להכיר בבעייתיות במצבו ובאישיותו. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה בנטילת אחריות מלאה על מעשיו, ניסה לצמצם מחומרת מעשיו ואינו תופס את עצמו כמי שזקוק לטיפול ייעודי בתחום האלימות במשפחה. שירות המבחן ציין כי במצבו כיום, אין בידם לבוא בהמלצה טיפולית. שותף אני להתרשמותו של שירות המבחן אשר לקושי של הנאשם ליטול אחריות על מעשיו ולהפנים חומרת המעשים.

 

60.  במהלך הטיעונים לעונש, שב הנאשם וטען טענות שונות בהקשר להודייתו ובקשתו לחזור בו מהודייתו נדחתה על ידי. אין זו אלא שמדובר בעבריין שאינו מודע למסוכנות הנובעת ממעשיו. הימנעותו מטיפול על אף כי נזקק לטיפול ייעודי מלמדת כי במקרה דנן לא קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם, בהתאם להוראת סעיף 40ד לחוק העונשין.

 

 

 

סוף דבר

61.  אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    24 חודשי מאסר בפועל.

 

18 חודשי מאסר בפועל ירוצו במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת והיתרה בחופף.

 

מתוך תקופה זו של 24 חודשים, תנוכה תקופת מעצרו בתיק שלפניי, בהתאם לרישומי שב"ס.

 

ב.      מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע או עבירת איומים או עבירת הדחה למניעת עדות.

 

ג.       מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לבל יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון.

 

ד.      קנס מתון, נוכח תקופת המאסר שנגזרה עליו, בסך 2,500 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.03.23, ובכל 10 לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי ויישא הפרשי ריבית והצמדה כדין. הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

 

ה.     פיצוי למתלוננת, עדת תביעה מס' 2 בכתב האישום, בסך 2,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 10.02.23 ויועבר למתלוננת על ידי מזכירות בית המשפט, בהתאם לפרטים שיועברו על ידי המאשימה בתוך 7 ימים. הפיצוי ישולם ב-4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.03.23 ובכל 1 לחודש עוקב. היה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי והסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין. הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

 

ניתן היום, כ"ב שבט תשפ"ג, 13 פברואר 2023, במעמד הצדדים.